ווימבלדון (3) – פרידה מאלוף גדול

פורסם ב - 28. יונ, 2014 ע"י ב - כללי

טניס זה כל כך הרבה יותר מאחוזי הגשה ראשונה ושגיאות בלתי מחויבות טניס זה קודם כל לב ונשמה.

כל משחק מתחיל מאותה מקום פעם אחר פעם, ולנקודה הקודמת אין שום קשר לנקודה הבאה, לכן ליכולת המנטלית ולסיבולת הנפשית יש מקום כל כך חושב על התוצאות במשחק ועל סיכום הקריירה.

אתמול ג'רזי ינוביץ שעשה את החצי גמר בשנה שעברה בא לטאטא את לייטון יואיט האלוף הפרה היסטורי משנת 2002. מבחינת פנטזי טניס לג'רזי יש הכל. הוא אפילו נבחר לטניסאים המבטיחים של המדור בשנת 2012. הוא גבוה הוא חכם הוא זריז הוא מפתיע והוא רק בראשית הקריירה. ובאמת הוא ממש לא התקשה מול לייטון במערכה הראשונה והשנייה ששוחקה באיחור של יום.

במצב של 5-4 במערכה השלישית ג'רזי ינוביץ נתקל במשהו שהקריירה שלו לא הכינה אותו מעולם. לב של אלוף אמיתי.

כן זה נכון שלייטון לא רלוונטי בערך מ 2006 ונכון שבשנים האחרונות הוא יותר בשיקום מאשר במשחקים אבל וזה חשוב לזכור החלק החזק אצל לייטון הוא הראש לא הגוף. לייטון התחיל לעצור כל נקודה ונקודה ולבנות מצח בין ההגשות . הוא העלה את רמת האינטנסיביות בין הנקודות לרמת שיא ועליו מצטרף הנשק הנוסף… הפנטיקס.

הפנטיקס הוא צבא סודי של כל אתלט אוסטרלי בתחרות בינלאומי. אלו הם האוהדים השרופים שלבושים בירוק וזהב מחזיקים בובת קנגרו וישירו וואלס עם מתילדה בנקודת שבירה. הפנטיקס היו תמיד בפינה של לייטון, וגם אתמול הם היו שם.
לרגע מגרש 2 של ווימבלדון נהפך ל MCG אצטדיון הקריקט הלאומי במלבורן , שירה ועידוד מסיבי שלייטון עצמו מנצח על המקהלה בקריאות ה COME ON.

בטניס עצמו לייטון ה-ו-ר-י-ד את העוצמות אבל העלה את הדיוק והמיקום. הוא שבר בחזרה . במצב של לרעתו 6:5 בשובר שיוויון הוא הציל וניצח את השלישית וגם את הרביעית.

ינוביץ לא שיחק רק נגד לייטון הגדול הוא שיחק כנגד כל האצטדיון והיסטוריית הטניס!

במערכה החמישית ינוביץ' פתאום נזכר באיזה מקום הוא מדורג  וניצח בלי בעייה את הגוף הזקן של לייטון (33 שנים ו 5 ניתוחים).

אמיגוס, לייטון הוא היחיד מחוץ לצמד המופלאים שניצח הן את פדרר והן את נאדאל – בפריים – בחמש מערכות, לטעמי הוא שחקן הטניס הכי משמעותי בהיסטוריה, כי הוא הראשון שהביא את סל החבטות המושלם המיקום והתנועה למגרש הגדול. הוא ניצח את סמפרס ואגאסי בשיאם ! הוא היה היריב היחיד לפדרר הצעיר של שנת 2004-5 והוא רלוונטי כבר 16 שנים בצמרת הגבוהה של הסבב.

אתמול היה לדעתי המשחק האחרון של לייטון יואיט על המגרש החביב עליו. לייטון (כמו גם נאדאל ופדרר) מרחק פציעה אחת מסיום הקריירה.

הדשא של ווימבלדון נפרד מאלוף גדול

12 תגובות ל - “ווימבלדון (3) – פרידה מאלוף גדול”

  1. איתי עזרא

    28. יונ, 2014
    07:29

    עידו מצויין!

    Reply to this comment
  2. ori88

    28. יונ, 2014
    10:32

    מדהים שהוא עדיין משחק. שחקן קטן ועקשן, שלא יכול היה להסתמך על מכות פתיחה (כמו פדרר) ונאלץ לרוץ יותר ולהתאמץ יותר על כל נקודה.
    לא יודע אם "הוא שחקן הטניס הכי משמעותי בהיסטוריה", אך הוא אחד מהטופ. טניס של קו אחורי עם כל סוגי החבטות.

    תענוג של שחקן ותענוג של פוסט

    Reply to this comment
  3. ירון

    28. יונ, 2014
    10:36

    יואיט הוא השחקן המשמעותי בהיסטוריה כמו שאני המגיב המשמעותי ביותר ב HOOPS.CO.IL
    מה שכן, יואיט הוא דוגמא ומופת לשחקן שמשחק כי הוא אוהב את המשחק גם כשסיכוייו לתואר משמעותי אפסיים. הבחור נותן את הכל כל משחק, לא מפחד מאף אחד ובאמת משחק מאהבה. מהבחינה הזו הוא משמעותי באמת.

    Reply to this comment
    • ido moria

      28. יונ, 2014
      11:07

      כתבתי את זה פעם באחד המאמרים אבל בקצרה אני מאמין גדול בתהליכים. לולא בורג לא היה נאדאל. לולא סמפרס לא היה פדרר.

      ויואיט הוא דבר שלא היה לפניו אף אחד כזה. שליטה מצויינת בכל אחת מהחבטות שליטה בסרב וואלי וקו אחורי. דשא קשים וחיימר. תנועה מעולה ולמעשה האב טיפוס של כל מה שקורה היום בטניס הגברים.

      מה שיואיט היה בשנת 2000 ופדרר שיפר ב 2003-4 ונאדאל שיפר עוד ב 2010 זה הכל תהליכים שהתחילו בלייטון יואיט שהוא לדעתי האב טיפוס של הטניס המודרני.

      Reply to this comment
  4. המשגיח

    28. יונ, 2014
    10:44

    כיף לקרוא עידו.

    בשיאו לא אהבתי אותו, ולמדתי להעריך אותו רק בשנים האחרונות.

    Reply to this comment
    • Mbk

      28. יונ, 2014
      11:22

      גם בשיא גם בשפל
      Not my cup of Tea 😉
      אחלה פוסט

      Reply to this comment
  5. יניב

    28. יונ, 2014
    11:33

    אי אפשר שלא להעריך את העובדה שכמו שציינת הוא לא רלוונטי מ2006 בערך והוא עדיין ממשיך לשחק זה מה שיפה בעיניי

    Reply to this comment
  6. רועי ויינברג

    28. יונ, 2014
    12:05

    אחד השחקנים האהובים עליי, חבל שפורש

    Reply to this comment
  7. מוש השור

    28. יונ, 2014
    13:30

    פוסט מצוין, תודה

    Reply to this comment
  8. מנחם לס

    28. יונ, 2014
    16:07

    שחקן נשמה שאין הרבה כמוהו!

    Reply to this comment
  9. דובי

    28. יונ, 2014
    17:43

    מוריה, תודה רבה. יואיט הוא אישיות עם אופי מיוחד, קיצוני וגלוי שכמוהו יש מעטים בספורט המקצועני. מעטים מדי.

    כשמריצים את המחשבה רק עוד קצת מגיעים לעודכמה הד קייסס מוכרים, ולי ישר קופץ לראש הצמד הבי פולרי, דלונטה ווסט ורוייס ווייט. ואליהם מתחברת המוזיקה המצויינת של גבריאל בלחסן…
    כמובן שהקשר ליואיט רופף, עד לא קיים, אבל איזה יופי של פוסט אפשר להוציא על שחקנים חולים בגוף ובנפש

    Reply to this comment
  10. Mbk

    29. יונ, 2014
    00:04

    הברגים של סרינה רופפים
    שוב היא עפה בשלב מוקדם
    זה פעם שלישית השנה
    עידו פוסט בעניין מתבקש

    Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *