מאמנים ששינו את העולם – הלניו הררה: חלוץ התמריצים הפסיכולוגיים לספורטאים (8)

HELENIO

מאמנים ששינו את העולם – הלניו הררה:

חלוץ התמריצים הפסיכולוגיים לספורטאים – חלק שמיני / מולי

מאמן הוא מי שמדריך ומכוון ספורטאי/ם לפני ובזמן תחרות. תפקידו כולל בחירת האימונים והיערכות טקטית בהתאם ליריב ולנסיבות המשתנות. אבל יש מאמנים שעושים יותר מכך, יש מאמנים שהם שמשנים את פני הספורט בו הם עוסקים.

את עולם הספורט אפשר לשנות באמצעות המצאה טקטית חשובה, אפשר לשנות באמצעות הבאת תחום מדעי חדש, באמצעות שליטה על הנעשה באגודת הספורט, אבל את העולם אפשר לשנות גם באמצעות מניפולציה על הפסיכולוגיה של השחקנים, וחלוץ התובנה הזו היה הלניו הררה.

הלניו הררה נולד בעשירי באפריל 1919  בארגנטינה להורים ספרדיים שהיגרו למרוקו בזמן היותה בשליטת צרפת ונפטר בתשיעי בנובמבר 1997. קריירת המשחק שלו היתה צנועה אך כמאמן הוא זכה בששה עשר תארים משמעותיים, אימן את נבחרת ספרד ואת נבחרת איטליה ונודע במיוחד בקבוצת אינטר מילאנו שבזמנו נודעה בכינוי "לה גרנדה אינטר" אנטר הגדולה.

מעבר להיותו טקטיקן שנשען על יכולת הגנתית ושמירה אישית, הרי יכולתו והתוצאות שקבוצותיו השיגו גרמו לכך שהוא קיבל (ולקח) אשראי על היכולת של קבוצותיו. עד זמנו היה תפקידו של המאמן זניח למדי, לפחות בעיני הקהל,  והקבוצות נשענו על יכולת אינדיבידואלית של שחקנים כפי שמתבטא בכינוי "ריאל מדריד של די סטפאנו", אך בימיו קבוצתו היתה ידועה בכינוי שמסמל יותר מכל את השינוי במעמד המאמן: "אינטר של הררה".

אבל יותר מכל היה הררה חלוץ בשימוש בתמריצים פסיכולוגיים לשחקנים. בתוספת לנהלים קפדניים כמו איסור עישון ושתיית אלכוהול, הוא היה מוטיבטור שהחדיר בשחקנים באמצעים פסיכולוגיים את הכורח בניצחון כפי שמשתקף מן העובדה שהוא השעה שחקן באינטר על כך שצוטט בעיתונות כמי שאמר: "באנו לשחק ברומא" במקום "באנו לנצח ברומא". הוא גם הבין היטב את תפקידו הפסיכולוגי של הקהל והיה אחד המאמנים הראשונים שקרא לתמיכת "השחקן ה-12", כלומר הקהל.

הלל להלהניו הררה!!!

על הלניו הררה בויקיפדיה:

http://en.wikipedia.org/wiki/Helenio_Herrera

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" באתר: https://bit.ly/2SdfhwD

לפוסט הזה יש 10 תגובות

    1. עידו, כפי שניתן לראות בהמשך מויקיפדיה, הרי הררה רק שכלל את הקטאנצ'ו ולא המציא אותו…
      כממציא הקאטאנצ'ו תכננתי להכניס את קרל ראפאן, ואולי עוד אעשה זאת…

      ויקי על קאטאנצ'ו:
      אף שהקטנאצ'ו מזוהה בצדק עם הכדורגל האיטלקי, שני המאמנים שתרמו יותר מכל לפיתוחו ולשכלולו היו קרל ראפאן האוסטרי והררה הארגנטינאי. ראפאן היה זה שהמציא את עמדת הבלם האחורי, הוא הבריח הנועל את ההגנה מאחור, אשר על שמו נקראת השיטה. לשיטתו, אותה שיחקו הקבוצות שאימן בשווייץ – סרבט ז'נבה החל מ-1932 ונבחרת שווייץ ב-1937 – קרא ורו (verrou, מנעול בצרפתית). נבחרת שווייץ של ראפאן הגיעה להישגים יפים, ניצחה את אנגליה במשחק ידידות ואף הדיחה את גרמניה ממונדיאל 1938. אולם בגרסה מוקדמת זו עדיין שיחקו בהגנה שלושה שחקנים (מלבד הבלם האחורי) ולא ארבעה. היא הייתה טקטית והגנתית יותר ממה שנהוג היה קודם לכן, אבל היא עדיין לא הייתה נגטיבית כפי שעתיד היה הקטנאצ'ו להיות בגרסתו האיטלקית.

      המאמן שייבא את השיטה לאיטליה היה נראו רוקו, שבאמצעות אימוץ המערך ההגנתי הביא את טריסטינה הקטנה למקום השני המפתיע בליגה ב-1947. הוא המשיך להנהיג את השיטה גם בקבוצות שאימן לאחר מכן: פדובה בשנות החמישים ואחר כך מילאן.

      הגרסה המוצלחת ביותר, הידועה ביותר, השלילית ביותר והשנואה ביותר על חובבי הכדורגל ההתקפי, הייתה זו שהנהיג הררה באינטר.

  1. תפקידו הפסיכולוגי של הקבל ?
    ומה עם הנגד והסליל ?
    סתם, באמת. עוד טור מחכים. אני לא יודע מאיפה אתה שולף את האנשים האלה אבל זה מעניין.

  2. תפקידו הפסיכולוגי של הקבל ?
    ומה עם הנגד והסליל ? 🙂
    סתם, באמת. עוד טור מחכים. אני לא יודע מאיפה אתה שולף את האנשים האלה אבל זה מעניין.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט