מאניבול / תמיר שוסטר

אם תשאלו את הגבר הממוצע ברחוב איזה סרט ריגש אותו לאחרונה, סביר להניח שהתגובה המיידית שלו תהיה: "אחי מה נסגר איתך? אני לא בוכה בסרטים". אין ויכוח בנושא האגו הגברי כשזה מגיע לסרטי דרמה ומעטים הגברים שיודו שנותרו בגרון יבש בסוף "טיטאניק" או "גלדיאטור". אך אם יש משהו שאכן נוגע לנו הגברים בלב, גורם לנו להזדהות עם שחקני הקולנוע ולפעמים אפילו להזיל דמעה בסתר הם דרמות הספורט. אין אחד שלא זוכר היום את הטיטאנים של דנזל וושינגטון, אין אחד שלא התרגש עם סמואל אל ג'קסון ב"מאמן קרטר" ואולי פחות דרמה אבל אין אחד שברשימת הסרטים האהובים עליו לא מצוין "ספייס ג'אם", מייקל ג'ורדן ובאגס באני ביחד זה חלומו הרטוב של כל ילד חובב כדורסל.

לאחרונה צפיתי בעוד אחד מסרטי הז'אנר: הפעם היה זה "מאניבול". דרמת ספורט בדיוק כמו שאנחנו אוהבים אותה. סרט עמוק שעשוי בקפידה עם צוות שחקנים יוצא מן הכלל בראשות ג'ונה היל הנהדר ובארד פיט שחוץ מאנג'לינה וג'ניפר כבש גם את ליבי. מי שעדיין לא צפה, מומלץ בחום. בקצרה מסופר על מנהל האוקלנד אתלטיקס שחרף התקציב הדל שניתן לו, מאמץ שיטת בחירת שחקני סגל שמתבססת על חקר ביצועים וסטטיסטיקה ומנוגדת לתפיסה שרווחה עד כה.

בארד פיט וג'ונה היל במאניבול

כסטודנט לכלכלה יש בי אמונה גדולה בסטטיסטיקה ובמספרים. אולי הושפעתי מעט מקסם של בארד פיט, אך השיטה המוצגת היא כל כך אינטליגנטית ומלאה בתוכן הגיוני כך שיכול להיות שאכן התשובה למציאת הסגל המושלם טמונה לא רק במזומנים אלא גם במתמטיקה.

אז בארד פיט אני עדיין לא, אבל הרשתי לעצמי להשתעשע ברעיון גם בעולם הכדורסל, אימצתי את הנוסחא והלכתי למספרים והנתונים הסטטיסטיים (של העונה שעברה), פינקתי את עצמי בתקציב של 58 מיליון דולר (תקרת השכר היום בליגה) וגיבשתי לעצמי סגל שבנוי על מתמטיקה:

סנטר – אני רוצה מישהו שיספק את הת'כלס, יוריד ריבאונדים, יהיה אפקטיבי משני צידי המגרש ושיקנה תחושת ביטחון בקבוצה שיש להם גב. לקחתי את דמרקוס קוזנס מסקרמנטו. אומנם הוא לא הסנטר הכי גבוה אבל הוא מוריד 11 ריבאונדים בממוצע ומעל חסימה וחטיפה למשחק. דומיננטי מאוד גם בחלק ההתקפי כשהוא קולע 18 נקודות למשחק בכמעט 50% מהשדה. הוא לא נוצץ, הוא לא הכי ותיק באזור הצבע אבל חשוב מכל הוא בא יום יום לתת עבודה. התענוג בשירותיו עולה לי 3.9 מיליון דולר, מבחינתי שווה כל שקל.

פאוור פאוורד – אני רוצה שחקן גבוה שיהיה חזק בצבע אך גם עם יד יציבה מחצי מרחק שיחייב את השומר שלו לצאת אליו. בחרתי את פול מילסאפ מיוטה. לא שם גדול כמו קוין גארנט, פאו גאסול או טים דאנקן אבל נותן תפוקה כמעט זהה עם ממוצע של 8.5 ריבאונדים למשחק ו-16.6 נקודות באחוזים יפים. לא נופל מאף שחקן באותה עמדה, בשקט שלו שומר על יציבות כבר מספר שנים. המחיר ממש מציאה 8.6 מליון דולר.

סמול פאוורד – כשבעמדה הזאת משחקים לברון וקווין דוראנט אני רוצה מישהו שיוכל להסתכל להם בלבן של העין, שיהיה עוגן בהגנה ויתרום לקבוצה יתרון יחסי בהתקפה. אספתי את פול ג'ורג' מאינדיאנה. בעל מראה תמים וחיוך ילדותי אבל מתחת לתדמית הקטיפה מצוי שחקן הגנתי שחוטף 1.6 כדורים בממוצע וקוטף 5.6 ריבאונדים, שומר חזק ונותן את העבירה כשצריך, מצד שני מפנק את הקבוצה ב-2.4 אסיסטים ו-12.1 נקודות למשחק כשהוא בעל יכולת קליעה גם משלוש. תענוג שעולה רק 2.5 מליון דולר, שווה לציין שהוא מביא גם את השואו-טיים איתו.

שוטינג גארד – קלעי נקודה. אני צריך מישהו שידע לשים את הכדורסל בסל, שיהיה שם במאני טיים גם בהתקפה וגם בהגנה. למרות שאני לא מברך את הצעד שהוא עשה בקיץ, אני מספח לי את ריי אלן ממיאמי. יש יגידו שהוא ותיק, עייף ומתפרק אבל 17 שנים של ניסיון לא הולכות ברגל, הוא מוכיח שהוא עדיין שחקן דומיננטי גם כשהוא משחק לצד לברון ווייד. הוא קולע 14.2 נקודות בממוצע, הוא ה-שחקן שאני רוצה שהכדור יהיה אצלו בשניות האחרונות מהקו או מהשלוש. הוא ענתיקה במחיר מציאה של 3.1 מליון דולר.

פוינט גארד – מבחינתי השחקן החשוב בקבוצה שלי, פחות חשוב לי הנקודות שיתרום יותר הכדורים שיחלק, הלחץ ההגנתי שיפעיל ומנהיגות שיפגין לחיבור הקבוצה ביחד. לכבוד הוא לי לבחור בעמדה הזאת את סטיב נאש מלוס אנג'לס. הוא אומנם פצוע וכבר אינו ילד אבל הוא הרכז הטוב בליגה. ווסטברוק, וול ורונדו עדין לא למדו את מה שקפטן קנדה כבר שכח. הוא קולע 12.5 נקודות בממוצע ומחלק 10.5 אסיסטים, מה שמציב אותו גם כרכז עם הכי הרבה דאבל-דאבל בעונה. הוא לוחם בשתי קצוות המגרש והוא כל כך חדור מוטיבציה לזכות באליפות שהוא פשוט הבחירה המושלמת. הוא אומנם יקר לגילו אבל אני מוכן להשקיע 8.9 מליון דולר.

המנהיגים הנכונים גם מבחינה סטטיסטית!

אז כל החמישייה שלי שווה 27 מליון דולר, שזה אפילו פחות מקובי בראיינט אחד. מה שמשאיר לי עוד 31 מליון דולר לשחקני ספסל ומחליפים הולמים לחמישייה הסטטיסטית שלי.
אז על הספסל שלי אני ארחיב פחות אך עדיין מבחינה סטטיסטית כל שחקן מספק לי בדיוק את מה שאני צריך ומחפש להשלמת הסגל שלי:

דאג'ון בלייר מסאן אנטוניו, עתיד מזהיר צופן לבחור הגדול של טקסס שמקבל ליווי צמוד מותיקי הליגה. מחירו לא עושה איתו חסד כלל, עולה לי רק מליון דולר.
אלטון ברנד מדאלאס, מביא איתו המון ניסיון וחוכמת, יעיל בשתי צידי המגרש ועד פרישתו יהווה דוגמא לדור הצעיר. מעלה אבק על מדף השחקנים אבל שווה 2 מליון דולר.
אוון טרנר מפילדלפיה, הולך ומשתפר משנה לשנה, משדר חיוביות ומוטיבציה לשאר חברי הקבוצה. ממכירת חולצות שלו אפשר לכסות את עלותו הכוללת, 5.3 מיליון דולר.
ג'אמל קרופורד מלוס אנג'לס, יש לו עדיין הרבה להציע לליגה, לוקח ללא חששות את במחיר מבצע של 5 מיליון דולר.
קייל קרובר משיקאגו, עם יד מפחידה משלוש נקודות וראיית משחק נהדרת, הבחור הלבנבן הזה שווה 5 מליון דולר.
ברנדון ג'נינגס ממילווקי, השחקן הצעיר שומר על ממוצעים יפים במשך כל עונותיו עד כה בליגה, הוא יכול להיות שחקן שישי נהדר ומחליף ראוי בעמדת הרכז, מסתדר מצוין תמורת 3.1 מליון דולר.
להשלמת הסגל נשאר לי 9.6 מיליון דולר, סכום נאה שמאפשר לי להביא שחקן ברמה גבוהה כמו ג'ראלד וואלס או שון מריון ולהשלים לי את סגל השחקנים.

התשובה נמצאת במספרים!

אז נכון שלא ניתן באמת לבחור את השחקנים שאתה רוצה, שמעורבים פה ענייני חוזים, רוקיז ועוד מיני פעולות שנעשות במשרדי ההנהלה מאחורי דלתיים סגורות, אבל הרעיון קיים ועד שמישהו בעולם הכדורסל יאמץ אותו לפחות נחמד להשתעשע בו. אני מזמין אתכם לנסות ולמצוא את הפתרונות במספרים, בחקר ביצועים ובסטטיסטיקה, תהנו.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. קבוצה של אליפות, דרך אגב, במקום ג'ורג' וה-9.6 מיליון (12.1 מיליון), הייתי מביא את גריינג'ר או רודי גיי, בשביל קבוצה פטאלית.

    אחלה מאמר

  2. יופי של הכתבה, מאניבול ללא ספק אחד מסרטי הספורט הטובים ביותר. לגבי העברת הרעיון לכדורסל, אני לא בטוח. בבייסבול, המשחק סטטי, וכמעט כל דבר אפשר למדוד בסטטיסטיקה. לעומת זאת בכדורסל, יש הבה יותר דברים אפורים, ופסיכולוגים, אותם אי אפשר למדוד. הקבוצה שלך יכולה ללכת רחוק, אבל אין לך אלפא דוג אבסוליטי. ושוב, יופי של כתבה.

  3. מאמר נהדר! והסרט מהנה מאוד, מומלץ!
    אגב, מי שב NBA ידוע כחסיד של השיטה הוא דאריל מורי ה GM של הרוקטס, שספג המון המן ביקורות בקיץ ועם פתיחת העונה פתאום אנשים מבינים שאולי דווקא קצת מיהרו לקטול אותו..

  4. כתבה יפה ומעניינת, שבעצם יש כזה משחק במציאות שנקרא
    NBA Fantsy אם אני לא טועה…
    אבל אין לך הגנה!!!
    ריי אלן כבר לא שומר כמו פעם, על סטיב נאש אין מה לדבר..
    כשבאה לך קבוצה כמו מיאמי אני לא חושב שפול ג׳ורג יכול לשמור על לברון (או על קווין דוראנט) הוא יותר בשתיים..
    ברנדון ג׳נינגס שחקן שישי!?! הוא לא יקבל את זה בקלות..
    גם על הספסל אין משהו נוצץ (בהגנה) שהיחיד שיכול להיכנס לדיון זה אוון טרנר, אלטון ברנד מעלה אבק..
    כבר עדיף להביא סופרסטאר כמו לברון שמקבל 15 מליון ומשהו לשחרר את מילסאפ ואת נאש ולהביא שחקנים כמו האסלם או לאבוי אלן וקנת׳ פאריד שעושים עבודה שחורה, ופוינט גארד פחות נוצץ כמו ג׳רוויס וסקאז ויש לי גם הגנה וגם התקפה וגם אליפות….
    קבוצת סיבוב שני…;)

  5. מאמר מצויין. כמובן שדברנו כאן על הסרט באריכות, ועל 'מאיבול' בכדורסל כשהסרט ניפתח לפני איזה חצי שנה, ואמנם 'מאניבול' קשה ליישם בכדורסל כמו בבייסבול בגלל הרבה סיבות שכבר ציינתי, אבל הוא עדיין חשוב בכל משחקי הספורט. יוסטון רוקטס היא הקבוצה שמנסה ליישם את המאניבול יותר מכל אחת אחרת בליגה.

    כל הכבוד תומר!

  6. שוסטר כשאתה מתפאר שאתה אוהב מספרים וססטיסטיקות ובוחר בקאזינס האם אתה גם לוקח את הססט' שלו לקבל עבירות מוקדמות?
    האם חוסר הבגרות נכנס לסטט'? האם ההגנה הבינונית גם כן בסטט' שלך?

  7. אגב בכדורגל שנים על גבי שנים מרטין אוניל אמר שהוא מכיר את השיטה של המאניבול ועובד על פיה.

    חבל שהוא כל כך מקובע רק על שחקנים אנגלים.

  8. בלי שום קשר לזה שמאניבול לא ישים בכדורסל (לפחות לא לחלוטין, בכל זאת תמיד מועיל לבדוק דברים כאלה), בעיקר בגלל שהוא לא מופשט סטטיסטית כמו בייסבול (וגם מכיוון שבניגוד לבייסבול הוא ספורט ולא שיטה חכמה למכור נקניקיות), מה שעשית פה בבחירת קבוצה שלך זה לא מאניבול.
    כל הקטע של מאניבול זה לבחור את השחקנים ע"פ הנתונים שלהם בלבד תוך כדי התעלמות מוחלטת מאלמנטים כמו גיל,אישיות,איכויות וכו'. ככה שבבחירת מאניבול אתה לא יכול לציין את הגובה של קאזינס או היכולת קליעה מבחוץ של לאנדרי או את ההגנה של ג'ורג' כי כל מה שמעניין אותך זה נתונים סטטיסטים שלהם כמו: נקודות של הקבוצה לדקת משחק, פלוס מינוס, נקודות ל100 פוזשינים או דברים בסגנון הנ"ל. בבחירת מאניבול אין שום משמעות לשום דבר מלבד תרומתו הסטטיסטית של השחקן ואני חושב שזה מובהר בסרט בצורה די טובה (אזהרת ספוילר) שהם מחליטים להעביר שחקן עמדה רק כי סטטיסטית זה נותר להם כמה נקודות יותר לעונה, זה שקול למצב שבו תחליט שמעכשיו הגארד שלך ישחק כגבוה רק כי זה סטטיסטית נראה יעיל יותר

  9. מן הסתם זה לא יכול לעבוד בכדורסל אלא רק בבייסבול, שם אתה טוב כמו הסטטיסטיקה שלך. ובכדורסל ישנם עוד הרבה אספקטים. מה גם שהתקציב לא נכון. ריי אלן בתור שחרן חמישייה בקבוצה חדשה לא יתפשר כמו שחקן משלים במיאמי וכן הלאה. סטיב נאש וריי אלן ביחד זה בור רציני וחלש בעמדות הגארד בהגנה.

  10. כמה בעיות שצצו לי כשקראתי את הסגל:
    שני הגו-טו-גאי (ם) שלך נמצאים על הספסל, כמובן הם ג'נינגס וקרופורד.

    בעמדת הסנטר קאזינס עוד עונה ( או אולי 2?) הופך להיות שחקן עם חוזה גדול מאוד ובמחשבה לעתיד לא חושב שהוא עד כדי כך שווה את זה (שבאותו מחיר יש לך את מונרו, וחוששני שגם מארק גאסול שלטעמי אחד מארבעת הסנטרים הטובים בליגה).

    אגב, מנחם: אם בייסבול הוא ה"ספורט" הקבוצתי מספר 1 בנמצא, אז בוריס גלפנד דורש את תעודת האתלט שלו.
    בחייאת, בייסבול משעמם ותופס רק במזרח ארה"ב וכשיש לכל קבוצה 140 משחקים בעונה זה רק מסמל כמה שזה לא ספורט. תראה לי עוד ספורט ששחקנים יכולים להחזיק כל כך הרבה משחקים (ועדיין לאף אחד לא יהיה אכפת חוץ מלראות את התוצאה של המטס-יאנקיז, וגם זה אולי)

    1. מטס יאנקיס כבר מזמן לא מעניין. פדרו, דחילק, תהיה עדכני קצת יותר!
      בייסבול הוא המשחק מספר 1 לא רק במזרח ארה"ב –

      אלא ב-

      כל ארה"ב
      משחק מס' 1 במרכז אמריקה (עם כדורגל)
      משחק מספר 1 ביפאן
      משחק מס' 1 עם כדורגל בקוריאה
      מתפתח מאד בסין, בהודו, ובבראזיל

      משחק שעשו עליו 266 סרטים ונכתבו עליו מעל 2,000 ספרים

  11. מאמר נהדר!
    יוסטון מנסה להחתים שחקנים בשיטה הזאת, אבל היא עושה זאת על בסיס השלד הקיים. יהיה מעניין מאוד לראות קבוצה שתבנה את עצמה מאפס רק עפ"י נתונים סטטיסטים.

  12. אני ניתחתי את הנתונים הסטטיסטים כמו שאני רוצה…כל אחד יכול לחפש ולמצוא בדיוק את מה שהוא צריך. כך שבעוד ןאדון פרנק טוען שלא צריכה להיות התחייסות לגובה/משקל וגיל…בא אדון פדרו ושואל למה אין התחייסות לכך שהחוזה רוקי של קאזינס מסתיים.

    כך שלכל אחד התעניינות שונה בפרטים וזה ליגיטימי כל אחד מחפש את הנתונים שחשובים לו.

    וחשוב מכל : אין צורך להיות קטנוניים!

  13. מאני בול בכדורסל, ובספורט בכלל, הוא נושא מרתק. האם באמת אפשר להשתמש בכלים סטטיסטיים בשביל לבנות קבוצות על? אישית, אני לא לגמרי בטוח, וגם הדוגמא שהשתמשו בה בסרט, האוקלנד אתלטיקס, בסופו של דבר התנגשה פעם אחרי פעם בתקרת זכוכית.
    בכל מקרה, דבר אחד הוא ודאי לחלוטין: יש בליגה הזו כמה וכמה שחקנים, שמרוויחים הרבה מתחת למה שהם באמת תורמים לקבוצה שלהם. אחד שכזה הוא שיין באטייה, אבל תשומת הלב אליו נתונה מזה זמן מה. השחקן השני שאני חושב עליו אוטומטית הוא טוני אלן. מדובר באחד השומרים הכי טובים בליגה, והדרך הטובה ביותר לראות זאת היא דרך הכלי הסטטיסטי הפרימיטבי אך האפקטיבי הבא:
    http://www.nba.com/advancedstats/player-vs-player.html#Tony-Allen-vs-Monta-Ellis|2754,101145;year=201213;season=r
    כמעט כל שחקן שמשחק מול אלן חווה ירידה משמעותית (מעבר לסטייה הסטטיסטית) בנק' שהוא קולע, באחוזים, במס' הזריקות ומס' ההליכות אל הקו. ורק להזכיר לכם, שכמעט תמיד אלן ישמור על שחקן החוץ הטוב ביותר של היריבה, על הסקוררים דוגמת קובי, סטף קרי, מונטה אליס, וכו'. מרגע שהוא התייצב בחמישייה של הגריזליס הם הפכו להיות קבוצה איכותית בהרבה, כולל שתי הופעות מוצלחות בפלייאוף. בשנה שעברה הוא תרם 10 נק' ו4 ריב' למשחק ביחד עם כמעט שתי חטיפות. כל זה בתמורה ל3.3 מיליון דולרים.

  14. כולם יכולים לעשות סגל כזה כי בחרת הרבה שחקני משמעותיים על חוזה רוקי או מבוגרים על חוזה נמוך מאוד או אמנסטי שכולל את:
    דמרקוס קאזינס- חוזה רוקי
    פול ג'ורג- חוזה רוקי
    ריי אלן-מבוגר אז חתם על חוזה נמוך כדי לקחת אליפות
    אלטון בראנד-אמנסטי
    אוון טרנר-חוזה רוקי
    ברנדון ג'נינגס-חוזה רוקי

    אלה הם 6 שחקנים על חוזים נמוכים משווים אז אם היית יכול בצורה כזאת הייתי יוצר את הסגל הזה:
    רכז פותח-קיירי ארווינג
    קלעי פותח-טייריק אוונס
    סמול פורוורד-פול ג'ורג
    פאוור פורוורד-בלייק גריפין
    סנטר-דימרקוס קאזינס
    רכז מחליף-ברנדון ג'נינגס
    קלעי מחליף-ריי אלן
    סמול פורוורד מחליף-האריסון בארנס
    פאוור פורוורד מחליף-אנטוני דיוויס
    סנטר מחליף-דריק פייבורס
    גארד מחליף-אוון טרנר
    גבוה מחליף-לואיס סקולה

    ככה בניתי סגל שבוודאות היה לוקח אליפות בתקציב של כלום.

  15. מישהו יקר…אם היה כל כך פשוט לבנות סגל ש"לוקח אליפות בתקציב של כלום" כמו שהגדרת…כנראה שכבר חכמים וגדולים מאיתנו היה עושים זאת! אפשר להשאיר את היהירות בבית…

    1. התכוונתי שהוא פשוט לקח סגל שזה בלתי אפשרי לבנות כי בטריידים הוא יצטרך לתת קבוצה שלמה ובחירות הדראפט שלה לעשר השנים הקרובות.
      כעבור שנתיים הוא יצטרך לתת חוזים גדולים בהרבה לשחקנים ויגיע לסך משכורות של 120 מיליון דולר לפחות ולא תישאר לא ברירה אלא להחליף את כל הסגל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט