יומן אינדיאנה (1)/ רון טחן

בעונה שעברה, יומן זה ליווה את מאמציה של הקבוצה לזכות באליפות הליגה. לאחר התחלת העונה הטובה בהיסטוריה של המועדון, רבים האמינו שיש לפייסרס סיכוי ממשי לעשות זאת, ועל הדרך לסגור חשבון במזרח עם היריבה המרה מפלורידה. כזכור, אינדיאנה חוותה משבר מקצועי ומנטלי גדול, והודחה בפעם השלישית ברציפות בשלב הפלייאוף ע"י מיאמי.

לברון וחבריו היו גדולים על הפייסרס

לאחר שלברון עזב את מיאמי הבלתי עבירה, ניתן היה לחשוב שיש לאינדי סיכוי להתאושש מהמשבר העצום בדרך לעוד עונה בצמרת המזרח, חרף עזיבתו של לאנס סטיבנסון.  עם הפציעה הקשה של פול ג'ורג', הכוכב שנכנס לשנתו הראשונה בחוזה המקסימום שלו, גם האופטימיים שבאוהדי הפייסרס הבינו שקבוצתם לא תתמודד על האליפות. השאלה המרכזית הייתה האם בסיס של ג'ורג' היל המקומי, דיוויד ווסט הותיק וכמובן רוי היברט, מספיק טוב כדי להגיע לפלייאוף במזרח?

מתי הם כבר ישתפו השנה פעולה?

את התשובה עוד לא קיבלנו, וזאת מפני שעם כל הכבוד למכת הפציעות של סגנית אלופת המערב, אוקלהומה סיטי, הרי שסגנית אלופת המזרח  היא הקבוצה הפצועה וחבולה ביותר השנה. בנוסף לפול ג'ורג' שמושבת לכל העונה, כל שחקניה הבכירים של הקבוצה (לפחות על הנייר) כבר סבלו מפציעות. ג'ורג' היל עדיין לא שיחק העונה ועדיין לא ברור מתי יחזור, ווסט (יחד עם סי ג'יי ווטסון) שיחק לראשונה העונה רק אתמול בניצחון על אורלנדו (נראה מצוין עם 18 נק') , ורוי היברט והקרסול הפגוע עדיין בספק.  בשלב מסוים אינדיאנה אף קיבלה אישור חריג מהליגה להחתים שחקן 16 לסגל; והמועמד הראשי היה גל מקל, אך בעיות בירוקרטיות מנעו את החתימה, והפייסרס המשיכו הלאה בלי יותר מדי סנטימטים, והחתימו את אקס הקבוצה איי ג'יי פרייס, שלא הרשים ב 3 שנותיו הראשונות בליגה במועדון, אך התחיל את הקדנציה השנייה שלו במועדון בצורה טובה.

כמעט

מה שהיה

תחילת העונה לא בישרה טובות. לאחר ניצחון על Tank City  (פילדלפיה) במשחק הראשון של העונה, הגיע רצף לא מחמיא של שישה הפסדים. במאזן 6-1 הגיעו שני נצחונות רצופים, אחד בבית על יוטה הלא יציבה, והשני מפתיע למדי על מיאמי בחוץ. דווקא במשחק הבא, בבית מול דנבר שהייתה על הרצפה, הגיעה תבוסה ביתית לחניכיו של עוזר המאמן לשעבר של הקבוצה, ברייאן שואו, שדרך אגב הצליח להוציא את הנאגטס מהמשבר. מכאן הקבוצה המשיכה לעוד ניצחון חוץ מפתיע, הפעם על שיקגו , כאשר שלושה שחקנים הובילו את רשימת הקלעים עם 21 נק' (לואיס סקולה, סולומון היל, איי ג'יי פרייס).

במשחק הבא אינדי אירחה לראשונה את לאנס סטיבנסון במדים אחרים משל הפייסרס, וניצחה עם הבאזר, לאחר שסולומון היל קלט אייר בול של דונלד סלואן שנשמר ע"י סטיבנסון וגילגל את הכדור פנימה עם גבו אל הסל (לצפייה בסל הניצחון)

 לאחר מכן, כמו בשנה שעברה, פיניקס הגיעה לאינדי וחגגה על המקומיים. לאחר התבוסה, ובלי רוי היברט שנפצע במהלכה, יצאה הקבוצה לצמד משחקי חוץ קשים, הראשון מול דאלאס, והשני מול האלופה. באחת ההפתעות הגדולות ביותר עד כה, אינדי ניצחה את דאלאס בתוצאה 100-111, עם תצוגה נהדרת של דונלד סלואן שכיכב עם 29 נק'.

במשחק הבא, מול סן אנטוניו נטולת גרג פופוביץ שהציגה לראשונה על הקווים מאמן ראשי יליד אירופה (אטורה מסינה), הקבוצה נתנה פייט טוב, אך ביום בו כל הרביעייה הגדולה של הספרס משחקת טוב קשה מאוד לנצח אותה, וכך הגענו לניצחון האחרון, מול אורלנדו בבית.

מעקב שחקנים

 מבין שחקני הרכש, רודני סטאקי, שלהזכירכם, חתום על חוזה מינימום לעונה אחת בלבד, משחק טוב מאוד (13.1 נק' ב 21 דק' סה"כ), ואם יוכל לשמור על כשירות, הוא צפוי לסדר לעצמו חוזה מצוין לעונה הבאה. סי ג'יי מיילס? כשחקן פותח, הוא היה שחקן החמישייה החלש בליגה, וגם מהספסל הוא לא משהו. ב9 משחקים הוא קלע 61 נק' במצטבר (6.8 למשחק), ואחוזי השדה שלו מזעזעים, 24% מהשדה, ו 17.5% מהשלוש, וזה לא שהוא לא מנסה (זורק משם 4.4 פעמים במשחק).  ולחשוב שיש לו חוזה ל4 שנים על סך כמעט 17 מיליון דולר…

מיילס אחרי עוד החטאה. לקוראים הצעירים, אל תחפשו את CJ MILES בקטגורית התמונות בגוגל.

איך מתפקדים שאר החבר'ה? נתחיל עם דונלד סלואן. הרכז שזכה לקצת חשיפה לפני שלוש שנים עת החליף בחמישיית קליבלנד את קיירי אירווינג הפצוע לפני שחזר לספסל, מיעט לשחק בשנה שעברה באינדיאנה, ועם פציעתם של שני הרכזים הראשונים בקבוצה, ידע שיש לו עוד הזדמנות להוכיח שמקומו בליגה הטובה בעולם. סלואן התגלה כרכז סקורר נחמד, ועד עכשיו תורם 12.3 נק' למשחק בתוספת 5 אס'. עם החתמתו של פרייס וחזרתו של ווטסון הדקות והמספרים שלו כנראה יירדו, אך לפחות עכשיו באינדי יודעים שיש להם שחקן ספסל שיכול לתרום לקבוצה.

אחלה שחקן

לואיס סקולה התחיל חלש אך השתפר, וסולומון היל הצעיר שחקן נחמד מאוד, שיהפוך לשחקן חמישייה טוב עבור הקבוצה . כריס קופלנד היה בסדר גמור (12.4 נק' למשחק), וכך גם הרוקי מקרואטיה, דמיאן רודז, ושחקן נוסף שהרשים עד כה הוא לאבוי אלן הקשוח עם 7.2 נק' ו 7 ריב' למשחק.

רוי היברט, זוכרים אותו? הציפייה שהיברט יהפוך לדומיננטי גם בהתקפה בהיעדרם של יתר שחקני החמישייה מהעונה שעברה לא ממש התממשה. כן, היו לו כמה משחקים של 20+ בטור הנקודות (3 סה"כ), אך גם השנה יש לו יותר משחקים בהם הוא קולע מספר חד ספרתי של נק' (6 במספר, אם כוללים את המשחק מול פיניקס אותו נאלץ לעזוב לאחר 7 דק' עקב פציעה), כולל משחק שפל של 2 נק' ב 0 מ 7 מהשדה מול וושינגטון, משחק אותו כמובן ניסה לנצח עם ניסיון שלשה על הבאזר. הוא עדיין מגן מצוין (חוסם השנה 2.8 פעמים במשחק), אך כמו סרג' איבקה מאוקלהומה, כנראה שאי אפשר לצפות ממנו ליותר תרומה קבועה בהתקפה (קולע 13.1 נק' למשחק), גם כשהוא השחקן המרכזי בהתקפה. כרגע הוא פצוע, ואולי כשיחזור, עם דיוויד ווסט לצידו, הכל יהיה קל יותר, ואולי לא…

לא יכול להוביל קבוצה לבדו

 מה שיהיה

אינדיאנה, הממעטת לקלוע העונה (93.2, מקום 27 בליגה) אך עדיין מגנה מצוין (סופגת 94.4 בלבד, חמישית בליגה, וכאן הקרדיט לפרנק ווגל שמעמיד מאזן מצוין בהתחשב בנסיבות), תצא כעת ל 4 משחקי חוץ קשים רצופים: קליבלנד (29.11), פיניקס (2.12), פורטלנד (4.12) ואצל סקרמנטו (5.12). ישנו סיכוי יותר מסביר שהקבוצה תפסיד את ארבעתם בדרך למאזן של 13-7, אך אל דאגה, גם מזה אפשר לצאת.

יום אחר יום

כן, קבוצות המזרח התחילו השנה בצורה הרבה יותר טובה מהשנה שעברה (אשתקד התחילו בצורה מבישה וסיימו חזק), אך עדיין מדובר במזרח, בו גם מאזן שלילי יכול להספיק כדי להעפיל לפלייאוף.

אם לשפוט לפי פתיחת העונה, היריבות על הכרטיס השמיני יהיו ברוקלין , וכן שארלוט, שמתישהו תצא מהמשבר הגדול בו היא נמצאת (8 הפסדים רצופים, מאזן 13-4). גם אטלנטה ומילווקי יכולות להסתבך, אך כרגע הן במצב טוב. עד אז, תקוותי היא שאינדי תמשיך לעשות צרות לגדולות, תנצח את הקטנות, ותישאר בתמונת הפלייאוף. זה אפשרי.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. רון אתה יכול להיות רגוע. בשנה שעברה אטלנטה הגיעה לפלייאוף עם 38 נצחונות. ברגע שניברט והיל חוזרים, אינדיאנה יתחילו לצבור נצחונות. לפני העונה חשבתי שהם צריכים לעשות טנקינג סטייל ס"א 97, אבל עכשיו נראה שהם יכולים להגיע ל-40-45 נצחונות. מקומות 6-8 בהחלט ריאליים.

  2. תודה רון. נפלא!
    אני, במקום אינדיאנה, הייתי מוותר על העונה הזו והולך ישר ללוטרי. הייתי מנסה לעשות טרייד על היל תמורת ר-כ-ז אמיתי.
    אם הייתי מבקש ממך להגדיר מטרה, היית אומר פלייאוף?

      1. אם הם רוצים ללכת ללוטרי, טרייד על ווסט הוא הכרחי וטרייד על היל אם יש עסקה טובה. אבל כמו שאתה רואה, במזרח קשה להבטיח בחירה טופ 5 עם כל הקבוצות פח שיש שם.

          1. אני הייתי בדילמה הזאת שרוז נפצע (בעיקר בפעם הראשונה). הלב אמר פלייאוף, אבל הראש אמר טנקינג. בתור אינדאנה עולות לי מחשבות חמדניות על מאודי או משהו… למרות, שכפי שכתבתם, אכן קשה לעשות טאנקינג ״כמו שצריך״ במזפח.

  3. פלייאוף בריבוע. אני הימרתי בתחילת העונה שאינדי יגיעו לפלייאוף ו נראה שהם יקיימו. ווגל הוא מאמן שלא מוותר כמו תיבודו להגנה היא מטבע קשיח בנבא.
    בכללמאני מאמין של קבוצות עדיף לנצח מכמה שיותר מאשר לטנקק. כל הכבוד לווגל.
    אינדי עוד תרוויח מזה

  4. ההצלחה היחסית שלהם רק מראה כמה ההגנה חשובה. גם בשיאם לא היו מסוגלים לשים את הכדור בסל, ועכשיו זה ברור שיש להם כמעט רק הגנה. כל הכבוד (בינתיים).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט