על מהויותיו של הספורט – למה שמישהו ירצה להיות שופט? (21)

1לא-לשרוק

על מהויותיו של הספורט –  למה שמישהו ירצה להיות שופט? (חלק עשרים ואחד) / מולי

בחלק הרביעי של סדרה זו "כִּֽי־עָ֭שִׂיתָ מִשְׁפָּטִ֣י וְדִינִ֑י יָשַׁ֥בְתָּ לְ֝כִסֵּ֗א שׁוֹפֵ֥ט צֶֽדֶק?" הגדרתי באלו המילים את תפקידו של השופט הספורט:

"השופטים הם הנציגים בשטח של מערך שיפוט, ועליהם בשל כך לשפוט בהתאם לחוקים. ומכך שהם אלו האחראיים על שהספורטאים לא יעברו על חוקי הספורט הספציפי. מהות תפקידם היא ההשגחה על כך שהמתחרים יפעלו בתוך מסגרת החוקים המותרים ולא יחרגו ממנה."

אבל למה לעזאזל שמישהו ממש ירצה להיות שופט?

השופטים הם השעיר לעזאזל הברור מאליו של כל ספורטאי ואוהד, הם אלו שסופגים את הקללות וההאשמות בכישלון הספורטאים, הם אלו שיושרם מוטל בספק חדשות לפרקים והן אלו שבעצם נמצאים במשימה הכמעט בלתי אפשרית של שיפוט ללא טעויות.

שופט מקבל בממוצע בין מאה למאתיים החלטות במשחק, וכל זאת בתנאי אי-ודאות ובמשחק דינמי שמשתנה כל הזמן. השופטים נמצאים במצב לחץ עצום כי כל החלטה שלהם, שחייבת להיות מיידית ושגם ככה תלויה בזווית הראייה שלהם באותה שנייה, יכולה להשפיע על חייהם של מיליוני אנשים לעתים אפילו עד כדי… הפלת ממשלות.

אז למה שאדם מן היישוב ממש ירצה להיות שופט?

הלכתי וחיפשתי כיצד מפרסמים כאן בארץ את קורסי השיפוט השונים, בדקתי הן את הכישורים הנדרשים כדי להיכנס לקורס שופטי כדורגל (שהוא כנראה המקצוע שהכי פחות משתלם להשתלם בו) וכן מהם ה"גזרים" המובטחים לבוגרי הקורס.

תחילה הדרישות שהועתקו במדויק:

גילאי: 16-26
העדר רישום פלילי
בריאות אירובית תקינה
12 שנות לימוד (תלמידי תיכון פטורים מסעיף זה)
זיקה לספורט
כושר גופני טוב
העדר רישום פלילי
רכב פרטי או אפשרות ניידות (יתרון לא חובה)
התייצבות לוועדת קבלה לקורס שתתקיים כשבוע לפני המפגש ה-1 .

הדבר הבולט הוא שמחפשים מישהו ללא רישום פלילי, וזה בולט כי הדרישה הזו מופיעה משום מה פעמיים ברשימת הדרישות וזו דרישה לגיטימית כי השופט אמור לשפוט ללא משוא פנים.

גם הכושר הגופני הנדרש הוא הגיוני בהחלט שהרי השופטים רצים, לעתים יותר מעשרה ק"מ במשחק.

הגיל הרצוי אף הוא הגיוני, במיוחד אם זוכרים שמאחר ושופט מסתמך על ניסיון הרי הוא מגיע לשיאו בשנות הארבעים לחייו.

וכן ישנה ה"זיקה לספורט" שמובילה אותי לרשימת היתרונות: באתר ההתאחדות כתוב שבוגרי הקורס

  1. יקבלו תעודת שופט המקנה כניסה חופשית לכל מגרשי הכדורגל בארץ.
  2. יקבלו ציוד שיפוט מלא

באחד הפורומים, בדיון על קורס שופטי הכדורגל, ראיתי את התגובה הבאה שנותנת רמז ראשון לגבי מי רוצה להיות שופט והיא: " חחחח רק בשביל זה שאתה מסיים את הקורס אתה מקבל כניסה חופשית לכל המגרשים בארץ שווה ללכת"

דרישת ה"זיקה למשחק" פירושה מבחינתי אהבה למשחק. ואכן, מי שמונע מאהבת המשחק ומבקש לצפות במשחק מתוך כר הדשא עצמו, כאמור באחד מהפרסומים לקורס שופטי כדורגל (לא זה של ההתאחדות) " קורס שופטי כדורגל – המקום שלך במגרש". זה שביכולתך לא לשלם כרטיס בכניסה למגרש, רק מוסיף תמריץ לאוהבי הכדורגל שבקרב השופטים.

בנוסף, מוצג השיפוט (לא באתר ההתאחדות) כמקצוע שניתן להתפרנס ממנו, ואני מניח שיש אנשים שעבורם היכולת לעבודה נוספת בתחום שהם אוהבים בהחלט תורמת לרצון שלהם להיכנס לעולם השיפוט.

קראתי ראיון עם פיירלואיג'י קולינה, מי שנחשב בזמנו לשופט הטוב בעולם ושהוא גם בין היחידים שעשה מהשיפוט כסף גדול, ובו הוא אמר: "שופט צריך לאכוף את החוקים אבל חשוב שיבין שזה בידור. שיש צופים באצטדיון, בטלוויזיה. השופט צריך להבטיח שהחוקים ימולאו אבל חשוב שהמשחק יזרום. מבחינה פסיכולוגית הוא צריך לדעת איך לרכך את השחקנים. בדיחה טובה, מבט או שיחה. חשוב לשופט לדעת לתקשר עם השחקנים כדי שהאווירה תהיה טובה"."

מדברים אלו ברור שקולינה הבין שלפחות בימינו יש לשופטים תמריץ להפוך לדמות ציבורית ומוכרת: הטלוויזיה הופכת את מי שמופיע בה ל"סלב", והטובים שבקרב שופטים מבינים היטב שבעקבות קיומו של  השידור הטלוויזיוני השופט הוא שחקן (ולקולינה היו הרי הן החזות והן ההתנהגות של שחקן) אך עדיין על השופט להיות בו זמנית בשולי העניינים ובמרכז העניינים: עליו להיות נכון לעמוד במרכז הבמה, אך לעולם אל לו לתפוש את מקומו של השחקן הראשי.

ולמרות כל אלו, אז למה שנער צעיר ירצה להיות שופט?

ועדיין, יש אנשים שהם "פריקים של אחריות" וכוח. האחריות מענגת אותם וכשהיא באה עם הכוח להחליט הם הופכים לעתים להיות שופטי ספורט או פוליטיקאים…

אין לי סימוכין לכך, אך האינטואיציה שלי אומרת לי שמי שמבקש להיות שופט, יש באופיו בו-זמנית תו מזוכיסטי ותו סדיסטי. התו המזוכיסטי הוא הכרחי כי אחרת איך אפשר לקבל את הקללות והנאצות שמטיחים כלפי השופט ללא קשר לאם החלטותיו היו נכונות או לא, ואת התו הסדיסטי נראה לתמצת במילים "אני אראה לכם מאיפה…"

בספר שמות מסופר לנו שהמצרים שמו על בני ישראל שוטרים (כלומר אחראים), וכשבני ישראל פישלו המצרים הרביצו לשוטרים הללו כאמור בשמות פרק ה' פסוק יד': "וַיֻּכּ֗וּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־שָׂ֣מוּ עֲלֵהֶ֔ם נֹֽגְשֵׂ֥י פַרְעֹ֖ה".

יש לי תחושה שהרבה מן השופטים משמשים, לתחושתם, בו-זמנית גם מפקחים וגם שעירים לעזאזל, ואולי, אולי דווקא הצירוף הזה של כוח והשפלה הוא מהות הקסם עבורם?

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. ישנם גם כאלה הרוצים לשפוט כי זה הדבר הקרוב ביותר למשחק עצמו, לאנשים שהיו רוצים לשחק במקום לשפוט, אבל הם לא טובים מספיק

  2. סדיזם זוהי התכונה האיומה ביותר שיכולה להיות לשופט. אבוי לנו אם ישנם סדיסטים ב-NBA (מלבד כשהם רוצים לדפוק את הלייקרס)

  3. יפה מה שכתבת בסוף על בני ישראל והשוטרים (השופטים בענייננו).
    הצחיקו אותי דרישות העבודה כפי שציטטת. אני חושב שהעילגות היא מה שבאמת מאפיין את השופטים שלנו, כי הם ניזונים מההתאחדות, השחקנים ובעיקר הקהל. כל הרמה היא תת-רמה. אני מדבר כמובן רק על כדורגל ישראלי (אוקסימורון)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט