על מהויותיו של הספורט – עתיד הספורט (26)

 

future412
future412

על מהויותיו של הספורט –  עתיד הספורט (חלק עשרים ושישה) / מולי

אחרי שראינו משך פרקים רבים חלק ממהויותיו של הספורט, ברצוני לשאול היום מה יהיה עתידו של הספורט?

הספורט מלווה לדעתי את האדם משחר קיומו. אם אנו בוחנים יונקים אחרים, הרי אנו מגלים אותם משחקים מגיל צעיר זה עם זה, כשהמשחק הזה מיועד בראש ובראשונה לתרגל אותם לכישורי השרידה שלהם. במידה רבה, גם הספורט הוא כלי מתוחכם שהמציאה האבולוציה כדי שבני האדם ישפרו את כישורי השרידה שלהם.

מהיותנו יונק שהיו לו אויבים, האבולוציה סיפה חנו יכולות גופניות שישמשו אותנו הן במנוסה מאויבים, והן ביכולת להתמודד מולם. את הכישורים הללו של זריזות, כוח, מהירות וכדומה היה עלינו לפתח שכן רק פיתוח מתמשך ומאומץ, דהיינו תרגול,  מסוגל לשפר ולפתח בנו את היכולות הללו.

מה לעשות, אבל, שכל היכולות הללו הן משעממות כשעושים אותן שוב ושוב ושוב?  לשם כך פיתחה בנו האבולוציה הן את יכולת התחרות, הטמונה בנו מראש מעצם היותנו יונקים החיות בקבוצות שיש להם מנהיג ומדרג, והן את המשחק , שהוא אמצעי להפוך את התהליך המשעמם של פיתוח הגוף ויכולותיו למרתק ובעל דמיון.

וכשמצרפים יחד את המשחק עם פיתוח הגוף ומיומנויותיו –  מקבלים את הספורט.

עם השנים משגילה האדם יכולות ומיומנויות נוספות, הוא  השכיל לשלב אותם אל תוך גבולות הספורט: אחרי המצאנו החנית ואת החץ והקשת ככלים לצייד, להגנה ולהתקפה, מיהרנו לשלב אותם לספורט. בימינו אמנם זריקת כידון אינה שימושית לצייד ברוב התרבויות, אך מה תאמרו על יכולת הקליעה למטרה באמצעות כלי שונים?

עם השנים האדם למד לגדל בעלי חיים, ואז הפך את מיומנויות הגידול לספורט, החל מתחרויות לכידת עגלים באמצעות פלצור (לסו) והמשך בגז כבשים.

מעצם היות האדם בעל חיים שבטי ומדרגי, ישנן מאז ומתמיד תחרות ויריבות בין הקבוצות השונות של בני האדם. משך אלפי שנים היריבויות הללו התבטאו בלחימה בעלת אופן גופני: קרב חרבות, קשתות, רמחים, רכיבה, כידונים, ועוד. החברות השונות, בבואם לנסות להכשיר את הילדים להיות לוחמים, טיפחו את היכולות הגופניות ואת מיומנויות הללו ששימשו הן להשגת אוכל, הן להגנה והן להתקפה.

אמת, לא כל החברות בימינו עושות כמעשה ספרטה של פעם, ומחנכות את הנערים בחינוך צבאי שכולל תהליך חישול המורכב מהסתפקות במועט ופיתוח הגוף ויכולות הלחימה.  גם חינוך הנערות בזמנים המודרניים אינו כולל בעיקר אימונים גופניים שהספרטנים, שראו בגוף האישה כלי להולדת חיילים, רצו לחשל גופנית.

אבל כמה מכם התחילו לעשות אימוני ריצה לקראת הטירונות? כמה מאיתנו השתתפו בלימודי הספורט בבית הספר ועשו בגרות (חובה) בספורט? האומנם זה אך ורק מאחר וספורט בריא? ויותר מכך, כמה מאיתנו "שומרים על כושר" לקראת אימון המילואים כדי שהמסעות המילואים לא יהיו סיוט מוחלט?

אמנות המלחמה אכן שונה בימינו. המצאנו כלי מלחמה שדורשים פחות מיומנויות ריצה וסחיבה ויותר מיומנויות אחרות (אם כי קליעה למטרה מהווה מעלה בכולם), ואגן בחברה המודרנית הספורט כבר פחות חיוני ללחימה עצמה. ועדיין, בכל טירונות יש דגש על ספורט! מדוע? הסיבה היא שהספורט לא רק משפר את היכולות הגופניות שלנו, הספורט מלמד אותנו שיתוף-פעולה, מלמד אותנו משמעת ככלל ומשמעת עצמית בפרט, מלמד אותנו כוח רצון ובעיקר מלמד אותנו לעשות את שהורגלנו ותרגלנו בצורה אוטומטית. כל אלו מיומנויות שלצבא יש כורח שיתקיימו אצל החיילים.

לעתים גם השלטונות משתמשים בספורט וביריבויות הספורטיביות כאמצעי לניקוז האלימות הקיימת בחברה. נניח לרגע שבחברה הישראלית של ימינו יש כל יום עשרה מקרי אלימות. כעת ניקח את החברה הישראלית ונעלים ממנה את הספורט, הן את העיסוק הפעילות הספורטיבית וחשוב אפילו יותר את הצפייה ההמונית בפעילות הספורטיבית הן במגרשים והן בטלוויזיה. כמה מקרי אלימות יהיו ביום לדעתכם? לדעתי האישית לפחות אלף. הספורט הוא ללא שום צל של ספק מנקז האגרסיות החשוב ביותר בכל חברה אנושית.

יותר מכך,  המשטר מעודד לעתים יריבויות ספורטיביות כפי שכתב רענן ריין במאמרו " 'הספורטאי הראשון': פוליטיקה וספורט בארגנטינה הפרוניסטית"  שהופיע בגיליון 63 של "זמנים": "עדיף למשטר שהאוהדים הפנאטים יעסקו בנושאים ספורטיביים ולא פוליטיים ויתעמתו על בסיס של יריבות בין קבוצות מאשר בין מפלגות פוליטיות"

המשטר גם מבקש לשלוט על נושא ההימורים ולמסות אותו, ולכן ינסה שהימורי הספורט  יהיו בחסות המדינה, וכך ברור שאובדן הספורט פירושו אובדן הכנסות למדינה.

אי קיומו של הספורט יהווה אובדן גם לכלי התקשורת שהרי שידורי הספורט הם מהתכניות הפופולאריות ביותר אם לא הפופולאריות מכולן. כבר המשורר הרומי הסאטירי, דקימוס יוניוס יובנליס, לגלג על ההמונים שניתן לקנותם באמצעות "לחם ושעשועים", טקטיקה בה נקטו השליטים מאז ומתמיד.

אז לאור כל אלו, מה יהיה עתידו של הספורט?

אני מאמין שכל עוד הקיום האנושי יסתמך על גוף בשר ודם, יהיה ספורט בנמצא. ענפי הספורט השונים אולי ישתנו, בטוח שיופיעו ענפים חדשים שייתכן שייערבו מידה רבה יותר  של מיומנויות חשיבה ופחותה יותר של מיומנות גוף, וברור שסוגי הספורט העתידיים יהיו רלבנטים יותר לאנשי העתיד, אם כי סביר שלפחות חלק מהענפים העתיקים ישרדו בדרך זו או אחרת. אני סבור שהיצור האנושי, מעצם מהותו,  תמיד ימצא לעצמו דרכים להתעלות על פני אחרים ולנסות להוכיח את עליונותו, ותמיד יהיו מי שינסו לתעל את הדרכים הללו לטובתם.

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי באתר: https://bit.ly/2SdfhwD

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. כתבה מאוד מעניינת עם מובאות וציטוטים.
    כל הכבוד על הידע הרב, השכלנו.

    ספורט היום זה תחליף למלחמה. פעם שני כפרים סקוטים היו שוחטים אחד את השני, כולל את הילדים, היום הם משחקים רוגבי. קצת יותר מעודן . . .

    1. יצר התחרות הוא מולד. אדם מתחרה מיסודו – על אשה, על ממון, על שררה. ספורט יישאר לעולם ועד.
      לדעתי הוא יהפוך ליותר ויותר EXTREME כי אנשים משתעממים ממה שהיה ורוצים דברים חדשים. מצד שני בגלל גודל האדם וחוזקו המתגבר, יתווספו יותר ויותר חוקים המגבילים את יכולתנו להזיק (כמו פוטבול).
      יצטרכו גם להמציא תחרויות שונות כי בכמה מקצועות הגענו כמעט לקצה גבול היכולת, ובגלל E=1/2M2 (ה-2 זה בריבוע), ייקח יותר ויותר זמן עד שיישברו שיאים חדשים, אז אם ב-100 מטר לא יישבר שיא ב-25 השנים הקרובות, א"ק תצטרך להמציא תחרויות חדשות.

להגיב על D-Rose לבטל

סגירת תפריט