גביע ווינר אדום, "פיס ארנה" ועוד כדורסל ישראלי / איל ספיר

אולם "פיס ארנה" (שיכונה מעכשיו ארנה, אם יורשה לי) תוכנן להבנות ב-1994 ע"י ראש העיר האלמוני של ירושלים דאז, הלוא הוא אהוד אולמרט. בשנת 2008 נכנס לתפקיד ראש העירייה ניר ברקת, ועתה, כחצי שנה מתחילת הקדנציה השנייה של ברקת, נבנתה הארנה. מספר המושבים באולם החדש – אשר כמעט ומכפיל בשש את מספר המושבים במלחה – 11,600 (שזה, כמה הפועל-י, 100 מושבים פחות מיד אליהו) המחולקים ל-"גלריה", יציע עידוד נטו מכיוון שאי אפשר לקלוט משם את המשחק, יציע רגיל, שם נמצא גוש המעודדים הרציני אך גם האוהדים הפחות שרופים, שיושבים שם כי לא יכלו לשבת ב-"פרקט" – היציע הקרוב ביותר.

החשיבות העיקרית של האולם החדש היא העלמת כל רגשי הנחיתות שמקורם לא בכדורסל. מעתה, אין יותר "וותרו על השתתפות ביורוליג או שחקו בנוקיה", "גמר גביע המדינה יערך בת"א/חיפה וזה לא נתון להצבעה" ודומיהם. האקוסטיקה באולם מזעזעת – לרגעים נדמה שהחבר'ה ביציע 2 שרים לעצמם, אבל גם אם אני מגזים – את ההד הייחודי למלחה לא הצליחו להעביר 1.5 קילומטרים מערבה (הארנה כמעט חולקת קיר משותף עם טדי, אני לא רוצה לדמיין מה יקרה בערבים בהם יש כדורסל וכדורגל). הפקקים מחוץ לאולם מצביעים על תכנון ישראלי להחריד ועל פי גלובס המתקן לא בטוח לשימוש במצבו הנוכחי, ובטח לא בטוח לארח 9,000 איש במשחק אמש, אך עם כל המגרעות, האווירה שהאולם הזה נותן, והתחושה – מוצדקת או לא – שהגענו לרמה של מכבי בכל, שווה את זה.

ועכשיו, לקבוצות ששיחקו בארנה בשבוע האחרון במסגרת גביע ווינר המגוחך. ברצוני להבהיר: לא נקבל השנה משהו שדומה לשנה שעברה. לא תהיה לנו מכבי חיפה עם גאוות אלופים, (א) מכיוון שהם כבר לא אלופים ו(ב)-מכיוון שג'ף רוזן – אשר השקיע מעל ומעבר בשתי העונות האחרונות – מבין שללא דונטה סמית' שעזב לירושלים, רנדל שמנסה את מזלו בתוך סבך הגבוהים ה-לא-מרשים-בעליל של מכבי וכמובן קוז'יקרו וקוקיה הפורשים (הראשון יהיה מנהל מקצועי בחיפה והשני עוזר מאמן בירושלים, תפקיד שכבר התנסה בו במהלך הפציעה הקשה שעבר ב-2012), חבל לו לבזבז את כספו.

הפועל ת"א שפיטרה את אדלשטיין לטובת קטש מחזיקה כהרגלה בחמישייה חזקה וספסל חלש. מתן נאור הוא ככל הנראה הפורוורד המגן הטוב בליגה, וכשזה מתחבר עם שלשה מפה לשם וצעקות לכל עבר בשביל שחס וחלילה לא יקרה ששחקן לא יודע מה לעשות, אתה מקבל את המנהיג המושלם שיושב – כמה נחמד – על משבצת של ישראלי; במקרה של רביב לימונד, אנשים נוטים להתסכל איך הוא קולע 10 נקודות רצופות נגד דרווין קיצ'ן ולשכוח שמדובר בשומר הישראלי הכי טוב בעמדות הגארד, וזה כל שיש לי לומר עליו; את ה-"שלישייה הגדולה" של הפועל ת"א משלים יינסי גייטס, גבוה כבד שלא מסוגל לרוץ או לשמור, אבל את החסימות שלו אי אפשר לעבור וכשהוא מקבל כדור בפוסט אפשר לרשום "2", וזה הופך אותו בהינף יד לסנטר המוביל בליגה הזו מבין אלו שלא לובשים צהוב. מלבדם – מדובר בקבוצת תחתית. בקצרה: התרומה היחידה של ג'רון מיימון לעולם הכדורסל תהיה אם ישחק לצד לצד ארון אפללו, רון בראון היה כוכב באוניברסיטת מיאמי. שם הוא ידע לעשות הכל מצוין, מה שאומר שכאן הוא יודע לעשות הכל בינוני, הסייד-קיק של בראון במיאמי – דוראנד סקוט, עולה מן הספסל, ואיתו יונתן "הוויקינג" שולדבראונד, שאני לא יודע מה הקשר בינו ובין הגבוה הורסיטלי ששיחק בת"א בשתי העונות האחרונות. ווילי וורקמן שכיכב בליגה הלאומית בשנה בעברה, יחזקאל סקוורר וגולן גוט המאוד חביב עליי יסגרו את מצבת הגארדים ה-הרבה-יותר-מידי מעובה של הפועל. בקיצור ולעניין, ת"א לא הולכת השנה לשום מקום.

אילת הייתה הסליפרית של העונה שעברה, כאשר נתנה ריצת יפה בסיום העונה ואף עברה את הפועל תל אביב ברבע ולקחה משחק ממכבי בחצי הגמר. אחרי הפרידה מקטש, אילת מיהרה להחתים את שמיר, שמנגד כל-כך התקרר שם במוסקבה שהחליט לקחת את החום לקיצון. בשנה האחרונה אפיק ניסים הראה סימנים של חולשה, כשפתאום – כשהן לא נכנסות – הזריקות הרבות שלו מעבר לקשת נראות מוגזמת (אתוודה שזריקתי שלי זהה לזו של אפיק, כך שאני עוקב באדיקות אחר הביצועים שלו בפרמטר זה). כדיר נראה בקיץ האחרון כמי שנכנס היטב לנעליו של קוז'יקרו כנגר הקרח וטוב הלב, ועם סגל מלא בזרים אלמוניים, המניה הבטוחה היחידה בקבוצה היא ניב ברקוביץ', הבן של, שמשתפר בעקביות מקיץ לקיץ. רגע רגע רגע, אבל אם הסגל "מלא בזרים אלמוניים", זה לא מתכון מושלם לסליפרית, מה כן? המתכון הוא המאמן הנכון, וכל השאר משמשים כתוספת. דן שמיר הוא מטובי המאמנים פה, אבל שמירת שפנים בכובע היא לא אחת ממיומנותיו. אני מאמין שהסיכוי היחיד של אילת – שעל הנייר נראית כסמל הבינוניות – להגיע רחוק, היא במידה והם דגו סקוטי הופסון 2.0, אם כי גם זה לא מבטיח הצלחה, אם מישהו זוכר את סדרת חצי הגמר נגד מכבי חיפה ב-2012.

לדעתי, הסיכוי היחיד שאיזושהי קבוצה תתחרה בכבוד בהפועל ובמכבי, הוא "תרחיש נס ציונה" של קבוצה המתחברת באופן בלתי מוסבר וסך החלקים עולה בהרבה על זה שהמתמטיקה מתירה לו, בדיוק כמו נס ציונה של העונה שעברה. לניסים הציוניים זה עבד במשך רוב העונה האחרונה, ולבסוף הגיל התחבר עם חוסר הכישרון הכללי והקבוצה חזרה למימדיה הטבעיים. אי לכך, ועם עוד שנה בתעודת הזהות של מאירק'ה, אני לא צופה שנס ציונה תקיים את תרחיש נס ציונה. המועמדת שלי? הפועל חולון, וזו הרגשה בלבד.

"הפועל ומכבי", אמרתי לאורך הפסקות האחרונות כאילו מדובר בסלטיקס ובלייקרס. מי הן "שתי הגדולות" הללו?

המאורע המסוקר ביותר מבין אלו הקשורים לכדורסל בקיץ האחרון, היה כמובן מינוייו הפרובוקטיבי של האיש והפרובוקטביות – פיני גרשון – לתפקיד עוזר המאמן של עוזר המאמן של עוזר המאמן שלו (כידוע, גודס היה עוזר המאמן של בלאט, שהיה העוזר של גרשון). בריאיון זוגי רחב של השניים עם רז שכניק ורפאל נאה במדור "שבעה ימים" של ידיעות אחרונות, אמר גודס:

"הרעיון להביא את פיני כעוזר עלה בדיונים משותפים עם ההנהלה, בדיוק כמו המון רעיונות אחרים שעולים, יורדים וחוזרים. איש מההנהלה לא הגיע ואמר, 'אנחנו דורשים שפיני יהיה עוזר', וזה מה שלא מבינים אנשים מחוץ למכבי".

ופיני הוסיף:

"אתם יודעים מה חורה לי בכל העניין הזה, במיוחד אחרי השבועות שבהם אני עובד עם גיא? שהתקשורת פגעה בו. אנשים שפשוט אין להם מושג בכדורסל, שלא ראו את גיא מעביר אימון, שלא יודעים מה התרומה שלו בהשגת אליפות אירופה בשנה שעברה, כותבים שההנהלה של מכבי תל־אביב, בגלל שהיא לא סומכת על גיא, הביאה את פיני גרשון. זה כאב לי יותר מכל דבר אחר. אני אעשה כמה שיותר בשביל גיא ובשביל הקבוצה. אמרתי לגיא: 'לא אחליף אותך, מילה שלי'. מפה תלך עם זה הלאה".

כל הכבוד פיני, הצלחת לעמוד בהבטחה שלך במשך שני משחקים שלמים. ברבע וחצי הגמר הוא עוד ריסן את עצמו, וגם ברבע הראשון של משחק הגמר נראה שהוא כובל את עצמו בכוח לכיסא, אבל אח"כ, הפקק השתחרר. זה התחיל בפסק זמן, כשגודס התחיל לדבר ופיני השתיק אותו, והמשיך בריצה הכה מוכרת משולחן המזכירות, לשופטים, קריצה לקהל והנה הוא רץ להסביר משהו לרנדל. שוב הולך לשופטים ואח"כ מסביר משהו לאוחיון. עד סוף המשחק, הוא בקושי ישב. פיני נכנס למוד המאמן. דקה לסיום, דון שמעון דיבר עם פיני, ובפסקי הזמן הוא התרחק מהספסל ובכלל לא שמע מה הולך. במקרה ומישהו תהה, העסק הזה לא יעבוד.

מה רע במכבי מלבד סוגיית המאמן? בואו נעשה את זה מהר. האמת, זה כל הכיף, אז בואו נעשה את זה לאט.

אלכס טיוס מצוין, רנדל היה מחריד במשחק הגמר (ולא שיחק בשני השלבים שלפניו) אבל אמור להתיישר, כי זה בכל זאת בריאן רנדל, וכאן זה נגמר. ספק אם סופו יצליח לחזור לעצמו, לאחר שהגיע ארצה עם משקל עודף של 18 (!) קילו, והסנטר שהובא כגיבוי הוא אלכס מאריץ', שכאשר ראיתי אותו פוסע למגרש בפעם הראשונה, לא הצלחתי להחליט מה הוא יותר – זקן או שמן. גם ממנו, ספק אם נראה תרומה משמעותית השנה. שאר הפרונט-קורט מורכב מג'ייק כהן, עידן זלמנסון ובן אלטיט הצעירים, שכולנו מחזיקים להם אצבעות, אך בואו נהיה ריאליים, מתי בפעם האחרונה שחקן צעיר התפתח במכבי? למעט דווין סמית', שאולי יעשה הסבה ל-4 סטייל דווין בלו, כאן מסתיים הקו הקדמי המוגבל של מכבי.

יכול להיות שהתדמית של גודס לא מצודקת. כשכולם טוענים שהוא ביישן חסר כריזמה, קשה להתווכח, אבל האם מדובר במאמן יסודי שמכין את קבוצתו בצורה הטובה ביותר? אני לא בטוח. נכון, העונה רק החלה, אבל הפרצוף של טיוס כאשר פארגו קורא לו ל-HIGH PICK&ROLL עשירי בארבע התקפות, ומנגד ירושלים מציגה 4-5 תרגילים מאומנים היטב – אומר הכל.

מצד שני, חייבים לדבר על הפיק & רול הזה. עד להודעה אחרת – החסימה וההתגלגלות שמבצע הצמד פארגו-טיוס, הוא בלתי עציר. נראה כאילו לא משנה מה, פארגו ידע מה לעשות. בין אם זו סיומת קשה שהוא עושה באלגנטיות מרשימה, מסירה לטיוס המתגלגל או הוצאה החוצה, זה עובד. וזה ייתן להם נקודת פתיחה נהדרת לכל תרגיל שיבוא בהמשך.

בנוסף, יש איזה כוכב שקלע 36 נקודות בחצי הגמר נגד נס ציונה. דוויד בלאט לא הרבה לתת דקות ללנדסברג בגלל ההגנה החלשה שלו. הוא מהווה מיס-מאצ'הגנתי נגד שוטינג גארדים וגם נגד סמול פורוורדים. זה מפתיע, מכיוון שמדובר בבחור צעיר, אתלטי ובנוי היטב, אבל אם אתם קוראים כאן אתם לבטח יודעים מי הוא ג'יימס הארדן. לדעתי, העמדה של גודס היא הנכונה. היורליג הוא אופרה אחרת, אבל בליגה לשלנו – לכל הפחות – כמה נורא יהא מצב בו הוא שומר על החלש מבין השוטינג גארד והסמול פורוורד של היריבה? טל דן יקרקס אותו? ניצן חנוכי יעשה ממנו קציצות? בליגה הישראלית, לכל הפחות, מדובר בשחקן חמישייה מן המניין. עוד בחזקת החיובי הם פארגו וטיוס, עליהם כבר דיברתי, וכמובן, גיא "הXXXXXX" פניני. כולכם מכירים אותו, וכלום לא השתנה. הוא ממשיך להיות נהדר בהגנה, הוא ממשיך לצלוף ללא הכרה ונורא מכל – הוא ממשיך להעלות את הרמה שלו בהתאם למספר הקללות הנזרקות לעברו.

מה שבאמת יכריע כמה חשוב גודס, יהיה התפקוד של הגארד מרקיז היינס. כמו פרקינס, פארגו, לנגפורד ורייס, היינס הוא גארד אמריקאי נמוך ומהיר, שהגיע לאירופה וקיבע מעמד של גארד חביב שמסוגל לעשות הכל, אבל לא שונה מעשרות דומיו בכל מקום. השאלה היא – כמובן – מה היה תפקידו של גודס במסורת פיתוח הגארדים שהחלה מכבי. אם יצליח לחזור על התהליך, נאלץ להודות שמדובר בתלמיד נדיר, או אולי בחלק יותר מרכזי משחשבנו בצמד בלאט-גודס. כרגע, היינס נראה קצת מנותק מהמשחק. מידי פעם משחיל שלשה פנויה או רץ לסיים במתפרצת, אבל הוא לא יותר מגארד מחליף. טייריס רייס, להזכירכם, החל באותה צורה.

אם היו מבקשים ממני לתאר את כל שחקני ירושלים בשתי מילים, הייתי אומר "לא יציבים"; לאורך 3 משחקים, לכל אחד מהירושלמים היה לפחות משחק טוב אחד לפחות משחק רע אחד.

בואו נפרק לגורמים. דונטה סמית', ברייסי רייט, דרווין קיצ'ן וג'וזף ג'ונס – הלוא הם 4 הזרים המובילים של הקבוצה. בואו נאמר את זה חד וחלק: הם לא בכושר. לקיצ'ן – שכרגיל לוקח ריבאונדים ומוסר אסיסטים בצרורות, כי הרי מכונת הטריפל דאבל המשומנת במזרח התיכון לא יכולה להפסיק לעבוד, בורחים כדורים מהידיים; רייט, שלוקח זריקות קשות מאוד וקולע אותן באחוזים אליהם רוב השחקנים היו מתים להגיע בזריקות קלות, נעלם לדקות ארוכות ונראה שהוא קצת וויתר על האספקטים הנוספים במשחק; דונטה סמית', שאחד הלבטים הגדולים שלי הוא האם לכנותו "בירד הכהה", "סלואו-מו-לברון" או "מג'יק בפורוורד", פסיבי מידי (כן, זה אמיתי) וג'וזף ג'ונס הוא שחקן שמתבסס על מזל. כל האיכות ההגנתית שלו היא התקווה ששחקן יזרוק בקרבתו, משם הוא יודע מה לעשות, וכל תקוותו בהתקפה היא שיימסר אליו כדור בצבע, או שיינחת ריבאונד בקרבתו, משם הוא לרוב מסתדר. אי לכך, המזל יכול להגיע ברצף מדהים (רבע ראשון נגד מכבי), או להיעלם למשחקים שלמים, כמו נגד הפועל ת"א.

אדם אריאל ובר טימור הם שני "הצעירים המשחקים" של ירושלים (ה-"לא משחקים" הם דניאל גור-אריה, תום מעיין ואיתמר מור). במשחק הראשון נגד הפועל חולון אריאל קיבל את הקרדיט בדמות 17 דקות והחזיר 13 נקודות ומדד +/- שנחות רק מאלו של אליהו והלפרין, בחצי הגמר נגד ת"א טימור קיבל את הקרדיט בדמות 18 דקות והחזיר 12 נקודות ו-PER הנחות רק מזה של דונטה סמית', ובגמר 2 הצעירים שיחקו 12 דקות משותפות (חלוקה שווה), כך שברור מאיפה נובע חוסר היציבות שלהם.

טוני גפני ויניב גרין, הקו הקדמי המחליף של הפועל, היו שני היציבים היחידים בקבוצה. הראשון שיחק בין 20 ל-28 דקות למשחק, והשני בין 14 ל-16. לשניהם היו שני משחקים סטנדרטים (12 נקודות של גפני נגד הפועל ומכבי ת"א ותשע ושבע של יניב נגד מכבי וחולון בהתאמה), ומשחק אחד של היעלמות (2 נק' של גפני נגד חולון ואפס של יניב נגד הפועל ת"א). גם פה, אין תעלומה גדולה. גפני אמנם לא מוכשר במיוחד בשום אספקט, אבל הוא בחור שיסיים את העונה הזו בממוצע דו-ספרתי בנקודות ומעל 6 ריבאונדים למשחק, הוא בכושר נהדר וקופץ כאילו תקרת האולם היא לא מכשול עבורו (וזה כבר לא מלחה, להזכירכם…), הוא שחקן נאמן שאוהב את המשחק והקבוצה (אני לא יודע מה ההשלכות של העובדה שהבחור התאהב על כל הראש בקבוצה לפני שאפילו דרך על הפרקט שלה, אבל הידיעה שבשנתיים הבאות יהיה לקבוצתי שחקן מוכשר שישרת בשמחה את הדגל מוסיפה לי כמה קילוגרמים של נחת), פשוט לקח לו משחק אחד להסתגל. יניב, שכמו כל שאר חברי הנבחרת הלאומית הגיע בכושר נהדר לטורניר, הוא שחקן שלא כופה את עצמו על המשחק – אם יש לו זריקה הוא ייקח, ואם לא, יש די והותר עבודה שחורה לעשות.

ועכשיו, הגענו לעניין האמיתי. הלפרין ואליהו.

יותם הלפרין קלע 20 נקודות ב-24 דקות ברבע הגמר נגד הפועל חולון. ואני התבאסתי. אני תמיד אומר שאם היו מציעים לי שחקן שקולע 20 נקודות ב-80% או שחקן שקולע 25 ב-50%, הייתי לוקח את השני. למה? מכיוון שבמקרה שלו יש לי סיבה להאמין שגם במשחק הבא הוא יקלע 25 נקודות, ובמקרה של הלפרין – וכך באמת היה – אני יודע שהכדורים לא יכנסו עוד פעם בכאלו אחוזים. אז נגד חולון קיבלנו תצוגת תכלית מיותם, שנבחר כמובן למצטיין המשחק ואחר כך גם למצטיין הטורניר, אבל אחר-כך, כצפוי, הוא חזר לממדיו הרגילים. וזהו גבירותיי ורבותיי, סיפור חייו של הבחור. גם בעונה שעברה קיבלנו ממנו משחקים כאלו, וגם בעונה שעברה היוצא מן הכלל העיד על הכלל. בקיצור ולעניין, בגלל שהוא בטח לא שמע את זה אף פעם, יותם, זרוק!

אם נוסיף, ההגנה של הלפרין הייתה ועדיין, אוברייטד להפליא. זה לא שמישהו טוען שמדובר במגן מן השורה, אבל אני לא מבין איך הוא לא נקטל ונאכל חי (סתירות זה השחור החדש, לא?) על הגנת האחד-על-אחד שלו. הלפרין הוא המגן הישראלי בהתהוותו, וזה אומר שבמקום עם הרגליים, הוא שומר עם הידיים והחזה. בכל פעם ששחקן יוצר עליו יתרון, הלפרין עוצר אותו עם הגוף – בדיוק כמו שעשה בקט-סל ואף אחד לא טרח לתקנו – ואז בוכה כששורקים עבירה. ההגנה של הלפרין עושה לי בחילה באופן קבוע.

בניגוד ליותם, אליהו הוא – לפחות מבחינתי – השחקן הכי נעים לצפייה בליגה. אם בשנה שעברה הוא נע ללא כדור והיחיד שטרח להזין אותו היה יותם, השנה הובא לקבוצה מי שאמור להיות ה-BFF החדש של ליאור, דונטה סמית'. דונטה אילתר בשנה שעברה עם אדריאן הנינג, כאשר הוא נאלץ לסמן לו מתי לנוע לסל, וזה הספיק לו על מנת להגיע לרגע מזכייה באליפות המדינה. השנה, עם השחקן שחרט על דגלו את התנועה ללא כדור, נראה לעיתים כאילו הוא הגיע לגן עדן. וכמובן, כשהכוכב של הקבוצה עושה דבר אחד, כולם מחקים, ופתאום אנחנו רואים החלפת מסירות בפוסט בין אליהו וג'ונס, את ברייסי רייט עולה לג'אמפ שוט ולפתע קולט את ליאור רץ לסל ומוריד לו את הכדור, ויש באוויר אווירה של פרגון (פרגון יתר? רק במקרה של יותם. היחיד, אגב, שהולך לסל מבלי להסתכל ימינה או שמאלה, הוא בר טימור הצעיר). בהגנה, ליאור הוא מגן OFF-BALL נהדר – בזכות הזרועות הארוכות כמובן – הבעיה מתחילה שכצריך לשמור על הכדור, שם הוא נוטה להמר ולאבד את השחקן. בארץ, כמו שאמרתי במקרה של לנדסברג, זו לא בעיה, כי מי יקרקס אותו? יונתן "הוויקינג" שולדבראנד? אם (וכאשר) הפועל תגיע ליורוליג, נדבר.

אז מה החולשה של ליאור? מתי הוא נכנס לתקופה רעה כמו בסוף העונה שעברה? לדעתי, ליאור הוא יותר מכל – שחקן של מצב-רוח. אם השחקנים ידאגו לו והמאמן יאמין בו, אני לא חושב שיהיו בעיות.

גולשים יקרים, נשמח לשמוע את דעתכם (המנומקת!). מה הן נקודות החולשה והחוזק של קבוצות הליגה, ושתי הגדולות בפרט?

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. להפועל ירושלים היו את כל הסיבות לנצח 15 הפרש אמש
    מכבי שיחקה ללא דווין סמית וזה חשוב
    מכבי יכולה להיות מעודדת מאוד מלנדסברג שיכול להיות שחקן של 20 פלוס לערב בליגה
    מאריץ סימן שאלה גדול .מכבי חייבת גבוה דומיננטי במקום סופו
    הפועל ירושלים נהגו בתבונה כשהחתימה את טוני גפני וג׳ונס יעשו עבודה שחורה ומתאימים מבחינת הסייז לליגה
    אסור לה להסתנוור מהנצחון. דני פרנקו נראה כמו מאמן שיכול להביא את השינוי המיוחל לקבוצה

  2. אח שלי בציערותו התאמן אצל פרנקו. הוא שיחק איתו שנה אחת במחוזית ( אחר כך עבר לארצית). הבנאדם הוא פריק. הוא היחיד שעשה סקאוטינג בליגה ואח שלי מספר שהייתה להם קבוצה שלקחה את הליגה בהליכה. זה מראה כמה הבנאדם רציני בקשר לעבודה שלו. פרנקו הוא פשוט טיפוס ומקצוען.

  3. אייל,תרשה לי לא להסכים איתך בעינין הספסל של הפועל.
    מימון ככול הנראה הולך להיות שחקן חמישייה-נראה כמו סוג של טנק בצבע שעושה עבודה שחורה,היחידה בקבוצה שיודע לעשות בוקס אוט[היחידי גם בשנתיים האחרונות..]
    חוץ מיזה ספסל סופר ארוך ומגוון,הרבה יותר משאר קבוצת הליגה
    גולן הוא ישראלי לגיטמי של 20-25 דקות בערב,נראה ששיפר את הקליעה בקיץ ולקח צעד קדימה.
    יהונתן-עד עכשיו נראה לא מחובר לקבוצה[כולל במישחק האימון המחריד מול נס ציונה] אבל אני מאמין שזה ישתפר,כשהוא מגיע ביום טוב,מדובר באחד הגבוהים הטובים בליגה
    ווילי וורקמן-סופר חכם,קורא מהלכים,קליעה טובה,ובעיקר מתאמץ המוןנ לחם.בשביל מה שצריך מימנו זה בול.
    על שני הזרים ריו בראון ודוראנד סקוט עוד מוקדם לדבר,זרים בתקציב של הפועל זה הימור,וקטש בניגוד לארז מסוגל ויודע להחליף אותם.ממש לא הייתי ממהר לזלזל בהם,ובמידה ולא יצליחו,יוחלפו.
    ועוד שם אחד-יונתן מור.צעיר,גבוה, מאוד מוכשר שאני מאמין שכולם עוד ישמעו עליו בעוד כמה שנים.פוטנציאל עצום ,לא יודע כמה הוא יוכל לתרום השנה.

  4. לדבר על ה"חולשות" של ליאור אליהו בלי לדבר על זה שהבן אדם לא מסוגל לעשות הגנה ברמה הבסיסית-בעייתי.ואני מאוד אוהב את משחק ההתקפה שלו.

  5. מה שמאוד לא אהבתי זאת התגובה של פרנקו לזכייה כאילו כולה גביע ווינר שנערך באולם שלך שהקבוצות רק החלו להתאמן וכבר הוא אומר משהו כמו צחקו על הבת שלי שאני לא במכבי אבל הוכחתי שאני ראשון. לאט לאט בחור הצהרות כאלה נותנים בסוף העונה לא אחרי טורניר הכנה. מעבר לזה שאני חושב שהוא מאמן מצויין. לגבי מכבי אז ראיתי רק את משחק הגמר ודווקא התרשמתי לרעה מפארגו שאני פשוט מרווה שזה חלודה על כך שהוא לא הוביל והיה השחקן המרכזי של קבוצה מאז ימי מכבי הקודמים.

  6. סקירה מצויינת, ראיתי את הדקות האחרונות במשחק והיה מגניב לראות את המתקן המשובח שבנו בירושליים, כיף גדול.
    לגבי איכות הקבוצות, ממש ממש עוד לא התחילה העונה וזה כל כך מוקדם לשפוט איך זה יראה עוד חודש חודשיים.
    מה שבטוח- בלי בלאט, הבלוף של מכבי יתגלה ויראו שבכל השנים האלו שהיו בטופ עם סגל בינוני מינוס ההצלחות לא הגיעו במקרה או בזכות מערכת הסקאוטינג הנדירה, אלא בזכות האיש על הקווים.

  7. אייל, סיכום מצוין ומקצועי שכתוב נהדר.
    אני באופן אישי מציע להפועל ירושלים ולאוהדיה להרגיע. בסך הכל מדובר בגביע ווינר שהפועל הגיעה אליו עם הייפ מטורף בגלל האולם החדש שעזר לה לזכות.
    אבל אני עוד לא רואה את הפועל זוכה כ"כ בקלות במקום השני (בטח ובטח שלא בראשון) יש עוד מספיק קבוצות שיכולות לקרוא עליה תיגר וזה כולל את חיפה, הפועל ת"א ומי יודע מי עוד (בליגה הישראלית קשה לחזות).
    עם כל הרצון הטוב קבוצה שנבנית על ישראלים כמו אליהו והלפרין היא כבר בבעייה. הלפרין אולי טוב בגביע ווינר אבל כשהמים רותחים הנקניקיות צפות והלפרין הוא הנקניקיה הראשית ונעלם תמיד שצריך אותו (חוץ ממשחק אחד במדריד).
    מכבי גם נראית פגיעה העונה ומהמקום שהיא הגיעה אליו בשנה שעברה היא יכולה רק לרדת והפועל אם תתחבר תוכל לתת לה פייט אבל יש עוד הרבה זמן בשביל להתחיל להסיק מסקנות.

  8. תודה לכל המגיבים. כמובן שעוד מוקדם להסיק מסקנות, אבל בהשוואה לשאר אוהדי הפועל שהחתירו את האלופה בתום המשחק מול חולון, אני איטי 🙂

  9. אייל תודה רבה על הטור.
    אני עדיין לא לגמרי בעניינים ….עדיין בפגרה.
    אך מהתרשמות ראשונית (בקושי ראיתי את הטורניר …אך עקבתי קצת)
    יש לי כמה תובנות לעצמי.
    1. בניגוד למה שאמר יאיר בתגובות הרי שלהתרשמותי מכבי ת"א וירושלים הם ליגה אחת מעל כולם.
    מכבי ניצחה ב 15 ו 16 את גליל ונס ציונה.
    ואילו י"ם הביסה את חולון והפועל ת"א.
    נכון הם פה ושם יפסידו אך נכון לעכשיו הם בפער גדול מהיתר זה נובע מכמה סיבות בראש ובראשונה
    בירושלים העובדה שהם שמרו על בסיס מהשנה שעברה וחיזקו מאד את הספסל בעיקר בישראלים …אם אשתקד זה היה רק הלפרין ואליהו הרי שפרנקו נותן דקות משמעותיות לגרין ואריאל ….ואני מאמין שבניגוד לגרינברג הוא יעשה כן גם בשלבי ההכרעה וכן בר טימור מחזק את הספסל.
    גם מכבי שמרה על בסיס וגודס וגרשון הם צוות מספיק מנוסה וחזק בכדי לא ליפול יותר מדי.

    2. אשר לשאר הליגה נראה שמה שהיה הוא שיהיה וזה משמח.
    כולם יכולים לנצח את כולם ..והכל צמוד ראינו את נס ציונה מפתיעה את חיפה וכן את הפועל ת"א מנצחת את אילת בשני משחקים צמודים ודרמטים.

    3. הקרב בין ירושלים לת"א מבטיח רבות (כמעט כמו תמיד) כאן אני בהחלט מתחבר ליאיר …הפועל לא צריכה לצאת מגדרה ויש לה דרך ארוכה…צריך לזכור שלמעט טיוס למכבי אין כיום גבוה משמעותי ערב הבעיות של סופו ,הפציעה של ראנדל וההתאקלמות של מאריץ.
    כלל לא בטוח שזו תישאר מצד הגבוהים של מכבי בהמשך העונה.

    4. לנדסברג היה ללא ספק שחקן הטורניר מרתק מאד לראות את מקומו ומעמדו במכבי.

    5. בעניין פיני /גודס איני אוהב את הזכוכית מגדלת.
    דובר מספיק במהלך המוזר הזה….אני אישית מאמין שאין פני פיני לתפקיד המאמן הראשי (ייתכן ופניו לתפקיד הג'נרל מנ'גר /הצנהל המקצועי) ….בין אם אני צודק או טועה ….לא ניתן לסרס את פיני ולומר לו אל תגלה מעורבות אל תביע דעתך…במיוחד שמדובר במאמן שנתן לא פעם לעוזריו לקבוע ואפילו לשחקניו (ע"ע עדי גורדון גמר גביע 1996 ).

    6. מישהו מוכן להסביר לי למה מורן רוט לא מצא קבוצה ? (ואיני מקבל את ההסבר עקב ההשעיה שתוטל או לא בגלל שהוא לא התייצב לנבחרת).

    1. תודה אהרון, חיכיתי לתגובה שלך.
      1. מסכים. מוזר לי שטימור ואריאל משחקים לסירוגין, איפה התעוזה?
      2. "מפתיעה את חיפה" זה בעייתי. חיפה היא ממש לא הקבוצה האלופה והפייניליסטית בשנתיים האחרונות. אני איתן בדעתי שהליגה נחלשה.
      3. ההחתמה של שני הגבוהים הבינוניים של הפועל מרמזת על העובדה שכבר לא פשוט להשיג גבוה איכותי. מצבת הגבוהים אולי תשתנה אבל כנראה לא לטובה.
      5. לא טענתי שהוא יחליף את גודס. הוא אמר זאת באופן חד וחלק תחת כל עץ רענן, כך שיהיה לו קצת קשה לשבור את מילתו. מה שאני טוען הוא שההיררכיה בין השניים כנראה לא מספיק ברורה.
      6. תמיד הייתי מתומכיו הגדולים של מורן. לא ברור.

  10. היי איל נהניתי לקרוא את הסיקור שלך.
    הארנה באמת כל-כך נוראית?
    כמו שאמרו לפני עוד מוקדם באמת לקבוע מה יהיה אם הקבוצות השנה אבל ממה שראיתי הרמה ממש לא טובה, כל השחקנים חלודים מקווה מאוד שיהיה שיפור ומהר.
    השילוב פיני-גודס הוא באמת מגוחך.
    מכבי שוב פישלה בעמדת הגבוה.
    ירושליים שבנויה כמו שאמרת בעצמך על יותם והלפרין תמשיך להיות בינונית למרות שאני מקווה שלא.
    חיפה כנראה ויתרה על העונה לפני שהתחילה וחבל.
    אילת, חולון, נס-ציונה והפועל תל אביב יכולות להפתיע.
    מקווה שתהייה לנו ליגה טובה השנה.

  11. בהתייחס להפועל, שמח על השחקנים שהשאירו אולם בעיני הקומבינציה גונס וגפני נחותה מפרחובסקי ודנקן, החזקתי מאוד מפרחובסקי ולדעתי הפועל לא שיחקה עליו מספיק, קולע בימין ושמאל, חצי מרחק, ריבאונד והגנה סבירים.. אין כאלה הרבה באירופה, נראה כי הפועל מכוונת ליורוקאפ וזה בסדר בעיני, כרגע ביורוליג גדול עליה, מה שכן ראיתי את חצי הגמר והגמר ונראה שאליהו ממש משתדל בהגנה וזה חידוש גדול.. מקווה שתהיה המשכיות.השחקן המרתק בעיני הוא גפני שאמור לעלות מהספסל, הוא עדיין לא הצליח ממש בשום קבוצה, מקווה שהקליעה שלו תהיה יציבה ואז הוא יהיה באמת נכס.

    1. דאנקן היה שחקן אדיר מהטובים שהיו כאן, עם קליעה רכה מכל טווח, קבוצתי, כמעט ולא טועה ועם אופי נהדר. הבעיה היחידה איתו היא שאין לו רוע מהסוג של בלו. הוא נותן למשחק לזרום ואם לא יזרום לכיוון שלו הוא יעלם. פרחוסקי שחקן מוכשר אבל רך ביחס לגודלו. ציפיתי משחקן בגודל הזה להיות אגרסיבי בהרבה אבל הוא הרבה פעמים ברח החוצה. לזכותו יאמר שלא תמיד שיחקו עליו וזו גם אשמת המאמן.גפני וג'ונס פחות מוכשרים, אבל מביאים איתם אגרסיביות ורוע שהיה מאד חסר בעונהה שעברה.

  12. איל ישר כוח על הסיקור.
    כמו שאמרו לפני זה שלב מאד מוקדם להסקת מסקנות, ובכל זאת לפחות על הנייר נראה שבהפועל הסיקו מסקנות מהעונה שעברה ותיקנו הרבה נקודות ראויות לשיפור. ראשית בעמדת המאמן- פרנקו מאמן מאד יסודי ואקטיבי שמגיב היטב למתרחש במגרש בניגוד לגרינברג שנתן לשחקנים קרדיט מוגזםן וחופש פעולה כנראה מוגזם. אצל פרנקו אין הפקרות הגנתית ומי שיפשל ירד לספסל.
    נקודה נוספת היא האגרסיביות- הפועל בעונה שעברה הייתה קבוצה שאוהבת להניע כדור ולחפש את האיש החופשי, הבעיה התחילה מול קבוצות ששמרו אגרסיבי ומנעו את הנעת הכדור. לא סתם ירושלים התקשתה מול חולון הפועל ת"א וחיפה והקבוצה הרוסית עם השם המוזר. המשותף להן היה כדורסל מאד אגרסיבי שהקשה מאד על הפועל לשחק את הסגנון שלה. דונטה סמית', גפני וג'ונס הגיעו בין השאר כדי להוסיף מימד של אנרגיה ואגרסיביות למשחק הקבוצה.

    למכבי בעיה גדולה בקו הקדמי בגלל מצבו הלא ברור של סופו והפרישה של בלו שהשאיר אחריו חור שקשה לראות מי ממלא. רנדל שחקן קבוצתי נהדר , שומר נפלא אבל מועמד לפציעות. דווין סמית' הוא אחד מאנשי המפתח העונה בעיקר בעזרה בכ"ח אבל באופיו הוא שחקן משלים. אבל השאלה המרכזית לגבי מכבי היא אופי היחסים בין ג"ג גרשון את גודס. יהיה מעניין לעקוב

  13. התפלאתי על השמות הלא אטרקטיביים של גבוהי הפועל.
    לדעתי הם לרחו אותם כברירית מחדל (עדיף מכלום ).
    ולאחר מוקדמות היורוליג ייתכנו שינויים.
    דבר נוסף לא נראה לי שהפועל מכוונת ליורוקאפ.
    אמת היא שיש קבוצות חזקות ממנה במוקדמות אך הפועל צריכה לעשות ותעשה כל שיש ביכולתה ע"מ להשיג את הכרטיס הכ"כ מיוחל ליורוליג ….לדעתי יש לה סיכוי לא רע בכלל מכיוון שבתחילת העונה לוקח לקבוצות הרבה זמן להתחבר ולכן למשל חימקי הופתעה אשתקד.
    הפועל שומרת על חלק ניכר וחשוב מהסגל אשתקד ו…בנוסף זר כמו סמית מכיר את המאמן ואת האקלים ולכן הסיכוי בהחלט קיים.

  14. להפועל יש מספיק סקוררים שיעשו נקודות כמו סמית ורייט. גפני וג'ונס לא באו להיות כוכבים אלא שחקנים שיוסיפו הגנה ואגרסיביות ויתרמו בכ"ח ונקודות ולפחות בגביע ווינר נראה שזה מה שהם מביאים איתם. מאד מוקדםפ להעביר ביקורת וצריך לחכות כדי לראות מה יצא מהתבשיל.

    1. ירושלים חיכתה כל הקיץ בשביל לא להתפשר בגבוהים.
      השחקנים הללו שיחקו בארץ ואנו מכרים אותם .
      לא לשמות הללו התכוונו.
      קח גם בחשבון שסוללת הגבוהים של מכבי לא הגיעה מהסיבות שמניתי קודם לכן.
      בקיצור אין ביקורת עליהם ספציפית רק אמירה פשוטה שלא להם חיכו בירושלים (בראש ובראשונה פרנקו שאף אמר זאת ).

        1. או לחליפין למצוא מציאה ….פרנקו האמין שתיפול לידו מציאה ….הוא אף אמר זאת ….בכל אופן הזמן דחק וגביע ווינר היה בפתח וכן מוקדמות היורוליג לכן הוחתמו שני גבוהים סולדים …אני מתקשה להאמין שלא יהיה שינוי בסגל בהמשך העונה.

          1. יכול להיות, אבל יש מצב שדווקא שני השחקנים האלו ישלימו טוב את הסגל דווקא בגלל שאינם כוכבים גדולים. אין ספק שמרכז הכוח של הקבוצה הוא הקו האחורי שהתחזק משמעותית עם הצירוף של סמית' וחיזוק הספסל הישראלי. אם היו מצליחים להשאיר את דאנקן זה היה יכול להיות אדיר. בבל אופן למוקדמות היורוליג זה מה שיש ונקווה שזה יספיק

  15. היריבה הראשונה ברבע הגמר היא נימברוק הצ'כית קבוצה קבוצה חזקה שכבר עשתה צרות לקבוצות ישראליות אבל לא יריבה שאי אפשר לעבור, אם הפועל תנצח היא תשחק בחצי הגמר מול קאזאן שהיא על הנייר הקבוצה הכי חזקה בטורניר וקבוצת יורוליג מבחינת תקציב וסגל. אם תנצח היא תקבל בגמר אחת מהארבע האלה: ליון ושטרסבורג הצרפתיות, גורה הפולנית, אוסטנד מבלגיה או לבסקי סופיה. המנצחת תעפיל ליורוליג. על הנייר מדובר במשימה קשה אבל אני מקווה שהפועל תצליח להתעלות, במיוחד כשחלק מהקבוצות עדיין לא נכנסו לכושר מלא ויש סיכוי להפתיע.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט