אם רק פיסטול פיט היה בסלטיקס רק שנה אחת נוספת… אז גם לו היתה אליפות – חלק ראשון

תמונת פיסטול פיט מרוויץ' מהוויקיפדיה

אם רק פיסטול פיט היה בסלטיקס רק שנה אחת נוספת…    אז גם לו היתה אליפות – חלק ראשון

מתוך: בוסטון סלטיקס ניישן, שם כותב בלתי ידוע

בקרב הגארדים של הבוסטון סלטיקס ששיחקו באול-סטאר ושלבשו גופיות עם מספר בן שתי ספרות ניתן למצוא את פול ווסטפל ואת דני איינג' שלבשו את המספר 44. אבל ישנו גם מאסטרו אחד נוסף, כזה שעל גופייתו הופיע המספר 35 (המספר שהתפרסם כמספר של ג'רי ווסט), מאסטרו ששיחק עבור הסלטיקס שלושים וחמישה משחקים בעונת 1980.

היה זה השחקן שמוביל עדיין במספר הנקודות שקלע אי פעם שחקן קולג' כלשהו, היה זה אלוף האן.בי.איי. לשנת 1976-77, היה זה השחקן בעל המופע המרהיב מכולם שאותו גידל אביו (שחקן כדורסל מקצועני בעצמו) היה זה פיט מרוויץ',

הוא היה האלביס של הסלים, סופרסטאר לבן ומבריק במשחק שהפך יותר ויותר לנשלט בידי שחורים. מהלכיו עוצרי הנשימה, התרגילים שהמציא ומשחקו הנפלא היו כה מופלאים ומלאי אלתור עד שההארלם גלובטרוטרס החשיבו את פיט כ"אחד משלנו".

ואולם, למרות שהגיע לגדולה כקלע שובר שיאים, כמוסר ובעיקר כבעל שליטה מופלאה בכדור, הרי כל הקבוצות שהיו מספיק טובות לאליפות חמקו מ"פיסטול פיט". הוא מעולם לא שיחק בקבוצה גדולה עד שנתו האחרונה בקריירה, כשהאירוניה היא שבשנה זו הוא לא היה מסוגל לשחק בשיא יכולתו או אפילו קרוב לכך.

בשלהי הקריירה שלו, קריירה שכללה שיאים רבים ומעט רגעי שפל, סבל פיסטול פיט בשנת 1978 מפציעה רצינית בברכו, וזאת בזמן ששיחק את הכדורסל הטוב ביותר בקריירה שלו, בהיותו על סף הובלת הניו-אורלינס ג'אז אל הפלייאוף הראשון שלהם.

מאחר והיה הווירטואוז ואיש הקסמים שהיה, הוא ניסה יום אחד להעביר מסירה מעבר לגבו ובין רגליו בפאסט-ברייק, וכשנחת לאחר שהשלים את המסירה – משהו התנפץ בברכו. היתה זו תחילת סוף הקריירה שלו, תחילת סוף שנבע ממהלך ראווה בלתי הכרחי. אפשר לומר שהוא היה מעין איוואן איליץ' של פציעות הספורט. [בספר "מותו של איוואן איליץ'" מסופר על פציעה קלה בה הוא נפצע בניסיון להתקין וילונות שמתדרדרת עד כדי כך שהיא מביאה לבסוף למותו של איוואן איליץ'. המתרגם].

פיט מרוויץ' שחשש מניתוח, ניסה לשחק עם מיניסקוס קרוע עד שלבסוף הסכים לניתוח שהשבית אותו באמצע עונת 1978-79. עד אז הוא שיחק צולע משך 49 משחקים עם מגני עצם מסורבלים, ולמרות זאת קלע 22.6 נקודות ומסר חמישה אסיסטים בממוצע למשחק לפני שנכנע לצורך בניתוח.

וכך, הניו אורלינס ג'אז החמיצו שוב את העלייה לפלייאוף ועברו ליוטה בעונת 1979-80 מאחר והבעלים שלהם, שהיה מורמוני אדוק, הפסיד כסף בניו אורלינס.

לאחר המעבר לסולט-לייק סיטי, בירת יוטה, הרחק מהקולג' בו היה כוכב אגדי (לואיזיאנה סטייט יוניברסיטי), הושיב אותו המאמן החדש, טום ניסאלקה על הספסל, וזאת למרות שקלע 17.1 נקודות למשחק משך ששת השבועות הראשונים של העונה.

יש הטוענים שניסאלקה עדיין נטר טינה לפיט על כך שקלע 68 נקודות נגד מכללת האם של ניסאלקה: טוליין. יהא המניע אשר יהיה – כספי, מקצועי או נקמתי – נראה כי הג'אז החליטו לסיים את הקריירה של פיט למרות שהוא נשא אותם על שכמו משך חמש שנים בהיותם ב "עיר הסהר" (ניו אורלינס).

ב-16 לנובמבר 1979, קלע פיט 21 נקודות בהפסד של היוטה ג'אז 113-97 בבוסטון. היה זה ההפסד העשירי ברציפות של הקבוצה. הרוקי לארי בירד קלע רק 12 נקודות וסדריק מקסוול קלע 27 נקודות לטובת הסלטיקס בתבוסה שהעלתה את הסלטיקס למאזן ניצחונות-הפסדים של 3-12 והורידה את היוטה ג'אז למאזן של 15-2.

פיט כלל לא שיער שבפעם הבאה בה הוא יגיע לרצפת הפרקט המפורסמת בבוסטון, הוא ישחק במדי הסלטיקס. חמישה ימים לאחר ההפסד לבוסטון שיחק פיט מרוויץ' את משחקו האחרון במדי היוטה ג'אז. בהפסד לדטרויט הוא קלע רק שמונה נקודות, 36 נקודות מתחת לממוצע הקליעות שלו למשחק בקולג' שעמד על 44, ופחות משליש מממוצע הקליעות שלו באן. בי. איי. שעמד על סביב 25 נקודות למשחק.

המבוכה הגדולה ביותר לצלף הכוכב, ארעה אולי כאשר הג'אז הדפיסו פוסטרים מיוחדים לקידום המפגש בין פיסטול פיט לבין הרוקי ארווין "מאג'יק" ג'ונסון מהלייקרס שאמור היה להיות ב- 27/11/1979.

ואולם, פיט כלל לא עלה מהספסל בהפסד 122-118 לליקרס. אוהדי יוטה המאוכזבים הכינו שלטים תוצרת בית בהשראת משבר בני הערובה באירן הקוראים "שחררו את בן הערובה". ועדיין, ניסאלקה הותיר את מרוויץ' משך 58 ימים רצופים על ספסל המחליפים לפני שהג'אז האומללים, שהיו במאזן של 35 הפסדים לעומת 15 ניצחונות, שחררו את פיט מחוזהו ב- 17/01/1980.

לאחר חודשיים על הספסל, פיט איבד חלק ניכר מכושרו, ובפעם הראשונה בקריירה שלו נראה שאיבד גם את האמון בעצמו ונראה לכן קודר למדי. מבנה פניו הסרבי ועיניו העצובות היו תמיד בעלי מראה מלנכולי מעט, אך כעת הם דמו יותר ויותר לרוח רפאים.

המובילה המידית בדרישה לשירותיו היתה פילדלפיה 76 הנוצצת שהייתה במרוץ צמוד עם הסלטיקס המתחדשת הן על המאזן הטוב בליגה והן על ראשות הבית האטלנטי.

לאחר שהגארד התזזיתי וההפכפך שלהם, דאג קולינס, הושבת עקב שברים ברגלו, נראה היה כי מרוויץ' הוא התחליף המושלם לקבוצה שנזקקה נואשות לקליעה מרחוק בהתקפה.

להפתעת כולם, לאחר שערך בדיקות רפואיות אצל פילדלפיה 76 ב-21/01, הדהים מרוויץ' את רוב האנשים בכך שחתם בסלטיקס במקום בפילדלפיה הנוצצת. היו שאמרו כי בדיקה רקטלית שביקש לעשות בו רופא פילדלפיה הרתיעה את פיט, מה גם שהיה לו עבר רב-תהפוכות עם מנכ"ל פילדלפיה פאט וויליאמס, שהיה זה שהעביר אותו מאטלנטה לג'אז שש שנים קודם לכן.

רד אורבך, מי שהיה משך זמן רב מעריץ של פיט, התערב והחתים את פיט לאחר שהצהיר שברכו הפגועה התחזקה ב- 19%. [לדעתי האמירה היתה שהיא התחזקה ב90% וזו טעות סופר. המתרגם]. רד המשיך ואמר כי "ישנם אנשים ששוברים את חוק המשיכה, אבל פיט, פיט שובר את חוקי הפיזיקה".

נראה היה כי החתימה ב- 22 לינואר מהווה פיתרון מושלם לחולשות המסורתיות של הסלטיקס: חוסר בקלע עקבי מבחוץ וביכולת ליצור התקפה מהקו האחורי.

"אני רוצה לתרום לאליפות מאחר והיא תביא את כל קריירת הכדורסל שלי לשיא," אמר מרוויץ' כשהצטרף לשורות הסלטיקס. יש כאלו שיטענו שכלל או כמעט ולא היה הבדל בין חייו של מרוויץ' לקריירת הכדורסל שלו, לפחות משך שלושים השנה הראשונות לחייו.

הציפור הנצחית, לארי בירד, כבר הספיקה לכבוש את הליגה בסערה, וכבר אז היו שטענו כי למרות היותו רוקי הוא היה האול-אראונד פלייר הטוב ביותר באן.בי.איי.. ואולם, ההתקפה על חצי מגרש של הסלטיקס נהגה לעתים להיכנס לדיכאון ולהפך לתלויה מדי בקליעותיו ומסירותיו הנפלאות של לארי בייזום ההתקפה. פיט הובא לעזור בהתקפה בנקודות אלו בדיוק.

וכך, לזמן קצר, היו בסגל של הסלטיקס גם ה-MVP של עונת 1973 דייב קאונס, גם שלוש פעמים ה-MVP בעתיד לארי בירד וגם פוטנציאל האול סטאר פיט מרוויץ', שסימלו יחד שלוש דורות שונים ושלושה סגנונות שונים של גדולה.

קאונס אדום השיער והפראי סימל את המאמץ הכוללני והבלתי פוסק ואת היכולת והאתלטיות של צפון קנטקי. בירד הבלונדיני מדרום אינדיאנה היה סמל ליכולת חסרת השטויות והעקשנית בעלת הקליעה הבסיסית, אך גם עם היצירתיות העתידית, שבגובה 2.06 מ' היה שחקן שהבין את המשחק עם יכולות של גארד נמוך.

ופיט, בעל השיער החום, ששורשיו היו במעמד העובדים במערב פנסילבניה, ייצג את היצירתיות, את הכישרון שלוח הרסן ואת סגנון הראוותני ומלא הדמיון שבישר על הבאות באן.בי.איי., כשהוא בהחלט הקדים את זמנו בדור שלם.

לרוע המזל כשהם התאגדו יחד, שניים משלושת הסופרסטארים הללו עברו כבר את שיאם ונטו לפציעות בשליש האחרון של עונת 1979-80 באן.בי.איי..

המאמן החדש של בוסטון, ביל פיץ', היה אוהד גדול של פיסטול פיט לכל אורך שנות האימון שלו בקליבלנד. פעם הוא אפילו טען שהוא היה מחליף תמורת פיט את כל הסגל של קליבלנד. והנה כעת, משנקלעה בפניו ההזדמנות לאמן את פיט, הוא מצא עצמו מתלהב הרבה פחות מן המראה הכחוש שלו וממשחקו.

המרוויץ' שהופיע לראשונה לאימון בסלטיקס בעלת המאזן של 12-35 היה צל של מי שהוא היה פעם. צל קלוש של השחקן שלפני לארי בירד היה הטוב מכולם בקליעה, יצירתיות ומסירה.

פיץ', שהיה ידוע בכך שדחף את שחקניו בשיא הכוח בקדם העונה, אמר שפיט היה בכושר הירוד ביותר בהשוואה לכל שחקן אחר אותו הוא אימן מעודו.

בהפגינו שיער מסולסל, מוזר למראה, בניגוד לשיער הישר הארוך שנשמט על כתפיו בנעוריו, פנה פיט הכחוש לתהליך ההשתקמות. אך הוא סבל ממתיחה במפשעה מיד כשניסה לחזור לכושר משחק לאחר חודשיים של ישיבה רצופה על הספסל.

פיץ', שהיה מאמן קולג' מן הסוג הישן שהניע את שחקניו עד לקצה, אהב לצפות בסרטי וידיאו של הסלטיקס עד ששחקניו כינו אותו "קפטן וידיאו". הוא מצא בעקבות כך במרוויץ' "נער כאפות" חדש. כאשר דני איינג' הגיע בשנת 1982, גם הוא הפך במהירה ל"נער הכאפות" של פיץ'.

פיץ' כינה את מרוויץ' שחקן חסר משמעת ועצלן שאינו מתאמן, ורדה בו קשות. הקו האחורי של הסלטיקס בזמן ההוא היה חלק מקבוצה שדגלה בריצה, והייתה ציפייה שיכולות אחזקת הכדור, המסירה והאלתור של פיט יקדמו אותה לתואר האליפות הראשון שלה מאז 1976. אולם, לאחר שצפה במרוויץ' המקרטע, היו לפיץ' ספקות רבות אם חזון זה אכן ימומש.

וכך, יום אחד, כאשר פיסטול פיט ירה בזמן האימון מסירה לא הכרחית מאחורי הגב שעפה אל מחוץ לגבולות המגרש היישר אל המושבים הריקים בבוסטון גארדן, שרק פיץ', לעצירת האימון. "פיט, אנחנו לא צריכים כאן את הבולשיט הזה," הוא צרח. ופיסטול פיט, באחד מהמקרים המעטים, שניתן לספרם על אצבעות יד אחת, הוריד את ראשו והנהן בהבנה למאמן שגער בו. הוא רצה נואשות לזכות בטבעת האליפות כדי לגרש מעליו את תדמית הלוזר, את התדמית של אחד שמעולם לא שיחק בקבוצה אלופה, לא בקולג' ולא במקצוענים.

אפילו כשהייה בתיכון, קבוצתו הפסידה את אליפות המדינה בשל קליעה שנויה במחלוקת על הבאזר. בלואיזיאנה סטייט יוניברסיטי, הוא הצליח למשוך את קבוצתו להגעה לפיינל פור של ליגת ה-NIT היוקרתית ב- 1970. בהיותו באן.בי.איי., לעומת זאת, בשורות באטלנטה הוא מעולם לא הצליח לעבור את הסיבוב הראשון של הפלייאוף. ההחתמה היקרה שלו וההדהוד הציבורי שנוצר בעטייה, הפכו אותו למושא ללעג וקנאה הן בקבוצה פנימה והן בליגה כולה.

אחד מהשלטים המגונים שהכין אוהד במשחק נגד פילדלפיה שאל "למה הוטדוג עולה 50 סנט בפילדלפיה ו-1.4 מיליון באטלנטה?" בזמן בו הצטרף לאטלנטה היתה בה חמישייה פותחת כשרונית ובעלת יכולת שהייתה מורכבת משחורים בלבד, והם שנאו את העובדה שרוקי לבן בעל משכורת גבוהה הסתנן לשורותיהם.

למרות ההישגים האישיים המעולים של פיט, הרי אטלנטה מעולם לא הצליחה לחלוף על פני הקבוצות הכבירות של הניקס או הסלטיקס בפלייאוף. כאשר הוא הועבר מאטלנטה לניו אורלינס, הוא הוכרח לשאת את הקבוצה על גבו בהיותו האטרקציה העיקרית כמו גם הסופרסטאר היחידי בה משך שנים. ואז, אז הגיעו הפציעה בברך, ההורדה לספסל וההגלייה, שגרמו לכך שהוא יגיע לעיר השעועית, בוסטון.

עברו על פיט 17 ימים לפני שהשתתף סופסוף במשחקו הראשון במדי הסלטיקס, משחק לו ציפו כולם. במשחק מול אינדיאנה הוא קלע סל אחד בלבד מתוך שתי ניסיונות. בוסטון הביסה את אינדיאנה פייסרז 108-130 ושיפרה את המאזן שלה ל- 13-42 כשהיא מגדילה את יתרונה על פילדלפיה 76 לשלושה משחקים. יותר משמונה משחקני הסלטיקס קלעו במשחק זה עשר נקודות ומעלה.

כששיחק בלואיזיאנה סטייט יוניברסיטי ובמדי הג'אז, קלע פיט לעתים קרובות 45 נקודות או יותר בעוד חבריו לקבוצה קולעים 10-15 נקודות לכל היותר. הסלטיקס הכישרוניים בעלי הספסל העמוק היו קבוצה שונה לחלוטין הן בהרכבה והן בסגנונה.

יומיים מאוחר יותר הביסה בוסטון את דטרויט 111-128 כשפיסטול פיט קלע 14 נקודות. שבעה שחקני סלטיקס אחרים קלעו עשר נקודות ומעלה ובראשם לארי בירד שקלע 24 נקודות.

ב- 13 לפברואר הפסידה בוסטון בפניקס 135-134 לאחר משחק מותח למרות 45 נקודות שקלע לארי בירד. פול ווסטפל, לשעבר שחקן הסלטיקס, קלע 34 נקודות ופיט קלע שש בלבד. היו זמנים בהם היו לפיסטול פיט שש נקודות תוך פחות מדקה אחרי תחילת המשחק.

יומיים אחר כך סלטיקס כיסחו את הטריילבלייזרז בפורטלנד 91-106 כשבירד קולע 28 ופיט 6. ויומיים אחרי, מול 29 אלף צופים בקינגדום, איבדו הסלטיקס יתרון של עשר נקודות במחצית השנייה והפסידו במשחק מרתק לאלופה המכהנת סיאטל סופרסוניקס.

דניס ג'ונסון, מי ששיחק מאוחר יותר בסלטיקס, קלע סל 11 שניות לפני הסיום וקבע יתרון 108-109 לסיאטל. אם.אל.קאר, מי שהעריץ את פיט בנערותו כשהשתתף במחנה הקיץ שארגן פיט, החמיץ עם הבאזר קליעה מראש ה"מלחייה", קליעה שיכולה היתה לנצח את המשחק לבוסטון.

מרוויץ' לא שיחק כשיתרונה של בוסטון במאבק על ראשות הבית האטלנטי מול ה-76 התכווץ לחצי משחק בעקבות משחק זה. וגם כשחזר ליוטה במשחק הבא, הוא שוב ישב על הספסל, ממש כפי שקרה לו בשורות הג'אז. בירד קלע 33 נקודות במשחק ביוטה והוביל את בוסטון לניצחון 98-105.

בעשרים ושלישי לנובמבר חזר פיט לשחק מול דנבר וקלע 14 נקודות כשהסלטיקס הביסו את דנבר בתוצאה 105-124. הסלטיקס חזרו הביתה מרצף משחקי החוץ בו ניצחו בשלושה מחמשת משחקיהם וניצחו 97-108 את אטלנטה בשורותיה קלע ריק רובי (שעלה בחמישייה במקום קאונס) 27 נקודות. הציפור קלע 25 נקודות ופיט רק שתיים.

בתכנית של CBS שעסקה בעשרת הקלעים הטובים ביותר בהיסטוריה דורג בירד במקום הראשון קצת לפני ריק מאונט ומרוויץ'. לארי נזכר שראה את מרוויץ' משחק במסגרת הקולג' "בטלוויזיה הישנה בעלת האנטנה הפנימית שלנו ערב אחד… נדהמתי מהדברים שהוא יכול היה לעשות עם הכדור." הוא אמר, ואז נזכר שאחרי המשחק אבא שלו אמר לו: "אולי גם אני אאמן אותך, בן, ואז גם אתה תוכל כל פעם להכניס את הכדור לסל". כמובן שזו התייחסות לכך שאביו של פיט, פרס, היה בעצמו שחקן מקצועני בימים שלפני ה-נ.ב.א. כמו-גם איש כדורסל מושלם שהיה נחוש בדעתו להפוך את בנו לשחקן הכדורסל הטוב ביותר בהיסטוריה.

והנה כעת, במועדון הסלטיקס שדגל בחוסר אנוכיות שכבר היה בשליטתו של לארי בירד, מצא עצמו פיסטול פיט, מי שנהג לקחת 40-50 זריקות למשחק בקולג', משחק רק מספר מועט של דקות ומקבל רק מספר מועט של זריקות.

מעבר לקרבות במשחקי "חיוב" [המכונה בארה"ב HORSE. המתרגם] לאחר תום האימון, לא יצא לשתי התקוות הלבנות הגדולות הללו מעידנים שונים להתחבר. היה זה הן מאחר ופיט היה צל של עצמו והן עקב אופיו המתבודד של לארי. בעיקר היה זה מאחר והם שיחקו יחד חודשיים ימים בלבד.

הספרז הגיעו לבוסטון ב-27 לפברואר והסלטיקס הצליחו לנצחם בקרב יריות 125-130, כשהם משפרים בכך את המאזן שלהם ל- 15-48. לארי בירד הוביל את המנצחים עם 30 נקודות ופיט הוסיף תשע משלו. פילדלפיה 76, עם זאת, נותרה נושפת בעורפם במאזן של 17-47 לאחר שניצחה את סיאטל בסיאטל בהארכה.

בוסטון הגיבה במהירות וניצחה את גולדן-סטייט 99-110 כשבירד ניקב 28 ופיט קלע שש. יומיים מאוחר יותר השיגו הסלטיקס בקושי את ניצחונם הששי הרצוף מול דטרויט, 115-118, בירד היה לוהט עם 41 נקודות וניצל היטב את קו השלוש החדש כשקלע ארבע שלשות. פיט, לעומתו, קלע רק שתי נקודות.

בוסטון נסעה לסן אנטוניו וקרעה את הספרז 108-137. בירד קלע שם 28 ופיט שם 15 ברשת, שיא קליעה חדש שלו במדי הסלטיקס.

הסלטיקס ניצחו בשיניים, בהארכה, את יוסטון 99-103 והגיעו למאזן 15-52 כשמרוויץ' קלע 15 ומקסוול קלע 22 בשורותיהם.

בעימות המלהיב נגד הסיקסרז שנערך בשביעי למרץ, ניצחה בוסטון באופן משכנע 92-111. ד"ר ג'יי קלע 36 נקודות אך לארי בירד הוליך עם 27 נקודות את הסלטיקס שחלוקת הקולעים שלהם הייתה טובה יותר. פיט קלע 13 במשחק זה. ניצחון תשיעי ברציפות זה, משנותרו רק 14 משחקים לסוף העונה, נתן לסלטיקס יתרון של שלושה משחקים על פילדלפיה.

ואז הגיעה לבוסטון וושינגטון בולטס המבוגרת ששיחקה בשני גמרי הנ.ב.א. האחרונים, והיא הצליחה לשבור את רצף הניצחונות לאחר שניצחה את הסלטיקס בהארכה 128-133. אלווין הייז הוביל את הוושינגטון בולטס עם 35 נקודות, ונענה ב- 33 נקודות של לארי בירד. פיסטול פיט הוסיף להשתפר ולחזור לכושר עם 20 נקודות משלו לאחר שעלה מהספסל.

יומיים מאוחר יותר הסלטיקס ספגו את הפסדם השני הרצוף, והפעם באינדיאנה, 108-114. בירד קלע 28 נקודות במדינת הולדתו, אך פיט נעצר על חמש נקודות בלבד. היתרון שלהם על פילדלפיה הצטמק למשחק בודד כשנותרו עוד תריסר משחקים בלבד לסוף העונה.

במשחק הבא הביסה בוסטון את יוסטון, 105-121. לארי בירד קלע 27 נקודות והוביל שבעה משחקני הסלטיקס שקלעו עשר נקודות ומעלה. אחד מהם היה פיט שקלע עשר נקודות. פילדלפיה שמרה על הפער לאחר שניצחה את הבולטס.

יומיים מאוחר יותר הפסידה הסלטיקס 88-87 באטלנטה, אך גם פילדלפיה הפסידה. מרוויץ' קלע רק ארבע נקודות בחזרתו לאולם אומני באטלנטה, אולם שכונה "הבית שפיט בנה" משך חמש השנים בהם הוא כיכב בשורות ההוקס.

למי שאמור היה להפוך את הכדורסל המקצועני לפופולרי בדרום העמוק של ארה"ב, היו יותר מדי שדים ומשאות על כתפיו. בנוסף, לא היו לו חברים לקבוצה מספיק כישרוניים לעמוד בציפיות הלא-מציאותיות שהיו מהקבוצה.

בוסטון נסעה אז לניו יורק וניצחה בשיניים את הניקס 120-123 תוך שהיא משפרת בכך את מאזנה ל- 18-55. בירד קלע 27, קאונס קלע 25 ומרוויץ' שמונה.

ואז, ב- 17 למרץ, עלה פיט לראשונה בחמישייה במקום כריס פורד הפצוע.

בוסטון שייטה לניצחון קל 92-117 מול הנטס כשלארי קלע 29 ופיט קולע תריסר נקודות מהן חמש זריקות ברצף. הבזקים של הקסם הזוהר מן העבר החלו לזהור מבעד למשחקו החלוד.

פיט הלהיב את קהל אוהדי הנטס בכדורסל מבריק באמצעות מסירות מדהימות, חלקן מעל לסל ומעל לראשי יריביו. משנחה עליו הרוח, הוא גם הגיש מספר אסיסטים ללארי ונראה היה שצמד מביני הכדורסל הזה מתחיל להתחבר. הסלטיקס הובילו במאזן הניצחונות וההפסדים בשני משחקים על פילדלפיה משנותרו שמונה משחקים לסיום העונה.

בלילה הבא הסלטיקס רצו ברבע הרביעי 19-35 וניצחו את אינדיאנה פזורת הנפש 102-114 בתצוגה מהסרטים של פיט. פיט קלע במשחק זה 31 נקודות, שיא שלו במדי הסלטיקס, וביניהן את כל שבע קליעות העונשין שנשרקו לזכותו. נראה כאילו עדיין יש לו את זה.

יומיים לאחר מכן, במשחק באולם הסילברדום ששודר בכל רחבי ארה"ב מול דטרויט האומללה, פתח פיט שוב בחמישייה, קלע עשרים נקודות, והוביל את בוסטון לניצחון 106-124.

רון לי מהפיסטונס, שהיה ידוע כפרובוקטור, כיסח את פיט בפניו בתנועת יד לאחור. מאוחר יותר הוא שם לו רגל במאוץ לכדור, ואולם פיט היה בעל ניסיון רב מדי מכדי להיגרר לטקטיקות פרובוקטיביות שכאלו.

לי, שהיה אחד מ"ילדי הקמיקזה" שהכשילו את חבורתו של ביל וולטון ב-UCLA בשנת 1974, המשיך בתוקפנותו והפיל את לארי בירד לפרקט באמצעות חבטת קלוז-ליין כשזה ניסה לקלוע ליי-אפ. מאוחר יותר הוא החטיף לדייב קאונס בעיטה באשכים בזמן חסימה. אך למרות כל אלו הסלטיקס הנחושים ניצחו.

אם נצרף לכך את הפסדה של פילדלפיה לוושינגטון, הסלטיקס הובילו כעת בפער של שני משחקים משנותרו רק ששה משחקים לסיום העונה. ב- 22 למרץ העכירה קליבלנד את האווירה בבוסטון לאחר שניצחה אותה 105-109 למרות 26 נקודות של בירד ו- 19 של פיט מרוויץ'.

פיסטול פיט קלע 14 נקודות במשחק נוסף בו הוא פתח בחמישייה, אך בוסטון הפסידה שוב לניו ג'רזי 96-101 כשלארי בירד קלע שמונה בלבד. הגארד הצלף המזוקן, מייק ניולין, קלע 38 נקודות והוביל את הניו-ג'רזי נטס לניצחון.

לאחר שני ההפסדים ועם מאזן של 20-58, נראה היה כי יתרונה של בוסטון על פילדלפיה 76 הצטמק לשני משחקים בלבד כשנותרו לשחק עוד ארבעה משחקים בלבד. ואז, באחד מהמשחקים בגדולים ביותר של העונה, החזיר פיסטול פיט את השעון לאחור והציל את הסלטיקס בוושינגטון.

בנקודה בה פיגרו הסלטיקס 70-75 מול הבולטס בתחילת הרבע הרביעי היו לפיט רק שתי נקודות. ואולם, אז הוא החל לבעור לקראת אקורד הסיום וקלע 17 נקודות מדהימות בריצה של בוסטון. קליעת פייד-אוורי שלו לשלוש נקודות בדקה האחרונה הובילה את הסלטיקס לניצחון 95-96 באולם הקפיטול סנטר שהיה מלא לחלוטין ב- 19,305 צופים.

"בדיוק בשביל זה, הבאנו את פיט" אמר המאמן פיץ' ולא הרחיב.

בלילה שאחר כך נגד היריבה מניו יורק, התגברו שחקני בוסטון על הניקס 121-129 כשבירד קולע 23 נקודות ופיט, שחזר לספסל הוסיף 16 מרחוק. פיט קלע שש משמונה מהשדה ברבע הרביעי ועזר לבוסטון לעשות עוד קאם-באק ברבע האחרון בו הם קלעו 38 נקודות לעומת 26 של הניקס.

משנותרו רק עוד שני משחקים, פילדלפיה עם מאזן של 22-57 יכלה רק לקוות לשוויון עם בוסטון שהייתה במאזן של 22-60. עוד ניצחון אחד של בוסטון או עוד הפסד של פילדלפיה ואליפות הבית היא של בוסטון.

בעשרים וששי למרץ השיגה בוסטון את התואר הרשמי, כמו גם את המאזן הטוב ביותר בליגה לפני הלייקרז כשניצחה בבית את קליבלנד 122-130. בירד קלע 33 נקודות, כמספר החולצה שלו, ופיט הוסיף 12.

במשחק האחרון בפילדלפיה, משחק שהפך לחסר חשיבות באופן יחסי, ניצחו הסיקסרז את בוסטון 110-116 וסיימו במאזן של שני משחקים מתחת לסלטיקס. הפורווארד המחליף סטיב מיקס החליף את ד"ר ג'יי והוביל את רשימת קלעי פילדלפיה עם 22 נקודות. קאר עמד בראש רשימת קלעי בוסטון עם 25 נקודות ופיט קלע 10 עד שיצא בשש עברות.

בעונת הרוקי המדהימה של לארי בירד, שיפרו הסלטיקס את מאזנם בשיא ליגה של 32 משחקים: ממאזן של 29 ניצחונות למאזן של 61 ניצחונות. עם זאת, בעינה עומדת השאלה האם הם היו מסוגלים להגיע לשיא זה, לראשות הדיביזיה ולמאזן הטוב בליגה ללא ההחתמה המאוחרת וההופעה ההרואית של פיט מרוויץ' הוותיק בסוף העונה.

משך ממוצע של 17 דקות בלבד למשחק בעשרים וששת משחקיו במדי הסלטיקז, קלע פיט ממוצע מרשים של 11.5 נקודות למשחק. והנה ורק דוגמה קטנה ממנה ניתן להשליך על יכולת הקליעה שלו מרחוק: הוא קלע במשחקים אלו 10 מתוך 15 הזריקות שלו מטווח השלוש.

קלעים פחותים ממנו ביכולתם זורקים 15 פעמים לסל בשני משחקים. למרות שהיה מתחת לנורמה מבחינה גופנית, ולמרות שהשתמשו בו רק מעט, קלע פיט בממוצע מרשים של 49% מהשדה וב- 91% מקו העונשין.

בחלק השני: הפלייאוף ואחריו….

 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" באתר: https://bit.ly/2SdfhwD

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. תרגום נפלא של מאמר ע"י שם לא ידוע.
    בואו אגיד זאת פשוט וישר לעניין: הוא בין חמשת השחקנים האהובים עלי ביותר. לארי בירד ראשון. אח"כ ללא סדר מסויים מרביץ', ג'ורדן, ד"ר ג'יי, ואוסקאר רוברטסון.

    הוא היה עילוי. הוא היה קוסם. היה לו אב קשה, וכנראה מחלה נפשית ברמה נמוכה שלא פרצה בכל עוצמתה עד אחרי שפרש מכדורסל. מניק דפרשיון או משהו כזה (לדעתי).

    אהבתי אותו ללא מיצרין. תודה מחולי על התרגום

  2. אגב, למרות שבסלטיקס הוא כבר היה בערוב יומו, לארי בירד הפך לאחד מחבריו הטובים, ובעיקר לאחר מתומכיו הייקריים (כי היו די והותר עתונאים בבוסטון שביקרו את מרביץ' קשות)

  3. תרגום נהדר,
    ושחקן מופלא. לא יצא לי לראות אותו משחק, אבל אני זוכר שילד מהשיכבה הביא מאמריקה לארץ קלטת וידאו (בטה…) של רד אורבאך מלמד כדורסל.
    כל הכוכבים הגדולים של ה-NBA כיכבו בקלטת, אבל אני במיוחד זוכר מהקלטת את פיסטול פיט.

    https://www.youtube.com/watch?v=2Ruz5VkBt0Q

    (קטע מגניב לחלוטין)

    1. מכיר את הקליפ, מופלא ממש (אאורבך: "don't try it! don't try it)

      אגב, אם אני לא טועה, השחקן הנוסף שמשתתף בקליפ הוא אביו של מייק ביבי.

  4. מאמר מעולה, אני שמח שהבאת אותו אלינו.

    דרך אגב, אם לוקחים קבוצות ששיחקו ביחד ושמים בהן כל שחקן בשיא שלו, בוסטון של 79-80 בטופ 3 (יחד עם שיקגו של 96-97-ג'ורדן, פיפן, רודמן, הרפר, קוקוץ' ופאריש והלייקרס של שאקובי פייטון ומלון).

    בירד, מארביץ', דייב קאונס ונייט ארצ'בילד. 4 מ-50 הגדולים. ענק.

  5. אחלה תרגום וכמו שכבר כתבתי בעבר הוא אחד השחקנים שהכי הצטערתי שלא יצא לי לראות. תמיד הוא נראה לי כמו דרזאן פטרוביץ

  6. מאמר מעולה
    תרגום משובח
    ושחקן מיוחד
    קצת עצוב לי שראיתו אותו כשהייתי צעיר בערוב הקריירה ולא הבנתי את ההתלהבות…. אבל ככה זה בחיים 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט