איך גורמים לטירון בעל פוטנציאל להפוך לכוכב-על? / מולי

תגידו, יש לכם אולי מושג איך גורמים לטירון בעל פוטנציאל להפוך לכוכב-על? האמת, לי אין תשובות אבל חושבני שיש לי כמה שאלות טובות שאשמח לקבל עליהן תשובה.

הבה ונבחן כקבוצת בדיקה, את שחקני הכדורסל שנבחרו בשלושת המקומות הראשונים בדראפט של הנ.ב.א..

למה דווקא הם? האמת היא שיש סיבה לבחור דווקא בהם: עצם בחירתם מבין מאות שחקנים אחרים כבר מעידה על כך שרוב המומחים כבר בדקו את כל יכולותיהם ותכונותיהם לפני ולפנים ואכן קבעו שיש להם פוטנציאל, ולא סתם פוטנציאל אלא פוטנציאל להיות כוכבי-על ב-נ.ב.א., כלומר להיות שחקנים שייהוו את הציר שסביבו תוקם הקבוצה.

ואז נשאלת השאלה, הן מבחינת השחקן והן מבחינת המועדון, מהי הדרך הטובה והנכונה ביותר לגרום לשחקן מתחיל בעל פוטנציאל מרקיע שחקים להפוך לכוכב על?

מאחר והבחירה היא של המועדון בשחקן ולא של השחקן במועדון, נתחיל במועדון. ובעצם השאלה המהותית הראשונה: במי לבחור? היא האם על המועדון לבחור בשחקן הטוב ביותר שישנו? או אולי יש לבחור בשחקן הטוב ביותר בתפקיד בעייתי בקבוצה? האם יש להתחשב בכוכבי המועדון הנוכחיים (במידה ויש כאלו) ולמשל להימנע מלהביא שחקן בתפקיד שלהם?

אז בואו ונתחיל את הדיון בשאלה האחרונה: ונניח, לשם הדיון, שלקבוצה אין כעת שחקן-על דומיננטי ושהיא זקוקה לשחקנים בכל התפקידים. וכך, סביר להניח הקבוצה תבחר בשחקן הטוב ביותר שישנו לטעמה.

במקרה שכזה, האם על מאמן הקבוצה לתת מיידית את המושכות בידיו של טירון שלא שיחק משחק נ.ב.א. בודד בחייו ולהפוך אותו למרכז הקבוצה ולבנות סביבו את הקבוצה עם כל הלחצים הכרוכים בכך? או אולי, עליו לתת לשחקן "שנת התרגלות והתמצאות", לראות אם השחקן עומד בציפיות, ורק אם יעמוד – להפוך אותו לציר סביבו סובבת הקבוצה?

ונניח שלקבוצה כן יש כעת שחקן-על מוכח. האם תיקח את השחקן הטוב, המושלם והמוכן ביותר? האם תהיה מוכן להביא עוד שחקן-על פוטנציאלי לקבוצה עם מנהיג שייתכן ולא יקבל אותו בזרועות פתוחות? וגרוע מכך, האם תיקח אותו למרות ששחקן העל שלך משחק באותו תפקיד, או רק במקרה שהוא משחק בתפקיד שונה מזה של שחקן העל שלך?

נו טוב, אז בחרת ואפילו בחרת במישהו שברור שיש לו פוטנציאל להיות שחקן על. עכשיו תגידו לי בבקשה, איך על המאמן לגרום לו לממש את הפוטנציאל?

אפשרות אחת ברורה היא לעשות את מה שמכונה בפוקר "אול אין", כלומר לשים את כל הביצים בסל אחד ולנסות לטפח את הפוטנציאל מלכתחילה בצורת כוכב. פירושו של דבר לגרום לכך שכל משחק הקבוצה ייבנה סביבו במטרה לאפשר לו למצות את הפוטנציאל שלו כמה שיותר. הוא יבלה דקות רבות על הפרקט, התרגילים ייבנו כך שהקליעה האחרונה תהיה שלו, המאמן ייתן לו כבוד וכל המערכת סביב תבהיר לכל השחקנים שמבחינתה, למרות שהוא "רוקי", הוא הציר סביבו ייבנה המועדון בשנים הקרובות.

הסיכון במדיניות שכזו הוא שאם היא נכשלת, הקבוצה כולה מאבדת את המרכז שלה והכישלון אינו חלקי אלא מוחלט.

הקיצוניות האחרת היא להחליט שכוכבות, כמו מנהיגות, חייבים לקחת ולא לקבל. זה אומר לא לתת לטירון שום הנחות, מלבד הנכונות לאפשר לו להוכיח את עצמו ואת יכולתו. יוכיח – יקבל, אחרת יישב על הספסל. במצב עניינים שכזה יהיה על השחקן להרוויח ככל שהזמן עובר את מקומו בראש הפירמידה ללא עזרה משמעותית מהמערכת ורק אחרי שיצליח, יקבל את גיבוי המערכת.

הסיכון כאן הוא כמובן שהפוטנציאל להיות מספר אחד יתרגל לנגן כינור שני, ויותר מכך, זה אומר לוותר מראש, למשך שנים אולי, על מימוש הפוטנציאל שלו ככנר הראשי בתזמורת.

ואם כבר, מה עדיף לשחקן עצמו? ראשית, באיזו קבוצה עליו לשאוף לשחק? האם רוצי שיהפוך לראש קבוצת שועלים מתוך תקווה שעוד כמה שנים יגיע לקבוצת אריות ואולי אף יצליח לעמוד בראשה? או שאולי רצוי שיהיה אריה מן השורה שיתקדם בעתיד למשרת ראש קבוצת האריות?

ולאיזה תפקיד על השחקן לשאוף? להיות השליט המיידי בקבוצה או אולי לקחת את הזמן ולאפשר לעצמו להפוך לשליט?

אז בהנחה שאתה שחקן על שכרגע נסחר בשלושת המקומות הראשונים בנ.ב.א., באיזו קבוצה ובאיזה תפקיד היית בוחר?

ואולי חשוב יותר, מה אתם הייתם עושים כקובעים בהנהלת הקבוצה?

 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. היינו מתחבטים… זה בטוח.
    אין נוסחה אחת פשוטה שתתאים לכולם, זה תלוי בהמון משתנים שלאו דווקא קשורים לשחקן עצמו (טריידים וכו).
    סרטי דראפט מראים את זה יפה (דראפט-דיי סרט מעולה)

  2. זו באמת שאלה בלי תשובה.
    לרוב שחקנים מפתחים מהר יכולת כשהם המובילים בקבוצות קטנות ואז עם הזמן ועוד בחירות דראפט גבוהות (כי הקבוצה תמשיך להיות גרועה) הם יפתחו גם יכולות של מנהיגות. הסיכון הוא שיפתחו הרגלים רעים ואז עדיף לשים אותם ליד מנטור מזדקן שיקח אותם תחת כנפיו.
    זה מה שהייתי עושה במינסוטה למשל, מחפש ווטרנים שראו הצלחות ולשים אותם ליד הצעירים.
    כך עשו בוושינגטון וגם במילווקי.
    מקהייל הסביר את זה נכון: קפיצת השיפור בשנים הראשונות היא החשובה, פחות השנה הראשונה. משמע השיפור בין שנה ראשונה לשנייה יגיד הרבה יותר על שחקן מאשר עונת הרוקי שלו. שחקן שלא עשה קפיצה משמעותית ב-3 שנים הראשונות כבר לא יעשה את הקפיצה הזו.
    לכן לא הייתי מתרגש משנת הרוקי יותר מדי אבל אם לא בונים את היסודות בשנה הראשונה, ל'פוטנציאל' כבר יהיה קשה להיות ממומש

    1. אף אחד לא ידע אז שג'ורדן יהיה כזה גדול, ובנוסף היה להם את דרקסלר שהיה כוכב מוכח.
      הם היו זקוקים לגבוה ובואי היה אז הטוב ביותר (פוטנציאלית) ואף אחד לא ניבא שיהיה עשוי מלגו.
      בזמנו (עד הפציעות של בואי) זה נראה לגיטימי

  3. לשם שינוי מסכים עם אפלטון,זאת שאלה שלמעשה התשובה שלה קשורה בהרבה מאוד מזל וכמובן ביכולת המנטלית של השחקן הצעיר.מה שכן גם אם קבוצה מחליטה לשים הכל על הרוקי היא לא כזאת מופסדת כי בכל מקרה רוב הסיכויים שהיא עדיין לא תהיה טובה ותוכל לשנות תוך עונה או שתיים את התפיסה.
    לגבי אחד העם אז זאת לא בדיוק דוגמא טובה כי הקטע של פורטלנד בבחירה הזאת הייתה במי שהם בוחרים,נניח שהם היו בוחרים בשחקן שהיה הופל לסטאר(אפילו לא אול סטאר)אלא מישהו בדרג השני של השחקנים,יחד עם דרקסלר הוא היה הופך את פורטלנד לאימפריה(באותם שנים גם ככה היא הייתה קבוצה מצויינת).עובדה גם שאף אחד לא בא בטענות ליוסטון שגם ויתרו על ג'ורדן כי הם בחרו באולסטאר.

    1. לקרוא לחאכים אולסטאר זה אנדרסטייטמנט
      ומסכים איתך שאם הם היו בוחרים בבארקלי אז היו להם כמה אליפויות

      1. התכוונתי לשחקנים שהם ברמה הכי גבוהה כמו האקים,דרקסלר.בארקלי שציינת
        הנקודה שלי הייתה שלמרות הקריירה המאוד מאוד מכובדת של האקים,במידה ויוסטון היו יכולים לחזות את העתיד ולראות לאן כל אחד יתפתח אז הם כנראה היו בוחרים בג'ורדן ולא בהאקים

  4. לדעתי שחקנים כמו מייקל ג'ורדן, קובי, או לברון, היו צפים על המים בכל קבוצה ובכל מצב. שחקנים מהסוג של סטפן קרי או כרמלו אנטוני צריכים להיותצ במצב שיתאים להם להראות את מיוחדותם.
    במילים אחרות, סופרסטאר עם אופי דורסני יתעלה בכל מקום ובכל מצב. סופרסטאר עדין יותר – חשוב שייפול לסיטואציה נכונה (לקבוצה נכונה עם מאמן מתאים).
    מאמר חשוב מאד!

  5. אני חושב שלקבוצה כדאי לבחור בשחקן הכי טוב, ולא משנה באיזו עמדה הוא משחק.

    באשר לשחקן – הייתי מעדיף לנחות בקבוצה בה אני יודע שאהיה שחקן מרכזי שמקבל קרדיט רחב מהיום הראשון, גם אם מדובר בקבוצה חלשה. במקרה הטוב, אחרי שנתיים-שלוש הקבוצה עצמה תהיה טובה יותר עם עוד בחירות דראפט גבוהות, ובמקרה הרע, אנצל את הבמה שניתנה לי ואחתום על חוזה עתק במועדון חזק יותר בהמשך הקריירה.

  6. איזה טור מצחיק. למה מצחיק ? מפני שמהרגע הראשון היה תקוע לי בראש דארקו מיליצ'יץ'. הנה התשובות שלי לשאלות של מולי:

    מהי הדרך הטובה והנכונה ביותר לגרום לשחקן מתחיל בעל פוטנציאל מרקיע שחקים להפוך לכוכב על?

    – נייבש אותו על הספסל וניתן לו 2 דקות בסוף כל רבע. גם ככה הוא לא מדבר אנגלית.

    "אם על מאמן הקבוצה לתת מיידית את המושכות בידיו של טירון שלא שיחק משחק נ.ב.א. בודד בחייו ולהפוך אותו למרכז הקבוצה ולבנות סביבו את הקבוצה ? או אולי, עליו לתת לשחקן "שנת התרגלות והתמצאות"

    – פחחח. לתת לו את המושכות ? עם הכוח שלו אפשר לרתום אותו לעגלה בתור הסוס. היתה לנו קבוצה מצוינת גם בלעדיו וסתם לקחנו אותו בדראפט, העיקר שלא ישחק אצל אחרים.

    "לגרום לכך שכל משחק הקבוצה ייבנה סביבו במטרה לאפשר לו למצות את הפוטנציאל שלו כמה שיותר. הוא יבלה דקות רבות על הפרקט, התרגילים ייבנו כך שהקליעה האחרונה תהיה שלו, המאמן ייתן לו כבוד . . ."

    – דקות רבות על הפרקט הוא יבלה כמנקה הזיעה של השחקנים האחרים. גולם לבנבן.

    "להיות השליט המיידי בקבוצה או אולי לקחת את הזמן ולאפשר לעצמו להפוך לשליט?"

    – שליט ? לגלעד שלנו יש יותר כדורסל מאשר לך. קח את הזמן, חביבי, איתך אנחנו לא ממהרים. שליט אתה תהיה אולי בקיקבוקסינג בסלובניה.

  7. זה עניין של סיטואציה
    אני לא מאמין שיש שחקן שלא רוצה דקות מגרש
    גם קובי נכנס בהדרגה לעניינים
    אי אפשר לפתח פרנצייז פלייר על הספסל
    כמה שיותר דקות על המגרש כך טוב יותר

להגיב על רועי ויינברג לבטל

סגירת תפריט