איך ששחקן נעלם לו/ וודיע סרסור

עבר המון זמן מאז הכתבה האחרונה שלי באתר, ואני לא יודע מה איתכם,  אבל אני, יש לי מנהג אישי: לפני שאני הולך לישון, אני חייב להיכנס לאתר ולקרוא את כל הכתבות בבת אחת עד שהעיניים נעצמות בכוחות עצמן. אתר הופס ממש נהיה חלק מהחיים שלי.

 הפעם אני כותב קצת מהחוויה האישית שלי עם הליגה הטובה בעולם , וכמעט בטוח שיש עוד כמה אנשים שהרגישו כמוני.

בתחילת דרכי עם הליגה נחשפתי להמון שחקנים שהצליחו לקלוע בכל משחק מעל 20 נקודות ולהפוך לכוכבים של הקבוצות שלהם, השתתפו במשחק הכוכבים והצליחו להותיר חותם בליגה , אבל פתאום, לאחר שנה או שנתיים, פשוט נעלמו.

בהתחלה אתה מחפש את השחקן בלוח של התוצאות ולא מוצא אותו או שהוא קלע מספרים חד ספרתיים. לאחר מכן אתה פשוט שוכח ממנו ומפסיק לעקוב אחריו, ולאחר תקופה רבה אתה מגלה שהוא כבר שנה בלי קבוצה ועומד לפרוש!!!

מקרה מובהק הוא גילברט ארינאס, "אייג'נט זירו". הבן אדם היה כוכב של ממש בליגה וקלעי מצוין, שחקן התקפה אדיר שזכה בתואר השחקן המשתפר של העונה והמשיך לעונות חלומיות בוושינגטון וויזארדס, ובשיאו העמיד ממוצע נקודות של 29.3, ופתאום הוא נעלם. אז מה גרם לשחקנים כמו גילברט ארינאס להיעלם מהן הסיבות לכך?

1. פציעות –  הגורם מספר 1 לדעתי הוא פציעות. שחקן מתחיל להיפצע וקשה לו מאוד לחזור ולהמשיך באותו קצב, במיוחד אם הוא נפצע בגיל קצת מאוחר. יש לא מעט שחקנים שלאחר הפציעות נעלמו קצת, וכאשר חזרו לא הצליחו לשחזר את היכולת הקודמת שלהם. שחקנים שפציעה אחת בעצם גמרה להם את הקריירה, וייזכרו בעיקר בגלל העבר המפואר שלהם.

לא חסרות דוגמאות. כאמור, גילברט ארינאס החל להדרדר לאחר שעבר שתי פציעות קשות, ואחר כך הברגים השתחררו והוא התחיל להחזיק אקדחים בחדר ההלבשה. יש את "פני" הארדווי המופלא שכולם מכירים, יש את ברנדון רוי שניסה לחזור במדי מינוסוטה ולא הצליח, ובאופן אישי, לי כואב על טרייסי מגרידי, שהפציעות בסוף הקריירה "הרגו" אותו והייתה תחושה שהיה יכול לתרום יותר.

עם זאת,השחקן הראשון שעולה לי לראש במקרים של פספוס קריירה והעלמות בגלל פציעות, הוא ראלף סמפסון, החלק השני במגדלי התאומים ביוסטון של שנות ה-80, שלאחר העלייה לגמר הליגה וההפסד לבוסטון  סבל משרשרת פציעות שגמרה לו את הקריירה. סמפסון שייך לקבוצת השחקנים האלה, שאתה מקווה כל פעם שהם יחזרו מחדש, ובכל פעם שהם חוזרים מגלים פציעה חדשה.

דריק רוז הוא מועמד עתידי להיכנס לקטגוריה זאת (מקווה שאני טועה), ויש גם דוגמא הפוכה: גרנט היל, שפספס המון שנים בגלל פציעות, אבל נעזר בצוות הרפואי המדהים של פיניקס שהצליח להרים קצת את הקריירה בסוף ולסייע לו לתת שתי עונות ברמה טובה.

2. טרייד או החלטה של מאמן –  השחקן מציג יכולה טובה מאוד ומציג ממוצעים גבוהים מאוד, פתאום נופלת ההחלטה, המאמן חושב שהוא לא עוזר לשאר השחקנים להתפתח ואיתו הקבוצה לא מגיעה להישגים או שהוא רעל בחדר ההלבשה. בכלל, ההתנהלות בליגה מגלה המון אי כבוד. זכור במיוחד זאק רדנולף שיצא נגד זה כאשר ממפיס חשבה להעביר אותו בטרייד לאחר כל התרומה שהוא תרם לקבוצה. אז השחקן/ כוכב עובר בטרייד לקבוצה אחרת שקונה אותו רק כדי לפנות מקום בתקרה החוזים שיש לה, או שהיא כבר בשלב של התפתחות ולא חושבת שהשחקן הזה יעזור לה בשלב זה. השחקן מתחיל לאבד את הקצב, משחק פחות דקות ומקבל פחות כדורים.

לאט לאט הוא מתבגר וקצת נעלם מהרדאר וממשיך עד סוף הקריירה שלו במעבר בין קבוצות עם תרומה מינימאלית. דוגמאות לכך לא חסר: בן גורדון שהמעבר משיקגו עשה לו רק רע, או ג'יי מאיו שלא כל כך אהוב בליגה, לואל דנג שהטרייד לקליבלנד רק הפחית מהיכולת שלו (מנחם לא יאהב את מה שאני אכתוב עכשיו, אבל אני לא מאמין שהוא יציג עוד פעם את היכולת הנפלאה מימי שיקגו העליזים). מועמדים עתידיים לקטגוריה זאת הם : ניקולה באטום, ומונטה אליס (אני יודע הוא עובר כשחקן חופשי אבל הוא עוד יחליף כמה קבוצות).  

3. שנת חוזה –כולם מכירים את התסריט: שחקן שמשחק בשנה האחרונה לחוזהו ונותן עונה אדירה כדי לקבל חוזה גבוה ולהכניס כמה שיותר מזומנים לבנק, ולאחר החתימה מגיעה הנפילה.

השחקן פתאום מגלה ירידה ביכולת ולפעמים ירידה זאת חדה מאוד. השחקן לא חוזר להיות השחקן הקודם ורק סופר את השנים והמזומנים כדי לגמור את הקריירה. שני טורקים הם דוגמה מובהקת לכך: הידו טורקגלו שנתן פלייאוף אדיר ב-2009 ולאחר מכן סחט כמה שיותר כסף, ומהמט אוקור שנתן כמה עונות טובות ביוטה ואף נבחר לאולסטאר, ואז ב-2009 האריך את החוזה שלו, סבל מפציעה וירידה ביכולת, וכך נגמרה לה עוד קריירה.

אפילו רוני טוריאף נתן פלייאוף מספיק סביר כדי לתת לסוכן שלו לסדר לו חוזה חדש עם הווריורס ומאז כמעט שנעלמו עקבותיו. מועמדים עתידיים לקטגוריה זאת יש המון, במיוחד השנה עם ההשתוללות של החוזים של השחקנים: עומר אשיק, וכן רגי ג'קסון ודמארה קארול,  שני שחקנים שאני לא כל כך בטוח שיצליחו לשמור על קצב גבוה ועל יכולת גבוהה למשך תקופת החוזה החדש והמטורף.

4. סיבות מסתוריות או בעיות אישיות –  לא חסרים שחקנים בקטגוריה זאת. אתלטים מטורפים עם כמות כישרון אדירה שנעלם והולך בגלל כל מיני סיבות. זה יכול להיות סמים, זה יכול להיות שוד, זה יכול להיות אונס, או עקב בעיות אישיות ופסיכולוגיות. יש כאן שחקנים שאם היו מסדרים להם את הראש, היו יכולים להוביל קבוצות ואף להיכנס להיכל התהילה. שחקנים כמו מייקל ביזלי, שעדיין מנסה להשתקם מהתמכרויות שונות. לארי סאנדרס עם הבעיות הנפשיות שלו, שהחליט שמספיק לו כדורסל ויש עדיין קבוצות שמחכות לחזרה שלו, וסטפן מארבורי, שמעשיר את חשבון הבנק שלו בסין וגם לו לא חסרים שיגעונות…

אני חייב לציין פה שהדוגמאות שאני מביא הן לא עמוקות אלא הכי פשוטות שיש, מבלי לחפור חזק בשמות אלא בעיקר שהנקודה המרכזית תובן.

5. מעבר לכסף הגדול או לאירופה –  לרוב אירופאים ימלאו את הרשימה פה. מדובר בשחקנים שהחליטו ללכת להיות כוכבים עם חשבון בנק מנופח במדינות אחרות, למרות התחושה שהיו יכולים להשתלב יותר טוב ולהצליח בליגה. לדוגמה, רודי פרננדז, שאלוהים ימחל לו על החזרה שלו לריאל מדריד, היה יכול להיות אחלה שחקן בכל קונטנדרית בליגה. אבל אחרי המעבר לדנבר החליט שדי, מספיק לו, ושהוא רוצה הביתה לספרד. שחקנים כאלה טעמו את הליגה הטובה בעולם, ופשוט החליטו שמיצו.

סיום קריירה של השחקן הוא מאוד משמעותי כאן כדי להיכנס לתודעה של האוהד הממוצע, ולהשאיר את המורשת שלו. לכן, הצורה שבה הוא מסיים את הקריירה שלו מאוד חשובה. זה מה שמבדיל בין להיות עוד שחקן בליגה או כוכב שיישאר בזיכרון, וששמו יהיה מוכר לכולם. לסיכום, המון שחקנים כשרוניים במיוחד, פשוט נעלמים מהליגה, למרות שהיית מצפה שיישארו בליגה לפחות לחמש שנים, וזאת כנראה מכיוון שלליגה, יש חוקים משלה.

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  1. ודיע – פוסט טוב מאד ומעניין, אבל הסיבה הראשית להיעלמות היא בת שלוש אותיות:
    *גימל
    *יוד
    *למד

    ג-י-ל

  2. אחלה טור, מעניין לקרוא.

  3. כמובן שהגיל הוא גורם מכריע , אבל עדיין חלק מהשחקנים פה נעדרו בגילאים שנחשבו ״ שנת פריצה״ כלומר בגיל צעיר גם ..

  4. אני מופתע שאף קבוצה גדולה לא בדקה את האופציה להחתים את בן גורדון. אפילו לתקופת ניסיון.

    1. זה כי לא ראית אותו בשנה שעברה באורלנדו

      1. 1+

      2. שחקן נוראי שמחריב קבוצות

  5. וכמובן כל הנפילות במקומות 1-3 בפרוייקט בחירות הדראפט המשובח…..
    פה זה אולי עניין של חוסר בגרות (כשהיוצא מהכלל הוא גרג אודן, שנראה בן 40 כשהגיע לליגה, ואף התפרק ככזה. מישהו בדק את האוטנתיות של תעודת הלידה ? ).
    כתבה מעניינת…. תודה

    1. +1

  6. תודה רבה וודיע, פוסט באמת מעניין. אינסוף דוגמאות לשחקנים שפרצו ונעלמו מהר מאוד. המקרים המעניינים הם אלה שלא קשורים לגיל או לפציעות. אגב, גרנט היל אומנם הצליח למשוך כמה עונות כרולצפלייר בקבוצ׳ות טובות אבל התקרה שלו לפני הפציעות היתה כל כך גבוהה שלסיים כרול פלייר רק מעצים את המחשבה של ״מה היה אם״. צריך אופי חזק ביותר בשביל לעבור ממעמד של אולסטאר לשחקן משלים ולכן הרבה שחקנים שהיו כוכבים לא מצליחים להתרגל למעמד של להיות עוד שחקן.

    1. 1+

    2. +10

  7. פוסט מעניין
    זה עוד כלום לעומת שחקנים שמתחילים בענק עם עונה סטטיסטית יוצאת דופן ונעלמים מהנוף
    רוב הדוגמאות בפוסט הם של שחקנים שנפצעו והתבגרו

    1. כפי שציינתי מקודם לא חפרתי עמוק בשמות של שחקנים אלא שלפתי במהירות ..

    2. טייריק אוואנס

      1. תודה על הפוסט כמובן

      2. מממ טיריק אוונס נתן עונה טובה מאוד השנה בפלקינאס.. הוא כן מועמד גם הזכיה ברוקי העונה מחזקת את הטענות…

  8. sampson

  9. פוסט מעניין מאוד, תודה!

  10. תודה על פוסט כתוב היטב, מנומק ומראה על ידע. אשמח אם תתכתוב עוד.

    אכן, לליגה חוקים משלה.
    מה שמעניין הוא שרוב אלו שנושרים מהליגה, עושים זאת עד תום העונה הראשונה או השנייה שלהם בה,
    אם חושבים על כך, הרי כל אלו שאתה תיארת הצליחו לעבור את המשוכה הזו בצורה טובה, רובם הצליחו אפילו להצטיין בליגה, ועדיין לא הצליחו בגורם אחד מהותי והוא אלמנט ההמשכיות.

  11. כל מי ששיחק עם סטיב נאש בפיניקס.

  12. סטיבי פרנצ׳ייז

  13. מה עם הקטגוריה "שחקנים ששיחקו ליד סטיב נאש"?

  14. עידו אחלה פוסט אחד הטובים של האתר בזמן האחרון

    1. השם זה וודיע 🙂 תודה רבה מאוד מעריך את זה

  15. נבחרת גאנה של מונדיאל 2010 הייתה מדהימה והייתה במרחק נגיעת יד דרמטית מהגעה הסטורית לחצי הגמר. בעקבות המונדיאל ההוא יצאתי לא פעם בהצהרות מרחיקות לכת על עתידה של גאנה, וחבל.

  16. נבחרת גאנה של מונדיאל 2010 הייתה מדהימה והייתה במרחק נגיעת יד דרמטית מהגעה הסטורית לחצי הגמר. בעקבות המונדיאל ההוא יצאתי לא פעם בהצהרות מרחיקות לכת על עתידה של גאנה, והיום כל מה שיש לי זה אברם גרנט כמאמן.

  17. אחלה פוסט גיא ( וודיע/ואדי בעברית)

    1. ודיע זה צנוע וענו, לא ואדי.
      אחלה פוסט

  18. אחלה פוסט וודיע. תכתוב עוד.
    לנושא עצמו – זה רק מראה, שצריך מעבר לכישורים אדירים, גם יכולת נפשית מתאימה, וגם קצת מזל…

  19. פרן טנטיץ' שרק לפני שנה וחצי אמלל את אינדיאנה והיברט בפליאוף ישחק שנה הבאה באירופה

  20. פרו אנטיץ כמובן

כתיבת תגובה

סגירת תפריט