סימפטום הפה המוסתר / מולי

MONKEY1

 

סימפטום הפה המוסתר / מולי

התופעה הזו התחילה לדעתי בפוטבול.  אחרי שהתגלה שקבוצות מעסיקות קוראי שפתיים שיקראו את מה שאומר המאמן למיקרופון בתקשורת הקבוצתית, לפתע ראינו מאמנים וקוורטרבאקים מסתירים את הפה שלהם בידם בזמן המשחק.

העיקרון עבר לענפי ספורט אחרים: לא יודע אם שמתם לב אבל שחקני זוגות בטניס, כמו גם שחקני טניס המתייעצים עם המאמן שלהם במספר הדקות בהן זה מותר, מסתירים אף הם את הפה, והפעם בעזרת כדור.

אתמול זה הגיע אפילו לכדורגל: במשחק בין באיירן לבארסה, ראינו התייעצות בין מאמנים הנעשית כשהפה מוסתר.

ובכדורסל? בכדורסל דוחפים מיקרופון למאמן בפסקי הזמן  וכדי "להוסיף חטא על פשע" יש גם מצלמה המצלמת את לוח השרטוט שבידי המאמן.

יותר מכך, בראיונות שאחרי המשחק, מאמני הנ.ב.א. נשאלים שאלות מקצועיות ונותנים תשובות של ממש, לא תשובות בסיסמאות אלא תשובות מקצועיות מפורטות ולעניין המאירות את הדילמות המקצועיות ואת הפיתרונות המקצועיים לסוגיות.

ואני פתאום מוצא עצמי חושב: למה דווקא בכדורסל אין את סימפטום הפה המוסתר?

מהיכן השקיפות הרבה כל כך דווקא בכדורסל?

יש לי מעט השערות לגבי הסיבות בכל ענף ספורט.

בכדורגל הרבה מן המאמנים זועקים הנחיות לכל אורך המשחק. היכולת של המאמן לשנות דברים במשחק היא למעשה מועטה יחסית: שלושה חילופים, שינוי תיפקוד של שחקן, קביעת בועט הפנדלים, מתן דגשים לשחקן. הבעיה היא שהשער מובקע בכדורגל לעתים רחוקות יחסית, ולכן כל יתרון יחסי שיכול להוביל לכיבוש שער או מניעתו הוא משמעותי, ולכן יש היגיון כלשהו במניעת ידע מוקדם על השינוי הצפוי ודחיית ההתאמה שהצד השני עושה.

בטניס, לפחות בטניס הזוגות, נקבע (לפחות בשאיפה) לאן ילך הסרב הקרוב ובאיזו עוצמה כדי לעזור לשחקן שאיתך לנחש להיכן סביר שיגיע המענה. אם השחקן שמולך מבין את השפה ואפילו קורא שפתיים, זהו מידע חיוני עבורו.

בפוטבול, כמו בטניס, כל החלטה על מהלך היא למעשה הנחיה מדויקת כיצד לבצע את התרגיל, וגם כאן ידע מוקדם יכול לתרום למניעת הצלחת התרגיל הקבוע מראש.

אבל למה דווקא בכדורסל לא מונעים מידע?

הניחוש היחיד שאני מסוגל לו הוא שבכדורסל יש צירוף של מערך מגוון ומשתנה  עם יכולת אלתור גבוהה שלרוב נמנעת ממהלך קבוע וידוע מראש ולכן לא בהכרח כל מה שנקבע מראש הוא מה שמבוצע.

אני מודע לכך שיש מאמנים שמסמנים לרכז שלהם איזה תרגיל לבצע בכל התקפה, אך עדיין מספר הווריאציות על נושא הוא רב מכדי שניתן ששחקן ההגנה יוכל למנוע מהתוקף קליעת סל אפילו אם ברור לו לחלוטין מה יעשה השחקן המתקיף.

כמו כן, בכדורסל ככלל ובנ.ב.א. בפרט, ברור לחלוטין שבמשחק הבא ואפילו בהחזקת הכדור הבאה יש עולם חדש של גיוונים.

ועדיין, אני סקרן. סקרן אם המגמה הכלל ענפית של סתימת הפה תשתלט גם על הכדורסל במוקדם או במאוחר. האמת היא שמקווה נואשות שהדבר לא יקרה, אך מאין שלא רחוק היום וגם זה יקרה.

בתמונה, אגב, הקוף הסותם את פיו מפסל שלושת הקופים של אמן הפיסול בחול ההודי סודרסאן פאטנאיק (Sudarsan Pattnaik).

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. הכדורגל הוא ענף מטופש. למאמן יכולת מינמלית להשפיע על המתרחש במגרש בזמן המשחק.
    פוטבול הפוך לחלוטין – כל מהלך של ההתקפה וההגנה מתוכנן בדיוק מילמטרי. למאמנים השפעה על המתרחש יותר מבכל ענף אחר.
    ב-NBA השידור של המתרחש בפסק הזמן הוא לא בזמן אמת, ותמיד יראו את נאום המוטיבציה של המאמן.

  2. היום עניין ההסתרה של הפה בדיבור נובע בעיקר מהחשש שיתפסו את מי שמדבר במשהו שהוא לא אמור להגיד.וגם בכדורסל אם תשים לב שיושבים שחקנים על הספסל ומדברים בינהם לבין עצמם 90% מהם יכסו את הפה

  3. בשחמט שחקנים מדברים אחרי המשחק וחושפים מה המחשבות מאחורי כל צעד. הם מניחים שהיריב מבין ממילא.
    ייתכן שזה המצב גם בכדורסל. את התרגילים אפשר ללמוד מצפייה בווידיאו כי כמו שאמרת – המאמן/הרכז מסמן ביד וצועק את שם התרגיל.

  4. עכשיו אני מבין את הגאוניות של הקאבס.
    הם נותנים לבלאט לשרטט תרגילים, יודעים שהבולס רואים, ואז לברון בא ומאלתר תרגיל לא קשור משלו, וההגנה האימתנית של הבולס לא מבינים מה נפל עליהם!

  5. שכחתם לציין בייסבול, שהוא משחק של 'סימנים' יותר מכל משחק אחר. המנג'ר שולח סימנים מתי הוא רוצה גניבת בסיס, BUNT. הקצ'ר שולח סימנים לפיצ'ר איזה כדור הוא רוצה, והפיצ'ר מנענע ראשו "כן" או "לא". מאחר והסימנים נראים לכל, המנג'רים והקצ'רים לא רק שנותנים סימנים, אלא ישנה גם שיטה שלמה כיצד הם משתנ ים מאינינג לאינינג, ולפעמים אפילו מזריקה אחת לשנייה (לדוגמא: הקצ'ר מסמן שתי אצבעות מפוסקות ל-SPLIT BALL. היריבה רואה זאת (ושולחת מיד סימן לחובט מה היא חושבת שמגיע. אז בזריקה הבאה הקצ'ר כבר לא יכול להשתמש באותו סימן, אז ישנה לכל קבוצה שיטה איך לשנות את הסימנים. זאת תורה שלמה. אולי פעם אכתוב על זה)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט