החוזרים (1) / יונתן שגב

3,936. 3,936 דקות כדורסל נטו יש לקבוצת לכל קבוצת NBA, לא כולל הארכות.

נעגל ל-4,000, נוריד ל-37 דק' בממוצע (החישוב הקודם הוא ל-48 דק') – הדק' של הסופרסטאר הממוצע – קח או תן דקה ותקבל יותר מ-3,000 דק', או 50 שעות, או יומיים של כדורסל – ואנחנו מדברים על נטו – רק שהכדור בתוך המגרש והמשחק בתנועה.

נתחשב בכך שזה מתפרש על פני חצי שנה בלבד, ובחצי שנה שלא משחקים (לכאורה) יש פוסט-סיזן ואוף סיזן שבשניהם משחקים, נבחרת ארה"ב גם בתמונה, ונראה שרק החזקים ביותר ובעלי המזל המעולה ביותר יכולים לעבור את רבבות של דק' הכדורסל במצטבר שיש להם בשנה בלי להיפצע.

אז הבנתם שיש למפלצות הטבע הללו הרבה עומס ותוצאה מכך גם הרבה פציעות. כי אפילו הטובים והחזקים ביותר יכולים לעשות פעם אחת – מתוך מיליארד תנועות שהגוף יכול להתמודד איתן, תנועה שקורעת/שוברת/נוקעת/מותחת שריר/גיד/עצם/רקמה/רצועה.

לכן בד"כ יש לפחות 2-3 סופרסטארים שמבלים חלק נכבד מהעונה או אפילו את כל העונה בחליפה ועניבה, כשהם מסתכלים על חבריהם המשחקים מהצד -ויודעים – כן, פשוט יודעים – אין לקבוצה שום סיכוי בלעדיהם.

בפוסט הזה נעבור על כמה מהם והמסר שהם רוצים להעביר – !I am Back

ראשון ברשימה שלנו יהיה השחקן הזה, הסופרסטאר של הקאבס –

עכשיו ברצינות – השחקן הראשון שלנו היום –

PG24 – פול ג'ורג'.

הגארד/פורוורד של הפייסרס נפצע במשחק אימון בין ה-blue ל-white של השנה שעברה כהכנה לאליפות העולם מודל 2014.

ג'ורג' שבר את רגלו, או יותר נכון יהיה להגיד שהסל שבר את רגלו משל היה דניאל והרגל של פול ג'ורג' הייתה חתיכות קרח ב"קרטה קיד 2".

*לא לבעלי לב חלש*

לבעלי לב חלש, לכאן אתם יכולים להיכנס.

בכל מקרה, בן ה-25 הזה ניסה לחזור בסוף השנה שעברה, אך החזרה שלו, אף על פי שהייתה נהדרת לאוהדים – באה מאוד לא בזמן; הוא הגיע בתקופה הכמעט-הכי אינטנסיבית של השנה. הוא לא הספיק להיכנס לכושר. היה עליו לחץ להוביל את הקבוצה לארץ המובטחת – הפלייאוף ובנוסף לכל זה נראה שהוא לא היה בריא ב-100%, מה שהוביל למיני-פציעה נוספת באחד המשחקים האחרונים (לא משהו רציני).

עכשיו הוא בסדר. הוא בריא, בכושר, הוא רעב והוא רוצה לחזור לשחק כדורסל ברמה עילאית – כפי שהפגין בשנתיים שלפני הפציעה.

השחקן, שקולע בממוצע 15.2 נק' לאורך הקריירה, מגיע לקבוצה חדשה לחלוטין מזו שהוא היה בה כשהרגל שלו הייתה שלמה.

הפייסרס התדרדרו עד ללוטרי במזרח (מהמקום הראשון, להזכירכם) בהיעדרו של ג'ורג'.

מי שעזב אותם (ולא חזר) זה לאנס "ברגים רופפים" סטיבנסון שעכשיו נמצא ב-L.A. מי שנמצא אף הוא ב-L.A הוא רוי "ברגים רופפים מסוג אחר קצת" היברט, בצד הצהוב-סגול של העיר.

מי שהגיעו במקומם הם מונטה "אין לי שם אמצעי (באמת אין לו)" אליס, מיילס "נבחרתי מקום אחד אחרי ג'סטיס וינסלו" טרנר וג'ורדן "קיבלתי פאקינג 9 מיליון מהלייקרס" היל.

מי מכם ששם לב, רואה שהכיוון של הפייסרס הולך למקום התקפי הרבה יותר. אליס זה שחקן שמכיר רק צד אחד של המגרש, היל הוא מגן טבעת חלש ביותר ועל טרנר עוד מוקדם לשפוך דיו.

בשנה שעברה, ראיתי מראש שהציוות של רונדו ואליס ייכשל. הפעם אני אומר הפוך. יש מעט מאוד שחקנים שיותר מתאים לצוות לג'ורג' ממונטה. סקורר שגם יודע למסור, יוצר לעצמו ולאחרים, יכול לשחק בסגנון מהיר. אלו היתרונות של אליס בהתקפה.

ג'ורג' – לא צריך את הכדור ביד יותר מידי, חותך לסל נהדר, מרווח נהדר את המגרש ומפלצת בהתקפות מעבר. הוא וג'ורג' היל יוכלו לעזור למונטה בהגנה ואליס יכול ליצור לג'ורג' (פול – מין הסתם) מצבים נהדרים בהתקפה.

לדעתי, השילוב של השחקן המשתפר של 2012-13 והשחקן המשתפר של 2006-07 ישפרו את הפייסרס בצורה משמעותית לעומת השנה שעברה.

יתרון ביתיות הוא ממש לא מילה גסה לחבורה של הפייסרס – שתצפו ממנה לאוריינטציה התקפית בהרבה.

פול ג'ורג' is back.

 

השחקן השני שלנו להיום –

KD – קווין דוראנט.

אתם ידועים מה אומרים על קארמה? נכון, קארמה היא חוף ים.

אם באוקלהומה היה אחד כזה, לדוראנט היה הרבה זמן ללכת אליו, או יותר נכון לדדות לשם.

למה? אולי כי ה-SF של הרעמים שיחק 27 משחקים בלבד השנה.

בואו נחזור שנייה לקארמה. כשראה בעיניו את הפציעה של ג'ורג' ה-MVP לשעבר פרש כנפיו מהנבחרת במהירות שסטף קארי משחרר דאון טאון. הנבחרת הסתדרה וטיילה לזהב, אך דוראנט עצמו נכנס לקללת פציעות שממנה היה קשה לו לצאת.

הבעיה העיקרית שלו הייתה שבר מאמץ שהתאמץ למתוח את דוראנט עד לסוף העונה ולשים אותו בחוץ מפברואר וצפונה. כתוצאה מכך ראסל נתן עונה היסטורית והרעמים החמיצו את הפלייאוף.

אבל עזבו שטויות, דוראנט חזור וחוזר בגדול. הוא בא כדי לקחת אליפות, לא כדי לאסוף עוד תואר MVP. או שלא? אין לדעת.

בכל מקרה את הצניעות הוא השאיר בחדר הניתוחים כשאמר ש"אני מרגיש שאני שחקן הכדורסל הטוב בעולם. בלי לזלזל באף אחד אחר, אני מאמין שאין טוב ממני. תמיד היה לי הביטחון הזה."

אם הקרמה תמשיך להיות חוף ים יכול להיות שהוא יצטרך לחזור לחדר הניתוחים ולאסוף אותה (הצניעות).

בכל מקרה, הוא גם אומר שהרבה אנשים שכחו ממנו ומאוק' בגלל שהוא היה פצוע. לדעתי הוא צודק.

הרעמים יכולים להרעים את כל הליגה, וגם צריכים לעשות את זה. פרסטי שם את כל הביצים שלו בסל של השנה הנוכחית. קאנטר, שיכול להיות שילוב נהדר עם איבקה הגיע והביא איתו 18 חיצים ו-11 קרשים כששיחק בת'אנדר.

ראסל מגיע חזק מתמיד אחרי עונה שהוא היה קאליבר ל-MVP ואם הוא פיתח את הקליעה אין מי שיעצור אותו. דוראנט עצמו חזור לסגל הכי עמוק שהיה לת'אנדר מאז הוויתור השערורייתי על סגן ה-MVP הנוכחי.

ווסטברוק, די ג'י אוגוסטין, קמרון פיין – PG.

וויטרס, אנדרה רוברטסון, אטוני מורו – SG.

דוראנט, קייל סינגלר (ושיהיה סטיב נובאק) – SF.

איבקה, ניק קוליסון, מיץ' מגארי – PF.

קאנטר, סטיבן אדאמס, דקארי ג'ונסון – C.

לי זה נראה כמו סגל של אלופה, או לפחות של אלופת מערב, בעיקר בהתחשב בדבר הכי חשוב שהג'נרל מנג'ר החצי-מושמץ של הת'אנדר עשה בקיץ –

הקבוצה החליטה ללכת על הקונספט הישן של מאמן – במקום גמד גינה/ליצן חצר/חבר של דוראנט/סתם מאמן גרוע (מחקו את המיותר) – סקוטי ברוקס, הרעמים החליטו להביא את בילי דונובן – מאמן שמקבל רק שבחים וזכור בעיקר משתי האליפויות שלקח עם פלורידה של ג'ו נואה, אל הורפורד וקורי ברואר.

דונובן ינסה להכניס סדר לסלט שעשה סקוטי ברוקס מההתקפה שמלאה במלא כישרון גולמי של אוקלהומה סיטי. בנוסף, הם החתימו כעוזר מאמן את מונטי וויליאמס שפוטר ממשרת המאמן הראשי של הפליקאנס – מה שלדעתי יכול רק להוסיף.

לדעתי, יכול להיות שהאליפות של הת'אנדר תוכרע האם דוראנט ינסה לקחת תואר MVP, או שינסה ליצור כימיה עם ווסטברוק ולהתרכז בלנסות להשיג טבעת. בכל מקרה, אין ספק שזו אחת הקבוצות המעניינות בליגה.

https://www.youtube.com/watch?v=Qq2FmetZ9ak

 

השחקן השלישי שלנו להיום – 

מלו – כרמלו אנטוני

קודם עסקנו בקארמה. עכשיו נעסוק בדבר קצת אחר – שיכול אולי לצאת מקארמה – אירוניה.

אחחח, האירוניה.

מלו הגיע מדנבר – אולי הקבוצה/עיר האחרונה בליגה מבחינת יחסי ציבור – לניו יורק – העיר הכי גדולה באמריקה ובכלל (לא פיזית כמובן) ו… הוא נשכח.

משהו זוכר בכלל שהוא שיחק בעונה שעברה? אני חשוב שהדבר היחיד שזוכרים בהקשר שלו הוא ההוכחה עד כמה המזרח הוא 'רפה משחק' בזה שהוא הופיע באולסטאר.

מישהו רוצה לנחש כמה משחקים הוא שיחק בשנה שעברה?

40 משחקים – חצי עונה פחות משחק.

למה לא זוכרים אותו? יש כמה סיבות; ראשית, הוא שיחק בבור הצואה המכונה "הניקס". שנית, הוא לא עשה איזה משהו מיוחד כמו לקלוע 60 כמו בשנים שעברו או משהו כזה. שלישית, נראה שהוא בעצמו החליט להתרחק מעט מעולם הכדורסל ומנסה לעשות את הונו החברתי והכספי במקומות אחרים. בנוסף לכול הוא משחק במדיסון סקוור גארדן, בו משחקת הניקס – המכה לכדורסל.

בוא אזכיר לכם קצת מי הוא כרמלו אנטוני. שחקן שנותן לך 25 חיצים בכל יום. שחקן שקטף את תואר "מלך החיצים" רק לפני שנתיים. שחקן שהיה השחקן הכי טוב בתקופתו בקולג' (סירקיוז) ונבחר לפני דווין וויד וכריס בוש בדראפט הכי איכותי שנראה לפחות משנת 1996.

ממוצעי קריירה של 25 נק' ו-6.5 קרשים זה משהו שלא הולך ברגל. 8 הופעות אולסטאר. 4 פעמים חמישייה שלישית של העונה ועוד פעמיים חמישייה שנייה + חמישיית הרוקיס. להזכיר שוב מי היו איתו במחזור ושהוא משחק באותה ליגה עם פורוורדים איכותיים כלברון, דוראנט והידו טורקגלו.

אז נכון, בשנה החולפת הוא מיעט לשחק ונראה שהתשוקה שלו משחק ממאנת לחזור.

למרות זאת, יכול מאוד להיות שהשנה הבאה היא שנתם של הניקס – לפחות להעפיל פלייאוף, אם לא יותר מכך.

השחקן שנמצא הכי הרבה בכותרות בניו יורק לאחרונה הוא קריסטפס פורזינגיס, הבחירה הרביעית של הדראפט האחרון. אחדים חשובים שפיל ג'קסון שלף דירק נוביצקי חדש דנדש, אך הרוב, כולל ג'קסון עצמו – חשים יותר בכיוון של אנדראה בארניאני או שון בראדלי.

בכל מקרה, פרוזינגיס יהפוך לנוביצקי, זה לא יהיה בין לילה, אלא יקח כמה שנים טובות.

עוד נבחר בדראפט הוא ג'ריאן גרנט – שהגיע בטרייד בתמורה לטים הארדוואי ג'וניור. גראנט יכול להיול להשלים עמדת רכז לא רעה עם קלדרון וגאלוואי.

שתי התוספות המשמעותיות חוץ מהרוקי'ס הם רובין לופז, שאמנם חתם על חוזה מופרך – 54 מיליון ל-4 שנים, וארון אפללו, שחתם על 16 ל-שנתיים, כששניהם הגיעו מפורטלנד.

על פניו, לניקס יש קבוצה טובה מהשנה שעברה, על אחת כמה וכמה אחרי הטרייד על סמית' ושאמפרט.

השנה נראה אולי את שיטת המשולשים בפעולה, שנראה שהסגל מתאים יותר מזה של השנה החולפת.

הניקס בהחלט יכולים להגיע לפלייאוף השנה, אבל גם יכולים לסיים במקום האחרון במזרח.

 

??

נ.ב – כן, באמת נסיתי למכור לכם את כרמלו עכשיו.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  5. יניב

    23 אוג 2015 14:10:54

    אני גם בהרגשה שהשנה זאת השנה של אוקלהומה.כל מה שהמאמן צריך לעשות זה למצוא את האיזון ואת השיטה הטובה ביותר שבה יפרחו דוראנט ווסטברוק ביחד. קלי קלות 🙂

  6. פינקי

    23 אוג 2015 14:34:39

    מעולה!

    ממש מחכה לראות איך ג'ורג' יחזור.
    אם הכימיה שלו עם אליס תהיה טובה (ואני קצת פחות אופטימי ממך) הם יוצרים איום התקפי מפחיד.

    2. מנחם לס

      23 אוג 2015 16:38:31

      הסברתי אותה כמה וכמה פעמים. זו לא 'שיטה'. זאת צורת משחק של הכנסת כדור לסנטר ואז או שהוא קולע והוצאת הכדור החוצה לשחקנים שמתפנים היוצרים מין 'משולש'. כולם משחקים ככה אם קוראים לזה משולשים או לא.

  9. גיא

    23 אוג 2015 14:54:29

    יופי של טור.

    אוקלהומה קבוצה באמת מעניינת –
    כשהיא במיטבה, אי אפשר לנצח אותה.
    אבל יש רשימה לא קצרה של בעיות:

    דיון "פינצ'ר" ווייטרס הוא הבעיה הראשונה
    (למי שלא מכיר פינצ'רים – כלב קטן עד קטן מאוד שמשוכנע שהוא דוברמן)
    אנס "תחנה אחרונה" קנטר עם ממוצע מרשים של פחות מאסיסט למשחק
    (אם היה "תחנה אחרונה גם בהגנה – דיינו. אבל בתחנה שלו תמיד יש אור ירוק…)
    השחקן הכי מהפנט בליגה – ראסל ווסטברוק, שהתקרה שלו גבוהה משל כמעט כל שחקן בליגה, אבל בו זמנית, כמעט כל מהלך שלו מכיל סיכוי סביר להיות מהלך מסיים קריירה.
    והבעיה הגדולה ביותר – מי בעל הבית?
    אם לאוקלהומה ומאמנה החדש פתרון לשאלה האחרונה – אז יהיה בסדר.
    אם לא? אם לא, אז יהיה מבדר.

    1. אשך טמיר המקורי

      23 אוג 2015 15:17:54

      1+

      סגל משלים לא מספיק טוב השנה.
      נראה מה דונובן שווה ובשנה הבאה עם מקצה שיפורים אולי יאיימו על התואר.
      השנה התקרה לדעתי היא חצי גמר.

  11. bobby

    23 אוג 2015 16:50:09

    יפה כתבת.
    לגבי אוקלהומה – בהחלט מדובר על הסגל הכי עמוק שנבנה שם מאז שהעבירו את הארדן בטרייד. הם לא היו יכולים להגיע לכזה עומק במידה והיו משאירים את הזקן על מקס׳.
    עכשיו כמובן צריך רק שדוראנט יחזור לכושר, אפילו 70%, והרעמים שוב על הגל.
    עם זאת, עדיין משום מה אני לא חושב שהם יוכלו ללכת עד הסוף..

    לגבי אינדיאנה – שכחת לציין שלא רק היברט וסטפנסון כבר לא שם, אלא גם ווסט, סקולה וקופלנד.
    זה נכון שהשילוב של ג׳ורג׳ עם אליס יכול להיות מוצלח, אבל קשה לי לראות את אינדי חוזרת לטופ של המזרח במתכונת הנוכחית. מקסימום סיבוב שני בפלייאוף.

  13. צביקה

    23 אוג 2015 18:28:51

    זה חייב להיות השנה. יש עומק, יש מאמן שאמור להביא משהו מעבר לברוקס, יש שני סופרסטרים ענקיים ששמים הכל על המגרש ומודעים היטב שהם צריכים אחד את השני. אני רק מקווה שלא ישכחו את ההגנה של ברוקס, כי הוא (או אולי זה מישהו אחר בצוות) נתן להם הגנה מעולה.

  16. שמייקל גורדון השני

    24 אוג 2015 02:47:14

    אהבתי שהכנסת את טורקוכלו לצד לברון ודוראנט כפורוורד מוביל. מאמר מצויין שלא רואים באתרי ספורט אחרים.

  17. john

    25 אוג 2015 11:31:52

    יונתן – אתה לא מבייש את השם. כותב נפלא. יום אחד נתגאה שהכרנו אותך.

    פול ג'ורג' כרגע חידה. מדרק רוז למדנו שמהלכים בפרי סיזן עדיין לא מבטיחים חזרה. כנראה שנדע בהמשך. אני מת על השחקן הזו כשהוא בפוקס. אני לא זוכר שחקן שגרם ללברון להזיע ולחשוב כמו ג'ורג'.

    KD – סיטואציה מורטת עצבים כי חוץ מאליפות שום דבר טוב לא יכול לצמוח מהעונה הזו. KD יגלה שווסטברוק עצמו חושב שהוא הטוב בעולם. הוא כבר לא בא לרצות אותו בהתקפה. כך ש-KD שהצהיר שהוא הטוב מכולם במקום להצהיר שהוא בקבוצה הטובה מכולם ירגיש מתוסכל (אליפות היא התרופה יחידה). איבקה וקנטר זה מתכון לפיצוץ כי אחד (איבקה) יקרע את התחת כדי לסגור את החורים בהגנה של האחר (קנטר) ובתמורה האחר (קנטר) לא ימסור לו מעולם. בנוסף עמדה מספר 2 היא חלשה כי בקבוצה כמו הת'נדר צריך בה 3D קלאסי (ספלושה) ואין להם את זה בכלל. that said זה סגל לאליפות. אם לא. בום.

    הניקס הביאו את ג'קסון כדי לשחק משולשים והוא בנה סגל של היי פיק אנד רול… ג'ריאן גראנט הוא פונציאל אדיר וגם פורזינגס (לא מזכיר את בראדלי בשום דבר ונמוך ממנו ב כ7 ס"מ) יחד עם מלו ואפללו זו חמישיה סבירה למזרח שיכולה לעשות פלייאוף כשיתחברו. מלו נפגע בבלוטת החשק. כשהניקס רלוונטים הוא יחזור לעצמו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט