יומן אליפות מכבי חיפה (2) – קצת שמח קצת עצוב/מתן גילור

הנה מתחילה לה עוד עונה ואני קצת שמח אבל גם קצת עצוב.

קצת שמח כי שוב אלך לראות את מכבי, אבל גם קצת עצוב כי יהיה לי פחות זמן משפחה.

קצת שמח כי אסע לערים אליהן איני מגיע דרך קבע, אבל גם קצת עצוב כי זה יעלה כמה אלפים בשקלול של כרטיסים + נסיעות + אבדן שעות עבודה + מזון.

קצת שמח כי הולכים לשחק באצטדיון חדש וחדיש, אבל גם קצת עצוב כי מרגיש לי שעזבתי בית עם זיכרונות רבים.

קצת שמח כי יש קפטן חדש ונוצץ, אבל גם קצת עצוב כי הפרידה מהקודם היתה צריכה להיות ראויה הרבה יותר.

קצת שמח כי סגל השחקנים נראה טוב ומאוזן בהרבה מהשנים הקודמות, אבל גם קצת עצוב כי יש פחות מקום לשחקני בית.

קצת שמח כי מכבי מכרה כבר קרוב ל-16,000 מינויים, אבל גם קצת עצוב כי עכשיו יהיו יותר בעיות חניה ומאבק בהגרלה על כרטיסים לחלק ממשחקי החוץ.

קצת שמח כי עכשיו נחזור להתווכח על כדורגל בפייסבוק, אבל גם קצת עצוב כי נזנח את הנושאים החשובים בהרבה של כלכלה וחברה.

קצת שמח כי סוף כל סוף אני מתחיל עונה עם ציפיות, אבל גם קצת עצוב כי זה פתח לאכזבות.

קצת שמח כי זה נשברת השגרה של חיי היום-יום, אבל גם קצת עצוב כי קשה להתרכז בשגרה הזו לפני משחק.

קצת שמח כי המחאה נגד טאלב טוואטחה שהזיקה לקבוצה נשארה בעיקר בשוליים, אבל גם קצת עצוב כי שחקן שאלים כלפי אוהדים לא ראוי ללבוש את החולצה הירוקה.

קצת שמח כי מתחילה מחאה אמיתית שבאמת יכולה להוביל לשינוי בכדורגל ובמחירי הכרטיסים תחילה, אבל גם קצת עצוב כי זה עלול לעלות לי במספר משחקי חוץ שלא אזכה להיות נוכח בהם.

אז ככה אני – קצת שמח אבל גם קצת עצוב.

ובעיקר כבר לא יכול לחכות שיתחיל כבר.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=inwERWgY7DY&w=420&h=315]

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. מתן תודה רבה נחמד מאד לראות אוהד אותנטי של חיפה.
    איני אוהד חיפה אך יש לי סמפטייה רבה לקבוצה זו.
    אני זוכר הרבה דברים מההיסטוריה של חיפה שמתחילה מבחינתי (ואולי מבחינת אוהדי חיפה רבים …) בשנת 1983-1984
    1.אני זוכר את השער העצמי המדהים ואולי היפה בהיסטוריה של איתן אהרוני שעלה לחיפה בהדחה בסיבוב הקודם בגביע להפועל לוד ז"ל (שהדהימה לבסוף וזכתה בתואר הזה ….מתן אתה יודע על מה אני מדבר ? )
    2. אני זוכר את המאבקים מול בית"ר את שער האליפות של סלקטר מול עמידר.
    3. אני זוכר את השער של אוחנה בגמר 85 בדקה ה86 אחרי הדהירה של שירזי.
    4. ואת הניצחון בשמינית גמר 86 (2-3 ).
    5. אח"כ אני זוכר את הטרגדיה הכואבת של אבי רן ז"ל שגרמה לי לטראמת ילדות.
    6. לא ניתן לשכוח את גמר 89 ובעיקר את השער המדהים ביותר שנראה בארץ בעיני השער של עופר מזרחי בזמן הפציעות שהשווה ל 2-2 וגרם לאבי ז"ל לקפוץ משמחה ולי לבכות בבכי תמרורים שנפסק רק בפנדלים בהם הדהימה בית"ר ולקחה את הגביע בעונת הפרישה של אורי מלמיליאן (ואבי כהן )
    7.אני זוכר שראובן עטר עלה לבוגרים ונתן עונה נפלאה עם קלינגר באליפות באותה עונה.
    8. אני זוכר את עונת הדאבל המדהימה של 90-1 עם היריבה הגדולה מפ"ת של גרנט. אני זוכר איך ברקוביץ זכה בתואר תגלית העונה ,בנין נבחר לשחקן העונה וראובן כמובן השלים.
    9. אני זוכר את עונת האליפות המתוקה של 93-4 ללא אף הפסד …לא ניתן לשכוח את ה 0-5 ואת השערים של מזרחי ,עטר גצקו והולצמן
    אך בעיקר את השער של עטר
    10. לא ניתן לשכוח את ה 1-3 על טורפדו מוסקבה עם השער של פץ וכמובן שער הניצחון הדרמטי של הולצמן .
    11. ואת שיתוף הפעולה והזכייה בגביע בשנת 94-5
    לצערי דווקא מאז יש לי פחות זכרונות
    אמנם אני זוכר את העפלה לליגת האלופת ואת פרליה ,זאסטסטאס ,יעקובו ורוסו
    כן אני זוכר את בניון ואת קטן מנצח את פ.ס.ז
    ואת אובדן האליפות בגלל הקיזוז המעוות אך גם את הניצחון בהנהגת קטן שנה אחת אח"כ.
    אני זוכר גם את כל אבדן הגביעים בעיקר בגמרים.
    בקיצור יש לי סימפטיה גדולה מאד למכבי חיפה בטח כשהיריבות העיקריות הן מת"א.

    .

  2. תודה.
    יש לך פה ושם טעויות קלות בעובדות, אבל זה לא באמת משנה.
    הואיל ואני יליד 83', האופן בו תיארת את המאורעות זו ההיסטוריה של מכבי כפי שאני מכיר אותה.
    היום מתחילה כתיבתו של פרק חדש.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט