הקרב בשוחות – שחקני קו ההקפה.
ובנוסף בונוס – 5 הראנינג באק הטובים בליגה.

תפקידם העיקרי של שחקני קו ההתקפה הוא בעיקר לחסום. במשך מהלך שלא משתבש, שחקן קו ההתקפה לא נוגע בפוטבול למעט הסנטר שמוציא את הפוטבול לקווטרבאק בסנאפ.
שחקן קו ההתקפה יכול לנסות להגיע לפוטבול במקרה שנושא הפוטבול (ראנינג באק, קווטרבאק או טייט אנד) מאבד אתו בפאמבל, או במקרה ששחקן קו הגנה הודף נסיון מסירה של הקווטרבאק.

סנטר (C)
הסנטר הוא השחקן שמתחיל את מהלך ההתקפה ע"י מסירת הפוטבול בסנאפ, בדרך כלל לקוואטרבאק. תפקידו של הסנטר, כמו שאר שחקני קו ההתקפה לחסום את שחקני ההגנה. לסנטר גם התפקיד של לארגן את חלוקת החסימות של שאר חברי קו ההתקפה, לפי ההיערכות של שחקי ההגנה לפני הסנאפ.

גארד (G) offensive guard
2 הגארדים נמצאים מימינו ומשמאלו של הסנטר. גם הם שותפים למשימת החסימה, כאשר ישנם 3 אפשריות חסימה –
טראפ – חסימה שמטרתה ליצור רווח דרכו יכול הראנינג באק להתקדם עם הפוטבול דרך מרכז המגרש.
סוויפ – חסימה שמאפשרת לראנינג באק לנוע במהירות במקביל לקו ההגנה, ואז לחתוך לאורך קו החוץ.
סקרין – חסימה לרסיבר שקיבל מסירה קצרה.

תאקל (T) offensive tackle
התאקלים ממוקמים לצידי הגארדים. האזור שבין 2 התאקלים נקרא close line play- השטח היחיד שבו מותר לתאקל שחקן התקפה מאחור.
עבור קווטרבאק ימני, לתאקל השמאלי יש את התפקיד החשוב ביותר בקו ההתקפה – להגן על הצד "העיוור" של הקווטרבאק. (תאקל ימני עבור קווטרבאק שמאלי). תאקלים שזה תפקידם נחשבים לכישרוניים שבשחקני קו ההתקפה.

דרוג העוצמה חוזר! והפעם, TOP 5 ראנינג באקס:

5. אדי לייסי, גרין ביי פאקרס.
כשאתה גדול כמו לייסי, חזק כמו לייסי, ויש לך את ארון רוג'רס כקווטרבאק –
אז עונה 3 ברציפות עם 1100 יארד על הקרקע נראית יותר מסבירה.
בשנה שעברה לייסי נתן קפיצה עם 4.6 יארד לנסיון ריצה (אחרי 4 יארד לנסיון בעונת הרוקי),
נתון זה לצד שיפור גם בתפיסת הפוטבול (תפס 42 מסירות ל-427 יארד ו-4 TD)
מציבים את לייסי במקום ה-5 והמכובד (לפני שחקנים כמו לשון מקויי, אריאן פוסטר ודמרקו מוריי)

4. מרשון לינץ', סיאטל סיהוקס.
ככול שזה נוגע ליארדים – מרשון ימשיך לבצע את העבודה.
אחרי 5 עונות רצופות עם 1000+ יארדים, לינץ' צפוי לעבור את ה-1000 בפעם ה-8 בקריירה.
אבל הגעתו של הטייט אנד המוכשר ג'ימי גראהם תוריד את כמות ה-TD של לינץ', ומשחק הריצה של הקווטרבאק ראסל ווילסון צפוי לצמצם את כמות הפעמים שלינץ' יחזיק בפוטבול.
חדשות טובות לבריאות של לינץ', אבל חדשות שמורידות את אחד השחקנים המפחידים בליגה,
למקום ה-4.

3. אדריאן פטרסון, מינסוטה ווייקינגס.
אחרי שנה שלא שיחק בגלל השעייה, אדריאן פיטרסון צפוי לחזור למגרשים רעב מתמיד.
ה-MVP של 2012, שרץ באותה עונה 2097 יארד, "זכה" לשנה של מנוחה,
וכאמור, בפעם האחרונה שחזר ממנוחה (2012, אחרי פציעה ב-2011) זה הסתיים ב-MVP.
אם ברידג'ווטר, הקווטרבאק של מינסוטה, יצליח לפתח לקבוצה קצת משחק מסירה, ויוריד מהלחץ שיש על פיטרסון, יש מצב שהמקום ה-3 הוא 2 מקומות נמוך מדי.

2. לאבון בל, פיטסבורג סטילרס.
היכולת של לאבון בל בעונה שעברה שווה את המקום הראשון. 1361 ו-8 TD על הקרקע, לצד 83 תפיסות, 854 יארד ו- 4 TD באוויר. כשמוסיפים למשוואה את קו ההתקפה המשתפר של הסטילרס ואת שיתוף הפעולה בין רות'ליסברגר הקווטרבאק המצויין לבין רסיבר העילית, אנטוניו בראון –
בל צריך היה לסיים ראשון.
אבל ההשעייה ל-3 המשחקים הראשונים של העונה מורידה את לאבון בל למקום השני.

והמקום הראשון.
ג'אמל צ'ארלס, קנזס סיטי צ'יפס.
לצ'ארלס היו בשנה שעברה רק 206 נסיונות ריצה. זה הספיק בשביל עןד עונה עם 1000+ יארד על הקרקע (סיים עם 1033), בעיקר בגלל שצ'ארלס הוא אחד הראנינג באקס היעילים בליגה.
צ'ארלס סיים את העונה שעברה עם 5 יארד לנסיון ריצה (שלישי בין הראנינג באקס בעלי 1000+ יארד על הקרקע) ויש לו ממוצע קריירה מדהים של 5.5 יארד לנסיון ריצה.
שנה שנייה תחת אנדי ריד, והצטרפותו של הרסיבר ג'רמי מקלין, יאפשרו לג'אמל צ'ארלס להוכיח
שהמקום הראשון ברשימה מוצדק.

בשבוע הבא – הלברון ג'יימסים של הפוטבול: הטייט אנד.