טים דאנקן היקר, אתה הורס לנו המשחק / איל ספיר

תקרת השכר אמורה למנוע מיותר מידי כוכבים להתאגד יחדיו. אם לברון, וויד ובוש – שלושה שחקנים שנמצאים בליגה כבר יותר מעשר שנים – היו רוצים להתאגד היום, הם לא היו יכולים לעשות זאת תחת חוזי מקסימום. זאת מכיוון שחוזה מקסימום לשחקן בעל וותק של יותר מעשר שנים בליגה תופס 35% מתקרת השכר ו-35 כפול 3 שווה 105%. כמובן שגם בפעם שעברה שהתאגדו, לפני שעברו את וותק עשר השנים, הם נאלצו לוותר על חוזי המקסימום. זאת בגלל שבקבוצה יש 15 שחקנים, לא 3 וגם לכיס של מיקי אריסון (בעלי מיאמי) יש גבולות.

חוקי שכר אלו מבוססים על ההנחה שכל שחקן ירצה להרוויח כמה שיותר כסף, ולכן כל כוכב או שניים יעדיפו קבוצה "משלהם" בה יוכלו להנהיג את חבריהם כשהם עוטים חוזה מקסימלי.

אלא שההנחה הזו לא עובדת. מאז דאלאס 2011, בה החזיק נוביצקי במשכורת מכובדת של 17,278,618$ היו שלוש אלופות שונות. בשלושתן היו לפחות שני שחקנים באזור החיוג של חוזה המקסימום שלא החזיקו בכזה: לברון, וויד ובוש; פארקר, דאנקן, ולאונרד (אולי גם מאנו); קארי וגרין.

ניכרות פה שתי בעיות: אחת, ולא נעסוק בה היום, היא ששחקנים מסוגלים להנהיג קבוצה כשהם רק בעונתם השישית בליגה ועדיין תחת הארכת חוזה הרוקי (קארי) או להיות בורג מרכזי ו-MVP הגמר כשהם בעונתם השלישית וכלל לא סיימו את חוזה הרוקי (לאונרד). הבעיה השנייה, עליה נדבר, היא שחקנים שלא נענים להנחה מהפסקה הקודמת. שחקנים שלא אכפת להם לוותר על כמה מילונים (כמה? יותר מ-10 מיליון בשנה, במקרה של דאנקן) בשביל להצטוות לעוד כוכבים ולהסתער על גביע לארי אובריין (אובריין היה, אם תהיתם, הקומישינר של הליגה בשנים 1975 – 1983. מורפיקס טוען שהתרגום של "קומישינר" הוא נציב. שיהיה).

אתם יודעים מי כן משחק לפי הכללים? קווין לאב. קווין לאב עומד, כך אמר בריאן ווינדהורסט, לחתום עם קליבלנד על חוזה מקסימום של 110$ מיליון לחמש שנים. בגלל זה, קליבלנד ייתקשו מאוד, ולמעשה לא יוכלו להחתים את למרקוס אולדריג'. בגלל שקווין לאב משחק לפי הכללים. (לא שאולדריג' תיכנן לחתום בקליבלנד, כן? זה רק בשביל הדוגמה). נכון, גם אם דאנקן יחתום על חוזה מינימום של קצת פחות מ-2$ מיליון לעונה (והוא לא) הספרס יתקשו מאוד להחתים את אולדריג' (עניין חוזים מסובכים ומשעממים) אבל אין שאלה שהוא שובר את הכללים.

לפני ארבע שנים, לברון, וויד ובוש שברו את הכללים ובחרו לוותר על כסף בשביל לחבור יחדיו. הם לא הראשונים וממש לא האחרונים. התגובות לשלישייה היו, נאמר בעדינות, מעורבות. מה שטים דאנקן עושה הוא חוקי ולגטימי. בינינו, אפילו כוכבים כמו דאנקן שמפרסמים רק אוכל מכסיקני, ודאי וודאי שחקנים כמו לברון או דוראנט, לא באמת זקוקים למשכורת של הכדורסל בשביל לחיות בעושר; אבל עד שיימצאו דרך אחרת ומקורית למנוע מכוכבים להתאגד וכך ליצור תחרותיות, אסור לחבק את טימי על כך שהחוזה שלו לא שווה חצי מהתרומה שלו.

לפוסט הזה יש 89 תגובות

  1. אני מקווה שאתה אומר את זה בציניות או בהומור, כי בחירה בצעד כזה היא דבר מצוין לספורט ומצוין למשחק.
    לשים הישגים ספורטיביים במקום הישגים אישיים זה דבר נעלה ומצוין.
    אם באוקלהומה של אחרי גמר 2012 היו מבינים את זה – היתה להם היום אולי אליפות.
    מאחר והם החליטו לא לשלם להארדן מקסימום וראו את העתיד שלהם עם דוראנט שבינתיים פחות או יותר החמיץ את כל 2015, ואת ווסטברוק שאיתו לבד הם גם לפליאוף לא יגיעו בזמן שהארדן נתן הופעה מאוד מאוד מכובדת ומרשימה בפליאוף 2015.

    דוגמא מצחיקה יותר היא הניקס שבאופן קבוע מביאה שחקני מקסימום רעים במקום לבנות לרוחב ולעומק, בזמן שקבוצות כמו הספארס, גולדן סטייט, אטלנטה וכו' בנויות לרוחב ומביאות הישגים (אטלנטה עוד תגיע לאנשהו אם השלד שלה יישאר.)

    1. אני לא מדבר בציניות, אני מצביע פה על בעיה. תקרת השכר אמורה למנוע מכובים להתאחד. הבעיה היא, שהמספרים לא יודעים להבדיל בין שחקנים שבאמת שווים חוזה של 6-7$ מיליון לשנה ׁ(ברנדון באס או ווילסון צ'אנדלר, לדוגמה) וטימי, שבוחר לקחת חוזה קטן יותר.
      זה יוצר מעין סתירה. דווקא בכך שטימי עושה את הדבר "הספורטיבי" של לוותר על כסף בשביל הקבוצה, הוא הורס את הספורטיביות וגורם לסופרסטארים להתאחד (דבר שאנחנו מנסים למנוע, להזכירך, בשביל ליצור תחרותיות).

      לכן, באופן שנראה לנו לא-הגיוני, דווקא קווין לאב או כרמלו אנתוני, "תאבי הבצע" שחושבים על הכיס שלהם לפני הקבוצה, הם הספורטיביים. לנו בתור אוהדים נייטרלים יש אינטרס ברור שכל מי שיכול לקבל חוזה מקסימום מבחינת יכולת – יקבל אחד כזה בפועל.

      1. 1+

    2. לתת חוזי מקסימום כמו הניקס גם יכול לעבוד, כל עוד אתה יודע למי לשלם…

  2. יואש, למה בציניות או בהומור? יש הרבה הגיון בפוסט. תקרת השכר נועדה למנוע מצב כמו של ליגת האלופות בכדורגל. אם כל שחקן יקבל שכר לפי שוויו האמיתי, ומטרת תקרת השכר היא מניעה של הצטברות של כוכבים רבים מדי באותה הקבוצה, הרי שצעדים כמו של דאנקן מעקרים את השיטה לחלוטין. לכאורה אם זה יהפוך לתופעה נפוצה (וכנראה שהזכייה של גולדן סטייט מוכיחה דווקא שזה לא תמיד עובד), אז יצטרכו להכניס שינויים בשיטה (האמריקאים לא אוהבים תחמונים).

  3. נקודה מעניינת אבל לא הצלחתי להשתכנע לגמרי

    באותו אופן ששחקנים כוכבים לא דורשים את החוזה ההולם אותם, כך גם שחקנים זוטרים זוכים לחוזים שלא באמת מגיעים להם.

    בכלל צריך לזכור שאוסף כוכבים בקבוצה לא מבטיח איזושהי עליונות או חוסר תחרותיות. יש כל כך הרבה גורמים אחרים שמשפיעים, ובעיקר בתקופה האחרונה שבה השיטה של הקבוצה היא הדבר שמדבר- ולראייה איגואדלה ולאונרד שלקחו MVP למרות שהם אפילו לא אולסטאר…

    בסוף גם צריך לזכור שלא רק כסף מדבר, ולא רק הביצועים על המגרש קובעים בעינינו את גדולתו של שחקן- גם השאיפה לתארים (בעיקר קבוצתיים) והיכולת לבטל את האגו

    1. לא אמרתי שאי אפשר לקחת אליפות בשיטה "הנכונה" של כוכב-על ועוזרים. לראייה, זה קרה לפני ארבע שנים בלבד.
      אף על פי כן, תסכים איתי שלהחתים כוכב על חוזה "רגיל" בהחלט נותן יתרון משמעותי, בהנחה שזה עוזר להביא עוד כוכב.

      1. נותן יתרונות אבל על זה המשחק מבוסס.

        קבוצה עם מאמן עתיר ניסיון ורקורד מוכח וקשר טוב לקבוצה (הפלאח) בעלת יתרון משמעותי על קבוצה עם מאמן חסר ניסיון וכריזמה.

        החוכמה היא לייצר את היתרונות האלה ושחקן כזה בקבוצה הוא בהחלט יתרון, ושתיים אפילו יותר

  4. רק דבר אחד לא ציינת לגבי דאנקן ולברון. דאנקן בשלהי הקריירה, זה נכון שמבחינת סטטיסטיקה הוא נשאר אותו שחקן ענק כמו לפני עשור אבל הקריירה שלו לקראת סיום והוא מנסה לתת אקורד סיום יפה כמו שגארי פייטון והדוור ניסו ב2004. מקובל לעשות את זה בסיום הקריירה (אלא אם אתה קובי), לברון וויד ובוש לעומת זאת היו בשיאם ב2011.

    1. כמו שכתבתי בפסקה האחרונה – מה שטים דאנקן עושה הוא חוקי ולגטימי. אבל כפי שאמרת, דאנקן הוא עדיין שחקן חבל"ז שמשתכר כמו ברנדון באס.

      1. בשביל לנסות לקחת אליפות אחרונה, הכל כשר. אפילו שאק הודה שהיה קורא לבארקלי להצטרף אליו אם היה לו הזדמנות כשבארקלי היה בשלהי הקריירה. לעומת זאת הוא אמר שבשיא הקריירה לא היה מעז לעשות כך.

        1. לבנאדם יש חמש אליפויות, זה יותר מחצי מהמועדונים בליגה ביחד!

          1. מה אתה מעדיף, שחקן שלעת זקנה לוקח מלא כסף או כזה שיודע לפנות את מקומו? כמו שרובינסון עשה בזמנו כך גם דאנקן עושה, הוא מוותר על כסף ונותן לקבוצה להמשיך הלאה ומכין אותה ליום שאחרי

          2. בכיף הייתי לוקח צעד אחורה ונהנה מהתוצר. שנה הבאה תהיה קבוצה נהדרת בסן אנטוניו. מצד שני, המחשבה שאותו הדבר יכול לקרות בקבוצה שאני פחות מספמט, לא נותנת לי להנות מהקבוצה שתיווצר.

  5. לא מסכים למאמר.

  6. פוסט מדוייק. שלישיית פשע ורשע עשו את זה ב-2011 ודאנקן עושה את זה עכשיו. זה באמת שובר את החוקים הבלתי כתובים של שווי של שחקן.
    מצד אחד זה אצילי לוותר על כסף ומצד שני זה שובר את הספורטיביות…
    כמו שלורדי אמר, אלו סיטואציות שונות ועדיין….
    לא יודע.

    1. אחי אתה נראה לי פשוט מתוסכל של שיקגו אין בכלל כוכב לאחד סביבו עוד כוכבים. לא נורא תתעודד בכך שיכולת לאהוד את הניקס

      1. 1+

        ושליישית הפשע והרשע? באמת? טוב מה אכפת להם, אתה יכול לנשק להם את הטבעת (איזו אחת שתבחר)

      2. האמת שהפעם לא. יש פעמים שכן, אבל הפעם אני באמת מבין על מה איל מדבר.

  7. להשוות בין המהלך של דאנקן למהלך של לברון וווייד זה עוול. לורדי הסביר זאת מעליי ההבדל בין הסיטואציות הוא שמיים וארץ דאנקן כבר בסוף הקריירה והוא בעצם עוזר לקבוצה שלו להמשיך אחרי הפרישה שלו שתבוא עוד 15 שנה לפי כושר המשחק של דאנקן.

    ובנימה רצינית יותר לי אין שום דבר מלבד הערכה על המהלך שדאנקן רוצה לעשות. על המהלך של "שלושת המופלאים" ממיאמי היה לי רק בוז…

    1. עם הרגשה אישית אני לא יכול להתווכח

    2. זה לגמרי העדפה אישית שלך לדאנקן מול לברון.
      תחשוב על זה אוביקטיבית. דאנקן אמנם לקראת סוף הקריירה, אבל עם המספרים שהוא נותן, הוא שחקן ששווה הרבה יותר כסף מהחוזה שלו.
      אובייקטיבית, לכישורים, המשכורת שהוא אמור לקבל גבוהה יותר.
      הוא מתפשר (כמו נוביצקי) כי הוא רוצה להתמודד על אליפות.
      זה אצילי, זה מראה על זה שאכפת לו מהקבוצה. אבל אין הבדל במהות בין זה לבין מה שלברון וויד ובוש עשו. הם גם ויתרו על המון כסף (ווייד אפילו קצת נדפק מזה עכשיו, שפתאום הוא שווה הרבה פחות ואף אחד לא מוכן "להחזיר" לו על הכסף שאיבד!!)

      אם אתה מסתכל על זה בלי לבוא עם דיעות קדומות, זה בדיוק אותו דבר.

  8. פוסט מעניין אבל אני לא מסכים עם דבר אחד, לפי מה שאתה אומר השחקן מחויב לליגה ועל זה אני לא מסכים כלל וכלל.
    שחקן מחויב לקבוצה שלו ולעיר שלו, לא לתחרותיות של ולאטרקטיביות של הליגה. אם שחקנים היו מחויבים לתחרותיות של הליגה הם היו מפסידים משחקים בכוונה בשביל ליצור מצג שווא של ליגה צמודה, מותחת ותחרותית. אבל לא, שחקן מחויב לקבוצה שלו ולעיר שהיא מייצגת, אם יש בידו של השחקן לעשות משהו למען הקבוצה הדבר מבורך. טבעי שהשחקן שמחויב לקבוצה שלו יעשה הכל כדי לשמח את האוהדים של הקבוצה

    1. במקרה של דאנקן הוא לא רק נותן מעצמו אלא גם מסכים לוותר על כסף על מנת לתת לאוהדים סיכוי לחגוג שוב בriverwalk

    2. נכון. ולכן יש בעיה בשיטה, כי כשדאנקן עושה מהלך ג'נטלמני שכזה ומוותר על כסף בשביל הקבוצה, הוא בעצם שובר את הכללים.

  9. אני רק שאלה: דאנקן הודיע רשמית שהוא נשאר לעוד עונה?

    1. לצערנו טרם

      1. הפוך מומין, הפוך!
        כאחד שמאוד אוהב את דאנקן אני רוצה שהוא יפרוש, לפני שתהיה לו הזדמנות להביך את עצמו (כמו סטיב נאש) או להיפצע ולגמור את הקריירה כמעודדת (כמו קובי)

        1. א. אני לא סתם מומין, אני מומינאבא.
          ב. יש הבדל גדול בין המצב של דאנקן לקובי, בעוד אצל קובי בקבוצה הוא היחיד ועליו נמצא כל העול, על דאנקן מוטל רק לתת עשרים דקות בערב וגם אז פופ ידאג לו למנוחה כל כמה משחקים כך שבפועל הוא לא ישחק כל כך הרבה והיכולת שלא לא תישחק (מה שהביא מלכתחילה לכך שדאנקן מעמיד ממוצעים אדירים הוא העבודה שפופ לא שחק אותו אלא נתן לו לנוח הרבה)

          1. א. סליחה, אתה והבן שלך כל כך דומים שזה מבלבל…

            ב. אני יודע שהסבירות נמוכה, ובכל זאת, הוא כבר בן 40, נראה לי שיש מאמנים יותר צעירים ממנו (בן כמה פישר? או סטיבנס?).

        2. ומי אתה שתגיד לדאנקן מתי לפרוש?

          1. אני פינקי, ואני ומוח עוד נשלוט על העולם, ככה שאני אגיד לו מה שאני רוצה.

            וברצינות, לא אמרתי לו מה לעשות, רק אמרתי מה אני רוצה שיקרה…

          2. נארף!

  10. טענה מעניינת, אבל אתה לא יכול להעלות טענה כזאת, ולהגיד שהשיטה פגומה בלי להביא הסדר חלופי, אבל הרי אתה לא יכול לדרוש משחקן לקבל יותר כסף ממה שהוא רוצה לקחת, ויש גבול כמה אפשר להעלות את שכר המינימום לשחקן בעל ותק גדול, שהרי בכך אתה סותם את הגולל על קריירות של שחקנים ותיקים בעלי יכולות בינוניות יותר, שהרי אף קבוצה לא תרצה שחקן מבוגר ובינוני על חוזה מינימום כה גבוה אצלה……

    1. זהו, שאין ממש הסדר חלופי. אולי אחשוב על משהו.

    2. מה הבעיה להגיד שיש פגם בשיטה בלי להביא הסדר חלופי?

  11. אחלה פוסט. מודה שתמיד סלדתי משחקנים שמעדיפים את הכסף על הסיכוי לתואר גם בבחירת הקבוצה וגם בשיקול של תקרת השכר אבל אתה לגמרי צודק. כאשר שחקנים מוותרים על כסף זה פוגע בעקרון של תקרת השכר וזה שאיפה לאיזון ושוויון. ברור שלאב לא יחתום על מקסימום בגלל השיקול הזה אבל עצם המעשה יגרום לשמירה על השוויון. לכן, לעניין הויתור על הכסף אין באמת משמעות אם דאנקן עושה את זה בגילו או וויד ולברון בשיאם. עצם הויתור מביא לנסיגה מעקרון האיזון של תקרת השכר.

    1. יפה. בדיוק לזה התכוונתי.

      1. וסחתיין על הכותרת הפרובוקטיבית בסגנון מנחם 🙂

    2. אתה צודק, אבל אין צפייה מהשחקן להתחיל לחשוב על שיקולי תחרותיות ואיזון שכר

      1. אני מניח שהטענה של איל אינה באמת באופן אישי כלפיי השחקן אלא שיש פאק בשיטה

        1. ושרמבו הסביר יפה מאוד למה הפאק לא פתיר

          1. גם אני חושב שזה לא פתיר. לי עלה רעיון שאולי אפשר לקבוע שכר מינימום לנבחרי אולסטאר או חמישיות העונה אבל זה גם מסובך ולא הכי יעיל.

          2. אולי שכר מינימום לפאוור פורוורד הגדול בכל הזמנים? 🙂

    3. +1

  12. לא הבנתי רק את הטענה כלפי קארי שמוביל קבוצה ״כבר״ בעונתו השישית. הטענה היא שגם בהרכת חוזה הרוקי המשכורת המקסימלית לא תהלום את שוויו האמיתי של השחקן? אפשר להגיד את זה גם על כל רוקי או שחקן שנה שנייה. אנטוני דיוויס כבר שווה כפול (לפחות) מהסכום שהוא מקבל.

    1. פרה פרה! יש קיץ שלם לפנינו. על הנושא הזה נתווכח בפעם הבאה.

  13. אתם מכירים את הקטע הזה שיש יוצאים מן הכלל ולכן הם יוצאים מן הכלל שלא מעידים על הכלל???….

    אז מה הבלבול שכל פה?
    בואו נראה את שאר השחקנים מוותרים על הכסף

    פעם אחרונה שהיתה כזו הזדמנות כרמלו נשאר להירקב בניקס במקום לקחת אליפות בשיקגו ובוש העדיף את השמש של מיאמי על טריו עם הארדן והווארד.

    לוותר כמו דאנקן או חבירה של 3 סופרסטארים יכולים לקרות רק אם לברון או דאנקן ישכפלו את עצמם.

  14. אני חושב שהמאמר הזה הזה מצויין, אך שגוי לחלוטין. מכיוון שאתם מדברים על בן אדם שמתנהג ככה ב- 20 השנים האחרונות:
    – הוא ויתר על כניסת ל- NBA כדי לגמור תואר ראשון והפסיד שכר של 100 מליון דולר בקירוב
    – הוא ויתר על שכר כדי להחתים את מאנו ופארקר על חוזים טובים
    – הוא מוותר עכשיו שוב כדי לפנות מקום בתקרת השכר.

    משום מה, בכל פעם שהוא "מפסיד", הוא מרוויח הרבה יותר.
    וזה פרדוקס יפה מאד בכלל לחיים באופן כללי.
    שמעתי פעם משל על מערכת החינוך הישראלית: לקברניטי מערכת החינוך בארץ יש 2 דלתות שהם יכולים להיכנס: דלת ההישגיות ודלת הערכים. בדור האחרון מערכת החינוך תמיד בוחרת בדרך ההישגיות ומשיגה תוצאות בינוניות ומטה. רק כאשר תבחר בדרך הערכים תצליח להגיע להישגים יפים.

    אני מציע שתשימו לב למה שדאנקן עושה כי זאת בדיוק הדרך הנכונה.

    1. אבל מה הייתה התגובה שלך אם היה מדובר בקובי ושאק שהיו עושים זאת באמצע העשור הקודם, ובמקום להיות אגומניאקים שרוצים את הכסף שלהם, לוקחים 6 אליפויות רצופות?

      1. אני חושב שזאת בדיוק הנקודה שלו.
        שאק וקובי לא היו עושים את זה (וזה הגיוני לחלוטין), וזה בדיוק מה שעושה את דאנקן לעוף המוזר בNBA, ולמנהיג של אחד הדיינסטים הגדולים בהיסטוריה של הליגה.

  15. מצטער אבל אני לחלוטין לא מסכים עם המאמר…. תקרת השכר לא נועדה כדי למנוע מכוכבים להצטגד היא נועדה כדי למנוע ממועדונים עשירים לקנות את כל השחקנים הטובים וזהו.

    עכשיו יש מיליון חוקים שאפשר לפרש אותם בדרך זו או אחרת כל אחד וראות עיניו.
    להגיד שמה שדאנקן עושה חוטא לכוונת הליגה ? מוגזם ביותר….. לא צריך לקנא ככ בספרס על כך שהצליחו להביא שחקן עם האופי של דאנקן כמו שלא צריך ללעוג לקבוצה שבחרה ללכת בדרך של קובי

  16. יש שורה תחתונה אחת ברורה ב-NBA.
    כל רעה חולה היא תמיד, אבל תמיד פועל יוצא של החמדנות של בעלי הקבוצות.
    ההסכם הקיים בין ארגון השחקנים לבעלי הקבוצות
    מטרתו אחת ויחידה –
    למקסם את רווחי בעלי הקבוצות. נקודה.

    כל מי שחושב שתחרותיות, ספורטיביות או הקהל מעניינים אפילו טיפה את בעלי הקבוצות, משלה את עצמו.
    מבין 4 הליגות המקצועניות בארה"ב, ה-NBA זו הליגה הכי פחות תחרותית. הסיבה היא שהיעד שהציבו לעצמם בעלי הקבוצות במו"מ האחרון עם ארגון השחקנים היה בראש ובראשונה לצמצם את האחוז מסך הכנסות הליגה שמגיע לידי השחקנים.
    הרי בקלות יכלו לייצר שיטה עם תקרת שכר קשיחה אבל גבוהה יותר, וללא מגבלות על שכר מקסימום. במצב כזה השוק היה מתנהג כמו שוק תחרותי אמיתי, ולכשרון היה "תמריץ" להתחלק בצורה שיוויונית בליגה.

    השורה התחתונה היא מאוד פשוטה – הכי קל להאשים את לברון ווייד ובוש מצד אחד, או את דנקן מצד שני.
    הכי קל להתעלם מהאשמים האמיתיים (בגלל שלא את החיוך הילדותי שלהם רואים כל הזמן בקלוז אפ…)

  17. מסכים לגמרי. קורא לליגה להתערב ולמצוא דרך חוקית למנוע ואף לאסור את הצניעות והאחריות הקבוצתית. תראו עכשיו, את המקרה המקומם והבלתי נסבל שנוצר כאן. שחקן שהרוויח בקריירה קרוב לרבע מיליארד דולר, מקבוצה אחת אגב, אומר מספיק לי.
    הדעת לא סובלת.
    אדם סילבר, נדרש בדחיפות חוק קובי בריאנט, שייצור מתאם ברור בין שכר מקסימלי, תפוקה מינימלית ואופי מסריח.

    1. אם לא הייתי אחרי הקפה השלישי של הבוקר, הייתי עלול להחמיץ את הציניות ששזרת לתוך התגובה שלך בצורה כל כך עדינה…

    2. 1+

  18. פוסט מעניין.
    דווקא זה מקרה מעולה להראות שהקפיטלזם לא תמיד מנצח.
    כשיש פיקוח והגבלות שכר כוללות אז לבחירים לא נותר אלא להוריד משכרם כדי שיהיה מספיק לנמוכים מהם בהיררכיה.
    מי שלא עושה את זה קשה לו להצליח וכך זה מעודד תרבות של וויתור עצמי למען הכלל. אם אתה לא רואה את היופי בזה אז חבל.
    אממה כמו שציינו כאן לפני זה מקרים נדירים שהם היוצאים מהכלל ולנו נשאר רק לעצור ולחשוב, איך היה נראה העולם אם כולם היו חושבים ככה?
    לגבי כדורסל- נהניתי מאוד מהתצוגות של הטריו ממיאמי ואפילו של הספרס רחמנא לצלן, לא ראיתי שם שום פגיעה בתחרותיות של הליגה

  19. פוסט יפה, אבל ההתייחסות לדאנקן שגויה.
    מה שהוא עושה היה בעייתי אם כל הכוכבים היו עושים כמותו.
    אבל הם לא.
    רובם הגדול סוליסטים, לכן הם כוכבים ואורם זוהר למרחקים.

    דאנקן הוא לגמרי יוצא הדופן בשיטה. אם כבר לתת דוגמא אז זה החוזה שקיבל קירילנקו מהנטס כשהצטרף…

  20. דרך אגב אם כבר מדברים שכחתם את נוביצקי שגם ויתר על סכום גדול בשביל להחתים שחקנים.
    אני דרך אגב לא רואה פה בעיה ,גם כתבו כבר מעלי שהאגו של השחקנים מאוד גדול ומעטים הם אלה שיוותרו.ושימו לב גם לברון גם וייד וגם בוש לא חזרו על זה ודורשים עכשיו את מה שמגיע להם.
    דרך אגב אני באופן אישי אם כל הביקורת שיש לי על לברון ובטח על המעבר למיאמי,העובדה שהם ויתרו על כסף בשבילי אף פעם לא הייתה בעיה.
    נקודה נוספת לכך שזאת לא תהיה בעיה,יחד עם ויתור של הכסף של שלושתם עדיין כמעט ולא נשאר כסף לשחקנים אחרים וכל השחקנים האחרים היו או לא טובים או וטרנים במשכורת מינימום.והעובדה שבמיאמי הם הצליחו קשורה לכך שהיה להם את לברון.כל שלישיה אחרת בליגה קשה לי לראות אותם מסתדרים ולוקחים אליפויות .

  21. התגובות האחרונות ברובן לא ענייניות. נתתי את דאנקן בתור ד-ו-ג-מ-א. אפלטון, לדעתי אתה מספיק זמן באתר לדעת שאני נהנה מאוד מהספרס. אני גם לא מבקר את דאנקן על המהלך. הוא עושה הכל בשביל לנצח, וזה מצוין.
    אבל יש פה כשל במערכת. בגלל שקוויו לאב, כרמלו אנטוני וקובי בריאנט – שחושבים על הכיס שלהם לפני הקבוצה – משחקים לפי הכללים. הם לוקחים כמה כסף שהם יכולים. דאנקן – שמפחית במשכורת בשביל הקבוצה (והוא רק דוגמה, לעזאזל) – הוא זה ששובר אותם.

    1. השאלה היא, ואני שואל ברצינות כי אין לי מושג, כמה דוגמאות כאלה יש?
      הבאת את דאנקן, ומישהו הזכיר את נוביצקי, כמה עוד סופרסטארים יש שעשו משהו דומה?

      1. וויד עשה את זה, יחד עם בוש ולברון. ואז הם דפקו אותו ולקחו חוזי מקסימום מקליבלנד ומיאמי והוא נשאר עם ה16 מיליון ביד

      2. אין המון דוגמאות כאלו, הנה שתיים שעלו לי לראש:
        פאו גאסול השתכר בעונה האחרונה 7$ מיליון בשיקגו (ירידה משמעותית מה-19 בלייקרס).
        פול מילסאפ 9.5$ מיליון.
        דווין וויד ~15$ מיליון בארבע השנים האחרונות.

        מצד שני, אני כן רואה את זה המון בשיח התקשורתי: "קובי צריך לחתום על חוזה קטן בשביל להביא עוד כוכב" וכדומה.

  22. תודה על מאמר שגורם למחשבה!
    אני מסכים ואני חושב שאנשים לא מבינים שהתייחסות היא לא אישית לדאנקן אלה לשיטה שתקרת הסחר בא לעשות :
    1. למנוע התאגדויות של יותר מדי כוכבים .
    2. שקבוצה לא תקנה 15 סופרסטארים כי יש לה כסף .
    אנחנו לא רוצים שתיווצר מכבי תל אביב ( כדורגל 3 שנים האחרונות וכדורסל מתמיד למעט נפילות ) דבר שיגמור את המתח !
    עצם העובדה שסופרסטאר רוצה אליפות ומוכן לקצץ בשכרו למען זה זה יפה ומאוד ספורטיבי אבל תחשבו על זה שזה יביא עוד סופר סטאר אליהם ופחות סופר סטאר במקום אחר.
    אני חושב שהפתרון הוא סחר מינימום לאולסטארים.
    כולנו אוהבים את דאנקן אבל אל תסתכלו עליו, תסתכלו מה היה קורה עם לברון וויד ובןש הין מחליטים להוריד את השכר ל10 מליון כדי להביא גם את כריס פול למשל לפני שהאריך חוזה.

  23. וכמו שאיל ניסה להסביר גם זו רק דוגמא ואל תיכנסו לפרטים קטנים

  24. בגדול אני מסכים, אבל ראבאק, הבן אדם בן ארבעים.
    הלוואי וכל השחקני בגילו ומעמדו היו מתנהגים כך

  25. הצעת פנטזי:

    לחכות איכשהו שהחוזים של כל השחקנים בליגה יגמרו ולהגיע למצב אפס (zero state)

    מייד אחר כך להתחיל סבב בחירות פזנטזי כמו בשכונה שימשך ל 3 שנים וחוזר חלילה:

    בחירה ראשונה תקבל חוזה מקסימום
    בחירה שנייה 90 אחוז מהמקס
    בחירה שלישית 80 אחוז מהמקס
    וכן הלאה…

    זה יהיה הפופע מספר אחד בעיר.
    מקווה שאדם סילבר קורא 🙂

  26. כותרות פרובוקטיביות זה נחמד, אבל גם להן צריך לשים גבול. לכתוב ש"דאנקן הורס לנו את המשחק" זה ממש לא רציני ואף לא מבדח. בעוד שלושים שנה, במקום שתוכל לספר לנכדיך שחיית בתקופה שבה טימי שיחק, תצטרך להסביר להם למה עירבבת וודקה וייגמייסטר בשעת בוקר מוקדמת ואז התיישבת מול המחשב.

    1. נו באמת. כולם מבינים שזה בצחוק.

      1. אז אני עוד פעם יצאתי דביל 😉

        לא נורא. תפקיד "ליצן החצר" מתחיל למצוא חן בעיני…

  27. הטענה שלך לא עומדת במבחן המציאות כי שחקני האלופה הטריה, בטח המרכזיים שבהם, משתכרים משכורות מאוד מאוד נמוכות.
    אין לי את הנתונים לידי אבל קרי, קליי וגרין לא מגיעים לשכר של קובי או דוויין ווייד, כשכל אחד מהם היום שווה םי כמה.
    אלה החיים ואלה החוזים.

    עוד הבדל הוא שדאמקן עושה את זה גם השביל המועדון, בעוד שלהרון עבר למיאמי וריסק את המועדון שהיה כה מזוהה איתו.
    לדאנקן רוב עצום בהישגי הפרנצ'ייז בעוד לברון כמעט ריסק 2 פרנצ'ייזים.

    הדמיון הוא בעיני המתבונן בלבד.
    לא הייתי מדבר על דאנקן ולברון באותו משפט מבחינת מורשת והטח לא מבחינת אינטגריטי וfair play כלשהו.

    1. למה היא לא עומדת במבחן המציאות? זה רק מוכיח את הטענה שלי. מה שאני אומר זה שחלק מהשחקנים המובילים משתכרים מעט מידי וכך הורסים את התחרותיות. זו לא אשמתם, הם בסדר גמור. זו אשמת השיטה.

      אני לא עושה פה דירוג מוסריות. גם לברון וגם דאנקן עשו דברים מאוד מוסריים בכך שוויתרו על כסף בשביל הקבוצה. ובגלל הדברים המוסריים האלו הרסו את התחרותיות.

  28. מה שהורס לי את המשחק זה שחקנים שקולעים הרבה נקודות באחוזים טובים. זה גורם לכך שהקבוצה שלהם קולעת יותר נקודות מהקבוצה השניה ואני כאוהד הייתי מעדיף ששתי הקבוצות יהיו מאוזנות כך שהמשחק ימשך לנצח.
    דאנקן הורס את המשחק? כל שחקן בחוזה מקסימום יכול לעשות את זה, אבל רובם יעדיפו עוד ריפוד בחשבון הבנק. אז בואו נשתלח באחד ששם את הערך הספורטיבי לפני הערך הכספי. ההגיון שעומד בבסיס הפוסט עקום מהיסוד ברמה שקצת מטרידה אותי…

    1. לאורך 70 תגובות אני מסביר פה שההשתלחות היא לא בדאנקן. אם לא הבנת את זה, הבעיה היא לא בהיגיון של הפוסט אלא בהיגיון שלך. מצטער.

      1. טוב, האמת שזו תגובה מגעילה שלי. לוקח בחזרה.

        תראה, משחק הכדורסל מבוסס על כך שהשחקנים ישאפו לקלוע באחוזים גבוהים ככל הניתן. לכן שחקנים שקולעים באחוזים גבוהים לא "הורסים את הספורטיביות".
        המטרה של תקרת השכר היא למנוע מאותם שחקנים שקולעים באחוזים גבוהים להתאגד יחדיו. למה? מכבי ת"א. לכן, אם שחקן שבזכות האחוזים שלו יכול לקבל, נגיד, 18$ מיליון, בוחר לקבל, נגיד, 7$ מיליון בשבי להתאחד עם עוד שלושה שחקנים שעושים את אותו הדבר – זה לא ספורטיבי. למרות שזה כן ספורטיבי לשאוף לנצח וזה כן ספורטיבי לוותר על כסף בשביל הקבוצה, זה עדיין לא ספורטיבי.

        1. א. Non taken
          ב. יש הבדל עצום (״שמים וארץ״ לא מספיק בשביל לתאר את הפער) בין ליגת הכדורסל המקומית שלנו לנבא מבחינת כמות הכסף שמתגלגל, משקיעים פוטנציאלים וכמות הכשרונות הזמינים. בישראל יכול לקרות מקרה מכבי, בנבא לא.
          ג. ברוקלין נטס מתנהלים בצורה שבזה לתקרת השכר בצורה הרבה יותר הפגנתית וקיצונית מדאנקן (או כל שחקן אחר שמוותר על שכר לטובת הקבוצה) והם סוג של בדיחה.
          ד. בסופו של דבר זו שאלה של מהות- האם העיקר כאן הוא הכסף או המשחק?

        2. מנטליות "לנו זה לא יקרה" היא מנטליות מצוינת. אז אולי נבטל את התקרה?

        3. איך עוד לא התיאשת להסביר את עצמך?!?! כנראה זה העונש כל הכותרת הפרובוקטיבית (גם אם היא בצחוק…)

          1. פעם הבאה אני נותן לעורך חיצוני לבחור את הכותרת ועל אחריותו להסביר 🙂

  29. כתבה מצויינת!!!!
    מסכים עם הכל חוץ מהשורה התחתונה

    יש נקודת איזון מאוד עדינה שבה הסה"כ שווה או עולה על סכום חלקיו.

    נקודת האיזון הקבוצתית היא בד"כ 3 פרצ'ייזים מקסימום שבדרך כלל רק שתיים מביאים את מלוא (או קרוב למלוא) הפוטנצייל והשלישי מוותר על מספרים ותפוקה. נבחרות כוכבים לאו דווקא מנצחים (ארה"ב 2004 באולימפיידה מול האיזון של 2008 ו-2012). האיזון הקבוצתי דורש פועלים שחורים, מומחים לדבר אחד, סותמי חורים שיכולים לסגור בעיה ושחקנים שיודעים לתת 5-10 דקות מבלי שהם נעלבים או שולחים מסרים מאיימים.

    הפיירול הקבוצתי הוא נטול קורלציה לאליפויות בשנים האחרונות בגלל:
    1. הנהלות לא חכמות בבניית מארג קבוצתי
    2. עצה וביקוש (יש שווקים שמשלמים יותר כדי למשוך כוכבים)
    3. בחירות דראפט שהפכו כוכבים לפני שקיבלו כסף או דריימונדים כאלה

    היופי בליגה הוא שלא משנה כמה ההנהלות עושות הכל נכון, כשקבוצה מנצחת אז השחקנים שהפכו גיבורים פתאום רוצים כסף כדי להכות בברזל כשהוא חם. וכך יוצא שנדיר שקבוצות יכולות להחזיק את כלל השחקנים שלהם לאורך שנים.

    לגבי טים דאנקן. טים קיבל מקסימום הרבה מאוד שנים. המועדון במקום להיות חזירי ולשחוק אותו את תוך האדמה שמרה על גופו ונתנה לו מנוחה וצמצום דקות ובכך האריכה את הקריירה שלו. בתור הוקרת תודה הוא ויתר בשנותיו האחרונות על כסף כדי שהספרס יוכלו להתחזק. יכול להיות שבשקגו היה נפצע תכופות ומרוויח 4-5 שנות מקסימום בלבד לפני שהיה הופך לג'ואקים נואה. טים שחקן ענק אבל ראלית הוא לא שווה היום כמו לברון או דוראנט

    1. לומר שהשווי של דאנקן הוא באמת 6-7$ מיליון זה כבר דבר אחר. הפוסט נכתב בהנחה שהחוזה אכן "ידידותי". חוץ מזה, הערות יפות.

    2. הטיעון על הכרת התודה בגלל הירידה בדקות נשמע לי קצת מופרך, סליחה. יכול להיות שמציאותית אם פופ היה שוחק את דאנקן יותר ב5-6 שנים האחרונות הוא לא היה מחזיק מעמד יפה כמו שקורה אבל להגיד שבגלל זה דאנקן הואיל בטובו להוריד משכרו מרגיש תלוש מהמציאות.
      ולמה כל הזמן לחזור לדאנקן, הוא לא באמת הסוגייה פה. הוא רק דוגמה.
      מבין דור הנפילים שיפרוש או פרש בשנים האחרונות (דאנקן, קובי, גארנט, פירס, נוביצקי, גאסול, ריי אלן- פחות נפיל אבל עדיין) קובי לקח משכורת הרבה מעל שוויו, גם גארנט בנטס, השאר הורידו בשכר כולל ריי אלן שבחר בהיט בחצי משכורת ממה שהסלטיקס הציעו לו.

  30. כמו שאמרו לפני, דאנקן הוא לא דוגמא טובה כי הוא ולברון הם היוצאים מהכלל.
    אם בליגה של 200 שחקנים רק שניים הם "שוברי שוויון" כאלו זה סימן שהחוק דווקא פועל טוב.
    ועוד דבר, כפי שנראה (לי) הבעלים של סן אנטוניו יכול לחיות בשקט בלי אליפות ב2016, ויסתפק עם להישאר בטופ.- דאנקן עוזר לו.
    גילברט לדעתי חרמן אליפות כמו לברון (בטירוף), ויעשה כל מה שיוכל כדי לנצח – לברון עוזר לו ולוקח תשלום בהתאם.

    1. לברון דווקא עם מקסימום

  31. מה שקצת מציק לי בפוסט הזה לא קשור בכלל לתחרותיות או לכל דבר אחר אבל בכל זאת…
    אין אף שחקן בקליבר של דאנקן ( טופ 10 במקרה הרע ) בהיסטוריה של המשחק שקיבל פחות עזרה מסופרסטאר נוסף לידו . מה ששמעת .
    כל שחקן שנתפס בעיני רוב אוהדי המשחק כאחד מהגדולים בכל הזמנים קיבל עזרה או יצא לו לשחק עם אחד הגדולים או עם כאלה שעם כל הכבוד לפארקר ומאנו עדיין רחוקים מהם מבחינת הכשרון והיכולת .

    מייקל ג'ורדן אחד אלוהינו וגם לו היה את פיפן שהוא לכל הפחות אחד מהסמול פורוורדים הטובים בהיסטוריה משני צידי המגרש , את רודמן שהיה ריבאונדר "סביר" ושחקן הגנה מטורף .

    לקארים היה את מג'יק . למג'יק היה את קארים . ואפילו לא צריך להוסיף את וורתי למשוואה .

    לשאקיל אוניל היה את פני של לפני הפציעה ולאחר מכן בשלושת האליפויות את קובי . ובאליפות הרביעית תצוגת על של וויד .
    לקובי היה את פאקינג אוניל שהיה הסנטר הדומיננטי בהיסטוריה ( אל תיעלב ווילט ) . אחר כך היה לו פרונט קורט של ביינום גאסול ואודום טרם ההפרעות הקרדישניות וארטסט המופרע . וכן , זאת חתיכת עזרה אם במשחק 7 על האליפות הוא קולע 6-24 ועדיין מצליח לזכות באליפות . דאנקן לא יכל להרשות לעצמו אף משחק כזה באף שלב בקריירה בפלייאוף . בטח שלא לקחת אליפות .

    לבירד היה את פאריש ומקהייל ( שנחשב בצדק לאחד מהפאוארים הגדולים )

    על ראסל וצמברליין אני לא מדבר כי התקופה שבה שיחקו לא ברת השוואה ל30 השנים האחרונות בשום צורה ואופן .

    אולאג'ואן ? אמנם לא קיבל עזרה באליפות הראשונה אבל ב95 כבר קיבל עזרה מדרקסלר שהיה סופרסטאר יותר ממה שפארקר או מאנו היו אי פעם . ואחרי זה קיבל את בארקלי ויותר מאוחר את פיפן

    הדוקטור הצתוות למוזס שמקומו בדפי ההיסטוריה של הסנטרים גבוה גבוה בשביל לזכות באליפות ב83 .

    לקארל מאלון היה את סטוקטון . ולהיפך . וזה לא עזר להם לקחת אליפות אחת .

    לברון ג'יימס הצטרף לבוש ובעיקר לוויד במיאמי שהוא בעיני רבים אחד מ5 השוטינגס הטובים בהיסטוריה לכל הפחות .
    וגם עכשיו כשהוא חזר לקליבלנד ובעיקר נשאר במזרח הוא קיבל איתו את אירווינג שנבחר ראשון והוא כבר עכשיו סופרסטאר בהתהוות , כמו גם את קווין לאב שהוא אחד הפאוארים הכי טובים בליגה כבר שנים ושהגיע בעבור 2 בחירות דראפט ראשונות ( וויגינס ובנט ) .

    הדבר הכי גדול לסופרסטאר שהיה לדאנקן בקריירה זה האדמירל בשלושת העונות הראשונות שלו ( 1998-2000 ) .
    בעונה הרוקי הם נפלו מול יוטה שהפסידה בגמר . בשנה שלאחר מכן זכו באליפות הראשונה שלהם . בפלייאוף 2000 הוא לא שיחק בגלל פציעה.
    ב2001 רובינסון כבר ירד לממוצעים של 14 ו 8 ובתחילת הפלייאוף דרק אנדרסון שהיה הסקורר השני בטיבו באותה עונה נפצע וגמר את הסיכווים הנמוכים ממילא מול שאקיל וקובי .
    ב2002 האדמירל ירד עוד ביכולת ובפלייאוף כמעט ולא שיחק . עם מי דאנקן היה אמור לקחת אליפות ? טוני פארקר כרוקי ?

    ב2003 דאנקן לקח אליפות כמעט לבד . הכי קרוב אליו מהבחינה הזאת היה אולאג'ואן ב94 .
    ב2004 הוא ניסה לקחת אליפות עם פארקר ומאנו שאיך שלא הופכים את זה היו שחקנים של פחות מ15 למשחק ויותר קרובים ל40 אחוז מהשדה מאשר ל50 אחוז בטח בפלייאוף . עם זה אמור לנצח את פייטון קובי מאלון ואוניל ??? בסדר…

    מ 2005 עד עכשיו פארקר וג'ינובילי היו סטארים פחות או יותר אבל אף פעם לא סופרסטארים ברמה של מי שצוינו למעלה . מה גם שהאחוזים שלהם ירדו בפלייאוף ( פארקר) או לא שמרו על עקביות (מאנו ) .

    לי נמאס כבר מחיזוקים של נסטרוביץ , מוחמד , אוברטו , וויליס , פרנסיסקו אלסון , קורט תומאס , גודן ואפילו ספליטר .
    פעם אחת אחרי כמעט 20 שנה בליגה אני רוצה מישהו בצבע שיעזור לדאנקן כמו שצריך ! זה מוגזם לבקש עזרה כשאתה בן 40 ??

    בקיצור תחרותיות או לא ….שחרר אותנו מדאנקן .

  32. אני חולק עם הכתבה ועם רוב המגיבים.. הבעיה הכי גדולה לעניות דעתי היא שמתקבל רושם שכל הזמן מנסים להשליט תחרותיות במקום לעודד אותה. אין לי בעיה עם חוק תקרת השכר, הוא הגיוני. אבל לא צריך לקחת את השליטה על בניית סגלי הקבוצות כדי לקבוע כמה כוכבים יהיו בכל קבוצה. הניסיון למנוע התאגדות של כוכבים כדי לפזר אותם בקבוצות השונות קצת נשמע לי כמו מאמן בבית הספר שתמיד שם את הילדים הכי טובים בנפרד. נגמר הגנון. אם קבוצה מצליחה להרכיב סגל מאיים ומלא בכוכבים-שהקבוצות האחרות יתמודדו! צסקא בעלת התקציב הרשמי הכי גבוה ביורוליג כבר שנים כושלת מול קבוצות פחות טובות. ניתן להגיע רחוק בבניה נכונה עם מאמן טוב. דווקא הכפייה התמידית הזו והרצון למצוא בכוח פתרונות שימנעו מקבוצות להיות "חזקות מדי" נשמע לי כמו חוסר תחרותיות, ויותר מזה-חוסר ספורטיביות. אם אני בשכונה ומחלקים כוחות ואני משחק נגד קבוצה של החזקים, אני אדרוש לשנות כוחות או אעשה כל שביכולתי כדי לנצח? זו תחרותיות, לא חוקים שמגבילים קבוצות כדי ליצור שיוויון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט