מעורב ישראלי

1. דודי סלע

הטניסאי הישראלי הבכיר שלנו עלה לרבע הגמר בטורניר אטלנטה (טורניר 250).

דודי הדיח בסיבוב הראשון את מרדי פיש, אחד האמריקאים הבכירים בעשור האחרון, שנמצא בעיצומו של סיבוב פרידה בארה״ב אותו יסיים אחרי היו אס אופן. דודי ניצח בשתי מערכות חלקות למרות התמיכה הביתית של הקהל.

אתמול דודי ניצח את בנג׳מין בקר הגרמני, שוב בשתי מערכות. מערכה ראשונה צמודה הוכרעה בשבירה של סלע בשוויון 5-5 והשניה אחרי שבירה מוקדמת.

בסיבוב הבא דודי יפגוש את דניס קודלה (בן 23 אוטוטו, מדורג 95 בעולם) האמריקאי, שהדיח את ג׳ק סוק, התקווה האמריאית הכי גדולה כיום (מדורג 35). המשחק ייערך היום ב21:00 (שעה משוערת).

השבוע בדיוק דודי סגר 8 שנים רצופות בטופ 120. הישג נאה ביותר כשבשיאו הגיע עד המקום ה-29 (20.7.09). דווקא השבוע סלע ירד 43 מקומות בדירוג עד המקום ה-135 ואתרי הספורט לא שכחו לציין זאת. מה שהם כן שכחו (כולם, דרך אגב) היא העובדה שהירידה היתה כתוצאה מאיבוד הנקודות הרב שדודי השיג באותו טורניר בשנה שעברה, עוד לפני שהיתה לו הזדמנות להגן על אותן נקודות (150, אחד הגבוהים בקריירה שלו). אז עכשיו הוא, בעצם, מגן על אותן נקודות. בשנה שעברה הישראלי הגיע עד הגמר, בו הפסיד לאמריקאי הבכיר, ג׳ון איסנר. את אותו איסנר הוא יפגוש בחצי הגמר, במידה ושניהם יצלחו את רבע הגמר.

 

איך אני מחזיר סרב של 230 קמ״ש עכשיו?!
איך אני מחזיר סרב של 230 קמ״ש עכשיו?!

ההורים של דודי בחרו לו את השם הכי מתאים שאפשר. עם 1.75 מטר ועם סרב ראשון בעוצמה של הסרב השני של סרינה, דודי הוא אחד הטניסאים הכי נחותים פיזית בatp. מה שהיה זניח לפני 15 שנה מהווה בטניס העוצמתי של היום חסרון סופר משמעותי. ועדיין, דודי מצליח להתחרות בכבוד רב עם הגדולים והחסונים, בלי רגשי נחיתות, והוא נעזר בראש ובטכניקה. יש לסלע את אחת ממכות גב היד היפות והיעילות בסבב, הוא מצליח להצליף בעוצמה ודיוק שאין לרבים.

אחד מגדולי הטניסאים שלנו כבר בן 30, השנה הוא הפך לאב לראשונה ואני כולי תקווה שיש בכוחו לתת עוד 3-4 שנים יפות במאייה הראשונה. עד עכשיו הוא צבר בקריירה פרסים בשווי 2.5 מיליון דולר. נחמד למדי.

בניגוד לטניסאים רבים, דודי מתייצב באופן קבוע לגביע הדיוויס והצעיד את הנבחרת להישגים חסרי תקדים (חצי גמר נגד ספרד, אחד מחמשת ההישגים הקבוצתיים הכי גדולים של ישראל). רק לפני שבועיים ראינו את נבחרת סלובניה בארץ בלי השחקנים המובילים שלה שהעדיפו לקושש עוד כמה דולרים בסבב. דודי לעולם לא עשה זאת, תמיד התייצב ונתן את כולו לנבחרת ולמדינה.

ספורטאי גדול ומעורר השראה!!!

 

הכדורגל הישראלי

המדד היחיד לאיכות הוא מדד השוואתי, לכן, מבחינתי, משחקי הנבחרת והמשחקים של הקבוצות הישראליות באירופה הם קנה המידה בשבילי לדעת איפה אנחנו עומדים.

לצערי, אנחנו עומדים. במקום. כבר כמה שנים. וכידוע, מי שעומד במקום בזמן שבעולם מתקדמים, בעצם הולך אחורה.

המדרגה שמפרסם בקביעות מתן גילור מראה נו איפה אנחנו עומדים, היא רק לא מראה שלפני 4 או 5 שנים היינו במקום אחר לגמרי. היינו ממש באיזור המקום ה15 במאבק על קבוצה נוספת במוקדמות הצ׳מפיונס ליג.  באותה תקופה מכבי חיפה והפועל תל אביב היו שנה אחרי שנה מגיעות לשלב הבתים של ליגת האלופות או הליגה האירופית. כך הם גם צברו נקודות רבות שגרמו להגרלות קלות יותר והיה להם קל לשחזר את ההישגים האלו. בשנים האחרונות שתי הקבוצות הללו לא מגיעות בקביעות לאירופה וגם כשכן עשו זאת הם נכשלו שם. קריית שמונה ובאר שבע מאכזבות כבר שנה שניה ובית"ר עשתה לנו השנה הרבה פדיחות, ואני מדבר רק על הרמה המקצועית.

התוצאות וצורת המשחק מוכיחות כי הקבוצות שלנו אינן טובות יותר ממדינות הדרג השלישי (צכיה, סלובניה, קפריסין) שלא לדבר על מדינות הדרג השני שעשו קפיצת מדרגה משמעותית בשנים האחרונות (אוסטריה, שוויץ, בלגיה). כך קורה שסגנית האלופה, שרואה את עצמה כמועמדת לאליפות, נכשלת מול קבוצת אמצע טבלה בשוויץ ובית"ר מובסת 9-2 מול קבוצת מרכז טבלה בבלגיה. אלו, נכון לעכשיו, הפערים בינינו לאירופה ברמת הקבוצות. בזמן שהליגות הללו מצמצמות פערים מהגדולות ומביאות תוצאות מפתיעות (קבוצה סרבית משפילה את סמפדוריה 4-0 באיטליה, קבוצת רומנית מוציאה 2-2 בחוץ מול ווסטהאם, סגנית אלופת צכיה עושה 2-2 מול צסק"א מוסקבה ברוסיה), אנחנו, כאמור נותרים הרחק מאחור.

ואם ברמת הקבוצות המצב מתדרדר, מה נגיד על הנבחרת? משך מספר קמפיינים נעזרנו בשיטה המגוחכת של פיפ"א ושמרנו על דירוג מספיק גבוה כדי להשתבץ בקבוצת הדירוג השניה והשלישית. לקראת מוקדמות המונדיאל הבא המציאות כבר היכתה לנו בפנים ושובצנו לדרג הראוי לנו – הדרג הרביעי – ובדרג זה יש נבחרות שטובות מאיתנו בהרבה כמו טורקיה, מונטנגרו ואירלנד כשגם בולגריה ונורווגיה לא נחותות מאיתנו, בלשון המעטה. בזמן שנבחרות מהדרגים הבינוניים מצליחות להפתיע נבחרות גדולות (צכיה את הולנד, פולין את גרמניה ועוד דוגמאות) אנחנו נאחזים בניצחון גדול אחד לפני 22 שנה על נבחרת שאפילו לא עלתה לאותו טורניר.

״נראה אותו מעלה את ישראל לטורניר גדול״
״נראה אותו מעלה את ישראל לטורניר גדול״

הליגות האירופאיות המובילות מלאות בשחקנים מאותן הנבחרות מדרגי הביניים. אין כמעט נבחרת מבין 40 הראשונות באירופה שאין לה שחקן-על אחד לפחות. רוצים דוגמאות? בבקשה. מחטריאן מדורטמונד (ארמניה), אלאבה מביירן (אוסטריה), לבנדובסקי (פולין), בייל (ווילס), שאקירי משוויץ ואינטר, זלאטן. כמעט כולם כוכבים או שחקני הרכב של כל אותן אימפריות אירופאיות. לנו יש נציג אחד בקבוצה יחסית טובה, ביבראס נאתכו. השווי שלו לא מדגדג שליש מכל אותם שחקנים שציינתי.  בקיצור, גם אם שיטת הדירוג של פיפ"א מגוחכת, קשה לי לחשוב על נבחרת אחת שפחות טובה מאיתנו בשלושת הדרגים עליונים. וכך, אחרי הרבה שנים נחתנו במקום הטבעי שמשקף נאמנה את הרמה שלנו. משהו בסביבות מקום 35-40 באירופה.

נבחרות הכדורסל הצעירות

אחרי שנבחרת העתודה חזרה לדרג א׳ אחרי מספר שנים קשות בדרג ב׳, נבחרת הנוער קרובה גם היא להשיג את המטרה הזו. העתודה סיימה לפני שבועיים במקום העשירי באליפות אירופה והוכיחה שמקומה שם מוצדק ושיש דור מוכשר שאפשר לבנות עליו (שגב, שירן ואחרים). הנוער ישחק מחר בחצי הגמר כשניצחון יחזיר את הנבחרת לדרג א' והפסד ייתן הזדמנות נוספת לכך בקרב על המקום השלישי. התוצאות במוקדמות מרשימות מאוד עם נצחונות רבים בהפרשים גבוהים מאוד. כוכבי הנבחרת הם הבנים של: בריסקר, בראד ליף ובלאט. בעיקר ליף, שישחק בעונה הבאה במכללת אריזונה. גם דניאל קופרברג מציג מספרים נהדרים והוא גם מועמד לאריזונה. שווה לעקוב!!

 

 

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. אני מאוד מכבד את דודי סלע ( ההצגה שנתן בגביע דייויס מול צ׳ילה תשאר חקוקה לעד על לוח ליבי) אבל מחוץ לגביע דייויס הוא שחקן הרבה פחות מלהיב. כואב להגיד את זה אבל לפעמים יש תחושה שהוא בא להחתים כרטיס. אני חושב שכשגורל המדינה מונח על כתפיו בדיייויס ניצתת בו איזו אש והוא מרגיש יותר מחויב למשחק ולאוהדים מאשר באיזה טורניר על 70 נק׳ אי.פי. בבוקרשט או טאלין.

    1. אני מסכים איתך שבדיוויס יש הרגשה שדודי שחקן אחר, זה בעיקר בא לידי ביטוי במשחקי הבית והוא שואב כוח אדיר מהעידוד של הקהל. שיחקתי טניס בגילאים ממש צעירים ככה שאני לא באמת מדבר מניסיון אבל אני חושב שאנחנו לא ממש מצליחים איך זה להיות שחקן טניס מקצועני. 9 חודשים בשנה אין לך בית ואתה מתגלגל ממדינה למדינה, כולל מדינות עולם שלישי. להמליח לשמור מנטלית על רצינות ומקצוענות כל הזמן זה פשוט לא אפשרי. אני חושב שכל שחקן מאזור הדירוג של דודי עובר את אותם קשיים וחווה את אותן נפילות מדי פעם.

  2. תודה על העדכון.
    כל מה שכתבת זה חדשות בשבילי,
    אני נמנע מלהכנס לאתרי הספורט הישראלים, מאז שהפכו לצהובונים עלובים.

  3. הכדורגל הישראלי הוא בדיחה עצובה של עבריינים המעסיקים חובבים (או להיפך). הענף הזה מנקז אליו את כל הרע והמגעיל במדינה

  4. מעולה, מגיע לדודי הסתכלות מכובדת/מכבדת כפי שהצגת והכדורסל נותן אופטימיות (לא הצלחתי לראות שידורים). כדורגל נו אולי יהיה טוב

  5. בתור מישהו שמגיע מעולם הטניס.
    אני בהחלט יכול להעריך את דודי שעשה מעל ומעבר בקרירה ביחס לנתונים הפיזים שלו…. ויש לו עוד מה לתת!
    ישי עוליאל ביינתיים בגמר אולימפיאדת אירופה גם בזוגות וגם ביחידים.

  6. כיף של פוסט.
    1.
    בקשר לכדורגל, לא יודע על 'ישראל' אבל במשחק שהייתי בו של מכבי נגד הצ'כים, ראיתי מחצית שנייה בה קבוצה אירופאית טובה מאד בועטת בעיטות ליציע לשרוף דקות, ומבצעת החלפות לשריפת עוד דקות, בעת שישראלים לוחצים אותם כאילו היו קבוצת ליגה ב'. זה היה מראה מאד מפתיע לאחד כמוני שלא ראה כדורגל ישראלי כמה שנים.

    2.
    בקשר לכדורסל, זה לא מוזר שהצעירים הטובים ביותר שלנו הם למעשה אמריקאים או בעלי גנים אמריקאיים? הוא אשר אמרתי: כדורסל הוא לאמריקאים ולא לאירופאים חיוורים או אסייתים שהם בני העם הניבחר בראש, אבל לא ברגליים ובידיים.

  7. 1. ועדיין אותה קבוצה שלחצה במחצית השניה הפסידה את המשחק והסיכוי שלה לעבור לשלב הבא עומד על בערך 20%. ועם כל הלחץ הזה היא לא הגיעה ליותר משלושה מצבים. וזה מול קבוצה שבאה מליגה שבתודעה הישראלית שלנו אנחנו טובים ממנה . לכן, זו עוד מראה מול הפנים שלנו לגבי איפה עומד הכדורגל הישראלי.

    2. אם תוציא שחקנים שחורים שיש להם יתרון אתלטי מובנה ותשווה לבנים אירופאים חיוורים ללבנים אמריקאים תראה שהטענה הזו מופרכת.

  8. אחלה פוסט. דודי בהחלט מהטניסאים הגדולים שלנו. אולי הוא לא הגיע לדירוג של הראל לוי, אבל לדעתי הוא גדול ממנו.

להגיב על משיח לבטל

סגירת תפריט