על מהויותיו של הספורט – על ספורט ומדע (22)

ספורט ומדע
ספורט ומדע

 

 

 

 

 

 

על מהויותיו של הספורט –  על ספורט ומדע  (חלק עשרים ושתיים) / מולי

 מאז ומתמיד היה המדע מעורב בציד ובספורט. הצורך לזרוק רחוק יותר, גבוה יותר וחזק יותר ולו על מנת להשיג בעלי חיים ופרות כמו גם לשמור על טווח ביטחון מחיות מסוכנות עמד מאז ותמיד בבסיס שאיפתו של האדם.

יש בטוענים שהנשק הראשון היה האלה, אך כנראה שהשימוש הראשון במדע כדי לשפר את הנשק היה.  איני יודע כמה  מכם שמעו אי-פעם על האטלאטל, אך זהו כלי עשוי עץ ששימש עוד בזמנים הפרהיסטוריים את בני האדם כמנוף להטלת חניתות  במהירות של כמאה וחמישים קמ"ש ולמרחק של יותר ממאה מטרים.

ניתן לקרוא יותר על האַטְלַאטְל בקישור הבא: http://en.wikipedia.org/wiki/Atlatl

הצורך להיות מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר, מדויק יותר, חכם יותר  ובעל כישרון התמדה רב יותר הוא צורך שמאז ומתמיד עמד במהותו של כל ספורט, והמדע ליווה את כל סוגי הספורט (כמו גם את כל כלי המלחמה) יד-ביד לאורך כל ההיסטוריה במטרה לשפר הן את הספורטאי והן את מגוון הכלים העומדים לרשותו.

אתה מבקש שהקשת תהיה מדויקת יותר, שהמוט  ירים אותך גבוה יותר, שהכידון יעוף רחוק יותר? אתה מבקש שהאימונים שתעבור יהיו יעילים יותר, שהגוף שלך יהיה במיטבו ולארוך יותר זמן? אתה מבקש שתוכל ללמוד מן השגיאות שעשית? בכל אלו ויותר ילווה אותך המדע.

למעשה המדע מלווה אותנו בימינו בכל פן ופן של הספורט: אתה מבקש לדעת למי מהילדים יש סיכוי גדול יותר לגבוה? למדע יש תשובה. אתה מבקש לשפר את הזיכרון של הספורטאי, למדע יש תשובה, אתה מבקש לטפל בפציעה, למדע יש תשובה. יותר מכך, נכון לעכשיו המדע הולך קדימה ומשפר כל הזמן את התשובות שלו: פציעות שפעם סיימו קריירה מטופלות בימינו כעניין של שגרה ותוך פרק זמן קצר יחסית, מצבו הגופני של האיבר הפגוע חוזר למה שהיה.

המדע מאפשר גם את שיפור התחומים שמלווים את הספורט: שידורי טלוויזיה, אצטדיונים טובים ובטוחים יותר, ואפילו שיפוט טוב  והוגן יותר.

המדע משתמש בכלים כגון סטטיסטיקה כדי לכוון טקטיקות, אסטרטגיות וכדי לנתח פעולות של ספורטאים, הן כדי להבין כיצד דברים נעשים, הן כדי להעריך את היכולות (חסרונות וחוזקים) של הספורטאים ובמיוחד על-מנת להבין כיצד יש לעשות דברים בצורה טובה יותר.

המדע מאפשר גם שחזור פעולות שנעשו, בהילוך חוזר אטי למשל, ועל ידי כך לנתח היכן בוצעה השגיאה ומה היו הגורמים לה מתוך ניסיון שלא לחזור על השגיאה שוב.

המדע, באמצעות אמצעי התחבורה כמו-גם אמצעי התקשורת,  מאפשר סקאוטינג טוב יותר ומיפוי ספורטאים העונים על הצרכים להם נדרש המבקש, ומפחית את האלמנטים הנעלמים שבהבאת ספורטאי חדש.

המדע מלמד כיתד להביא את גופו של הספורטאי לכושר הרצוי וכיצד לשמור עליו שם, הן באמצעות תזונה, הן באמצעות עבודה על מערך שרירים זה או אחר ומלמד במקביל את הספורטאי כיצד להימנע כמה שיותר מפציעות.

ובעיקר, המדע משמש בעיקר ככלי היחידי כמעט באמצעותו ניתן לפתח אלמנטים חדשים במשחק. הדמיות מאפשרות בדיקה וניתוח של תיאוריות מבלי לסכן את הספורטאי.

בימים אלו נכנס המדע לתחום חדש, לתחום שמאחד את הגוף והנפש. ואכן שחקנים מלמדים עצמם באמצעות שיטות מדעיות דרכים לשפר את הנפש שלהם בזמן התחרות: ריכוז, התמדה, כוח רצון ועוד.

עברנו הרבה מאז הומצא האַטְלַאטְל, אך דבר אחד מהותי לא השתנה: המדע ליווה, מלווה ויש לשער שתמיד ילווה את הספורט במרוץ הבלתי-נגמר לשיפור יכולותיו של הספורטאי.

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. בשהמדע מבהיר את הלא ברור ומאיר את הלא יודוע אובד קצת מהקסם בספורט….
    אני חושב שזה היה מוצדק לבטל את חליפות השחיה הביוניות, המדע שם הלך קצת רחוק מדי.
    במיוחד בהקשר של הספורט לפיתוחים מדעיים צריך לפעמים לשים גבול.
    הדוגמא הברורה ביותר היא השימוש בסמים משפרי הישגים.
    זה פיתוח מדעי.
    זה משפר הישגים.
    וזה אסור 🙂
    תודה על הפוסט

  2. הייתה פינה ב ESPN שמשלבת מדע וספורט לא מה שתכוון המשורר 🙂
    http://www.youtube.com/watch?v=ueJ3hZZgZj8

    לדעתי שילוב נכון של ספורט ומדע יגרמו לספורטאי להגיע לקצה גבול היכולת
    בשחייה תוצאות ושיאי עולם של לפני עשור נראות עלובות , שימוש בבגדי ים חדשים

  3. כתבה מעניינת. רק תיקונצ'יק – מה שמתואר כאן זה לא מדע, זו הנדסה. האמנות של שיפורים קטנים ומצטברים לתועלת האדם. אנחנו כולנו מכורים להנדסה ולשימוש בטכנולוגיה בכל תחומי החיים. כל דבר מנסים לשפר וכך גם בספורט.
    אני מסתכל על החתולה בחצר שלנו, ישנה באיזו פינה צפופה עם חפצים שמפריעים וכל הגוף שלה עקום. בחייאת, תשקיעי קצת ותפני מקום ותשני כמו בן-אדם. אבל היא בשלה, ישנה כמו חפ"שית, לא תזיז ציפורן לשפר את המצב.
    🙂

      1. אוי מה שהאשף ומומי יגיבו . . .
        תמיד אומרים מחידושי המדע על כל מיני דברים הנדסיים וזה מצחיק.
        למשל חליפות שחייה לא קשורות כהוא זה מדע, זוהי הנדסה פרופר. המחקר המדעי הרלוונטי נעשה כבר לפני עשרות שנים. אותו דבר אייפון שמייפון, המחקר נעשה כבר לפני עשרות שנים ועכשיו זה שיפורים קטנים, זוטות. אותו דבר לגבי לייזרים, שהתגלו לני עשרות שנים ורק וכשיו אנחנו קוצרים את הפירות בצורת מוצרים.

        צר עולמי כעולם נמלה אבל בבסיס אני יכול לומר שהמדע הוא מפעל של הרבה אנשים עוורים שיורים לכל הכיוונים האפשריים ומקווים למצוא משהו חדש. לא משנה מה. המפעל המדעי נראה כמו איזה כדור שמתפשט לכל הכיוונים אבל פניו לא חלקים, יש בו המון חורים והרבה זיזים (מקומות שהתקדמו בהם מהר יותר מבמקומות אחרים). החשוב הוא שהגילויים הם *אקראיים ובלתי צפויים לחלוטין*. כל דבר שלא היה בלתי צפוי הרי הוא לא תגלית אמיתית. המדע מתפרס על תחום רחב ככל האפשר, אם כי ברור שכל חוקר בעצמו מתמקד בנושא יחסית צר.

        בהנדסה לעומת זאת לא מגלים שום דבר חדש בעיקרון. המהנדס לוקח בעיה ומנסה למצוא לה פתרון בעזרת הידע המדעי הקיים. הוא מנסה להתמקד ככל האפשר ולמצוא פתרון אופטימלי, כזה שיש בו שיווי משקל בין עלות לתועלת, נניח. את המדען לא מעניין שום שיווי משקל והוא ינקוט באמצעים דרסטיים ככל יכולתו כדי לפתור את הבעיה שעימה הוא מתמודד (ראה המאיץ בסרן- אללי, זה דבר מדהים).

        הייתי אומר שהנדסה הוא רובד שבא מעל המדע. מבחינת המדע כל התוצרים של ההנדסה הם זוטות שבזוטות וחסרי חשיבות, הם תוצר טריוויאלי. המסקנה היא שצריך להשקיע כמה שיותר במדע כי את הפירות בנינו ונכדינו יקצרו בעתיד.
        חוץ מזה שמדע זה לנשמה והנדסה זה חומר.

        1. רומנטיקה וסמנטיקה! מרביתו אם לא כל החקר המדעי ובמיוחד זה המתפרסם בכתבים המובילים ממומן ע"י בעלי ממון עם אינטרסים שונים. זה כבר לא גלילאו ועץ תפוח, יקר להיות מדען בימינו. אם הכלים ההנדסיים מתבססים על הידע המדעי מה ההבדל המהותי ביניהם?
          בעומק של מה שכתבת אני שומע תקווה לכך שהמדע הוא מין ידע מתפתח וחוקר, תמים כזה שמכוון לטוב, הלוואי שאכן זה כך.

          1. "אם הכלים ההנדסיים מתבססים על הידע המדעי אז מה ההבדל המהותי בינהם ?" – חשבתי שהסברתי למעלה.
            רובו של המדע ממומן מכספים של קרנות ציבוריות, כלומר מכספי משלם המיסים (אתה ואני) וטוב שכך. מיעוטו מגיע מאנשים פרטיים, ממש מיעוט זניח.
            במחקר רפואי כן ישנה השפעה חזקה מאוד והרסנית של חברות התרופות. רפואה בכלל היא תחום אפור-שחור ושומר נפשו ירחק.
            אבל זה לא מחקר מדעי ברובו, אלא הנדסי-ביולוגי.

להגיב על עגל לבטל

סגירת תפריט