הסגן של בר כוכבא / אלעד אייל

הסגן של בר כוכבא

נהוג לומר שאיש לא זוכר את הסגן של בר כוכבא, רוצה לומר כי איש לא זוכר את מי שסיים במקום השני. לעניות דעתי יש כמה סגנים הראויים בהחלט להיזכר, ואולי נפל בחלקי להיות זה שמסיט את הזרקור מהמדרגה המרכזית בפודיום. זה הסיפור על שלושה סגנים שסיפורם ראוי להישמע ולהיזכר.

לוץ לונג

אולימפיאדת ברלין 1936 הייתה התפאורה המרכזית שדרכה הציגה גרמניה נאצית את תפיסת העולם הגזענית שלה ואמורה הייתה לתת את החותמת לעליונות הגזעית של הגזע הארי על פני שאר העולם, ובמיוחד על פני אתלטים שחורי עור שהיו בעיני המשטר גזע נחות ביחד עם היהודים והצוענים. איש אחד קרא תיגר על תורת הגזע הנאצית והעמיד באור מגוחך את היטלר שישב ביציע. קראו לו ג'סי אוונס, שזכה בארבע מדליות זהב עם שיא עולם ושיא אולימפי. אבל לא רבים זוכרים שהיה שם עוד גיבור אחד גדול לא פחות, ודווקא מהמקום הכי פחות צפוי. קראו לו לוץ לונג. לונג היה התקווה הגדולה של גרמניה להוכיח את עליונותם לעיני העולם כולו, אבל ללונג ייעד לעצמו דווקא את תפקיד גיבור המשנה בהצגה. מוקדמות הקפיצה למרחק, לונג נראה מצוין ושבר את השיא האולימפי בדרך לגמר. אוונס פתח עם שתי פסילות והיה במרחק פסילה מהדחה מהתחרות. בשלב זה ניגש אל אוונס לוץ לונג ווהציע לו לנתר ממרחק בטוח מהקרש כדי לעלות להשיג את המינימום הדרוש 7.15. "אתה עובר את המרחק הזה בעיניים עצומות" עודד לונג את אוונס. אוונס אימץ את ההצעה, החל את הריצה כמה ס"מ רחוק יותר. הקהל כולו עצר את נשימתו כשרובם כולל הגרמנים היו בעד האתלט הנפלא. אוונס עם המהירות המסחררת שלו פרץ כסופה והתעופף הרחק מעבר למינימום.

בגמר עצמו אוונס נראה טוב בהרבה, ופתח בקפיצה הראשונה עם שיא אולימפי חדש 7.74. לונג בקפיצה השניה השווה מיד בתוצאה זהה. אוונס הגיב עם 7.87, ושוב לונג בקפיצה החמישית קפץ ל…7.87. אוונס שוב הרחיק את הרף עם 7.94, לונג בקפיצה השישית והאחרונה לא הצליח לשפר את תוצאתו, והשאיר את הבמה לאוונס שכבר ידע שהזהב שלו, אבל החליט להשאיר עוד מתנה קטנה לפיהרר ביציע בדמות שיא אולימפי חדש כשהפך לראשון שעבר את גבול 8 המטרים עם 8.06 שיא שהחזיק מעמד עד 1960. אווס היה הגיבור הגדול והמפורסם של המשחקים האולימפיים האחרונים לפני החושך הגדול שירד על העולם במלחמת העולם, אבל ראוי שנזכור גם את גיבור המשנה של הסיפור. לוץ לונג שקיבל את הפסדו כספורטאי אמיתי, וחשוב יותר כאדם וירד חבוק עם אוונס שחור וארי ביחד. לימים סיפר אוונס על הידידות עם לונג "החברות בינינו הייתה חשובה לי. התכתבנו עד שהיטלר פלש לפולין. גם אם תתיכו את כל הגביעים והמדליות בהם זכיתי, הם לא יתקרבו לכדי הידידות בת 24 הקאראט ביני לבינו. היטלר בוודאי השתגע כשראה אותנו מתחבקים ככה.  החלק העצוב בסיפור הוא שמאז לא ראיתי אותו יותר, הוא נהרג במלחמת העולם השנייה"‏‏ הסיפור הזה שייך ללונג  לפחות כמו שהוא שייך לאוונס והוא אחד הסגנים היותר ראויים לזיכרון.

 

רלף בוסטון

מה אומר לכם השם הבא: רלף בוסטון??? מישהו?… רמז: נראה בשוק לאחרונה טוטאלי במקסיקו סיטי בקיץ 1968. נפל האסימון? בוסטון היה הסגן המפורסם (אם נתעלם לצורך הדיון מקלאוס ביר הגרמני שזכה בכסף אחרי ההלם של הקופצים הגדולים). של בוב בימון. אין חובב אתלטיקה שלא מכיר את השם בוב בימון, ואפשר להבין גם למה. בימון קבע את אחד השיאים היותר מדהימים בהיסטוריה של האתלטיקה 8.90 בקפיצה למרחק באולימפיאדת מקסיקו 1968, אבל משום מה את רלף בוסטון רבים נוטים לשכוח, אז כמה נתונים כדי לשבר את האוזן. בוסטון שבר את שיא העולם המפורסם של ג'סי אוונס 8.13 מ-1935 שהחזיק מעמד 25 שנה! הוא קבע ב-1960 8.21. עד 1965 הוא הספיק לשבור את שיא העולם עוד 6 פעמים הכי הרבה בהיסטוריה עד לתוצאה של 8.35 שבו החזיק במשותף עם איגור טר אובניסיאן מבריה"מ. בוסטון היה אלוף אולימפי ברומא , 1960, וזכה במדליית הכסף בטוקיו 1964 ובקיצור ולעניין היה הקופץ הטוב בעולם בשנות ה-60.

למרות זאת בימון היה הפייבוריט לזכייה בתחרות כשהגיע עם רקורד של 22 ניצחונות מתום 23 תחרויות שהתקיימו ב-1968. בוסטון למרבה האירוניה היה אדריכל ההפסד שלו עצמו, ובמידה רבה היה שותף להישג האקסטרה אורדינרי שנולד ב 18/10/68. בוסטון עשה מעשה לוץ לונג כשסייע לבימון במוקדמות הקפיצות אחרי שהלה פסל את שתי קפיצותיו הראשונות, והיה רחוק פסילה מהדחה. רלף הרגיע את בימון וייעץ לו לקחת מרחק ביטחון מהקרש, ולקפוץ כדי לעבור את המינימום לגמר שהיה 7.65. בימון להחליט שלמען ההיסטוריה שווה להקשיב לבוסטון, שהיה עבורו סוג של מאמן ומנטור. ועלה לגמר בקלות (8.19), והשאר היסטוריה. בוסטון? הוא הראשון שניגש לאושש את בימון ההמום שהתמוטט על הקרקע, אבל הוא נדחק קצת לספסל האחורי. ההלם שאחז באצטדיון כולו, פגע גם ביכולת של הקופצים הגדולים. בוסטון קבע תוצאה של 8.16 שהספיקה למדליית ארד בלבד אבל אנחנו כאן כדי לתת לאלוף הגדול הזה את הכבוד הראוי.

הרלד שמידט

אני טוען תמיד שלדעת מתי להיוולד זו אומנות בפני עצמה, ואם יש הצדקה לטיעון הזה הרי שהרלד שמידט נותן חיזוק משמעותי לטענה הזו. שמידט המערב גרמני הוא אחד מגדולי הרצים ב-400 מטרים משוכות. היה אלוף אירופה 5 פעמים, זכה בשתי מדליות ארד אולימפיות, בעל שתי מדליות כסף ומדליית ארד מאליפות העולם, מחזיק עד היום בתוצאה ה-14 במקצוע בכל הזמנים 47.48 אותה קבע פעמיים ב-82 וב-87 באליפות העולם ובכל זאת לא רבים יודעים במי מדובר. הסיבה המרכזית לכך היא בשתי מילים: אדווין מוזס. שמידט נולד שנתיים אחרי מי שהיה עתיד להראות לו את גבו פעמים אין ספור על המסלול. מוזס הוא האצן הכי גדול במקצוע הקשה הזה, והרלד שמידט שבכל דור אחר יכול היה להיות אלוף גדול, חסה כל הקריירה שלו בצילו של הגדול מכולם. הוא הצליח לנצח את מוזס בתחרות בברלין ב-26/8/77, ומאז ראה את גבו במשך כמעט 10 שנים, כולל באליפות העולם בהלסינקי – מקום שני, ואולימפיאדת לוס אנג'לס – מקום שלישי. שמידט אחרי שנים אין ספור של אכזבות, קיבל צ'אנס יחיד במינו באליפות העולם ברומא 1987, בגמר אליפות העולם. שם כמעט הצליחו הוא ודני האריס לגבור על מוזס הגדול, אבל שתי מאיות השניה הפרידו בין מוזס שממש על קו הסיום זרק את עצמו והצליח להקדים את השניים בשתי מאיות השנייה 47.46 לעומת 47.48 והשאיר אותם מאוכזבים וכואבים בפעם האחרונה בקריירה. למרות זאת נדמה לי שהמשפט הבא של אדווין מוזס מסכם טוב יותר מהכל את ההערכה שרחש ליריב הגדול שדחף אותו להישגים אדירים "

"I would wake up at the morning, and in California we’re about nine hours ahead of Germany. I’d say to myself, ‘Harald has probably finished his workout by now, I need to get busy!’ Guys like him were my motivation."-Edwin Moseshttps://www.youtube.com/watch?v=vZSsoNhjYVk

 

 

 

מנחם לס

בעל האתר, העורך הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. מתנה נהדרת לקראת שבת!

  2. לוץ לונג אדם משכמו ומעלה. להיות הבייבי של היטלר ולצאת נגדו בצורה כזאת, מול אצטדיון מלא, באולימפיאדה, מול העיניים של היטלר עצמו, לעזור לנציג של הגזע השחור הנחות… דבר כזה דורש אומץ וגדולה.
    מעט אנשים מעזים לצאת בגלוי בעד מי שהמערכת עוינת.

  3. איזה כייף לקרוא אותך!
    ואגב, מוויקיפדיה: "על פי אגרות שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בוואדי מורבעת שבמדבר יהודה, נראה ששמו של סגנו של בר-כוכבא היה אדם בשם ישוע בן גלגולא (באחת האיגרות הוא קרוי גם ישוע "ריש המחנה" – כינוי המעיד על תפקידו החשוב). רוב האגרות שנכתבו על ידי בר-כוכבא מיועדות לאדם זה, ונראה שהוא היה סגנו, או לפחות אדם בעל תפקיד חשוב בהיררכיית המרד – שכן בר כוכבא מבקש ממנו בקשות אדמיניסטרטיביות שונות כמו לשלוח חיטה ללוחמים, להכין להם מקום לינה, ולחזק את הביצורים במקום מושבו. כל האיגרות נמצאות במוזיאון ישראל."

    1. מולי אתה מדבר על האוסטרוקונים ? עולה משם שישוע בן גלגולא היה מעין רס"פ שהיה צריך לדאוג לאספקה. בר כוכבא נוזף בו ומאיים וזה נשמע לא כיף להיות הסגן שלו.

  4. סדרת האתלטיקה הזו היא תענוג אחד מתמשך. כיף לקרוא על הישגים ספורטיביים אבל לא פחות מכך על הסיפורים שמסביב.
    פשוט נהדר, אייל.

    1. +101

  5. תודה על התגובה החמה.
    למען האמת הצורך לכתוב חזק ממני והדברים פשוט יוצאים מעצמם. אתמול הרגשתי צורך לכתוב. לא ממש ידעתי על מה ואיך לכתוב, אבל תוך כדי הדברים פשוט נכתבו מעצמם והרעיון התגבש תוך כדי כתיבה.

  6. קצת באיחור, מצטרף לתגובות בחמות לסדרת האתלטיקה הנהדרת בכלל, ולפוסט הנ"ל בפרט.
    מיוחדת בעיקר היא הבחירה בקרל לונג, שסיים את חייו כסמל תותחנים בכיר בוורמאכט הנאצי. הוא נהרג במהלך מבצע האסקי (פלישת בעלות הברית לסיציליה) ביולי 1943.

    אם לא היינו מכירים את הסיפור שלו ושל ג'סי אוונס, הוא היה נזכר כנאצי שנהרג במלחמת העולם השנייה.

  7. מאוד מעניין לקרוא על לונג.
    מחכה לפוסט הבא בסדרה.

  8. אלעד, כיף לקרוא. תודה רבה!

  9. כיף של סדרה, תמשיך !
    לא ידעתי שלונג עזר לג'סי אוונס באמת כל הכבוד וזה מראה שישנה אחווה מסוימת בין ספורטאים (כמו גם בין חיילים).
    את אדווין מוזה הגדול זכיתי לראות בלייב, עם הסגנון הנקי שלו. הוא היה יותר בלתי מנוצח מכל אחד אחר בהיסטוריה, פשוט ידעת שהוא ינצח.

    1. נכון הוא ניצח 122 תחרויות ברציפות קרוב לעשר שנים הוא היה בלתי מנוצח. אתלט ענק ונקי לחלוטין. עד היום מחזיק בתוצאה השניה בטיבה בארבע מאות משוכות. אתלט שהוא מופת ודוגמא בצינעות ובעבודה הקשה שלו.

      1. הייתי יושב עם אבא שלי מול הטלויזיה בשחור לבן בסלון הקטנטן בקיבוץ והוא היה אומר "תראה תראה עוד מעט, בסיבוב, מוזס יפתח מהם פער ולא יהיה להם סיכוי" וזה אכן היה קורה

  10. מצוין חביבי 😉

כתיבת תגובה

סגירת תפריט