ההיסטוריה של נבחרת ישראל באליפות אירופה (ועוד כמה הפתעות…) / אהרון שדה

הקדמה

נבחרת ישראל שיחקה עד כה ב 27 אליפויות וזו תהיה לה אליפות כ"ח במספר. למעשה מאז ששיחקה נבחרת ישראל באליפות הראשונה בשנת 53' ועד הטורניר הקודם ב 2013 נערכו 31 אליפויות ומתוכם נבחרת ישראל נטלה חלק ב-27 טורנירים.

האליפויות היחידות מהן נעדרה נבחרת ישראל היו ב 1955 (הונגריה) , 1957 (בולגריה) ואח"כ ב 1989 (יוגוסלביה ז"ל) והיעדרות אחרונה בשנת 1991 (איטליה). זו תהיה האליפות ה 12 ברצף (כן ירבו…) שנבחרת ישראל משתתפת בה וזה בהחלט אומר הרבה.

למעשה, רק לנבחרות צרפת (38), איטליה (36) וספרד (30)  יש מספר הופעות גבוה ביותר בטורנירים אלו. הישג כביר אם לוקחים בחשבון שאליפויות אירופה נערכו כבר 1935 ולמעשה האליפות הראשונה של ישראל הייתה השמינית במספר. אם ניקח בחשבון שלאחר מכן הנבחרת שיחקה לראשונה רק באליפות 1959.  נגלה שלמרות שהנבחרת שיחקה רק 2/11 האליפויות הראשונות היא עדיין טופ 4 בכללי וזה בהחלט נקודת שבח לכדורסל הישראלי לאורך השנים. המאזן הכללי של נבחרת ישראל עומד על 75 ניצחונות לעומת 108 הפסדים שזה כמעט 41 אחוז.

נבחרת ישראל לא זכתה רק להופיע ב 27 אליפויות ,אלא גם בשני טורנירי אליפות עולם כולל מקום שביעי מרשים ביותר ב 1986 בספרד (ישראל קיבלה כרטיס חופשי גם לטורניר בברזיל ב1954 וסיימה שמינית). הנבחרת זכתה גם באליפויות יבשת אסיה בשנים 66+74 .

למעשה הטורניר הגדול היחידי שהנבחרת לא השתתפה בו הוא הטורניר האולימפי. לצערנו ע"מ להשתתף בו הנבחרת תצטרך להעפיל לגמר הטורניר . זה לא ריאלי אבל אולי ,אולי ושוב פעם אולי בקונסטלציה מסוימת הנבחרת תוכל להתברג לטופ 7 מה שיאפשר לה להתמודד בטורניר הקדם אולימפי (אם תרצו –  'ההזדמנות האחרונה') שייערך בשנה הבאה.

המאמנים לאורך השנים

ארז אדלשטיין יהיה המאמן העשירי שמאמן את הנבחרת בטורניר גמר אליפות אירופה.

הראשון היה יעקב שאלתיאל שהוליך את הנבחרת לטורניר הביכורים בברה"מ 1953 ולמקום החמישי המכובד. אחריו הצעיד את הנבחרת אליהו עמיאל לטורניר בטורקיה 1953 (מקום 11). בשנות ה-60' היה זה מר כדורסל, יהושע רוזין, שאימן את הנבחרת ביוגוסלביה 1961 (11) ובפולין 1963 (9).

הבא בתור היה שמעון שלח שהצעיד את הנבחרת לרצף של 4 אליפויות בין השנים 1965 ועד 1971.  האליפות הראשונה היוותה את הישג השיא שלו כשבברה"מ 1965 הנבחרת סיימה שישית. בפינלנד 1967 סיימה הנבחרת שמינית ולאחר מכן באיטליה 1969 וגרמניה 1971 סיימה הנבחרת במקום ה-11. אברהם חמו החליף את שלח והוליך את הנבחרת פעמיים ברצף למקום השביעי בשנים 1973 (ספרד) ולאחר מכן ב 1975 (יוגוסלביה).

המאמן הבא הוא ללא ספק גדול מאמני נבחרת ישראל לדורותיה. עד לפני עשור וחצי לא היה כל ספק שרלף קליין הוא גדול מאמני ישראל בכל הזמנים (ודווקא רוזין זכה בתואר הנכסף  "מר כדורסל"). כיום ניתן לחלוק על כך לאור הישגי יורשיו – פיני גרשון עם 3 אליפויות יורוליג ודיוויד בלאט עם אליפות יורוליג ,יורו באסקט ,מדלייה אולימפית וגמר נ.ב.א . אבל כפי שנראה מיד אין בכלל ספק שרלף קליין ז"ל הוא גדול מאמני נבחרת ישראל.

לפני שנתאר את הישגיו של רלף נציין שכל המאמנים עד רלף (כולל) כמובן הלכו לעולמם והם בעלי מניות רבות כמובן בפיתוח הכדורסל המקומי. כולם ז"ל ויהי זכרם ברוך. רלף הוליך את נבחרת ישראל ל-4 טורנירי אליפות אירופה ברצף בין השנים 1977 ל 1983 כאשר המקום הנמוך ביותר שהוא השיג היה המקום השישי.

הטורניר הראשון ב 1977 בבלגיה הסתיים עם המקום החמישי והמכובד. לאחר מכן בא הישג השיא של הנבחרת עם מדליית כסף בטורניר באיטליה 1979  ולבסוף ב 1981 (צ'כוסלובקיה ) וב 1983 צרפת סיימה ישראל במקום השישי והמכובד.

המאמן הבא של הנבחרת הוא צביקה שרף שהוא המאמן שהוביל את נבחרת ישראל הכי הרבה פעמים לטורניר גמר אליפות אירופה. צביקה הוליך את הנבחרת ללא פחות מ-8 טורנירי גמר (לא כולל אליפות עולם ב-86'). צביקה הוא גם היחיד שחזר לטורנירי גמר אליפות אירופה לאחר שסיים קדנציה וחזר לקדנציה נוספת.

הנה הרשימה בקצרה.

  1. גרמניה 1985 (9) ,2 יוון 1987 (11) 3 ,גרמניה 1993 (13), 4 יוון 1995 (9) ,5 ספרד 1997 (9)  ואז לאחר הפסקה הוא חזר לטורנירים – 6. סרביה 2005 (9-12) , 7. ספרד 2007 (11-12) ו8. פולין 2009 (13-16).

מעניין שצביקה בכל הטורנירים הנ"ל לא הצליח להגיע לטופ 8 ועוד יותר מעניין שדווקא במונדובאסקט הנפלא בספרד 1986 הוא עשה זאת בענק (מקום 7 מתוך 24).

בין שתי הקדנציות של צביקה אימן את הנבחרת מולי קצורין שהוליך את הנבחרת לשלושה טורנירים ברצף 1. צרפת 1999 (12) ,2 טורקיה 2001 (12) 3ץ שבדיה 2003 שהיה הטורניר האחרון בו נבחרת ישראל הצליחה להעפיל לרבע הגמר (מקום שביעי).

אריק שיבק הוא המאמן האחרון עד יום שישי שהוליך את נבחרת ישראל בטורניר הגמר בליטא 2011 (מקומות 13-16) ובסלובניה 2013 (21-24).

רלף קליין. גדול מאמני נבחרת ישראל בכל הזמנים.

דירוג הטורנירים הטובים …והפחות טובים מן העבר

את הטוב כידוע –  שומרים לסוף ועל-כן נתחיל ברע.

מקומות 4-5: אליפות אירופה 1969 ו 1971 (במשותף).

סיפור מקרה: בשני הטורנירים ישראל מסיימת 11/12 עם  מאזן של 6-1 . וזה הגיע דווקא אחרי הצלחות יחסיות בטורנירי שנות ה 60'. ב 1963-1967 הופיעו 16 נבחרות בטורניר .ישראל השיגה מקום תשיעי (63') שישי (65') ושמיני (67'). שמעון שלח שהשיג את המקום השישי והשמיני בטורנירים הקודמים נכשל לאחר מכן.

מקום 3 : יוון 1987: מקום 11 מתוך 12 נבחרות עם  מאזן 5-2.

סיפור מקרה: דווקא נבחרת ישראל לאחר אחד מגדולי הישגיה (מקום 7 באליפות העולם 86') כושלת ולא עזרו שחקני על כמו ברקוביץ' וג'מצי .

מקום 2 : סלובניה 2013: מקום 21-24 מתוך 24 ומאזן 4-1 חלש

סיפור מקרה : הנבחרת לא הצליחה בבית יחסית נח . מקל נעדר מהאליפות (דאלאס) ושיבק לא הצליח להפיק את המיטב מהנבחרת במה שהפך להיות המיקום הנמוך ביותר של ישראל באליפויות ….

מקום 1: פולין 2009:  מקום 13-16 מתוך 16 עם מאזן נקי מניצחונות (3-0 )

סיפור מקרה : טורניר אחרון של צביקה,מצב מנטאלי ירוד ,בית מרובע בלבד ויריבות עדיפות (לפחות יוון וקרואטיה ) הותירו את הנבחרת לראשונה, ונקווה גם לאחרונה, ללא ניצחון בודד.. בכך הסתיימה הקדנציה האחרונה של צביקה שרף בנבחרת.

ונעבור לטוב:

ראויים לציון ומקום של כבוד בעשירייה הראשונה .

נבחרת ישראל 1965 (6/16 מאזן 4-5 ), נבחרת 1967 (8/16, מאזן 5-4), נבחרת 1981 (6/12  ומאזן 5-3),

נבחרת 1975 (7/12)  הנבחרת הזו נוצחה ע"י צ'כוסלובקיה 85-86 . לאחר מכן היא ניצחה את פולין 84-90, נוצחה  ע"י ברה"מ 71-85  גברה על הולנד 80-81 וטורקיה 77-101. ואז על יוון 76-87 ורומניה 105-119.  אך הטורניר שוחק בפורמט מוזר וככה מאזן של 2-5, שהוא אגב הטוב בתולדות נבחרת ישראל, הספיק רק למקום השביעי .

נבחרת 2005 טורניר שנערך בסרביה וישראל סיימה אותו במקום 9-12 מתוך 16. כולל ניצחון יוקרתי על ספרד הגדולה שתהיה לאלופת עולם כעבור שנה . ישראל ניצחה את ספרד 77-85 ונוצחה בשמינית הגמר ע"י יוון, האלופה שבדרך, 67-61 . היוונים המשיכו לניצחון על רוסיה ,צרפת וגרמניה(62-78 בגמר) כל הדרך לזכייה בתואר.

מקום חמישי :  בלגיה 1977 מקום חמישי מתוך 12 מאזן 3-4.

המיקום היה מכובד אך הדרך הייתה בינונית. למעשה הפורמט של האליפות היה אז שני בתים של שש נבחרות כאשר שתי הראשונות עולות למשחקי 1-4, שתי הבאות למשחקי 5-8 ושתי האחרונות למשחקי הישרדות 9-12.

עקב האכילס העיקרי של הנבחרת היה שרק לאחר שהיא נוצחה 3 פעמים  ולמעשה הודחה, רק לאחר מכן כשלא היוותה איום על המקומות הראשונים, התאוששה הנבחרת  וניצחה 4 ברצף בכדי לסיים במקום החמישי המכובד שזה המקום השני בטיבו כאשר המאזן היה 3-4 .

הנבחרת פתחה בהפסד לבולגריה 88-86 ואחריו לאיטליה 78-73 ולברה"מ 61-74. רק לאחר מכן חלה התאוששות בניצחונות על צרפת ,אוסטריה ובמשחקי דירוג על בולגריה ובלגיה. הכוכב הגדול היה מיקי ברקוביץ  שנבחר לחמישיית הטורניר .

מקום רביעי : ברה"מ 1953 .מקום 5/17 מאזן 4-6.

הרבה יחלקו עליי ויראו את הטורניר הזה כטורניר השני בטיבו של נבחרת ישראל. האמת גם אני חשבתי כך עקב המיקום ,ההיסטוריה והמאזן. וייתכן שיש בזה משהו …אך כשנברתי לקראת מאמר זה ראיתי שהנבחרת הובסה ללא תנאי וללא פייט בידי מי שגדולה ממנה.   נכון ישראל ניצחה את צ'כוסלובקיה (4  בטורניר) והשיגה ניצחונות יפים על איטליה ויוגוסלביה, אך היו גם ניצחונות טכניים (מצרים ולבנון ).ומה שהכי פוגע בה היו התבוסות .להונגריה הסגנית 20-66 לברה"מ האלופה 25-75 ובצורה קצת פחות נוראה לצרפת בתוצאה 45-62.  כמובן שתנחום כהן מינץ היה הכוכב הגדול של ישראל בתקופה זו והיה לשחקן הישראלי הראשון בנבחרת אירופה.

החמישיה הישראלית לאליפות ב-1953 (מימין לשמאל): אברהם שניאור, שמעון שלח, פרדי כהן, מרסל חפץ, זכריה עופרי

מקום שלישי : שבדיה 2003 מקום 7/16 מאזן 3-4.

למעשה זה הטורניר עם המקום הגבוה ביותר ב 30 השנים האחרונות. הטורניר הזה הוכיח שבכדורסל צריך הרבה אופי ,מנטאליות ומזל או לפחות הבנה שברגע אחד יכול להשתנות מומנטום ולהעביר אותך ממצב של כישלון היסטורי להצלחה מסחררת.

הנבחרת הישראלית התמודדה בטורניר מול גרמניה החזקה של נוביצקי , ליטא האלופה שבדרך של  שאראס ושטמבורגס. ולבסוף מול לטביה המסוכנת והסוס השחור של הנבחרת. במחזור הראשון מול גרמניה נתנה ישראל פייט מפתיע אך נוצחה לבסוף 81-86 . המשחק השני הפך לתבוסה כשליטא התעללה בנבחרת והביסה אותה 62-94. ערב המחזור האחרון עמדה הנבחרת בפני היסטוריה מפוקפקת של טורניר ראשון ללא אף ניצחון .

היריבה הייתה לטביה  שגם הגיעה עם שני הפסדים, אך … יחי ההבדל הקטן. לטביה נתנה פייט אמיתי לליטא ונוצחה 92-91 ואז עשתה אותו דבר מול גרמניה 94-86.  אך במשחק המכריע התעלתה ישראל והביסה את הלטבים 75-91 בדרך להצלבה בה חיכתה לנו סלובניה המוכשרת שגברה בשלב הראשון על איטליה ובוסניה.

היה זה סוג של שחזור לגמר אליפות אירופה לנבחרות צעירות של שנת 2000,  אז גנבה סלובניה ברגע האחרון את הגביע מידי ישראל בניצחון בשנייה האחרונה מריבאונד התקפה. לנבחרת היו כמובן נציגים מאותו המשחק והם טל בורשטיין ,יניב גרין ומשה מזרחי. לאחר משחק צמוד ניצחה הנבחרת 76-78 מסל ניצחון של טל בורשטיין בשנייה האחרונה.

הנבחרת נעצרה ברבע הגמר לאחר הפסד לספרד (78-64 ) ובמשחקי דירוג 5-8 היא נוצחה ע"י יוון וניצחה את רוסיה . מי שהובילו את הנבחרת בנוסף לגרין ,בורשטיין ומזרחי  היו טפירו ,שארפ, קוז'יקרו ,ספר ושלף. גם יותם הלפרין עשה אז את צעדיו הראשונים בנבחרת.

מקום שני : צרפת 1983 מקום 6/12 מאזן 4-3.

לכאורה לא המאזן ולא המקום מצדיקים את הדירוג הגבוה הזה. אבל זו הייתה אולי הפעם היחידה שהנבחרת התמודדה בכבוד מול כל הנבחרות. בנוסף, הנבחרת הראתה אופי וידעה להתאושש ממצבים לא קלים.

במחזור הראשון נוצחה הנבחרת ע"י הולנד בתוצאה 78-72 למרות 34 נקודות של מיקי. ההולנדים לא היו קוטלי קנים וסיימו במקום הרביעי . המשחק הבא היה מול ברה"מ הגדולה .ישראל נוצחה אך לאחר פייט גדול בתוצאה 92-87  לאחר צמד הפסים התאוששה הנבחרת וניצחה את פולין 62-64 עם 16 נקודות למיקי ולג'מצי . אח"כ באה נבחרת צ'כוסלובקיה הגדולה וישראל ניצחה 89-93 לאחר הארכה. ג'מצי 27 סילבר 23 ומיקי 20 הובילו את הנבחרת לניצחון הגדול.

אח"כ בא הפסד לגרמניה 77-70 (של רלף) וניצחון על יוגוסלביה הגדולה 88-99 (סילבר 26 ,מיקי 25 וג'מצי 20) במשחקי הדירוג, כשלבסוף הנבחרת מפסידה לצרפת בקרב על המקום החמישי 88-92 (ג'מצי 22). בקיצור היריבות הנחשבות והמשחקים הצמודים שמים את הטורניר הזה כשני בטיבו .

מקום ראשון : איטליה 1979 מדליית כסף ומאזן 4-5.

הטורניר הזה מוכר ולא נרחיב עליו יתר על המידה. רק נציין שגם בטורניר הזה הוכח כמה מומנטום יכול להשתנות מיום ליום. וכך לאחר ניצחון על פולין והפסד לצרפת נצרכה ישראל לנצח את יוגוסלביה אלופת העולם דאז למשחק על כל הקופה ו…ישראל ניצחה 76-77 במשחק דרמטי שעוד נרחיב בו, בלי נדר, במאמר נפרד  וככה ישראל מוצאת עצמה בבית הגמר.

בבית הגמר לקחה איתה הנבחרת את הניצחון על יוגוסלביה. במשחק הפתיחה היא נוצחה ע"י איטליה המארחת ואז השיגה עוד שניים מהניצחונות הגדולים שלה על ספרד וצ'כוסלובקיה (בהארכה). גם הפסד לברה"מ לא מנע את העלייה לגמר שהסתיים בהפסד לאותה ברה"מ 98-76.  את נבחרת ישראל הוליך מיקי ברקוביץ גדול שחקניה שנבחר גם לשחקן המצטיין באליפות. יחד איתו בלטו בנבחרת זו כמה שחקנים שנכנסו להיסטוריה.

הנה הסגל:  מיקי ברקוביץ'  (מצטיין הטורניר 22.6 נק' למשחק), מוטי ארואסטי (השותף הידוע לצמד מיקי מוטי 2.5 נק' למשחק ), בועז ינאי (חתיכת שחקן שקלע פעם 60 נק' במשחק ליגה …שיא שהחזיק מעמד  עד שבאה לעולם קבוצת נוער בשם בית"ר ר"ג . ינאי הוליך את הקלעים במשחק הניצחון מול יוגוסלביה …היה שותף גם לגביע עם גבת יגור בשנת 1976 …וגם אלוף אסיה בשנת 74'. ינאי קלע 12.9 למשחק באליפות) לו סילבר, אחד המובילים בנבחרת. מתאזרח שהיה שותף לזכייה בגביע אירופה בשנים 77' ו 81' במדי מכבי ושיחק גם בנבחרת אירופה.סילבר קלע 14.3 בטורניר שני בנבחרת רק למיקי.

בארי ליבוביץ, הוא חתיכת סיפור שהיה קורבן לשטיקים של מכבי ולמריבות האין סופיות בין הקבוצות. מעבר להיותו אחד הגדולים ביותר ששיחקו כאן הוא היה שותף ללא פחות מחמש  טורנירי אליפויות אירופה במדי הנבחרת. בטורניר הזה הוא קלע 2.8 למשחק. אביגדור מוסקוביץ : שיחק גם בהפועל תל אביב והפועל רמת גן היה שותף גם לאליפות אסיה 74'. (2.8 למשחק). סטיב קפלן,  המתאזרח המיתולוגי של הפועל רמת גן היה פקטור חשוב מאד בנבחרת הזו (8.8 למשחק )

אריק מנקין, עוד שחקן מכבי שהיה שותף לגביע אירופה בשנת 1977 .היה פקטור חשוב מאד בנבחרת עם 8 נק' בדיוק למשחק. פיני חוזז,: שחקן גדול שהאריך ימים כשחקן עד גיל מבוגר מאד.(3.1 נק' למשחק). היה שותף לזכייה בגביע עם הפועל תל אביב ב 1984 ולאחר שעבר ממספר קבוצות פרש במדי הרצליה לאחר שהניף את הגביע כקפטן בשנת 1995 (בגיל 38). הוא היה זה שחסם בשנייה האחרונה את קצינוביץ' היוגוסלבי בניצחון החשוב שהעלה את הנבחרת לבית הגמר …הופיע 83 פעם במדי הנבחרת.

השלימו את הסגל:  שוקי שוורץ (שני גביעי אירופה עם מכבי)  2 נק' למשחק) אורי בן ארי (0.8 נק' למשחק) , ושי שרף (1.3 נק' למשחק).

המאמן היה רלף קליין ז"ל  האגדי ועוזרו היה בוב גונן.  מנהל הנבחרת היה עמירם שפירא ז"ל

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 27 תגובות

        1. תיכנס לוויקפדיה ותקרא ותבין שלמעשה ישראל שיחקה בהלסינקי אך במוקדמות הטורניר ולא בטורניר האולימפי עצמו ואפילו לטקס הפתיחה היא לא הגיעה.

      1. הנבחרת לא השתתפה בטורניר עצמו אלא רק במוקדמוצ שאינן חלק מהטודניר האולימפי עצמו והפסידה פעמיים.

  1. כיף להרגיש צעיר…

    אהרון תודה רבה על המאמר המפורט והמעניין. למדתי הרבה. אני חור בהשכלה בכל מה שקשור לכדורסל ישראלי לפני 1986.

    1. גם אני הייתי בערך ככה …עד שהבנתי את המאמר הזה.
      מה שכן 86 היה חתיכת טורניר להתחיל עם הנבחרת .
      אליפות עולם ,קיץ מקום שביעי.
      ניצחונות על אוסטרליה ,קובה ,אורוגוואי וסין.
      מיקי וג'מצי בשיאם .
      צביקה על הקווים.
      מרסר מתאזרח .
      וסל ניצחון על צ'כוסלובקיה במשחק הקובע במוקדמות.
      הצ'כים הגיעו כסגני אלופי אירופה

      וגם מי שלא מכיר את ההיסטוריה יכול לשאר בנקל מי קלע את סל הניצחון שהביא אותנו לטורניר

        1. חיפוס מהיר של LaVon Mercer הוביל אותי ליועץ ביטוח בן 56 נחמד שגר באטלנטה. אימן בספילמן קולג' באטלנטה בעברו ואוהד נערץ של ישראל שמרצה על החוויות שלו בארץ בקהילות אפרו-אמריקאיות.

          הנה היילייטס לילדים שלא הכירו:
          https://www.youtube.com/watch?v=jhfwBZc3Mcw

          והנה מה שקורה למי שמרגיז את הענק העדין (ד"ש לשטיינהואר):
          https://www.youtube.com/watch?v=6y0rfXAQj3o

        1. היי מנחם .
          לכל התאחדות יש את הכללים שלה.
          בפיב"א התאחדות הכדורסל החליטו שכל נבחרת תוכל לשתף מתאזרח אחד בלבד אא"כ הוא התאזרח כשהיה מתחת לגיל מסוים ( לא זוכר בדיוק ).
          ויש בכך הגיון ….שאם לא כן כל שחקני הנ.ב.א היו יכולים להתאזרח ולשחק באיטליה או בלגיה ולהופיע באולמפידה.

    1. תודה רבה.
      האמת זה מאמר שנתבקשתי להכין ולכן למדתי הרבה דברים חדשים על הנבחרת.
      בין היתר נכנסתי לעמוד הפייסבוק של איגוד הכדורסל וגילתי שיש לבם את תוצאות כן המשחקים ( דברים שגם בווקיפדיה אין).
      וכן סגלים מטורנירים קודמים וכו'.
      לקח לי זמן רב להכין את המאמר ואת התוספת שמן הסתם תראו היום.
      אבל נהנתי מכל רגע….כי אין על נבחרת ישראל.

להגיב על מנחם לס לבטל

סגירת תפריט