שולטים ללא עוררין חלק ב' – קובי 2009/10

את זה שקובי הוא האלפא הכי גדול בעסק כתבנו בפרק הקודם. את האליפות של 2008/9 קובי לקח כשהוא נותן לשיטת המשולשים לעבוד, וכשהשיטה נתקעת (למשל כשיאו מינג מעלים את גאסול), אז קובי עושה את הקסם שלו וגורם לנצחון.

העונה העוקבת היתה שונה לחלוטין ומאירה את קובי באור אחר לגמרי, אולי כבנזונה האולטימטיבי שימכור את האמאשלו בשביל נצחון.

נתחיל במצב של 49:36 לטובת הסלטיקס על הלייקרס במשחק השביעי חמש דקות לסוף הרבע השלישי, פיינלס NBA. עד עכשיו הסלטיקס עושים הכל נכון. 5-6 מסירות לרווח את ההתקפה ובום. נקודות באחוזים גבוהים.
ראשיד וואלאס וגארנט משתקים את גאסול וביינום ומשבשים את התקפת המשולש (אופציה ראשונה ושנייה). וקובי תופס יום… לא הכי טוב. זה נראה דיי אבוד. ללייקרס.

פסק זמן ללייקרס. פיל ג'קסון עומד בצד. קובי מדבר עם דרק פישר ופישר מעביר את ההאדל. "כל כדור, כל פוזשן, כל מסירה אנחנו צריכים לתת את כל מה שיש לנו…" .
ברוגבי האוסטרלי אין הרבה סטטיסטיקה רק מושג אחד, לפיו ה GMים קובעים גובה משכורת וזה WORK RATE. הנתון בא לשקף את מספר הספרינטים, והמרחק והתאקלס אותם עושה השחקן על פני המשחק. נקודות לא נמדדות כאן. אבל הם תוצאה נלווה… (דוגמה טובה ל WORK RATE זה דלבדובה במשחקים 1-3 של הגמר השנה).

המשחק מתחדש קובי משתק לגמרי את ראז'ון ולוקח עליו גם את המסירה לפול פירס. הוא רץ פי שניים יותר בהגנה מאשר בהתקפה, ויותר מכל שחקן אחר על המגרש. ה WORK RATE שלו בשמיים. הנקודות הראשונות הם שלו, לאחר שההתקפה שוב נתקעה והוא חודר על שני מגינים וסוחט עבירה.

לא נותן לו ס"מ

 

קובי של עונת 2009/10 הוא שחקן פצוע ומשחק תחת כאבים בלתי אנושיים. האצבע המכוונת של יד ימין שבורה, הברך קרועה וקובי נותן את כל מה שיש לו בשביל הקבוצה. האחוזים שלו כמובן צנחו בהתמדה והלייקרס חטפו שבעה הפסדים מתוך אחד עשר המשחקים האחרונים בעונה. אבל את קובי זה לא עוצר.

אצבע מכוונת ביד ימין שבורה , ברך ימין מפורקת. וקובי רץ כמו ארנבת. לוקח צרצ'ים וחודר על שלושה מגינים. לב של אלוף.

 

 

 

נחזור למשחק… מי שלא חווה ספורט תחרותי לא יבין על מה אני מדבר, אבל שומרים יותר מקרוב, העבירות יותר קשות. הכדור רץ יותר מהר בהתקפה, חילופי מקום וחיתוכים, לא נותנים לסלטיקס שנייה לקחת אוויר. הסלטיקס התחילו לאבד את זה. וחמש דקות לסיום הלייקרס לקחו את ההובלה ושלטו במשחק עד הסוף. ומי שעובד הכי קשה זה קובי עם האצבע השבורה שלו והברך שתלויה על חוט תפירה…

שולט ללא עוררין. או אליפות בתשע אצבעות.

 

יש שיגידו שהמשחק השביעי לא היה משחקו הטוב ביותר של קובי כשחקן. זה לא משנה. זה היה משחקו הטוב ביותר כמנהיג.

לפוסט הזה יש 113 תגובות

  1. ושלא תגידו שאני רק דיבורים.

    אתמול בליגה למבוגרים 30+ של הוואלי. עלינו לשחק מול הדאווילס שפרקו אותנו 52:8 במשחק הקודם.

    אנחנו הגענו 7 חברה הם רק 5. ויש להם תואם קובי. בהפסקה היה 18 הפרש לטובתם. אני עליתי לדבר. אמרתי לבחורים שהם נראים לי גמורים וזה הזמן להתחיל לשמור יותר חזק ויותר מקרוב. אנחנו (קבוצה של ממוצע גילאים 39) נעניש אותם על עייפות. הדאבילס (ממוצע גילאים 30 ) . לא ידעו מאיפה זה בא להם. עשינו התקפות של חסימה וזריקה מהירה. אני שמרתי את קובי שלהם על כל המגרש. כל 2 דקות החלפנו . ושמרנו על רגליים טריות. בסוף הם נפלו ועשינו ריצה של 24 נקודות.

    1. ההגנה של הלייקרס גרמה להם להראות גרועים… תסתכל על הסדרה עוד פעם.קובי וארטס חנקו אותם. אפילו גאסול נראה כמו מגן.

  2. בדר"כ כל מה שאנשים אומרים על המשחק ההוא זה 6-24 ועם פרקינס היה משחק, בלה בלה בלה.

    יש התעלמות נרחבת לרוב מכמה קובי היה טוב במשחק הזה.
    אפילו ה6-24 היה בגלל שחצי מההחטאות שלו היו פאולים שלא נשרקו.

    למי שרוצה סטטיסקה של המשחק http://www.basketball-reference.com/boxscores/201006170LAL.html

    המסקנה שלי היא שזה צורך של אנשים לשנוא את הלייקרס ולשמר את ג'ורדן.

    איכשהו אני לא זוכר שראיתי אנשים שחושבים שבירד או מג'יק הטובים ביותר כל הזמן מחפשים תירוצים למדוע לא ניתן להשוות את ג'ורדן אליהם. אבל כאשר זה מגיע לג'ורדן אז פתאום קודש הקודשים אי אפשר לדבר.

    ג'ורדן הוא המאראדונה של הכדורסל. אלו שהחליטו לראות בו את הגדול מכולם, הפכו את זה לדת וכלל לא רואים בעיניים כזה נוגע לעניין השוואות בינו ובין שחקנים אחרים.

    כמו כל חסידים הם מוכנים לומר כל דבר בשביל לשמר את האמונה.

  3. אני חסיד של השחקן הטוב (והשלם) בכל הזמנים לברון ג'יימס.
    החזקתי אצבעות לג'אז מול הבולס אבל כל חכם שעינייו בראשו יודע – אלוהים יש רק אחד.
    ואת זה לארי לג'נד אמר (אני חושב שראינו את אלוהים מחופש למייקל ג'ורדן)
    Ish אני חושש שזו אחת התגובות האידיוטיות שקראתי פה.
    אתה קולט שmj לא שיחק שנה וחצי בשיא הקריירה???
    שיחק מכללות לעומת קובי שקפץ מהתיכון ושים לב שעדיין בפחות עונות (14 לעומת 19 של קובי ) עדיין המספרים הכוללים לטובת מייקל.
    איך אפשר להשוות את קובי בשר ודם לגדולה הזו?
    אני זוכר כשאני ראיתי את משחק מספר 7 קובי החטיא ללא הפסקה וחירב את המשחק של הלייקרס.
    פאו הציל את האליפות.
    ואל תמכרו לי סיפורי work rate. (בלי לפגוע עידו כמובן שכתיבה מצויינת תמיד תגרור אחריה תגובות כאלו או אחרות)
    מייקל הייה חוטף מרונדו ועושה סל על פירס…

    1. אני יודע מה אני רואה.

      כולם מדברים על משחק ה 39 מעלות חום של מייקל. ועל השלשה האחרונה של קארר.
      למה לא מדברים על פלייאוף שלם שקובי משחק עם אצבע שבורה וברך מרוסקת? למה לא מדברים על השלשה של דרק אחרי שהיה 0 מ-3 בגל הסדרה?

      1. לא מדברים כי אנשים סלקטיביים במה שהם רוצים לאהוב ולזכור.
        והם לא רוצים לאהוב את הלייקרס(גם אני לא)
        והם לא רוצים לאהוב את קובי(כח הוא טיפוס שלא קל לאהוב וכי הוא פוגע להם בנוסטלגיה ובמיתוס של ג'ורדן)

        פמפמו לדור שלם ג'ורדן ג'ורדן ג'ורדן ג'ורדן בתקופת שהליגה התדרדרה לבינוניות תודות להתרחבות וזו התוצאה.

        כשקובי זורק 19.6 זריקות למשחק הוא אגואיסט שהורס את המשחק וכשג'ורדן זורק 22.9 אז הוא סוחב את הקבוצה העלובה שלו על הכתפיים.

        לשקר אין כנפיים, אבל אנשים בכל זאת יהיו מוכנים לדמיין בשביל לשמר את האשליות שלהם.

      2. אצבע שבורה, ברך נפוחה, אצבע אחרת עקומה(כמה שנים ברציפות).

        אני לא מצליח לחשוב על גארד ששיחק יותר שנים עם פציעות מקובי.
        אלן אייברסון חטף המון פציעות בקריירה ושיחק איתן, אולי בכמות אפילו יותר מקובי אבל לא באורך שסחב אותן עליו.

      3. כי שגורדן שיחק ב39 מעלות חום הוא נתן משחק מדהים וזה נראה כאילו בכלל לא מפגיע לו ושקובי משחק עם פציעות הוא קולע באחוזים נוראיים ורואים לגמרי שהפציעות שלו הורסות לו ולקבוצה.

        קובי אוברייטד, חיקוי מוצלח של ג'ורדן אבל עדיין רק חיקוי שלא מתקרב למקור

    2. הצעד הראשון הוא להבין שאין אלוהים (לא משנה מה לארי אמר לילה אחד בסוף שנות השמונים).

      אני לא אחראי לכיסוי העיניים שלך.

      אתה קולט שלא לשחק שנה וחצי בשיא הקריירה דחה לו את סוף הקריירה(מה לעשות לשחק כדורסל זה שוחק, אני מרגיש את זה על הגוף וכך גם כל אדם), מנע ממנו להפסיד להאקים ובכך מאפשר לחסידים להמשיך להאמין במיתוס.
      אתה קולט שבלעדיו הקבוצה שלו כמעט הצליחה להגיע לגמר?
      אתה קולט כמה הליגה היתה מדוללת כשרון בשנות התשעים?
      אתה קולט כמה המזרח היה עלוב בשנים אלו?

      אתה קולט שג'ורדן שיחק נגד הגנות פחות טובות(גם ברמת השחקן היחיד וגם ברמת הקבוצות) מקובי לאורך כל הקריירה שלו?
      אתה קולט שג'ורדן קיבל יחס מהשופטים שלא היה כמוהו פרט למר ווייד בגמר 2006?

      מספרים לא מספרים את כל הסיפור. המשחק אינו סטטיסטיקה. הסטטיסטיקה היא תוצר של המשחק.

      אני לא אחראי שהזכרון שלך סלקטיבי והשנאה שלך ללייקרס ולקובי מעוורת אותך למציאות.
      אני לא אשם שהרומנטיזציה של העבר והפרופגציה של המיתוס גורמת לך לזכור את ג/ורדן כיותר ממה שהיה.
      אם מהשופטים היו חושבים שג'ורדן שם(במשחק 7 גמר 2010) ולא קובי הוא היה מקבל עם עוד לפחות 20 זריקות עונשין.

      אם אתה באמת היית רוצה היית הולך ורואה את המשחקים מחדש עכשיו היית יכול לראות את כל זה אבל כמובן שלא תעשה זאת כי עדיף לשמר את הזכרון המתוק מלראות את נמציאות האפרורית.

      "מייקל הייה חוטף מרונדו ועושה סל על פירס…"

      אהה. מייקל גם היה מטביע מהחצי על חייזרים שגנבו את יכולות הכדורסל של כוכבי בNBA. בחיי שיום יבוא והחסידים יזכרו את SPACE JAM כהסטוריה של הכדורסל ולא כסרט הוליוודי לילדים.

      כמות השטויות שאצם מסוגלים לדמיין בשביל להגן על האמונה שלכם מגוכחת כמו של כל הדתיים.

      תתבגרו כבר.

  4. שחקן כדורסל. הגנה התקפה עונשין ולדעת לסגור משחק. הגדולים משנות השמונים:

    1. בירד ומג׳יק
    2. קובי ומייקל.
    3. אייזאה.
    4. טים דנקן.

    בתקופת מייקל לא היו (1) .
    לברון עם הסטטיסטיקה הנפלאה חסר את ״לסגור משחק". פוטנציאל קיים אצל קארי. באופן מגוחך להפליא לא קיבל את mvp של סדרת גמר.

  5. ההבדל הגדול ביותר בין מייקל לקובי הוא שמייקל כבר לא משחק וקובי כן.
    מייקל נמצא כבר בעולם הנוסטלגיה. כשהוא שיחק גם אני לא אהבתי אותו וקיוויתי לניצחון של פיניקס או יוטה או כל אחד אחר, גם במהלך העונה. הוא היה בן זונה אגוצנטרי ובלתי עציר.
    (זה מה שאומרים על קובי היום….)
    ועכשיו כיף לי לספר לבן שלי שהייתי עד להוד גדולתו….
    תנו לקובי 10 שנים אחרי הפרישה
    וכל שונאיו ידברו עליו בעיניים נוצצות.

    תזכירו לי כשזה יקרה, שאוכל לומר ״אמרתי לכם״ 🙂

  6. אני אף פעם לא אהבתי לא את מייקל ולא את קובי. בעיני שניהם טיפוסים אגוצנטריים שלא היססו לדרוס כל מה שעמד בדרכם כולל חברי קבוצתם. למרות זאת ידעתי תמיד גם להעריך את גדולתם ואת היכולת להתעלות ולהקריב מעצמם למען הניצחון, אבל גם אני לא אהבתי בשנות ה90 ולא אוהב גם היום את ההערצה הבלתי מסוייגת למייקל.

  7. אני לא שונא את ג'ורדן, ולא שונא את קובי (אוהד הסאנס)
    אבל הטענה בנוגע לזריקות עונשין היא ללא אחיזה למציאות.
    בעונות השיא של 2 השחקנים (35 נק' למשחק) הם הגיעו לעונשין אותה תדירות. עבור כל הקריירה, ג'ורדן הגיע לעונשין 11 פעם עבור 100 פוזשנים, בראיינט 10.8 פעמים.

    הבעיה הגדולה יותר של קובי היא שמול שחקן בן תקופתו (לברון) הוא נופל כמעט בכל המדדים.

    1. קובי הוא לא מייקל בגלל השנים 2004-2007

      אבל מיינד בשניים ממש לא היה וואקום והיו קבוצות היסטריות אחרות

      ס"א שעוד נדון בה, וייד שגם תורו יגיע , דריק שרועי כבר נתן את הקייס שלו . וה MVP שבכלל היה נאש שגם שיחק בקבוצה לא רעה… (אבל לא יופיע בפרויקט)

      לברון שחקן מצויין אבל לא מגרד את הקורסליים של קובי במדד הוינריות.

      1. מהו מדד הווינריות ואיך מודדים אותו?
        בוא נסה להגדיר איזשהו מדד מספרי לווינריות שבו קובי עולה על לברון.
        אלא אם המדד הוא אליפויות ואז הוא אכן עולה עליו. בכל פרמטר אחר מדובר על שקר שיש לו כבר ידיים ורגליים אבל שום אחיזה סטטיסטית.
        מדד הוא דבר סטטיסטי. ואם אין לך הוכחה סטטיסטית, אז זה לא מדד, אלא הרגשה.
        וכידוע לכולנו, ההרגשה שלך בדרך כלל מובילה לזה שבראון שחקן הטניס הכי טוב שיש בשיאו ועוד כל מיני דברים שהשתיקה יפה להם.
        (ואם זה לא היה ברור הנימה בתגובה היא לחלוטין מענה לנימה בה אתה נוהג לכתוב אלי ועלי).

    2. גיא
      התדירות בה הגיעו לעונשין אינה קשורה ואינה מדד לנקודה שג'ורדן היה מקבל שריקות על דברים שקובי לא היה מקבל עליהם שריקות (וזה עניין של דרך קבע).
      יש לנקודה זו מספר השפעות על המשחק אחת מהן היא הקושי הגדול יותר עבור שחקני ההגנה מול שחקנים שמקבלים שריקות שאחרים אינם. אם תסתכל בווייד גמר 2006 תראה את הדוגמה הכי מובהקת שאני מסוגל לזכור להשפעה זו.
      אם אתה מחפש אפקט סטטיסטי הקשור לעניין אז הסטטיסטיקה הרלוונטית היא דווקא האחוזים הפחות טובים של קובי מהשדה(מה לעשות כשעושים עליך פאול יותר קשה לקלוע בין עם שורקים ובין אם לא , אבל כששורקים ההחטאה לא נרשמת בסטטיסטיקה).

      בקשר למדדים אחזור עבורך שוב. המשחק אינו סטטיסטיקה. הסטטיסטיקה היא תוצר של המשחק. היא רחוקה מאוד מלתאר את כל המשחק.

  8. רפואה מהירה ושלמה, ג'ון עתיר הידע והטוב לב.
    עוד משהו על ג'ון עם כל הידענות באינסופית שלו הוא
    מדבר איתך בגובה העיניים בלי שום התנשאות אפילו לא טיפה.
    הוא גם חייכן ומתבל זאת בחוש הומור ודואג שהצד השומעים יבינו
    מה שהוא אמר, מדבר בכבוד רב, תוך כדי זה עושה 2 מעשים טובים.
    נראה טוב וצעיר מ36 אך זה ממש לא חשוב, האנרגיה שהוא משדר
    עושה נעים וטוב בסביבה.

  9. על ה2 מעשים טובים כתבתי במפגש ההופס.
    תודה על הכתבה ובריאות מהירה וטובה לג'ון מידן וכל מי שחש לא בשיאו.

  10. קובי שחקן אדיר ונדיר. מהגדולים שידע המשחק, אבל ג'ורדן טוב יותר וגדול יותר.
    גדולה, מבחינתי, נמדדת במספר פרמטרים, בניהם איכות והישגים, אבל גם השפעה על המשחק, מורשת, השפעה על הפופולריות של המשחק וכיו"ב. בכל הנ"ל ג'ורדן עולה על כל שחקן אחר ובטח שעל קובי בראיינט, לגביהם ההשוואה קלה יותר בגלל הסגנון הדומה והעמדה הזהה.
    ג'ורדן קולע (הרבה) יותר באחוזים טובים יותר (אין הרבה הבדל באפקטיבי), לוקח יותר כ"ח, מוסר יותר אסיסטיים (ביחס אסיסטיים/איבודים טוב יותר) וחוטף יותר.
    זכה ביותר אליפויות כשבכולם הוא השחקן המרכזי (ולא SK לשחקן הטוב והדומיננטי בעולם באותה התקופה), 5 MVP לעומת 1, 6 MVP גמר לעומת 2. חמישיית העונה 10/14 לעומת 11/19, 10 פעמים מלך הסלים לעומת 2. ועוד כל מיני סטטיסטיקות ותארים אישיים שמבדילים ביניהם בענק.
    אז קובי באמת שחקן מעולה, אבל ההבדלים, הן המספריים והן בשאר הפרמטרים, לא משאירים יותר מדי מקום ליצירתיות. ג'ורדן הרבה מעליו.

    1. המשפט הראשון שלי הוא מה שמפריע לי. ולא מפריע לי שאתה חשוב שג'ורדן טוב יותר או גדול יותר. מפריע לי שאתה עושה זאת באוטומטיות. אותה אוטומטיות שבה אדם דתי אומר לך שיש אלוהים.

      הכוונה שלי הוא שיתסתכלו על ג'ורדן בעיניים יותר אובייקטיביות ולא דרך עיני המיתוס שבנתה מכונת התקשורת של NIKE והNBA בשנות התשעים בשביל להגדיל את הפופולריות והמכירות של הליגה.

      כל אחד חושב שהשגים מסוימים יותר חשובים מאחרים ולכל אחד יש דעה על מה הוא ההשג הכי חשוב בהתאם לעל מי הוא רוצה להצביע כראוי לניצחון בתחרות שהוא המציא. זה מדד מאוד בעייתי. יש כאלו שחושבים שX אליפויות זה ההשג הכי חשוב ויש כאלה שיחשבו שX-1 אליפויות וX+3 גמרים שווה יותר מי צוד' ולמה?

      השפעה על המשחק זה מאוד תלוי תקופה ותלוי שחקן. דרך ממש גרועה לטעמי להשוואה בין שחקנים. לברון לדוגמה לא הולך להשפיע על המשחק כמעט בגלל שאף אחד לא יכול להיות כמוהו כי הוא חתיכת סטייה פיזיקלית מדהימה שלא סביר שנראה כמותה בזמן הקרוב.

      באותה מידה לא ברור לי איך בדיוק אתה מודד מורשת? ולמה זה חשוב. מורשת מושפעת יותר מדי מדברים שלא קשורים לכדורסל נטו. קח שני שחקנים זהים שים אחד בניו יורק ואת השני בדנבר ותקבל שתי מורשות שונות לחלוטין.

      השפעה על הפופולריות של המשחק סובלות מאותן בעיות של השתיים הקודמות, אבל מזכירה לי עוד אלמנט חשוב שם וזה האופי של הבן אדם. ראה אחד בשם קארים עבדול ג'באר כדוגמה. איכשהו אף אחד לא מדבר עליו מספיק בדיונים של הגדול ביותר. אנשים רבים מוכנים להשאיר אותו מחוץ לעשרת השחקנים הטובים אי פעם בלי למצמץ. זהו פייבורטיזם על בסיס אישי נטו ולא חסרות דוגמאות נוספות.

      בנוגע לסטטיסטיקות כבר הסברתי את הבעייתיות בשלוש תגובות שונות כבר אז אוותר בפעם זו.

      על כן, הטענה של כי ג'ורדן עולה על כל שחקן אחר ובטח שעל קובי בראיינט בכל הנ"ל, מראה בעיקר למה צורת השיפוט שלך פגומה.
      אם אתה משווה שחקנים ביכולת כדורסל על המגרש תשווה אותם ביכולת על המגרש ולא דרך דברים שמחוצה לו.

      במגרש לא משנה הסטטיסטיקה העיוורת לא משנה מה קרה מחוץ למגרש. משנה היכולת על המגרש. ושם ההבדלים בין קובי וג'ורדן הם מאוד מאוד דקים ולא תמיד לטובתו של ג'ורדן(וזה אנדרסטייטמנט).

      1. בקיצור, מי שלא חושב כמוך פועל על אוטומט כמו אדם דתי ורק מי שחושב כמוך רואה את האמת.
        אז חבוב, אתה טועה ומטעה. מותר לחשוב שג'ורדן טוב יותר וגדול יותר ואנשים שראו לא פחות כדורסל ממך ומבינים לא פחות כדורסל ממך אומרים את זה ויש לי מספיק שעות צפייה בשניהם כדי להגיע למסקנה ולעגן אותה בנתונים סטטיסטים. וכמה שסטטיסטיקה לא מספרת את כל הסיפור, להתעלם ממנה לחלוטין זה הרבה יותר לפעול על אוטומט.
        אם ארצה ניתוח פסיכולוגי, אגש לדובי. בינתיים, נסה לדבר כדורסל.

        1. לא הבנת. אין לי בעיה שלא תסכים איתי. יש לי בעיה שאתה עונה ג'ורדן באוטומט.

          עניתי לך באופן מפורט בשביל להסביר לך בדיוק איפה אתה טועה והתשובה שלך היא רק ברמת האנטי לזה שאמרתי שאתה עונה ג'ורדן באוטומט.

          למעשה לא התעלמתי מהסטטיסטיקה ואפילו הבאתי הסברים לחלק ממנה. (אולי לא בתגובה ספציפית זו אבל כן באחרות)

          העובדה שאתה לא מתייחס אליהם ופוסל אותם בלי לדבר עליהם היא מה שגורם לי לחשוב שאתה אכן עונה ג'ורדן באוטומט.

    1. מדד כשנמדד בתנאים שווים ניתן להשוואה. הסטטיסטיקאים חיים מהשונות. עם כול הכבוד למדדים הם אינם ברי השוואה. וכן אל תזלזל במה שנקרא הערכת מומחה (כולנו מומחים) ישנם מקרים שהיא טובה יותר מהערכה ״מדויקת״. לברון לא יודע לסגור משחקים. ראינו מצוין בסדרה האחרונה.

      1. ראינו גם את קובי במשחק 7 נגד בוסטון ואת לברון במשחק 3 הנשה או משחק 7 נגד ס"א או משחק 6 נגד בוסטון. סטטיסטית אין לקובי שום יתרון בסגירת משחקים על פני לברון.

        1. להתקבע על סטט' בסוף משחקים בלבד בלי לראות בעיניים זה לעשות במקרה הטוב חצי עבודה.

          נהדק שהזכרת את משחק 7 של קובי מול בוסטון, הוא כל המשחק קלע רע מאוד אבל אתה זוכר איזה הגנה ומלחמה על הריבאונד הוא נתן ברבע הרביעי?(סיים עם 15 ריבאונדים במשחק הזה), יותר מזה הוא התחיל לקלוע ולשחק יותר אגריסיב בהתקפה דווקא ברבע הרביעי של אותו משחק(ניסה הרבה יותר מהלכים בטוחים כולל ללכת לטבעת ולהוציא כדורים החוצה).

          אני לא יודע כמה שחקנים בהיסטוריה הריחו דם וטיימינג לסגירת משחקים יותר טוב ממה שקובי עשה במשך כל הקריירה.

          זה פשוט חוש של רוצח על המגרש- לדעת לזהות מה הפעולה הנכונה לעשות, על מי ללכת, מאיפה לזרוק, איך לקחת את הזריקה(רמת קושי שלה בכלל לא פונקציה לסקורר באיכות של קובי)

          סטט' של סגירת משחקים זה לא רק לקחת זריקה אחרונה ולקבור אותה( קראתי פעם כדורסלן שטען שלפעמים עם איך שהמשחק מתפתח זה אחת הפעולות היחסות קלות ונוחות לקלעים).

          אני בטוח שכל אחד כמעט, עם כל השנאה שלו לקובי(או חוסר הערכה) לא היה לוקח הרבה שחקנים אחרים שיקחו זריקה אחרונה שתלויה בחיים שלכם(תחשבו על זה).

      2. בכל מקרה, ציון משחקים ספציפיים יכול לסתור טענה של "תמיד" או מקסימום "כמעט תמיד". אין לה שום משמעות להשוואת קריירה בין שחקנים.
        האם קובי ניתח יותר משחקים צמודים? קלע יותר או באחוזים טובים יותר בסיום משחקים צמודים? אחוזים טובים יותר בסלי ניצחון?
        מה זה בכלל אומר "קלוזר"? אם יהיה הסבר שניתן לבדוק מספרית יהיה יותר קל להתמודד. עד אז כל אחד יכול לתת לזה הגדרה שונה וגם אם ההגדרה זהה קשה מאד להגיע להסכמות.

  11. קובי לא מקבל שריקות וזה ידוע
    אם הוא היה מקבל כבוד כמו ג'ורדן אז הוא היה הרבה יותר על העונשין והאחוזים היו עולים אוטומתי.
    ידוע שלקובי מרביצים והאחוזים שלו נמוכים בגלל הזריקות הקשות והבלתי אפשריות שנוא לוקח.
    קשה לי לקבל שונאי קובי ששונאים אותו בגלל האישיות.
    אישיות של ווינר ושחצנות שחייב להיות לשחקן כמוהו.
    הכי קשה לי אם אנשים שחושבים שלברון יותר טוב מקובי וחושבים שהוא ווינר לעומת קובי שהוא מלך הווינרים

    1. גיא הראה לך נתונים כמה גו'רדן הלך לקו וכמה קובי והוכיח לך שאתה טועה.
      לגבי הזריקות הקשות – אחד הטיעונים המגוחכים ששמעתי. חלק מאיכות של קלע הוא בחירת הזריקות וזה קובי חלש מאד. מישהו כבר כתב פה שזה כמו להגיד שג'ייסון וויליאמס מוסר יותר טוב מסטוקטון כי הוא מסר מסירות קשות יותר.
      לגבי לברון – הוא לוקע יותר באחוזים טובים יותר מה-2 ומה-3, לוקח יותר כ"ח, מוסר יותר ביחס אסיסט/איב' טוב יותר, חוטף יותר, מוסר יותר ומעמיד מדד טוב יותר.
      אז מה הטיעון שקובי טוב יותר?
      1. הוא לוקח זריקות קשות יותר (התייחסתי לעיל – בעיה שלו. שידע לחור זריקות).
      2. ווינר – זה הטיעון הכי נוח כי אין לו נגדרה מדויקת או אפשרות למדוד ולכן לא ניתן לסתור אותו.
      מיאל ההיית מדבר על מספר תארים קבוצתיים – טיעון לגיטימי לחלוטין – אבל ברגע ש"ווינר" זה הטיעון, ברור לכל שאין לך שום טיעון רציני שבאמת יכול לבסס את העדיפות של קובי.
      חוזר ואומר – כשתגדיר מה זה "ווינר" ותוכיח את זה מספרית, אתייחס ברצינות. עד אז, מבחינתי לא הבאת שום טיעון תקף לעדיפות של בראיינט.

  12. בודאי שיש לו. סגירת משחק אין פירושה שקלע סל ניצחון. אלה התעלות בדקות האחרונות כאשר המשחק צמוד. תבדוק מה קרה מול הגולדן סטרייט. כרוניקה ידועה של הפסד.

    1. נכון, עד כדי שכך שביררתי עם אנשי תקשורת מהתחום (מניח שקראת את המאמר), חלקם תוך היכרותם כשונאי לברון גדולים, כל מי שדרג אותו, בלי יוצא מהכלל, שם אותו בטופ 10.
      אבל היי, די ברור שהם כולם טוענים…

  13. אני אתייחס לכל המגיבים ביחד, ברשותכם:
    שמעו, אתם בעצם אומרים משהו בסגנון "אין לי נתונים להוכיח את טענתי, אבל הם לא נדרשים לעניין. יש פה משהו מעבר, שלא בטוח שניתן לכמת למילים, ואני קורא לו "ווינרים/קלוזריות". כשאני רואה את קובי לעומת לברון אני פשוט חש שמבחינתי הוא ווינר/קלוזר גדול יותר" (ותקנו אותי אם אני טועה).
    הטענה הזו היא סופר-לגיטימית (בלי ציניות), פשוט אין לי שום יכולת להתמודד איתה. היא מעקרת דיון (וזה בסדר גמור), כיוון שהיא סובייקטיבית לחלוטין.
    ברור שבכל הדיונים הללו יש מימד סובייקטיבי, אבל מי שמתעלם מהמספרים מרחיב את העניין הסובייקטיבי לרמה כ"כ גדולה שאין כבר מקום לטיעונים לוגיים.

    1. הלכת רחוק מידי. לברון שחקן גדול אין חולקים על כך. סטאטיסטיקה ניתנת להסתכלות מנקודות מבט שונות. כניסה/יציאה של גורם מהמודל והמסקנה משתנה. ישנם אירועים חשובים אשר יוצרים את התודעה. לדוגמא: משחק מספר 7 מול פורטלנד, 6 מול אורלנדו, 3 מול פילי…… בסדרה מול גולדן לברון לא הביא את יכולותיו המופלאות ברבע הרביעי. לצערו זה היה די עקבי. גם בסדרות מול דאלאס וס״א. אם הכול היה מדעי היינו יכולים לחזות מי תהיה האלופה, להרוויח בבורסה ולדעת מתי להדליק את המזגן.

      1. התייחסתי למטה ברשותך. זה לא מה שאני טוען בכל אופן.
        לגבי ג"ס – אי אפשר להתעלם ממס' הדקות (כלומר אפשר…אבל זה יכול להטעות). במשחקים 3 ו-5 למשל נתן רבע אחרון מעולה וב-2 היה טוב בהארכה.
        וכן עם או בלי קשר לעייפות לא היה מספיק טוב בסיום של משחקים 1,4,6.

    2. לפעמים הנתונים הרלוונטים הם שעות של וידאו/סרטונים(תלוי מאיזה דור אתה) ומה לעשות שלא ממש ניתן להביא אותם. גם בגלל שלא תמיד הם זמינים כברוך וגם בגלל שהאדם שתביא לו אותם לא יצפה בהם.

      יש דברים רבים שפשוט אינם ניתנים להדגמה דרך הסטטיסטיקה. הדוגמה הכי בסיסית היא יכולת ההגנה של שחקנים, שעם כל הסטטיסטיקות שלה עדיין סובלת מקשיים רבים בתחום זה, מסיבות מובנות(ספורט קבוצתי והכל).

      אז אתה אכן צודק כשאתה אומר שזה מקשה את הדיון אבל זה לא סיבה להפוך את הדיון לרק מה שאפשר לכמת במספרים. יש סיבה שהולינג'ר הוא בדיחה עצובה.

      עכשיו אני כלל לא מסכים עם אלו שטוענים שלברון צ'וקר או אפס בדקות ההכרעה או שטויות כאלה אבל כל מי שראה אותו ואת קובי בסיומי משחק רבים רואה הבדלים בגישה המנטלית ובתפקוד.
      (כדוגמה) יש שחקנים שיש להם פחד במצבי לחץ ויש כאלה שאין להם או אין להם מודעות לעניין בכלל. אין שום סטטיסטיקה שאני מכיר שמציגה את זה. אבל די ברור לי שכאשר צופעם במשחקים קל לראות מי נמצא איפה על בנקודות אלו.

  14. מתן אם נקווה כל שחקן עכשיו על פי סטיסטיקה ולא על פי העין והצפייה אז לאן הגענו ?
    בסוף מה שקובע זה האווירה של המשחק והדברים שהעין רואה וקובי הוא ווינר גדול ולברון לא לחלוטין

  15. לא כתבתי שיש לשפוט רק לפי סטטיסטיקה, אבל אני בהחלט חושב שאם יש טענה שהעין רואה ורוצים להגיע לסוג של הכרעה בדיון יש לתת קריטריונים סטיטסטיים כלשהם.
    למשל, אני די בטוח שאתה ואני מגדירים ווינר באופן שונה וגם אם היינו מגדירים אותו הדבר מבחינה איכותית בלבד, יש סיכוי טוב מאד שלא היינו מסכימים לגבי שחקנים רבים, כמו בראיינט וג'יימס.
    לדוגמא, אני חושב ששניהם ווינרים אדירים (לפי הגדרתי את המושג ווינר), מהגדולים שידע המשחק לעניין זה, אבל אני ממש לא חושב שראיינט ווינר גדול יותר.
    בכל מקרה, בהשוואה בין שחקנים יש עוד פרמטרים רבים שיש לקחת בחשבון. אני חושב שפירס ווינר גדול משאק, אבל אני גם חושב שהאחרון טוב יותר וגדול יותר (לא פיזית כמובן).
    בכל מקרה, כל טיעון שאין לו אחיזה סטטיסטית, פשוט לא יכול להיות "ללא ספק". הנה, רוב האנשים שאני מכיר ומתעניינים בכדורסל לא מסכימים איתך שג'יימס האוברייטד הגדול בהיסטוריה, אז לכל הפחות יש ספק.
    בכל מקרה, אני לא חושב שיש להקטין מי מהם ע"מ להאדיר את השני. אני מאד תופס מג'יימס ובו בזמן חושב שבראיינט שחקן אדיר ונדיר.

    1. "בכל מקרה, כל טיעון שאין לו אחיזה סטטיסטית, פשוט לא יכול להיות "ללא ספק". "

      יפה. הסברת במדויק למה אי אפשר להגיד ג'ורדן הגדול מכולם ואין בכלל על מה לדבר.

      אתה בדרך הנכונה.

      1. ברור שכך. תמיד יש על מה לדבר. (למרות שלג'ורדן דווקא כן יש קייס סטטיסטי). אין הגדרה חד משמעית לגדולה, ולכן וודאי שיש ספק.
        הרי לראסל (הפסד במשחק הדחה בודד בכל חייו הבגירים בכל המסגרות) יש גם קייס מצוין.

  16. גילור ראשית, אתה יכול להגיב לי איך שבא לך, אתה אחד המשתתפים החביבים עליי באתר, אני רואה בך חבר.

    לעניין ההשוואה. גיא צודק שהפיק של לברון וקובי חפפו למשך תקופה. משנת 2007 עד 2010 שניהם היו בפורמה מעולה.

    הליגה אגב עשתה את הבחירה שלה והעניקה ללברון 2 תארי MVP לעומת אחד לקובי. מאז אגב לברון נהיה אפילו עוד יותר טוב… אבל, מבחינת גיימר זה אפילו לא תחרות. קובי ניצח עטצר משחקי פלייאוף ולקח 2 אליפויות.

    לצורך הסדרה גם אני עושה מחקר ורואה עוד פעם משחקים וסדרות. אז הנה: ב 2009/10 קובי ניצח על הבאזר את בוסטון, מיאמי, דאלאס פורטלנד. בסדרות פניקס בסדרת הגמר קיבלה ממנו 2 מסטרפיס שהעיפו אותה מהתמונה. ושהיא חזרה קובי נתן עליה עוד הצגה.

    אולוהומה קיבלה ממנו קונצרט בראשון וברביעי שהיו המחקים החשובים בסדרה.

    וכמובן המשחק האחרון שכתבתי עליו שהלייקרס לא היו יותר טובים. אבל המנהיגות וה WORK RATE של קובי סגרו את המשחק בקומבק הירואי.

    ללברון אין את זה במורשת. בקליבלנד הוא הפסיד לאורלנדו ובוסטון שקובי ניצח. במיאמי היתה לו קובצה טובה יותר בכמה רמות ועדיין הוא לקח "רק" 2 אליפויות בלי אופוזוציה אמיתית עד ההתאמות של ס"א.

    לפי דעתי לברון לא יגיע למעמד של קובי ומייקל כגיימר וזה כיוון שקובי ומייקל עבדו מתוך שיטה. הכדור זז הם היו אופציה מסירה 2 או שלוש מתוך המשולש (לרוב הגבוה הוא אופציה ראשונה) ושההתקפה נתקעה או שהיה צריך לחזור מפיגור אז קובי ומייקל עשו את הזריקות המטורפות שלהם.

    לברון לעומתם יש לו כל כך הרבה יותר כלים שהוא ממש מתעלם מכל פוזיציה התקפית ומערכים של הקבוצה ומייצר נקודות בגלל היתרונות שלו. זה לא עובד לאורך סדרה, ובטח לא מול יריבה עדיפה.

    אחרי שאמרתי את זה אני שומר לך את השנים 2012-2013 שתכתוב לנו על לברון כשליט ללא עוררין

  17. כמובן שהאווירה גם נקבעת מאהדה/שנאה לקבוצה, יחס תקשורתי, יחס של האנשים הקרובים אלי, התנהגות ועוד כהנה וכהנה. ברור לי לחלוטין שאני רחוק מאד מכל זווית אובייקטיבית לגבי יניב קטן (לחיוב) ולגבי אבי נמני (לשלילה) ולכן לבסס את הדברים רק על מראה עיניים בעייתי, כיוון שאוהד מכבי ת"א ואנוכי כמעט תמיד נראה את הדברים בצורה שונה, הואיל וכל מהלך חיובי/שלילי של אחד מהשחקנים הנ"ל מעורר בנו רגשות הפוכות ומטביע בנו זיכרון חיובי/שלילי שמעצב את השקפת העולם שלנו בקשר לאותו שחקן.
    ושוב – לא! סטטיסטיקות לא סיפרו ולעולם לא יספרו את כל הסיפור. הן פה רק כדי לאשש/להפריך את מה שהעין רואה
    *וסליחה על כל שגיאות הכתיב.

  18. אילו תגובות !!!
    פשוט תענוג החברה פה.
    אבל אני בשלי. גם עם שאקיל בסנטר אין מצב שבשלוש סדרות גמר מייקל היה נותן לוmvp.
    חברים בשלוש אליפויות היה לקובי את הסנטר הטוב בליגה באותו זמן
    איך אפשר להשוות???
    והמזרח חלש?
    לוחמים כמו הניקס ואינדיאנה??? דטרויט של 91??? קליבלנד של תחילת שנות ה90?
    דיי חברים לא יקום קובי שכבודו בין עשרת הגדולים מובטח לא מתקרב לגדול מכולם.
    אני די בטוח שהזריקות הגדולות בפליאוף והתצוגות הענקיות – וכן גם משחק השפעת (שבאמת לא משנה אם כן חולה או לא) לא הוצגו יתר על המידה על ידי הליגה.
    פשוט הרגשת שראית היסטוריה

  19. אני קורא גם את המאמר ואני קורא גם את התגובות ומתקשה להאמין.
    אני מתקשה להאמין איך 6 מתוך 24 של השחקן שנטען פה על ידי הרוב כאחד מ-10 הטובים בהיסטוריה במשחק 7 בגמר נחשב תצוגה טובה, תצוגה שראויה למחיאות כף, למנהיגות.
    הרי ביום שלברון לדוגמה יעשה דבר כזה, ישרפו אותו בכיכר העיר.
    וזה אותו לברון השנה שהוביל קבוצה שעם הפצועים שלה היא בערך ברמה של פילי של אייברסון לגמר נגד הקבוצה הכי מוכשרת בפער משאר הליגה ובטח הכי עמוקה. אם צריך להשוות את זה לגמר של פילדלפיה נגד לייקרס אז אפשר להגיד שלברון היה אייברסון וגולדן סטייט הייתה לייקרס יותר עמוקים ויותר כישרוניים ובכל זאת הוא תקע מולם ממוצע של כמעט טריפל דאבל, וזה עם מתיו "ספק אם גל מקל לא היה יכול להחליף אותי" דלבדובה, ג'יי אר "אני לא פעיל מאז יוני" סמית' וכו'.
    זאת מנהיגות, זאת לקיחת אחריות.

    עכשיו בוא נראה מה ISH אמר רגע.
    "אתה קולט כמה הליגה הייתה מדוללת כישרון בשנות התשעים"
    לא זה לא אמיתי.
    אני חושב ברצינות שאפשר להקים 2-3 חמישיות שלוקחות היום אליפות בהליכה מאנשים שלא לקחו אליפות בגלל מייקל או בשנות התשעים בכלל מהכישרון המפחיד [!] שהיה באותה תקופה.
    ומשום מה הדבר הזה עבר חלק כאילו כלום.
    ועכשיו מילא זה, אתה מנסה לסנגר על קובי שלקח 3 אליפויות מול שממה? מילא זה אבל בשלושתן הוא היה בסך הכל סייד-קיק לבחור הכי דומיננטי בהיסטוריה אולי?
    מייקל בכל שש האליפויות שלו היה הפרנצ'ייז פלייר, הקבוצה הייתה מייקל ועבדה בשביל מייקל, זה לא היה אצל קובי ב-3 אליפויות ואפשר להגיד מה שרוצים אלו העובדות.

    אז אפשר להגיד שלא שורקים\שרקו לקובי [כי ללברון שורקים נכון?]
    ואפשר לציין שקובי סטטיסטית לא רחוק מג'ורדן [אבל רחוק מספיק]
    ואפשר לגשת לראות מה קובי עשה מהלייקרס אחרי ששאק עזב עד שנתנו לו את גאסול ובנו סביבו קבוצה ראויה.
    גם מייקל וגם לברון הובילו קבוצות גרועות יותר לפלייאוף, לעזאזל לברון הגיע לגמר עם הנגרים של קליבלנד שהוא עוד היה ילד!

    אז אפשר לספר סיפורים על קובי, להתעלם מהאישיות שלו, להתעלם מהפרשיות שנקברו, להתעלם מזה שהוא כבר כמה שנים הורס את הלייקרס ואף שחקן לא רוצה לשחק נגדו [מעניין למה, חשבתי שנדבקים ל"ווינריות" לא?], להתעלם מבחירת הזריקות השנויה במחלוקת שלו ועוד ועוד ועוד.

    בגלל זה ההשוואה למייקל היא מצחיקה ולמען האמת גם ללברון, אבל בגלל שבאמריקה אתה צריך תארים בשביל לדבר אז נחכה 5 שנים שללברון יהיו את ה-2-3 תארים הנוספים שלו ואז נוכל לראות כמה הוא שחקן טוב יותר ביחס לקובי.

    1. Grandmama

      כל כך הרבה שטויות שבא לבכות.

      1) יש כאלה שרואים משחקי כדורסל ויש כאלה שמסתכלים על דפי סטטיסטיקה. תהנה עם הדפים אני מעדיף את הדבר האמיתי.

      2) לברון הוא חביב המדיה הגדול ביותר מאז ג'ורדן. הביקורת עליו לא התקרבה לביקורת על קובי אפילו ברגעי השפל של ההחלטה. אם לברון יקלע 1 מ30 עשרה משחקים רצוף הוא ואף אחד לא ישרוף אותו בשום מקום, אלא ימצאו לו הסברים ותרוצים ללמה הוא לא אשם ואיך זה אשמת השחקנים האחרים המאמן או העוזרת בחדר המלון.

      3) נהדר. ואפשר אפשר להקים 8-10 חמישיות שלוקחות היום אליפות בהליכה מאנשים שלא לקחו אליפות בגלל קובי דאנקן ולברון. וגם ניתן להרכיב 10-20 חמישיות שהיו לוקחות בשנות התשעים אליפות בהליכה מאותה קבוצת שחקנים. כל השחקנים הללו לא זכו באליפות כי לא היה מספיק כשרון נוסף סביבם. בניגוד לשאר הקבוצות בשיקגו הצליחו לאגד כשרון רב בזמן זה בקבוצתם ולכן ג'ורדן מחזיק בכמות האליפויות שלו.

      4) קובי שלקח 3 אליפויות מול שממה? באמת? סקרמנטו, פורטלנד, סן אנטוניו, לוקחות אליפות ברוורס מול כל קבוצה שג'ורדן ניצח בקריירה.
      אתה יודע כמה קבוצות עם מעל 50 ניצחונות קובי ניצח בקריירה? רוצה לנחש למי יש יותר כאלו ממנו?

      5) סייד-קיק זה הזה שנשאר על המגרש להוביל את הקבוצה כאשר השחקן הדומיננטי בהיסטוריה לא יכול לעלות עליו כי הוא לא קולע עונשין נכון? אתה יודע שרק חסידי ג'ורדן שמנסים לשמר את האמונה העיוורת שלהם משתמשים בטענה המפגרת הזו?

      6) אפשר להגיד כל דבר שהוא נכון. למה לא? השאלה היא למה חשוב לך כל כך לשקר ולהגיד את ההפך מהאמת, אבל בעצם אנחנו כבר יודעים את התשובה לזה.

      7) אני מוכן להתערב שאתה לא מכיר עשירית מהפרשיות שהיו מחוץ למגרש לכל מיני שחקנים בשנות התשעים והשמונים. רק קובי חשוב לך, וכמובן שאנחנו שוב יודעים היטב למה.

      8) למה לא לדבר עכשיו. בוא נשווה בין לברון למייקל. למה אתה כל כך עסוק בלהשוות אותם לקובי? אהה, בעצם אנחנו כבר יודעים למה.

  20. קשה להתייחס לתגובה כזאת רפת הבנה כמו שמנחם אומר!
    אוהד לברון גיימס הכי לא אוביקטיבי שיש ועוד שונא קובי…

      1. אני אוהב את קובי אבל אני יודע להפריד בין הדברים ולהיות אובייקטיבי!
        לעומת אוהדי לברון שהוא אובראייטד מהיום שנבחר בדראפט הוא כבר אולסטאר מבחינת כולם
        איך אםשר להגיד שלברון ווינר מקובי או גדול מקובי? או בכלל קרוב לכך!

  21. טוב, אני אחד הגולשים הכי אובייקטיבים בנושא קובי-לברון מהסיבה הפשוטה שאני שונא את שניהם. אתחיל מהשורה התחתונה: לברון טוב יותר, קובי (לפחות כרגע) גדול יותר.
    לברון, כפי שמתן הציג, גדול מקובי בכל פרמטר שהוא, ללא ספק בכלל. הוא סקורר אדיר ויעיל (בניגוד לקובי) עם אחוזים שלא נראו משחקן שהוא לא סנטר כמעט מעולם (בעונות שלו במיאמי). הוא מוסר אדיר עם חוש משחק מעולה, יכולת ריבאונד בהחלט טובה לגובהו ואולי היחיד בהיסטוריה שיכול לשמור על 4, אם לא 5 עמדות.
    עם זאת, לדעתי, קובי הרבה יותר ״ווינר״. כן, מתן, אני כן מסתכל על כמות האליפויות, ואני כן מסתכל על היכולת שלו להתעלות במשחקים החשובים, לנצח, לשחק כשהוא פצוע. יש לו אופי של בנזונה, כמו ג׳ורדן וזה מה שהופך שחקנים מטובים לגדולים. בדיוק היה לי ויכוח עם אבא שלי האם זה טוב להיות מתוסכל מהפסדים. אז קובי, כמו ג׳ורדן שונא (או שנא) להפסיד, הוא שנא את זה שנאת מוות וזה נתן לו מוטיבציה להפוך לגדול יותר. לא להפסיד עוד פעם. לנקום (למשל בסלטיקס).
    בקשר לאופי של שניהם. בעוד קובי, כפי שאמרתי כבר, הוא בנזונה ששונא את כל מי שנגדו ולפעמים איתו (דומה מאוד לג׳ורדן) הרי שבלברון יש משהו אחר. יש תחושה שהוא ממש לא כזה, ודווקא לי הוא נראה מאוד אהוב ואוהב, אבל יש משהו בלברון שמאוד מזוייף. לא כנה. לא אמיתי. מלא בעצמו. קובי (פחות בשנים האחרונות) לא שם זין על מה שאומרים עליו ופשוט חי את מי שהוא, למרות שאני ממש מבין את מי ש״מי שהוא״ מוציא מהכלים.
    אני אביא לך נתוני קלאץ׳ יותר מאוחר היום מתן כדי לראות דברים בעיניים פקוחות.

  22. להשוות את לברון לקובי זה טיפה מזלזל בקובי לדעתי האמת
    אבל כדאי לעצור את הדיון הזה כי זה פוסט מצויין שלא עוסק בהשוואה אלה בקובי כאחד הגדולים

  23. מתן צודק. לא הכל רואים בסטטיסטיקה
    הרבה, אבל לא הכל
    אולי עוד 50 שנה מדע הסטטיסטיקה ידע לכמת ווינריות
    סבלנות

  24. ללברון יש סטטיסטיקה טובה יותר משל ג'ורדן (באחוזים ל -2 ל-3 ריבאונדים אסיסטים חסימות וחטיפות קצת פחות בנקודות) מישו מעיז לטעון שלברון יותר טוב מג'ורדן????? סטטיסטיקה זה רק כלי למדידת שחקן והיא מספרת רק חלק מהסיפור יש עוד גורמים שקובעים את האיכותיות של שחקן. אז לטעון שלברון יותר טוב מקובי בגלל שהסטטיסטיקה שלו משופרת זה טיעון מגוחך

    1. הוא לא קולע קצת פחות, אלא כמעט 3 נקודות פחות למשחק. והוא חוטף פחות. והוא קולע באחוזים פחות טובים מה-2 מהקו. אז לא, בניגוד להשוואה מול קובי, אין ללברון יתרון סטטיסטי (קל וחמר לא מהותי) על ג'ורדן ואפשר לראות זאת במדד לאורך השנים.
      זאת ועוד, לג'ורדן יש יותר תארים אישיים (יותר MVP, MVP גמר, שחקן ההגנה, מלך הסלים) וקבוצתיים.
      במצטבר, רק ע"ס מספרים/תארים, לג'ורדן יתרון לא מבוטל.

  25. תנו לי להזכיר לכם משהו,גמר האולימפיאדה ב2008 ספרד במומנטום ומצמצמת את הפער ברבע האחרון,כל השחקנים הכי טובים של ארה״. היו אז בנבחרת והשחקן שבסופו של דבר ניצח את המשחק לאמריקאים היה אחז בשם קובי,וזכור לי שהוא בא לעזור בתור סטופר הגנתי.
    מאז אותו משחק לא משנה מה יגידו עליו ועל לברון אני יודע שלברון לא יתקרב אל קובי אף פעם,קובי שמר על פרננדז וגם הוציא אותו מהמשחק עם מהלך של 3+1.
    ובכללי אני טוען שקובי הוא השחקן הכי טוב שיצא לי לראות(לא יצא לי לראות את מייקל)

    1. בוא נדייק, אתה בגדול צודק, אבל הייתי אומר שאם מסתכלים על כל הסטטיסטיקות אפשר להגיד שהם בערך בשיוויון. תסתכל על המדדים היותר מתקדמים ותסכל על הכל ביותר דיוק. חוץ מזה, שכפי שראינו בעונה האחרונה, לפחות כך אני מאמין, עד סוף הקריירה מספריו של לברון ירדו במעט.
      כמובן שזה לא גורע ממהות הדברים שלך, סתם הפריע לי בעין קצת.

  26. ועוד דבר אחד שאני חייב לציין,ממה שהבנתי עכשיו מייקל בזמנו היה בדיוק כמו קובי ואף אחד לא אהב אותו ואחרי שהוא פרש כולם התחילו להעריך אותו וזה הדבר שיקרה גם שקובי יפרוש.

  27. לפי הטענה שלך אתה צריך להוריד את השנתיים הראשונות של קובי מהחישובי סטטיקטיקות כי הוא הגיע לליגה לא בתור כוכב בדומה לג'ורדן וללברון שמהדקה הראשונה היו האלפא בקבוצה אלא בתור שחקן מחליף לניק ואן אקסל ואדי ג'ונס. רק מהשנה השלישית הוא נהפך לכוכב מה שפגע לו במקצת בממוצעי קריירה. לדעתי שמסתכלים על קובי בראייה הסטורית צריך להוריד את כל המשחקים מאז הפציעה בגיד אכילס.

  28. שמישהו בבקשה יתן לנו סטטיסטיקות ו/או תמונת מצב על מייקל אחרי הפרישה השנייה כי הוא היה לא רע בכלל גם בגיל מתקדם וככה אולי נקבל סוג של אינדיקציה מה מייקל היה יכול לעשות בשיאו בשנות ה 2000

  29. כשמנחם אמר שקובי לא שווה לג'ורדן רק בגלל השנים 2004-2007 זה כמו העונות שג'ורדן היה בתחתית המזרח לפני האליפויות ( אגב גם בזמנו המזרח היה עלוב – ג'ורדן עלה לפליאוף עם מאזן שלילי שבמערב לא היה מספיק למקום עשירי) אלה שנים שלקובי הייתה קבוצה בדיחה שג'ורדן הגדול גם לא היה מגיע איתה ליותר מהדחה בסיבוב ראשון על ידי פניקס. אלה שנים שקיבעו את קובי בתור הסקורר אחד הגדולים בהסטוריה עם המשחקים של 81 נקודות.
    שלא יישתמע מכאן שאני חושב שקובי גדול מג'ורדן , ממש לא ,ג'ורדן עולה על קובי

  30. משחק ה-38 מעלות של מייקל (עם השנים זה כבר הפך ל-39) זה אחד הבלופים הגדולים, זה קשור בעיקר לטיפוח הדמות המיתית של ג'ורדן

  31. טופפ, רק מזכיר שסדרת השולטים באה להציג שנה בא היה שחקן שהיה דומיננטי ביותר בליגה ופלייאוף.

    שנת 2009/10 היתה מאד מיוחדת בעייני כיוון שקובי והלייקרס נצחו לא בגלל היותם הטובים ביותר אלא בגלל הרוח והלחימה. שהגוף של קובי מפורק. ואכן משנת 2011 קובי חווה צניחה ופציעות.

    כתבתי שקובי הוא לא מייקל בגלל שהפיק שלו היה רק שלוש שנים ( שלוש גמרים ו 2 טבעות שבכולם הוא MVP) של מייקל נמשך 6 שנים.

    – – –

    לברון לחלוטין לא שם. הוא בפיק שלו כבר 9 עונות, בעייני הוא שחקן טופ 3 כל הזמנים, אבל שחקן ברמות שלו צריך להיות כבר עם לפחות 4-5 טבעות. לברון לא נמדד בסטטיסטיקה של נצחונות ליגה והגאות לגמר. לברון כמו קובי צריך להמדד בטבעות ו MVP פיינלס.

    קובי 7 גמרים, 5 טבעות, 2 MVP פיינלס.
    לברון 6 גמרים, 2 טבעות 2 MVP פיינלס

  32. שחקן א' ממוצע קריירה בפלייאוף (220 משחקים):
    25.6 נק' ב-45%, 5.1 רב', 4.7 אס', 1.4 חט, 0.7 חס'.

    שחקן ב' ממוצע קריירה בפלייאוף (178 משחקים):
    28.2 נק' ב-47%, 8.8 רב', 6.7 אס', 1.7 חט, 0.9 חס'.

    שחקן ג' ממוצע קריירה בפלייאוף (179 משחקים):
    33.4 נק' ב-49%, 6.4 רב', 5.7 אס', 2.1 חט, 0.9 חס'.

    תרגיל לאובייקטיבים בלבד!
    נא לדרג את השחקנים
    מהמצויין (A++) למעולה (A+) עד לטוב מאוד (A)

    תרגיל בונוס לאובייקטיבים שהם לא נטולי הבנה:
    מי זה כל שחקן?
    (ניתן לבחור מרשימת השמות הבאים:
    מייקל ג'ורדן, לברון ג'יימס, קובי בריינט, עופר פליישר)

    בין הפותרים נכונה תוגרל תגובת "רפה הבנה" וינטג' (יד שנייה)
    פרי עטו של האחד והיחיד, מנחם.

    1. +1
      מעניין ששחקנים ג' וב' עולים על שחקן א' בכל אחד מהפרמטרים שהוצגו, אבל כמובן שייתכן שהטוב מכולם הוא בכלל עופר פליישר, כי אני ראיתי אותו בעיניים שלי ואין לך שום דבר לסתור את זה, כי אתה בכלל עובד על אוטומט וניזון משטיפת המוח של התקשורת.

      1. בימים היפים של לפני שאול איינזנברג, הייתי אוהד שרוף של הפועל תל אביב, והייתי נוסע מספר פעמים בשנה לראות משחקים של הפועל (וגרתי באותה תקופה בנהריה, כך שעבור נער זו הייתה וואחד נסיעה)

        כך שלא נותר לי אלא להסכים איתך!
        (אבל תיקון קטן)
        1. אמסלם
        2. פליישר
        3. כל השאר…

    2. אבל זה לא באמת עובד ככה.

      אתה יכול לדרג איזה סטטיסטיקה יותר טובה אבל זה לא אומר איזה שחקן טוב יותר או הציג יכולת טובה יותר.

      אין זה אומר דבר על הליגה בתקופת המשחק שלהם. אין זה אומר דבר על עם מי שיחק איתם באותה הקבוצה. אין זה אומר דבר על צורת המשחק של הקבוצה. אין זה אומר דבר על טיב השמירה של השחקן. אין זה אומר דבר על טיב ההגנה שהשחקן שיחק מולה. אין זה אומר דבר על קבלת ההחלטות של השחקן. אין זה אומר דבר על כמה תשומת לב משך השחקן מהגנת הקבוצות ממול.(יש עוד אבל נראה לי מספיק מבהיר את הנקודה). הסטטיסטיקה הזו פשוט לא מספרת אפילו 10% מהסיפור.

      1. מעבר לזה בשנת 2008/9 לברון הציג את הנתונים הגבוהים בקריירה שלו. היה במאזן הכי טוב בליגה 66/16. לקח את ה MVP. ועף מול … אורלנדו של ביג קריי בייבי האוורד.

        בשנת 2009/10 שוב MVP של הליגה. לא הגיע לגמר.

        פה נגמרת החפיפה בין הפיק בקריירה של קובי לזו של לברון.

        אחרי זה קובי החל בירידה האיטית שלו, ולברון המשיך את העליה שלו.

  33. עוד סממן של התופעה שנזכרתי בו.

    כשמייקל חזר לשחק בוושינגטון בשביל קצת דמדומי קריירה אף אחד לא היה עסוק בלדבר על מה זה אומר עליו ועל הקריירה שלו.

    כשקובי נמצא בשנים האחרונות בדמדומי הקריירה שלו (ובקושי משחק מרוב פציעות) אנשים משום מה מאוד עסוקים בלהסיק מזה מסקנות עליו ועל הקריירה שלו.

  34. תבחרו מי זה מי ?
    6 אליפויות מ6 גמרים
    5 אליפויות מ6 גמרים
    2 אליפויות מ5 גמרים
    מוצר לבחור בין קובי מייקל ולברון…
    זו שטות להשוות בכלל את לברון אליהם קודם שייקח אליפויות ולא ימשיך להיות לוזר בגמרים שלו

      1. ללארי, שלדעתי גדול בהרבה גם מלברון וגם מקובי, 3 אליפויות.
        אז זה אומר שאתה מסכים שאם לברון לוקח עוד אליפות הוא עבר את בירד?!

        וחובה לצרף תיקון קטן – לקובי 5 אליפויות מ-7 פיינלס.
        (אני יכול להבין למה אוהדי הלייקרס מעדיפים לשכוח את פיינלס 2004. כתם גדול על הקריירה של קובי כמו לברון 2011)

        אני ממש נהנה מהויכוח, בעיקר בגלל שאני לא ממש סובל אף אחד מ-3 השחקנים…
        (3 שחקנים עם מספיק אגו ל-2 חמישייות…)

        1. צודק 7… טעות שלי
          אם בירד ייחשב כפחות מלברון זה עוד בושה לעולם הכדורסל בגלל רפי הבנה שמעריצים את לברון.

  35. Ish אהבתי את המשפט :
    מספרים לא מספרים את כל הסיפור. המשחק אינו סטטיסטיקה. הסטטיסטיקה היא תוצר של המשחק.

    חשוב לזכור את זה!
    לעבור על בוקס ולסכם מספרים כל ילד יכול , כדורסל צריך לראות.
    צריך להרגיש את הקסם.

    לקובי ולג'ורדן היה את אותו קסם אינדיבידואלי.
    עבורי הקסם של קבוצה הוא יותר מדליק , ושם מג'יק הוא הגדול בכל הזמנים.

    1. יש יותר מדי תפיסה של חשיבות יתר של הסטטיסטיקה בעולם הכדורסל כיום, וזה די מעצבן. בעיקר כי זה הרבה מאוד פעמים נורא שטחי. מישהו רושם שורה של מספרים ואומר שהם תומכים באיזה טענה. לפעמים יש בזה משהו, לפעמים זה לא ממש תומך בטענה, לפעמים זה פשוט לא נכון, לפעמים זה מצחיק ולפעמים זה ממש טראגי(למי שמכיר את המגיב פיני בוואלה ספורט(מותר לי להגיד וואלה ספורט כאן או שזה עילה לחסימה))

      אם אני בדראפט של הרכבת קבוצות מהאול טיים גרייטס ואני זוכה לבחור ראשון מג'יק יהיה הבחירה שלי. ואם אני לא ראשון ומגיעה הבחירה שלי אני לוקח אותו ברגע שהקומישנר של הליגה נותן לי את האור הירוק שהגיע זמני לבחור את הבחירה הראשונה שלי בדראפט.

      בין ג'ורדן וקובי קשה לי מאוד לבחור. אני חושב שיש לי העדפה קלה לקובי כי נראה לי שהוא יהיה מסוגל להסתדר עם שחקנים אחרים ברמה זו טוב יותר, כנראה בגלל שבזמנו הוא הראה שהוא מסוגל לזה עם שאק למרות כל הבעיות. נראה לי שג'ורדן אף פעם לא באמת התקיים עם מישהו בלי לרדות בו (והאולימפיאדה זה לא דוגמה זה היה עבורם משחקי שואו).

  36. עצוב לי על אנשי הסטטיסטיקות.
    ממעיטים את עצמם מאנשים בעלי תפיסה כוללת למחשבונים.
    ברור שאין מה להשוות את לברון לקובי. או לכל גדול אמיתי אחר.

    אם אתם רוצים לראות כיצד נראית גדולה תשכחו מהמספרים ותציצו בזה –
    https://www.youtube.com/watch?v=XAYS9DYZ15g

    1. אני מסכים שסטטיסטיקה היא לא חזות הכל.
      ושלארי גדול גם מקובי וגם מלברון.

      (אבל עם לברון יביא אליפות לקליבלנד, אז לצערך, הוא יזכר כגדול מלארי)

      1. לא מעניין אותי איך הוא יזכר בידי רפי-הבנה ומטה ("שלולים", או חלילה וחס לא עלינו דרגת "k-700").
        אני זוכר את לארי כאחד הגדולים אי-פעם ("ראשמור") ולברון יכול אולי להשקיף על ההר הזה ממרומי החירייה שלו.

  37. אשך זו שנאת חינם
    בירד היה אחד הגדולים אבל יותר טוב מלברון???
    יותר דומיננטי??? אולי אתלט יותר טוב???
    לדעתי בירד עם כל גדולתו פשוט נכנע לפציעות יכל להיות הרבה יותר
    גדול ולברון עקבי מהרגע שהגיע לליגה

  38. פעם הפורום של וואלה NBA היה פורום טוב ( אפילו הכתבות היו בסדר)עד שפיני עם הטענות האובססיביות שלו הרס את הפורום. לפעמים אני עוד מסתכל שם אני רואה אותו מגיב רק לעצמו עם אותם טיעונים של ילדים מכתה ב'.
    מנחם, בקשה לי אליך אם במקרה הוא יגיב כאן תחסום אותו

להגיב על דאג קולינס לבטל

סגירת תפריט