סטפן קרי כזה שעדיין לא ראינו / מנחם לס

סטפן קרי, בכניסה המוכרת שלו לסל, ובדרך לכוכבות-על בליגה

סטפן קרי כזה שעדיין לא ראינו

***הקדמה***

הייתי במשחק אתמול. סטפן קרי קלע 27, קטף 7 ריבאונדים, וחילק 7 אסיסטים. הוא ודייויד לי (25) וכן קליי תומפסון (שוב דאבל-דאבל, מס' 17 שלו העונה!) היו גבורי המשחק. אבל חצי מהקהל, ומאות סטודנטים מהקולג' של דוידסון היו באולם למטרה אחת: לחזות בסטפן קרי, בוגר המכללה הפצפונת שב-2008 כמעט הביא אותה בעצמו לפיינל פור. הושיבו אותי כמה כסאות מבוב מקילופ. מי זה "בוב מקילופ"? כאן, בשרלוט וסביבתה הוא לא פחות מבובי נייט. הוא המאמן של דוידסון קולג'. השמעתם פעם על דוידסון קולג'? מה תאמרו אם אגלה לכם שזאת אחת האוניברסיטאות הטובות בארה"ב (מדורגת היום מס' 12 בין הליברל-קולג'ים בארה"ב) שמאכלסת לא יותר מ-1,550 סטודנטים שכל אחד משלם $47,000 לשנת לימודים. הקמפוס היפהפה נמצא כ-15 מייל משרלוט – עיר מולדתו של סטפן קרי ושאר הכדורסלנים במשפחה כולל האב – לרגלי האגם היפהפה ניוטון, וכבר משנת 1960 היא בית חרושת לכדורסל בנוסף לבית חרושת ל-RHODES SCHOLARS כש-15 מבוגרי המכללה הפצפונת הפכו לזוכי 'רודס', אחד מפרסי האקדמיה היקרתיים ביותר לסטודנטים בוגרים.

כיצד הפכה המכללה הפיצפונת והציורית הזאת למבצר של כדורסל? היא לא ידעה את מי היא מקבלת כששכרה את C.G. "LEFTY" DRIESELL להיות מאמנה. "לפטי". אפשר לכתוב על המאמן המטורף הזה ספרים (ובאמת ניכתבו עליו ספרים). קצרה היריעה מלתאר כאן את 'לפטי', אז מספיק לומר שלפטי היה בובי נייט לפני שהיה בובי נייט. הוא הגיע לקולג' קטנטן, עם הרבה יומרות אקדמאיות אבל ללא כל יומרות ספורטיביות ששיחק בדיביזיה השלישית בה לא נותנים מילגות אתלטיות, ותוך שנתיים 'לפטי'הפכה למבצר כדורסל. הוא מיד שכנע את נשיא האוניברסיטה לעבור לדיביזיה הראשונה בכדורסל, והנשיא שהיה מורה של בוב קוזי (ואח"כ ידידו האישי) וחולה הופס נתן לו את האישור לעבור לדיביזיה הראשונה.

הוא אמר לכל בוגר תיכון שרצה להביא: "אני לא אתבייש לומר לך שברצוני להגיע לטורניר ה-NCAA עם דוידסון הקטנה. אם יש לך את הרצון והגאטס להיות אלוף, זה המקום שלך". מספרים ניסים ונפלאות על יכולת ה-RECRUITING שלו. היתה לו מין דרך מיוחדת ללב האמהות שכולן התאהבו בו ורצו שבניהן ישחקו רק עבור 'לפטי'. ישנן אגדות על המאמן הזה. הוא מיד הפך את דוידסון למבצר כדורסל, וכזאת היא נשארה עד היום: מאוניברסיטה תמימה וחפה מפשע שכל מעייניה הם לימודים אקדמאים היא הפכה לבית חרושת לכדורסל שבשנים האחרונות בלבד הגיעה לטורניר ה-NCAA ב-2002, 2006, 2007, וב-2008 סטפן קרי כמעט הביאה לפיינל פור.

'לפטי' דרייזל היה רק אחד. בובי נייט לפני שהיה בובי נייט

לפטי הפך את הסינדרלה הזאת למבצר שאף אוניברסיטה גדולה לא רצתה לשחק נגדה בכל מיני תרוצים. היום ניגמרו התרוצים כי נגד דיוק ומישיגן היא משחקת באולם של הבובקאטס לעיני 20,000 צופים. אחרי 'לפטי' הגיע לשם עוד מאמן שהפך למאמן 'היכל התהילה' טרי הולנד, שהמשיך בדרכו המוצלחת של 'לפטי' אך בצורה הרבה יותר ג'נטלמנית ומסודרת. הוא המשיך בקריירה כמאמנה המפורסם של וירג'יניה משך שנים, והאתלטיק דירקטור שלה. בוב מקילופ – עוד מאמן שבוודאי ייכנס להיכל התהילה היה למאמן הבא – ביקש ממני לשלוח ד"ש לנדב הנפלד ("אחד השחקנים האינטיליגנטים ביותר שראיתי במכללות") , היה הממשיך במסורת, וזה שהביא את סטפן קרי למכללה, ולעונה המוצלחת בתולדותיה, עונת 2008.

בשנות ה-60 המוקדמות, 'דוידסון' היתה רק ווניל

סטפן קרי

מרק ג'קסון, מאמן הגולדן סטייט ווריורס יודע פוינט גארד כשהוא רואה אחד. הוא הגיע מהסמטאות של ניו יורק להיות 'אול סטאר' בניקס, ושלישי בתולדות ה-NBA באסיסטים אחרי ג'ון סטוקטון וג'ייסון קיד. אחרי המשחק הוא אמר בחדר הראיונות: "שיחקתי נגד הטובים בפוינט גארדים בליגה. עכשיו אני מאמן נגד כמה פוינט גארדים טובים מאד בליגה.. מה שיש לי לומר על סטפן הוא שהוא לא רק משחק ברמה של 'אול סטאר', אלא שיש לו כמה תכונות שלאחרים אין, והוא-הוא הגורם מספר אחד להצלחת הווריורס עד עתה העונה".

זוהי עונתו הרביעית של סטפן בליגה וללא ספק הטובה ביותר. כמובן שנסיון לא מזיק, אבל לראשונה מאז שהגיע לליגה הוא משחק ללא פציעה זו או אחרת. כמעט מהרגע שהגיע זאת היתה פציעה אחת אחרי השנייה. כמה חמורות יותר וכמה חמורות פחות, מין NAGGING INJURIES שלא רציניות מספיק להלבישך באזרחי, אך מספיק חמורות לפגוע במשחקך.

בחדר העתונאים סטפן אחר: "כמובן שהשיפור ברמה האישית שלי מספק אותי מאד, אבל לראשונה מאז שהגעתי לווריורס ישנה אצלנו אווירה של לנצח. בפעם הראשונה אנחנו מרגישים שווים לפחות לכל קבוצה, ולראשונה אנחנו מאמינים שיש בידינו את הכלים לנצח כל קבוצה. עבור זה אני משחק כבר מגיל 10: להיות אלוף NBA!". מרק ג'קסון מאמין שגם הוא וגם דייויד לי חייבים להיות העונה 'אול-סטארים'. לווריורס לא היה כזה מאז לטרל ספריוול ב-1997. לא בגלל שאול-סטאר מביא אותך קרוב יותר לאליפות, אבל 'אול-סטאריות' נותנת לך לגיטימציה. אול סטאר אומר לשחקן, "הגעת! אתה טוב כמו הטובים ביותר!", וזה מה שסטיב קרי חייב להכניס לראשו.

בעייתו (ובעיית אחיו הצעיר) היא שלשניהם יש בייבי פייס. כששיחק בדוידסון חשבו שהוא שחקן חטיבת הביניים. כשהגיע כרוקי לווריורס, הוא נראה כשחקן כיתה י' בתיכונים. עם 'בייבי-פייס' כאלה איש לא לוקח אותך ברצינות גדולה מדי, ופסיכולוגית זה פוגע במשחקך. קצת חששתי להעליבו עם שאלה שרציתי לשאול, אבל בגילי אתה מתגבר על מעצורים קטנים כאלה וזרקתי את שאלתי. "אני מודה שהיתה לי קצת בעייה עם זה", הוא עונה ישירות לשאלתי. "אבל התבגרתי והתגברתי. אני לא מרגיש כמו ילד יותר בליגה הזאת", הוא עונה עם חיוך מסויים בפניו, כשהעליתי את העובדה שהוא רק החל לגדל זקנקן קטנצ'יק תחת ליסתו, הווה אומר שהוא כבר החל להתגלח.

בייבי פייס. אין מה לעשות. סטפן קרי בן 24

בעונתו הרביעית הוא בקרייר-היי בממוצע חיצים (19.7), אסיסטים (6.5), ודקות משחק (37.3). שמתי לב במשחקו שהוא מגיע יותר ויותר אל הסל לריבאונדים, משהו שמזכיר מאד את גארי פייטון. ראסל ווסטברוק הוא הפוינט גארד היחיד עם מספרים כאלה. בשמונה המשחקים האחרונים הוא קלע לפחות 20 למשחק עם ממוצע של 8.3 אסיסטים ו-51% מה-3. אין פוינט גארד אחד בליגה שמתקרב לזה. הווריורס הם 7-14 עם ההתחלה הטובה ביותר מזה שנים, והליכה עקבית לעבר הפלייאוף בהם לא היו מאז 2006.

"אני ממש באקסטזה בקשר לסטפן. בעונה שעברה הוא שיחק רק 26 משחקים. הוא INCREDIBLE PLAYER AND INCREDIBLE PERSON , והאדם השקט הזה שלא הוציא מילה, הפך למנהיג ללא עוררין של הקבוצה", אמר מרק ג'קסון. "רק עתה הוא מראה איזה שחקן הוא, ורק עתה אנשים רואים את סטפן האמיתי", והוא סיים את דבריו: "הוא GEM עבורי. אין דבר חשוב יותר למאמן שהיה פוינט גארד שיהיה לו שחקן פוינט גארד שהוא סומך עליו לחלוטין. על סטפן קרי אני סומך לחלוטין!".

מה מיוחד לסטפן קרי? לדעתי היתרון הגדול שלו על כל קולעי השלשות האחרים (רק לריי אלן היתה את היכולת הזאת שמעט ירדה לו השנה) הוא המהירות בה הוא מצליח לירות את השלשה. לרוב לפני שמגינו מצליח להתרומם. רוב קלעי השלשות זקוקים לזמן כדי לכוון וליירת את הזריקה. אצלו זה INSTANT. מנתר וזורק לפני שהספקת לומר "סטפן". הוא מצויין גם עם הפיק-אנד-רול שלו עם דייויד לי, והמעלה השלישית הגדולה שלו היא למצוא חברי קבוצה פנויים לזריקות, במיוחד קליי ת'ומפסון, עוד קלעי שלשות מעולה.

מה דעתי על סטפן קרי? לדעתי הוא הפיור שוטר מספר אחד בליגה. עוד לא ראינו את מה שהוא באמת מסוגל לעשות כי כמעט אף פעם לא ראינו אותו בריא ב-NBA. הוא מאד התבגר ואמש הוא נראה לי עם כתפיים הרבה יותר מלאות, ושרירי בייצפס למופת. הוא עלה מדרגה: הוא התבגר וסוף סוף הוא מרגיש זאת. רגש הנחיתות שאני מאמין שהיה לו בגלל הבייבי-פייס נעלם, ובמקומו יש לנו שחקן שרק עתה מגלה לנו איזה כוכב הוא באמת.

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. קרי נפלא העונה.
    ולראות אותו זורק לסל זה פשוט שירה בתנועה.
    כל בכבוד לווריורס על הארכת החוזה שנתנו לו – תפסו אותו די בזול בגלל הפציעות.
    עכשיו רק שיישאר בריא, והוא יהיה אולי השחקן שאני הכי אוהב לראות בליגה מחוץ ללייקרס.

  2. כתבה מעולה. מה שכן, הם היו בפלייאוף 2007 (הניצחון האגדי על המאבס בסיבוב ראשון) וכתבת שהם לא היו מאז 2006. סתם התקטננות אישית שלי

  3. אחד הUPSETים הגדול בכל הזמנים. בכלל גולדן סטייט היא מן "הפועל חולון" של הNBA.אני זוכר שאהדתי אותם בשנה של CWEBB רק שהתאכזבתי לאללה כשלא יצא מזה כלום וכולם התפזרו

  4. מוזר שדווקא העונה ובשלוש העונות היו כל כך הרבה אחים באן בי איי או אח באן בי איי ואח במכללות: הלופזים, האחים קרי, האחים הנסבורו, האחים פאמבלי, האחים טיג, האחים זלר.

  5. יתרון גדול של קארי מעבר לשחרור המהיר נעוץ בתנועתיות שלו, מאד קשה לשמור עליו כי הוא מהיר מאד וחכם ויש לו ארסנל מאד רחב של מובים.
    גם הגארדים הקטנים של סקרמנטו, איזיאה וברוקס שהם בעלי תכונות דומות מתקשים לשמור עליו.
    בנוסף ואת זה אני אמרתי ביום הטרייד על אליס שנה שעברה, הקבוצה הזו של גולדן סטייט היא הרבה יותר מתאימה לו כי והוא אליס דרכו אחד לשני על הרגליים ואליס שכונתי ופחות מתאים להובלה של קבוצות גדולות.
    תומפסון הוא ובארנס שחקנים שמאד משלימים אחד את השני.
    לדעתי כשהפצועים יחזרו[ראש כבר לא יחזור השנה כנראה ] הם יהיו אפילו יותר טובים , הרבה תלוי בבריאות של קארי ובוגוט וביכולת של קארי לסחוב עונה שלמה ללא פציעות.

    נהנתי מאד מהכתבה, תודה זיו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט