בחירות הדראפט הטובות ביותר בכל הזמנים-18#/רועי ויינברג

הפרוייקט ממשיך, והפעם עם הבחירה ה-18. היא הוציאה כמה שחקני חמישייה לא רעים בקונטנדריות, כמה באסטים, ובאופן נדיר בחירת סיבוב ראשון נטושה (משהו שלא קרה בשנים האחרונות להוציא את הבחירה ב-2001, בה מינסוטה ויתרה על הבחירה בשביל מקום מתחת גג שכר).

*
כל בחירה לפני 1963 שלא הגיעה לנבא (סיבוב שלישי אז) לא מופיעה ברשימה.

מוקדם מדי: טיילר אניס (2014), סם דקר (2015).

באסטים: שיין לארקין (2013), כריס סינגולטון (2011), אולסקיי פצ'קרוב (2006), כריס בורכריט (2002), מירשאד טורצ'אן (1998), כריס אנטסי (1997), לות'ר רייט (1993), קווין ברוקס (1991), ריק ברי (Berry, 1988), מרק אלרי (1986), ריי טולברט (1981), דון קולינס (1980), רג'י קינג (1979), ווסלי קוקס (1977), וילי סמית' (1976), גארי ברוקאו (1974), ריימונד לואיס (1973), ג'ובי רייט (1972), רון טיילור (1969), בוב קוויק (1968), בוב נוטיליקי (1967), ליאון קלארק (1966), ג'ק טרנר (1961), בובי סמית' (1959), ביל אבן (1957), ג'רי בירד (1956), אירב במורס (1953), מל פייטון (1951), הרב שרר (1950)

שחקני NBA לגיטימיים:
טרנס ג'ונס (2012), טיי לאוסון (2009), ג'בל מקגי (2008), מרקו בלינלי (2007) ,ג'רלד גרין (2005), קוונטין ריצ'רדסון (2000), אריק מובלי (1994), טריי מאריי (1992) ,דיון קאסוול (1990), וורן פלמינג (1984), רנדי ברואר (1983) ,דייב קורזין (1978), סטיב פטרסון (1971),קווין גרבי (1975), ואלי ג'ונס (1964), אל ביאנצ'י (1954)

אול סטארים: אריק בלדסו (2010), ג'יי אר סמית' (2004), דיוויד ווסט (2003), ג'יימס פוזי (1999), ת'יאו רטליף (1995), בי ג'יי ארמסטרונג (1989), מארק ג'קסון (1987)

היכל התהילה: ג'ו דומארס (1985)

הבחירה ה-18 לא הוציאה ממנה יותר מדי שחקני על, והבולט שבהם הוא כמובן ג'ו דומארס, היחיד שנכנס להיכל התהילה וזכה ב-MVP גמר מכל האנשים פה. דומארס היה הסייד קיק המוכשר של איזיאה תומאס בקו האחורי בדטרויט של סוף האייטיז, ולקח 2 אליפויות. 6 פעמים אול סטאר, 4 פעמים חמישיית ההגנה הראשונה, חמישיית הליגה השנייה וכפי שכתבתי, MVP גמר 1989.

הוא האיש שמנע מהלייקרס תריפיט באותה תקופה, עם 27.8 נק' ו-57.6% מהשדה לצד 6 אס'. הוא היה מעולה ב-2 צדדי המגרש, ונתן לפיסטונס את האליפות הראשונה מתוך 3 בתולדות המועדון. MVP גמר ראוי, שגם ב-1990 היה האיש בשביל דטרויט, עם 42 דקות ו-20.6 נק' (2.8 ריב' ו-5.6 אס' למשחק), אבל לא זכה ב-MVP הגמר, פרס שהגיע לאיזייאה תומאס, שלקח אותו.

הוא השוטינג גארד בחמישיית כל הזמנים שיצאה מהעמדה, אבל מי שאר השחקנים האחרים?

בעמדת הפוינט גארד המצ'-אפ הוא בין אריק בלדסו ומארק ג'קסון. בלדסו שחקן טוב מאוד, אבל כרגע ג'קסון מעליו. הכומר נבחר בעבר לאול-סטאר, והוא במקום הרביעי ברשימת מלכי האסיסטים של כל הזמנים. לפני מג'יק ג'ונסון, אוסקר רוברטסון, וכל אחד אחר חוץ מג'ון סטוקטון, ג'ייסון קיד וסטיב נאש. ג'קסון פותח, ובדלסו מחליף.

בעמדת הסמול פורוורד המבחר דליל, אבל יש שני שחקנים בולטים. קית' אריקסן וריקי פירס. פירס קלע 14.9 נק' למשחק בקריירת NBA לא רעה, והוא אחד מ-2 האנשים היחידים שנבחרו פעמיים לשחקן השישי, יחד עם ג'מאל קרופורד. אריקסן היה שחקן חמישייה בלייקרס של 1972, אחת הקבוצות היעילות בהיסטוריה, וסייע לווסט, גודריץ' וצ'מברליין. היו לו ממוצעי קריירה של 9.5 נק' ו-4.5 ריב' בערב, וזה מספיק כדי שיהיה מספר 2 בחמישייה הזאת.

בעמדת הפאוור פורוורד שני השחקנים הבולטים משחקים גם היום בליגה-טרנס ג'ונס ודיוויד ווסט. ווסט, פעמיים אול סטאר, קלע 15.5 נק' עם 7.2 ריב' למשחק והיה משמעותי באינדיאנה של לפני שנתיים ובניו אורלינס של פול. ג'ונס שחקן לא רע שמתפקד היטב לצד סנטר דומיננטי, אבל הוא לא דיוויד ווסט.

את החמישייה הזאת משלים הסנטר, שוב עמדה דלילה בהשוואה לשאר המבחר, אבל הכבוד מגיע לת'יאו רטליף, שחקן עם 810 משחקי ליגה ברזומה, ואחד מהסנטרים ההגנתיים המוערכים של העשור האחרון. בהעדר מחליפים ראויים, מגיע פרגון לג'בל מקגי, נציג שאקטין א פול, שלצד אינטליגנציית כדורסל נמוכה הראה הרבה מאוד אתלטיות בשיאו.

12 השחקנים הטובים ביותר שיצאו מהבחירה: מארק ג'קסון, ג'ו דומארס, קית' אריקסן, דיוויד ווסט, ת'יאו רטליף.

ספסל-אריק בלדסו, טיי לאוסון, בי ג'יי ארמסטרונג, ג'יי אר סמית', ריקי פירס, טרנס ג'ונס, ג'בל מקגי

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. אחלה של פוסט, אבל משהו מפריע לי. לוסון, שכרגע נמצא בשפל מבחינת מוניטין, לא-פחות טוב מבלדסו ולדעתי אף טוב יותר. מגיע לו לפחות להיות באותה המדרגה כמו בלדסו.

  2. מסכים עם יונתן, לאוסון לפני בלדסו, לפחות מה שעשו בקריירה עד עכשיו. מארק ג'קסון כל כך הרבה לפניהם שהם צריכים משקפת בשביל לראות אותו. גפ מבחינת מספרים אישיים וגם הישגים קבוצתיים. במשך שנים הקבוצות שלו היו בצמרת ולהיות רביעי באס זה חתיכת הישג. ג'קסון יותר קרוב לדומארס מאשר לכל האחרים.
    נכון לכרגע, גם השוואה בין ווסט לג'ונס חוטאת למציאות. אולי עוד 4-5 שנים היא תיראה אחרת אבל נכון לעכשיו ג'ונס הוא בסהכ שחקן חמישייה מתנדנד. ווסט נתן איזה 7-8 שנים יציבות ביותר בתור טופ 10 בעמדה.
    חוץ מזה, אחלה של פוסט ואין ספק שהאתגר הולך וגדל עם הירידה בבחירות.

  3. עידו צודק. קלווין מרפי שני רק לדומארס. שיחק באול סטאר 79', ונבחר להיכל התהילה.
    לא מנומס להשמיט את שחקן היכל התהילה היחיד שנמוך יותר ממני!
    (מרפי, 1.75, הוא השחקן הנמוך ביותר שנכנס להיכל התהילה)

    זכורה במיוחד ההופעה הנהדרת בפלייאוף 81', אז יחד עם הרוקטס של מוזס מלון, העפילו לפיינלס, שם הפסידו לסלטיקס.
    מרפי הבריק בהפתעה בסיבוב הראשון של הפלייאוף כשיוסטון (מדורגת 6 במערב) הדיחה את האלופה המכהנת, הלייקרס (מדורגת 3) בסיבוב הראשון בפלייאוף. הצמד מוזס מלון וקלווין מרפי (31 נק', 20 נק') האפילו על הצמד קארים את מג'יק (27 נק', 17 נק')

    וכמו שעידו ציין, מרפי אחד מקלעי העונשין המדוייקים בתולדות המשחק עם עונה של 95.8% מהעונשין.

  4. ההשוואה בין מארק ג'קסון לבלדסו פשוט מעליבה. אין שום מצ'אפ או התמודדות בין אחד המוסרים הגדולים בכל הזמנים לבין שחקן שאף אחד לא יזכור בעוד חמש שנים.
    קלווין מרפי, דומארס וג'קסון ברמה משל עצמם לעומת השאר, שהם במקרה הטוב שחקני ליגה בינוניים.

  5. אם כבר יש מישהו ששווה אזכור זה בי ג'יי ארמסטרונג, הרכז ליד ג'ורדן בתחילת הניינטיז והבייבי פייס האולטימטיבי המקורי, הרבה לפני סטפן קארי. עד היום ארמסטרונג נראה בן 12, למרות שהוא מתקרב ל50.

  6. מסכים לגבי האין תחרות בין ג'קסון לבלדסו.

    חוץ מזה נראה לי שבבחירות האלו (מחוץ לעשיריה הראשונה) כבר אין טעם לדבר על באסטים מכיוון שרמת הציפיות נמוכה בהרבה.

    כמו כן שמתי לב לעוד שם שנעדר מהרשימה. אז לפני שיאשימו את רועי בהדרה מגדרית נזכיר את ג'ייסון קולינס שנבחר ב-2001 ע"י יוסטון והיה השחקן הראשון ב-NBA לצאת מהארון.

    לגבי הבחירה של מינסוטה – הוולבס לא וויתרו על הבחירה למיטב זכרוני אלא נענשו (גם בעוד 3 בחירות סיבוב ראשון) על פרשת ההחתמה הלא חוקית של ג'ו סמית'

  7. דווקא בבחירה ה"חי" אין נקודות ישראליות ואף לא יהודי אחד לרפואה.
    חשבתי שאולי ריי טולברט הוא אבא של ריאן טולברט האליל אבל לא מצאתי סימוכין ברשת.
    אולי הרב שרר ? אני מכיר משפחת שרר אבל לא זכור לי שמישהו שם היה הרב של משהו.
    נו שויין
    אכן בחירה דלילה משהו יחסית ל 17
    תודה על הפוסט

  8. בי גי ארמסטרונג הוא עוד אחד מהאובר רייטדים ששיחקו ליד ג׳ורדן

    לא מבין איך ג.יימס פוזי נחשב אולסטאר וטיי לאוסון סתםצשחקן לגיטימי. ההילה של שחקנים ששיחקו בקבוצות אלופות גדולה מדי

    1. זה באמת סיפור מוזר. שחקן כל כך מוכשר ומהיר הורס לעצמו את הקריירה ואת החיים. אני מקווה שהוא יחזור לעצמו ויתרום ליוסטון לעשות עוד צעד אחד קדימה

  9. באמת אין באסטים בבחירות כל כך נמוכות. אבל מארק ג'קסון ודיוויד ווסט מתבלטים כמו הארקנסטון בערימת הזהב האינסופית של הדרקון ב"הוביט".

    1. דומארס היה הרבה יותר גדול מדייויד ווסט. תמיד היה החלק השפוי והאיכותי בחמישיית הבד בויז של דטרויט, ואחד משומרי ג'ורדן הכי טובים שהיו.
      החסימה פלוס הצלה על ביירון סקוט בפיינאלס של 89 הייתה מופתית.

  10. אגב, לקרוא לדומארס 'סייד-קיק' של איזייה זה לדעתי לחטוא לאמת של הקבוצה ההיא. שניהם היו קריטיים להצלחה של דטרויט.

    1. מסכים. ממליץ למי שלא היה אז בסביבה להקדיש זמן למשחקי סוף האייטיז עד אמצע הניינטיז, עם הקבוצות הגדולות של דטרויט, קליבלנד, פורטלנד ויוטה.

  11. עוד פוסט מפחיד
    הייתי גם מעביר את לארקין ל"עדיין מוקדם" ולא באסט, אומנם קטנוני אבל מגיע לו מחמת הספק…לא?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט