ראז'ון רונדו – שחקן מזן נכחד / יוני סולומוביץ' (כולל ראיון עם רונדו)

[

ראג'ון רונדו,שחקן מזן נכחד

מאת יוני סולומוביץ' (עם תוספת של מנחם לס בסוף)
אי אפשר לשמור זאת יותר בסוד

רונדו התגלה בפלייאוף האחרון כשחקן הטוב ביותר של בוסטון,וגם כאחד השחקנים הטובים בליגה,וזה כבר לא ניתן להכחשה.
רונדו נחשב בעיניי רבים כשחקן הטוב בפלייאוף האחרון,מלבד לברון ג'יימס.
משחק 2 מול ההיט,משחק 7 מול ההיט,משחק 7 מול הסיקסרס-אלה רק חלק מהמשחקים המצויינים שרונדו היה השחקן המרכזי בהם,בשניים מהם הוא סיים עם טריפל-דאבל (מתוך 3,אחד בכל סדרה שהשתתף בה בפלייאוף אשתקד).

רונדו הפך לשם דבר בליגה,בעיקר כאשר הכסף מונח על השולחן.

השחקן שנחשב רק לפני שנה כטראבל מייקר,וניסו להעבירו בכל הזדמנות שניתנה,לא הופיע משום מקום השנה.
תמיד כשהיה משחק מול קבוצה מצויינת בליגה,או כאשר הפלייאוף הגיע,רונדו תמיד התעלה על עצמו מעבר לציפיות.

כוכב קנטקי

כל שנה הוא השתפר באופן הדרגתי,ונכון שיש מקומות שהוא התדרדר מבחינה סטטיסטית (למשל,קליעה מהעונשין),אך 85% ממשחקו שופר כל שנה,והוא תמיד הוכיח שעד כמה שהוא מעצבן,קריר,אדיש ואפילו מרושע לפעמים,הוא תמיד נתן את כל מה שהוא יכול כאשר הוא ידע שמדובר ביותר מסתם משחק.

אין כמעט שחקנים כמו רונדו בליגה,ולמען האמת,הוא בכלל הופך לדמות נדירה כאשר בשנים האחרונות,אין בכלל שחקנים שמשחקים סגנון Old School כמו רונדו.

הוא תחרותי,הוא לא מייצר חברויות עם שום שחקן אחר בליגה (טוב,כמעט,בכל זאת ג'וש סמית' הוא החבר הכי טוב שלו,וגם פרקינס חבר מאוד קרוב אליו).
בעצם,זה פחות מפתיע שרונדו תחרותי בצורה שמאוד מעצבנת את כל מי שלא אוהד את הסלטיקס,כאשר מגלים שהחבר הכי טוב שלו בקבוצה עצמה הוא גארנט.

כאשר רונדו התחיל לשחק עם השלישייה הגדולה של בוסטון ב-2008,הוא ידע שהוא רוצה להגיע לרמה הכי גבוהה,בדיוק כמוהם.
הוא ניסה להתחקות אחרי רוטינת האימונים של אלן,אחרי הווקליות והמנהיגות של גארנט והיכולת לשחק בקור רוח,גם במאני טיים,מפירס.
הוא שאב ידע מכל אחד מהווטרנים המכובדים הללו,כדי שיום אחד,הוא באמת יוכל להגשים את חלומו ולהפוך לשחקן מבין הטובים שיש בליגה.

לפעמים השחקנים אמרו שלרונדו באמת יש כישרון שיכול להביא אותו ממש ממש גבוה,אך לא בטוח שמישהו באמת לקח זאת ברצינות.

בכל זאת,ב-2008 שום שחקן לא בלט מעל ה-Big Three בקבוצה,והם לקחו את רוב תשומת הלב מהשחקנים בקבוצה.

ב-2009,ראו קצת יותר שיפור מרונדו,אך כאשר גארנט נפצע,אף אחד לא ראה את רונדו כמושיע שיעלים את חסרונו….או כך לפחות חשבו.
באחת הסדרות הגדולות אי פעם שהיו בכדורסל,הבולס הצעירים שיחקו מול האלופה,ללא השחקן הכי טוב שלהם (משהו שהבולס ראו כמה קשה לעשות בפלייאוף האחרון…).

אומרים עליו שהוא 'מורה טבעי', וילדים 'מתים' עליו והוא עליהם!

רונדו,בסדרה שאולי לא נראה אף פעם,נתן תצוגות שהיו הטובות ביותר שנראו המון המון שנים בסדרה הידועה מול הבולס,ואין ספק שבלעדיו הסלטיקס היו מנצחים מקסימום 2 משחקים באותה סדרה גדולה.

כאשר בארקלי נשאל בפלייאוף 2009 איך ויני דל נגרו (מאמן הבולס באותה השנה) יעצור את רונדו,באקרלי ענה "אין לו איך,רונדו משחק Out of his WORLD!",והוא צדק.

באותה הסדרה,השחקן שאנו רואים היום נולד

אותו שחקן תחרותי,שעד כמה שאוהדים אהבו לשנוא את האופי הקריר שלו,שחקנים בליגה ידעו מאוד להעריך את התחרותיות וההשקעה הגדולה שלו במשחק (לא סתם בראיינט מעריץ לא קטן של רונדו ואני בטוח שהיה רוצה לראות את רונדו לא פעם בלייקרס).

למרות כל הטענות כלפי רונדו על הקרירות והרשעות שאנשים רואים בו,רונדו לא היה אף פעם אדם קריר-הוא פשוט לא אוהב את כל עניין המדיה-אם זה ראיונות,כתבות עליו,שאלות בנוגע למשחק ומחוצה לו או כל דבר שקשור להופעה בתקשורת.

הדרך הזאת שרונדו בחר יצרה המון תהיות ושאלות סביבו. בעולם שבו התקשורת מצליחה לדוג כל סיפור שרק תרצה,מאיפה שרק תרצה,רונדו עדיין נשאר אניגמה.
אף אחד לא ידע מי הוא,מה הוא אוהב לאכול,לשתות,לראות,לעשות ולאהוב,ומשום מה,זה תסכל אנשים שהם לא ידעו עליו דבר.
כל זה הביא את התקשורת והאוהדים לראות ברונדו אדם שתמיד יהיה בעל "פוקר-פייס",תמיד יהיה עצבני ועקשן.

"כמו בירד,נכון?"

"איינג' אמר לי שבירד היה בדיוק אותו הדבר"-זה מה שהיה לרונדו להגיד על ההתנהגות הזאת.

בכל מקרה,אחרי הפלייאוף השנה,ואחרי המעבר הרועש של אלן למיאמי (כאשר אלן רמז בכל הזדמנות שרונדו הוא הרשע בסיפור),רונדו הבין שכדי שכבר יוכל באמת להפוך למנהיג של הסלטיקס לא תהיה לו ברירה,אלא לצאת מהקונכייה שלו ולהתחיל להבין שכדי להנהיג קבוצה היום,אתה גם צריך להפוך לאיש שמנהיג אותה גם בתקשורת.
הוא יצטרך להשאיר בצד את האדישות המכוונת כלפי התקשורת ולהתחיל לפתוח את הפה,וכך רונדו גם התחיל לעשות העונה.

התקשורת התחילה לגלות דברים שלא ידעו עליו וגם חבריו לקבוצה שיתפו עליו דברים במטרה להוכיח עד כמה רונדו שחקן חשוב בקבוצה.

נראה שרונדו,כבר כמה זמן,היה הדבק של הקבוצה,יותר ממה שחושבים.

"זה היה רונדו שתמיד בדק מה איתי,אם אני אוכל נכון,אם המעבר לליגה מקשה עליי או אם אני מרגיש עצוב ובודד."
"רונדו הוא זה שעבר ליד הבית שלי והצעיר בפניי שהמעבר למיין (קבוצת ליגת הפיתוח של הסלטיקס) הוא רק בשביל שאוכל לשחק ולהשתפר-זה מראה כמה אכפת לו,כמה שאכפת לו מכולם"

זה היה שהיה לבראדלי להגיד כאשר שאלו אותו על המנהיגות של רונדו והטביעת אצבע שלו על הקבוצה.

בבוסטון מבינים שאחרי ההופעה של רונדו בשנה שעברה (והעובדה שהוא נכנס לשיא הקריירה,כאשר פירס וגארנט יישארו בבוסטון מקסימום עוד 3 שנים) הוא חייב לקחת על עצמו את תפקיד המנהיגות בקבוצה. זה לא מספיק להיות השחקן הטוב בקבוצה-הוא צריך גם להנהיג אותה,ולכן הוא פעל הקיץ בהתאם. זה היה רונדו שהתקשר לכולם,אחד אחד,ושיכנע את כל שחקני הקבוצה לטוס ללוס אנג'לס כדי לערוך שבוע של מחנה אימונים,רק של השחקנים,כדי להכיר אחד את השני וליצור כימייה בין כולם.

הם שיחקו כדורסל,התאמנו,בילו בבתים של גארנט ופירס (להם יש גם בתים בלוס אנג'לס),ואפילו שיחקו Flag-football.

רונדו היה מאוד נחוש הקיץ להראות שהוא רוצה לקחת על עצמו את התפקיד של המנהיגות,והוא גם התקשר לריברס אם לדעתו זה בסדר שהוא רוצה לערוך מחנה אימונים קטן בלוס אנג'לס לקבוצה.
רונדו לא רק דיבר עם ריברס-הוא אפילו ניסה לשכנע את הבעלים לתת להם את המטוס הפרטי של הקבוצה למען המסע הזה,מה שהליגה,אגב,לא מרשה.

קיון דולינג,שהיה חביב התקשורת בבוסטון בעונה הקודמת,נתן מבט קצת שונה ממה שאנשים ידעו על רונדו:

"רונדו הוא המנהיג הכי לא מוערך בליגה!

אתם יודעים כמה פעמים היינו בבית של רונדו,מדברים,משחקים משחקי מחשב ויוצרים חיבור בין כולם?"

אז למה בעצם רונדו הפך למנהיג כל כך אסרטיבי הקיץ ולא לפני?

גם כאן נראה שה תשובה כל כך ברורה. חלק טוענים שאיינג' וריברס רצו להכניס את רונדו לתפקיד המנהיג מוקדם מדי והטריו חשב שהוא לא מוכן עדיין.
חלק טוענים שזה היה קצת אחרת,כאשר הטריו הם אלה שמנעו מרונדו את תפקיד המנהיג,בטענה שבהתחלה רונדו היה משהו כמו אח קטן בשבילם,ופתאום הם קמים יום אחד והוא הופך למנהיג שלהם?!

רונדו הפך מילד שובב לאיש עסקים רציני

התהליך לא היה פשוט,ונראה שלצד כל ההשערות,כמו תמיד,התשובה נמצאת בערך באמצע.

רונדו לא היה מספיק בוגר בשנים הקודמות שלו בליגה.

הוא היה שחקן מוכשר בטירוף מאז שהיה רוקי,ובשנה השנייה הראה גם את הניצוץ שיש רק לסופרסטארים של הליגה,אבל אף פעם לא אראה כל כך את היכולת להיות שחקן פרנצ'ייז,שחקן שיכול לייצג את המועדון שהוא משחק בו בגאווה ויהיה הדוגמא לכל שחקן שמגיע למועדון. רונדו היה מתחמם מהר בלא מעט מקרים והביא לתגרות והרחקות בקריירה שלו. המקרה הכי מפורסם מכל המקרים הוא ללא ספק הכעס בינו לריי אלן (שעד היום לא ניתן לדעת אם זאת באמת היתה הסיבה לעזיבת אלן).

כל הבלאגן סביב השניים גרם להמון בלאגן בקבוצה. אלן נתפס בעיניי רבים כשחקן נשמה,טוב לב,משקיען אינסופי ובעל רוטינה,שחוץ ממנו,אף אחד לא יכול להתמיד בה.
כל זה גרם לרונדו להתפס כ-"אשם" בסיפור,ה-bad guy בכל הבלאגן הזה,בעיקר כי תמיד נתפס כאדם קריר שיוצר וויכוחים לא מעטים בקבוצה.

גם כאן דולינג שפך קצת אור על השאלה הזאת:

"ריי לא כל כך ידע איך לתקשר עם רונדו. גארנט ואני ידענו לתקשר איתו טוב,אבל ריי לא העריך את רונדו בצורה שגארנט העריך אותו,למשל"

"הסיפור ביניהם לא נסגר כמו שצריך. ריי תמיד היה מקצוען אמיתי והתקשורת תמיד אהבה אותו,ורונדו תמיד היה כל כך שקט במעשיו,אז את מי יוציאו כרשע בסיפור הזה?"

"ריי היה נהדר בהמון דברים ורונדו למד ממנו המון,אבל הדרך שבה אלן הנהיג את הקבוצה שונה מהדרך בה רונדו רצה להנהיג את הקבוצה-היא לא הייתה רעה,רק שונה משל ריי."

רונדו הגיב למקרה הזה באצילות יוצאת דופן: "לא היה אכפת לי,לא הייתי צריך את תשומת הלב התקשורתית. לא הייתי צריך לצאת ולהגיד-אני המנהיג. אני עשיתי את שלי מאחורי דלתות סגורות"

לצד כל המקרה סביב אלן ורונדו,נראה כמה שאנשים לא ראו בכלל עד רונדו בעצם עזר בקבוצה העונה.

הסלטיקס של שנת 2011-2012 הייתה בין הקבוצות המפתיעות והמעניינות שהיו לקבוצה בשנים האחרונות,אבל הדבר הגדול ביותר שהיה בה היה הכימיה הקבוצתית שהיתה להם.

באותה עונה,רונדו,גארנט,ווילקוקס,דניאלס וגם דולינג היו המרכז של הקבוצה. רונדו היה מחובר מאוד אליהם,עד כדי כך שלפני משחקם האחרון בפלייאוף (משחק 7 מול מיאמי),רונדו ביקש שחדריהם יהיו צמודים אחד לשני.

"זאת הייתה החבורה. אנחנו חלקנו המון תחביבים דומים-מכוניות,סרטים,שופינג ומלבד דולינג,כולנו גם היינו אנשים די קנאים לפרטיות שלנו."

רונדו,כמובן,היה לב החבורה

הוא היה האיש שארגן את היציאה למועדונים,למסעדות ולטיולים הפרטיים. החבורה קבעה גם סדר של אירוח-יום אחד אוכלים אוכל מקסיקני אצל רונדו,למחרת אוכלים סטייקים אצל דולינג וכך הלאה…. רונדו היה מדבר על מכוניות עם ווילקוקס,היה משוחח על פוליטיקה עם גארנט,אופנה היה מרכז השיחה עם דולינג ועם דניאלס הוא היה מדבר על משחקי מחשבה לא מעט מהפעמים. רונדו הפך לחביב החבורה,ושחקני הקבוצה התחילו מאוד לחבב אותו. דוגמא לכמה שרונדו היה אכפתי כלפי חבריו לקבוצה היא כאשר משלוח המכונית שדניאלס קנה התעכב,רונדו נתן לו לנהוג באחת ממכוניותיו.

השנה,לבוסטון יש קבוצה שונה,אך למרות שדניאלס ודולינג לא בקבוצה,רונדו ממשיך להפוך לאט לאט לדבק של הקבוצה. בטיול של הסלטיקס לאירופה,החדר של רונדו שימש כמרכז הפעילויות של הקבוצה. רונדו טען שהאוכל בטורקיה לא היה נהדר,אז הוא ארז המון חטיפים ומאכלים שמוכרים לשחקנים מבוסטון,ותמיד בערב,כאשר הרעב התחיל להופיע,הם היו באים לחדרו כדי לקבל משהו לנשנש.

רונדו הוכיח שאכפת לו.

חבריו לקבוצה מתים עליו,ורואים בו כאחיהם,אך רונדו יודע שכל זה הוא רק מטרה אחת שרצה להגשים. רונדו הוא שחקן מיוחד,שיכול מאוד להיות שלא נראה יותר בליגה.
בעידן בו העמדות מתחילות לאבד משמעות,שחקנים הופכים ליותר ויותר וורסטיליים ועושים יותר ויותר מכל דבר,רונדו ממשיך להיות רכז אולד סקול,אחד שקודם כל שם את המסירה בראש הרשימה ואת הזריקה בסופה.

רונדו עדיין רואה עצמו כרכז הטוב בליגה,מה שאומר שהוא גם רואה עצמו כשחקן טופ 10 ב-NBA. לרונדו יש את הכישרון,אך הוא צריך להיות יותר יציב ולהראות שיש לו את היכולת להנהיג את הקבוצה רחוק השנה,יותר מכולם. אין בליגה שחקן יותר מיוחד מרונדו,פשוט אין. זה רכז שאין שני לו ולא היה אף פעם שחקן דומה לו. יש סיכוי שהוא הגרסה האחרונה לדמות הרכז הקלאסי ב-NBA,והוא יכול מאוד להיות השחקן האחרון שנוכל להנות מביצועיו לפני שכל הליגה תתמלא בווסטברוקים ורוזים. הגיע הזמן להבין שרונדו באמת כבר אחד הטובים בליגה,ואולי השנה יוכיח סוף סוף שהוא יודע על מה הוא מדבר כשאמר שהוא הרכז הטוב ב-NBA.

http://www.youtube.com/watch?v=i5VUiIO-ue4&feature=player_embedded

caption id="attachment_4079" align="alignnone" width="550"] אול סטאר 2010[/caption]

*********************************************************

ראיון עם ראז'ון רונדו מהאינסיידר, שהייתי שותף לו בטלפון קבוצתי, עם שתי שאלות ששאלתי למפרע אבל הוא לא ענה עליהן)

-אתה ידוע בראיית המשחק שלך ובראייה פריפרלית לא רגילה. האם נולדת עם זה או זה דבר שניתן לפתח?

אני פיתחתי יכולת זאת, אבל חלק ממנה היא מלידה. בצעירותי שיחקתי קוורטרבק בפוטבול וכקווטרבק עליך לראות מגרש שלם בשתיים, שלוש שניות. הייתי טוב בזה, אך השנים כקוורטרבק עזרו לי לפתח PERIPHERAL VISION. אבל העובדה היא שהיום אני רואה את המגרש טוב יותר משראיתי כשהגעתי ברוקי, ולכן אני יכול למסור מסירות שפעם לא הייתי מסוגל.

כמה חופשיות אתה מרגיש עתה על הפארקט לעומת מה שהרגשת כשהגעת כרוקי?

או…יום ולילה. כשהייתי רוקי, פחדתי מכל שגיאה, וכל טעות כללה זריקת מבט לעבר דוק. היום אני משחק בחופשיות ויודע שטעויות ושגיאות הן חלק מהמשחק.

כמה חופשיות יש לך בקריאת תרגילים והחלטות?

אני מכיר את דוק כל כך טוב שאני כבר חושב כמוהו. בטיים אאוט הוא יכול לבקש ממני לעשות דברים מסויימים, או לשנות כמה דברים, וכמובן שהוראה זו הוראה. אבל במשחק השוטף אני קובע תרגילים וצורות משחק, ודוק סומך עלי ב-100% בזה.

האם המשחק המנטלי שלך השתפר?

זה משגע ממש כמה טוב יותר אני רואה את המגרש ומצבים עכשיו. אני היום מרגיש כשחקון שחמט מנוסה בעוד שבתחילה ראיתי רק חיילים וסוסים. אני מסוגל לשלוט במשחק לבדי. לרוב אני עם קוץ' אך לא תמיד. לי יש ראייה משלי, ורכשתי את הזכות לקבוע על דעתי מה צריך לעשות.

מה חשיבות המילה 'SPEED' במשחק שלך?

ספיד היא המעלה שלי. אבל ספיד ללא שליטה הוא לא קובע כי ישנם פוינט גארדים מהירים ממני ללא כדור וללא שליטה. אבל אני מהיר מספיק, ואני אוהב להשתמש במהירותי ליצור תוהו ובוהו בהגנת היריב. הדבר שאני הכי אוהב בכדורסל של לרוץ באופן קורט עם הכדור ולהיות השליט במה שקורה. אני משתמש במהירות שלי גם בהגנה. אבל מהירות ללא זריזות היא לא שווה הרבה. לכן ישנה לי גם זריזות ידיים בנוסף למהירות רגליים.

מה מייחד אותך מפוינט גארדים אחרים?

אני הוא אני. אני משחק את המשחק שלי ולא מסתכל על הפוינט גארד האחרים. המשחק שלי הוא 'קודם מסירה'. ישנם פוינטים שמשחקם הוא 'קודם קליעה' או 'קודם חדירה'. אבל אני לא היחיד עם 'קודם מסירה'. כל מה שאני יכול לומר בנידון הוא שלי יש הרבה INTANGIBLES (יכולות שקשה להגדירן), ואני מביא אותן לשולחן כל משחק. מה שמייחד אותי לדעתי הוא ראיית משחק, לב. יש לי הרבה יכולות שאני מביא לשולחן כל משחק.

כיצד תיזכר עוד עשר שנים?

ראשית, מי יודע, אולי עדיין אשחק. אבל אם לא, אזכר כפוינט גארד מעולה בתקופה שהיתה מלאה בפוינט גארדים מעולים המסוגלים בערב מסויים לקבור 30 נקודות ו-20 אסיסטים כיריב שלך. אני יכול לעשות אותו דבר נגד כל פוינט גארד אחר בערב מסויים. זאת תקופה מהממת של פוינט גארד נהדרים, ואני אחד מהם.

מי הפוינט גארד הטוב ביותר ב-NBA?

אתה מסתכל עליו עכשיו.

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. כתבה מצויינת , מהנה לקריאה
    באמת שחקן מאוד מיוחד בהתחשב בעובדה שרוב הסופר-פוינט גארדס
    אוהבים לקלוע יותר מאשר למסור , אבל השאלה שלי היא אם לרונדו
    הייתה יד משלוש כמו לנאש והוא היה בטוח בקליעה שלו
    האם זה היה גורם לו למסור פחות בידיעה שהוא מסגול לקלוע יותר?
    או שהוא באמת מרגיש שרכז אמור לנפק אסיסיטים ?

    1. התשובה ברורה-רונדו אוהב למסור וזה אצלו בגנים,מכיוון שהוא גם הודה שהיה קוורטרבק בתיכון וזה מראה על שחקן שתמיד מעדיף לרכז את הקבוצה ולהיות המוח שלה.

  2. יוני ומל תודה רבה על הכתבה. ריגשתם אותי!
    רונדו הוא מלך ואני תקווה שהקבוצה תידבק ממנו וכשבראדלי יחזור לכשירות התלתן הירוק יגיע לפליאוף למרות הפתיחה הלא מלבבת.

    1. בלי קשר לפתיחה הרעה,הסלטיקס יגיעו לפלייאוף.

      כמו שאתה רואה,כל הקבוצות "החדשות" עוד לא בכושר,אז אין טעם לדאוג.
      הסלטיקס עוד יתנו את ה-push שיביא אותם גבוה בדירוג.

  3. רונדו הוא אחד השחקנים שאני הכי אוהב. אני רק מתאר לעצמי מה היה קורה לו הוא שיחק עם לארי בירד במקום דני איינג'! ללייקרס לא היתה טבעת אחת בכל שנות ה-80, במקום ארבעת הטבעות שיש למג'יק!

  4. הוא אדיר. אבל כרגע כריס פול אפילו יותר טוב ממנו. והוא מאבד פחות כדורים ממנו (3.6 למשחק רונדו לעומת 2 של פול) והוא משחק 32 דקות למשחק לעומת 40 למשחק של רונדו, ובאופן פרופורציונלי מספר האסיסטים שלו גם קטן בכ-20% (13 רונדו 10.3 פול). ה PER לא משקר. כרגי לפול יש PER של26.4 – לדעתי בכי טוב בליגה, ולרונדו יש 19.7, שזה גבוה, אבל יש עוד הרבה PG עם PER ברמה הזאת או גבוה יותר.

    1. מסכים שפול מספר 1,אבל,נכון להיום,רונדו הוא המוסר הטוב בליגה,ואם ימשיך להציג את אותם המספרים העונה,כבר לא יהיה ספק שהוא מספר 2 אחריו…רוז,או לא,רונדו מגוון יותר ומה לעשות,פחות נפצע.

  5. אני יודע שלפי הקטגוריות המוסכמות פאול עולה עד רונדו. אבל אם אני מאמן ויש לי בחירה בין פאול ורונדו, אני בוחר ברונדו (אבל עם דריק רוז בריא, אז אולי הייתי מעדיף אותו על שניהם, אבל לא בקלות).

  6. תודה על המאמר המושקע יוני!
    אין ספק שרונדו הוא אחד השחקנים שאני יותר אוהב בליגה! שחקן שתמיד כיף לראות את המשחק שלו, עם המון אינטיליגנציה וגיוון. מה שכן, אף פעם לא ברור לי למה תמיד הוא סוג של אנדרייטד בדעת הקהל, פרט לפול אין יותר מידי רכזים טובים ממנו בליגה..

  7. איזה כיף לקרוא!!!
    רונדו ובעצם כל השחקנים בסלטיקס אני שונא רק בגלל שאני יודע שאם הם היו בקבוצה שלי, הייתי מתאהב בהם.. כמו ריי אלן עכשיו (כמה ששנאתי אותו..) פירס, גארנט ורונדו קבוצה שקל להתאהב בה (אם היא לא בוסטון!!!)

  8. רונדו נקע את הקרסול היום מול הג'אז.

    יוני, ידוע לך אם הוא נוסע עם הקבוצה היום לברוקלין?

    *אגב, יוני = טוני ? (מוואלה)

    1. קודם כל,כן-טוני מוואלה זה אני (אבל אני כבר לא שם…):-)

      דבר שני,לפי דיווחים,רונדו עדיין במצב day-to-day וכנראה לא ילחצו עליו לשחק.
      ניחוש שלי-רונדו ישחק.

      1. זה אני MMM (מצאתי לעצמי כינוי)

        קודם כל, אני מודה לך על תשובתך. ואני שמח לשמוע שאכן זה אתה, מאד אהבתי את ההודעות שלך בפלייאוף אשתקד.

        ואמשיך לעקוב גם כאן.

        הכתבה מדהימה. על שחקן שהוא באמת מיוחד. גם כשהוא נפצע אתמול ראו את התשוקה שלו לחזור ולשחק. הוא כל הזמן קם מהספסל עודד, לא ישב לרגע!

        ואגב, אני בכלל לא אוהד סלטיקס. אבל מה שהוא עושה זה אומנות.
        _____________________________________

        ועכשיו, שיעור של רונדו – שווה צפיה!

        https://www.youtube.com/watch?v=spr2YScQnaE

  9. אחלה כתבה ויופי של ראיון. לדעתי, אם הוא לשמור על יציבות בתוך המשחק ובין משחקים, הוא יהיה אמ וי פי. שחקן נדיר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט