ענייני פרה-סיסון אחרונים לפני פתיחת העונה מחרתיים / מנחם לס

הנה כמה ענייני פרה-סיסון אחרונים לפני פתיחת העונה בעוד יומיים

1. חמש החמישיות

 

חמישייה ראשונה

כריס פאול, קובי בריאנט, לברון ג'יימס, קווין לאב, דווייט האוארד

חמישייה שנייה

רונדו ראז'ון, דוויין ווייד, קווין דוראנט, דייויד לי, אנדרו ביינום

חמישייה שלישית

ראסל ווסטברוק, ג'יימס הארדן, כרמלו אנטוני, בלייק גריפין, טייסון צ'נדלר

חמישייה רביעית

דרון ויליאמס, אריק גורדון, אנדרה איגודלה, דירק נוביצקי, מרק גאסול

חמישייה חמישית

טוני פרקר, מאנו ג'ינובלי, פאול פירס, למרכוס אלדרידג', דמרכוס קאוזינס (סלח לי פאו גאסול!)

החמישייה הראשונה שלי: מריו צ'אלמרס, ריי אלן, דוויין ווייד, לברון ג'יימס, כריס בושתמשיכו לצחוק. צוחק מי שצוחק אחרון!

2. חמש הלגיטימיות ביותר להפתיע

1. גולדן סטייט ווריורס

אני לא מתחשב ביותר ברקורד 2-6 של הפרה-סיסון. אני פשוט מאמין בקבוצה הזאת. סטפן קרי, דייויד לי, וקליי ת'ומפסון היו סולידיים יותר מסלע הגיברלטר, וזנה לא מפתיע. אך הפנים החדשות של בחירת הלוטרי הריסון בארנס (10.4 נק', 48% מה-3, הטוב בליגה!), הפורוורד קרל לנדרי שהוא אחד האנדרייטד בליגה עם 12.4 ו-5.6 קרשים, והסנטר פסטוס אזלי שעלה במקום אנדרו בוגוט שעדיין משתקם, מהווים חמישייה שתהיה קשה ביותר לפיצוח.

2. אטלנטה האוקס

ראיתים אישית במשחקם הביתי האחרון (אני כל השבוע באטלנטה, ועדיין כאן עד הערב) ויש להם תריסר שחקנים – סיפרו אותם, 12 – שקלעו לפחות 7 נק' ממוצע במשחקי קדם העונה. כמובן שלא כולם שיחקו את כל המשחקים. ג'אש סמית – עם סכוי לגיטימי להיות בחירת סוף העונה כפאור-פורוורד או 'השחקן המשתפר' נמצא בשיא משחקו. אל הורפורד אף הוא משחק טוב כפי שלא שיחק מעולם. בבק קורט כל השלושה – לו ויליאמס, ג'ף טיג, ודווין האריס מתחלפים בצורה מושלמת כזאת שאילו עטפת ראשיהם במסכה, לא היית מבדיל בכל שוני במשחקם. אני אומר לכם בשפה הפשוטה ביותר שכולם שכחו כאן שאחד ששמו ג'ו ג'ונסון. הם ניצחו את משחקי הפרה-סיסון בהפרש ממוצע של 7, והעיר של 'חלף עם הרוח' נמצאת בהתלהבות מהפלקונס – שהיא מס' 1 היום בפוטבול (זה ניכתב לפני משחקי אחה"צ בפוטבול) – ומההאוקס, שחשבו שללא ג'ונסון היא תיגווע, והנה ההיפך קרה – היא התעוררה לחיים!

3. פילדלפיה סיקסרס

בשעה שכולם מדברים על מיאמי היט והבוסטון סלטיקס, הסיקסרס בשקט בשקט אספה 6 נצחונות, והכל ללא אנדרו ביינום. הפוינט גארד טרו הולידיי הראה לי בפרה-סיסון שהוא לקח את הצעד הבא הדרוש לו להגיע לרמת הסופרסטארים בליגה בעמדתו, אנשים הקוראים להם כריס פאול וראסל ווסטברוק. אני חזיתי בטיווי בשני משחקי קדם עונה, ואני מצהיר בפניכם שהיום אין כל הבדל בין ראסל ווסטברוק וטרו הולידיי. משחקם תאום-זהה. אין הבדל. ניק יאנג ממשיך להוכיח לכולם שהוא עולה מהספסל להיות הסקורר הראשי. עתה אני מתחרט שלא שמתיו כשחקן ששי במקום אנטואן ג'ימיסון בפוסט האחר שהכנסתי היום על השחקנים הששיים הטובים בליגה. ספנסר האוז הפתיע לחלוטין בפרה-סיסון בצורת משחק חדשה לחלוטין – הוא הרבה יותר נועז ותוקף, והפך לממש קווין לאב מס' 2, ויחד עם ביינום, יהיה להם קו התקפה מפחיד ביותר.

4. יוטה ג'אז

אין שאלה שהמורמונים הם הקבוצה האלמונית והבלתי מוכרת ביותר ב-NBA. גם טיילר סוויפט היתה בלתי ידועה עד הקונצרט הראשון שלה, ואם אתם לא מאמינים, לכו לשאול את אהרון שדה. אגיד זאת בשפה הפשוטה ביותר: יש להם יותר מדי טלנט בפרונט-קורט: פאול מילסאפ. אל ג'פרסון. דריק פייבורס. אנס קאנטר. מספיק לשתי קבוצות. הייתי לוקח את הגרוע ביותר ושם אותו מס' 5 בקבוצה הטובה ביקום – המיאמי היט. קאנטר הוריד 25 ק"ג ממשקלו, ומשחקו הרקיע מיד שחקים (12.8 נק' עם 9.0 ריב' באיזה 25 דקות משחק), וג'פרסון עם מילסאפ הוכיחו את עצמם כצמד בלתי ניתן לעצירה בפרה-סיסון. הפם עם הסולידי מרווין ויליאמס, והבק קורט של מו ויליאמס, וגורדון הייוארד המשופר ללא היכר, עושים מהג'אז קבוצה שלא תפסיד יותר מ-12 משחקים ביתיים!

5. מינסוטה טימברוולבס

התוספת של אנדריי קירילינקו, ברנדון רוי, ואלכסיי שבד בעצמה ולבדה כבר עושים ממינסוטה קבוצה מפחידה. התוספת של צ'ייס בודינג'ר – אחד השחקנים המוערכים ביותר על ידי בכל הליגה (10.4 נק', 42% מה-3 בפרה סיסון) לקווין לאב המתקרב לשיא משחקו, ולדריק ויליאמס שדקותיו יגדלו העונה – מוסיפה ערך מתווסף לוולבס. אפילו לא התחלתי לדבר על ריקי רוביו, שגם בלעדיו הקבוצה נראתה מצויין כשחוזה בריארה הוביל אותה בבטחון רב. הסנטר ניקולה פקוביץ' – יחד עם שבד – נותנים לוולבס "וועדת סנטרים" שתתמודד בכבוד נגד כל סנטר אחר בליגה, ורוי ברנדון הראה סימנים של חזרה לכושרו המלא כשקלע 11.4 בפרה סיסון, העושה מחוזה ה-10.4 מיליון שחתם לשנתיים מציאה של ממש!

 

3. עשרת השחקנים שיפתיעו לטובה

1. טייסון צ'נדלר

אתם מופתעים? אם כן, אז לא ראיתם אותו בפרה-סיסון. הוא שינה את משחקו כמעט לחלוטין והחליט שהוא עומד להוכיח לכולם שהוא יכול להיות סנטר התקפי לא פחות טוב מהגנתי. האופנסיב רייטינג שלו (130) היה מס' 1 בכל הליגה, כולל לברון, קווין דוראנט, או כריס פאול. הוא קלע בפרה סיסון בממוצע של 69%, כולל ג'אמפים מחצי מרחק שמעולם לפני כן לא היו לו. אם הבנאדם מתחיל לקלוע 20 נק' למשחק, השלישייה הכוללת אותו, את אמארה סטודמאייר, וכרמלו אנטוני עלולה להיות המסוכנת בליגה, כי עד עתה עזבו את צ'נדלר בדאבל-טים על אמארה. אם ישאירו את אמארה עם מגן אחד, עוד תראו העונה אמארה של 25 נקודות, והכל יהיה בגלל משחקו המשופר של צ'נדלר!

2. יואקים נואה

עוד הפתעה? ובכן רייטינג ההתקפה שלו בפרה סיסון היה מספר 19 מבין 500 שחקני ה-NBA ששיחקו פרה-סיסון. אני לא אומר שפתאום נואה הפך לווילט צ'מברליין או האכים אולג'ואן, אבל הוא – כמו צ'נדלר – החליט שמספיק היה לו לשמש כבשר תותחים בהגנה, והוא רוצה ליהנות מכמה כדורים הנופלים בחור. הוא פיתח הקיץ בייבי-הוק מכוער אך יעיל, ושיפר מאד את דיוק העונשין שלו – הזריקה המכוערת ביותר מאז הדוקטור נייסמית' ברא את המשחק המשונה. הוא גם הוכיח את עצמו הקיץ כאחד מהסנטרים המוסרים הטובים בליגה, וללא דריק רוז הוא פתאום לקח על עצמו גם את תפקיד מנהיג הקבוצה. שימו לב לאמריקאי-צרפתי הזה. אתם עומדים להכיר שחקן חדש!

3. אנדרה איגודלה

אנדרה הפך בפרה סיסון לגו-טו-גיי של הדנבר נאגטס. ג'ורג' קרל אמר לו, "הכוח שלך היא האתלטיות שלך. אני רוצה שתעופף". והוא החל לעופף בפרה-סיסון כשהוא החץ של הפאסט-ברייק הנפלא של הנאגטס, שמנהיג אותו טיי לאוסון שהעונה יגיע בעצמו לרמה של כוכב. כמובן שהוא עדיין המגן הטוב ביותר בין כל השוטינג גארדס, והעונה תראו אותו מגן על השחקן המסוכן ביותר של האוייב, ממספר 1 עד מספר 3, ולעתים גם מספר 4. הפאסט-ברייק שלו עם טיי כבר נחשב בעיני למהיר ולמסוכן בליגה!

4. נייט רובינסון

אני אהבתי את נייט מהרגע שראיתי אותו לראשונה. הוא מזכיר לי נייט אחר, נייט ארצ'יבלד, אחד מ-50 האגדות ואחד מהפוינט גארדים הגדולים בכל הזמנים. כגארד הפותח של הבולס עד שדריק רוז יחזור, הוא היה מצויין בפרה-סיסון, עם הרייטינג מס' 7 בין כל הפוינט גארדים בליגה ו-17 בין כל הגארדים.הוא קלי 12.3 נק' עם 5.6 אסיסטים, וניהל מצויין את הבולס. אם לת'יבאודו יש שכל כפי שטוענים, כשדריק רוז חוזר הוא ממשיך לתת לךנייט להוביל את הכדור והופך את דריק רוז לשוטינג גארד. אז יהיה לו רוז נינוח ולא עייף לפלייאוף (לפני שנתיים ושלוש הוא הגיע הרוג לפלייאוף), ונייט שמוביל כדור ומרכז לא פחות טוב מרוז.

5. קנת' פאריד

קנת' פאריד היה ללא ספק אחת מגניבות הדראפט הגדולות של העונה שעברה (ניבחר מס' 22) אם לא הגדולה שבהן. מכל הרוקיס ששיחקו לפחות 20 דקות למשחק היה לו את ה-PER הגבוה ביותר – 21.9. כן, רבותי, זה כולל את קיירי אירווינג. הכינוי שלו – "MANIMAL" הוא הטוב ביותר שיכלו למצוא ל-ABSOLUTE REVELATION הזה שנתן פרה-סיסון נפלא, והוכיח שהעונה שעברה לא רק שלא היתה ABERRATIONת אלא שהיא היתה סתם פתיחה למה שעוד עומד לקרות עם השחקן הזה!

6. מרסין גורטאט

אני יודע שכל פעם שאני מזכיר את שמו של הפולני הזה כל מומחי ההוקס של עין החורש מרימים גבה ופולטים בצד פיהם, 'מה קורה לזקן?'. אז שיפלטו, ואני אצחק להם בפרצוף כל הדרך לבנק, ואם בעין החורש עוד אין בנק, אז נלך לבנק בחדרה. אז הנה לי כמה חדשות לקיבוצניקים: היו רק שלושה סנטרים ב-NBA עם סטטיסטיקה טובה יותר מה-15.4 נק' ו-10.0 ריבאונדים שלו, ושמם דווייט האוארד ואנדרו ביינום. בפרה-סיסון הוא היה לדעתי אחד מחמשת הסנטרים הטובים ביותר בליגה. אז נניח שעם האוארד וביינום – ונניח אנדרו בוגוט – בעונה הרגילה, הוא יהיה בין 8 הסנטרים הטובים ביותר, אבל אני מוכן להושיט את צווארי קדימה לעבר הגליוטינה, ולהצהיר שהוא יהיה בין חמשת הטובים ביותר, אפילו בהרכב מלא!

7. ת'דיוס יאנג

ת'דיוס יאנג הוא אחד מחמשת שחקני ה-NBA האנדרייטד ביותר. גם מייקל ביזלי הוא מאד אנדרייטד, אבל ת'דיוס השיג משפרים העולים אפילו על ביזלי. הוא היה מס' 30 בליגה מבין 360 השחקנים ב-"WIN SHARE" ל-48 דקות, כשהוא משיג 171. בעונה שעברה. זה טוב יותר מראסל ווסטברוק וכרמלו אנטוני. צרתו היתה שהוא משחק בסיקסרס, קבוצה שהיתה טעונה עד צוואר בסמול פורוורדים. עתה כשאלטון בראנד ואנדרה איגודלה עזבו, הבמה ניפתחה לחלוטין לת'דיוס להראות את השטיק שלו, וכשזה יקרה כולם יתפלאו – כולל 'מומחי עין החורש' – מה פתאום קרה!

8. ניקולה פקוביץ'

בד"כ אני לא אוהד מיוחד של שחקנים לבנים מאירופה. אני לא מבין אף פעם מדוע צריכים אותם כשישנה תוצרת בית טובה כזאת. בתחילת העונה שעברה איש שלא קוראים לו מולי קצורין שמע את שמו. בסוף העונה כבר ידעתי שהוא וקווין לאב מהווים את אחד הפרונטליינס המסוכנים בליגה, ולדעתי העונה השיפור שלו ימשיך. הוא אחד האירופאים היחידים שאני ממש מעריך. הוא נתן מספרים של 15.4 חיצים ו-8.5 קרשים בכל המשחקים בהם עלה בחמישייה. הבנאדם ענק והבנאדם הוא האירופאי החזק בליגה. אם יעלה קבוע בחמישייה יש לוולבס שחקן של 20 נק' ו-12 ריב', שיהיה יחד עם גורטאט אחד מ-5-8 הסנטרים הטובים בליגה.

9. דייויד לי

האם זוהי העונה בה יעלה דייויד מדרגה ויהפוך סוף-סוף לאול סטאר אמיתי בליגה? אני מאמין שכן. לפני שתי עונות הפאור פורוורדים הטובים ביותר בליגה היו קרלוס בוזר, כריס בוש, ואמארה סטודמאייר. בעונה האחרונה הוא עלה על שלושתם בנקודות (20.0 נגד 15.0, 18.0, ו-17.5 של שלושת האחרים) ובריבאונדים (9.6 נגד 8.6, 7.9, ו-7.8 של שלושת האחרים), כשרק קווין לאב עולה עליו. עם הקבוצה המשופרת בגולדן סטייט, דייויד לי יהפוך העונה לפאור פורוורד השני בטיבו בליגה!

10. גרג מונרו

העונה גרג מונרו יצטרף למרסין גורטאט וניקולה פקוביץ' לאחד מ-5-8 הסנטרים הטובים ביותר, ובסדר הסופי עדיין איני בטוח. עם PER של 22.0 הוא היה מס' 13 בליגה בעונה שעברה. הבעייה שלו היתה חוסר חברי קבוצה המסוגלים למסור כדור (לא היה אף אחד עם יותר מ-4.0 אסיסטים למשחק בכל הקבוצה!). בכל אופן הוא קלע 15.4 עם 9.7 קרשים למשחק. עם ברנדון נייט משופר, קורי מגט, והגארדים החדשים בקבוצה אני מאמין שזאת העונה של גרג מונרו!

מנחם לס

בעל האתר, העורך הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. מנחם, לדעתי אתה מפריז בחשיבות של לאב. שחקן מעולה, אבל הפורוורדים הטובים בליגה הם דוראנט ולברון, והעונה יראו איזה פאוור מצויין הוא.
    הרוקטס גם הולכת להפתיע, עם לין והארדן מאחורה.

    פעם ראיתי את פקוביץ׳, ממש על המגרש, חיית כדורסל, אבל עושה הרבה עבירות.

    1. דברתי עיל פאור פורוורדים. גם דוראנט וגם לברון אינם פאור פורוורדים.

      1. נכון, אבל בוחרים 2 גארדים, 2 פורוורדים וסנטר. לברון הולך במרבית העונה לשחק PF

  2. מסכים ובגדול כלפי גורטאט, שחקן מצוין שרק יתפתח עם המשחק המהיר של פיניקס, הקבוצה הזאת תיהיה הפתעת העונה שתנסה וב"ה טפו טפו טפו תצליח להשתחל לפלייאוף

  3. שני דברים:
    שבד לא סנטר, יש שם משהו מוזר שקוראים לו סטיסמה על הספסל, אולי אוהדי הסלטיקס ירחיבו בנושא אבל אני לא נפלתי מהחסימות שלו.
    דיויד לי?חלש מאד, והגיבוי שלו לאנדרי גם שחקן שממש לא התלהבתי ממנו, מה שכן, בגארדים יש לגולדן סטייט מחליפים מצויינים ואם בוגוט לא ייפצע (בלי קרי יסתדרו) הם בפלייאוף.

    1. אתה טוען דייויד לי "חלש מאד" ואני טוען "מצויין", ונראה מי צודק.

    2. א.ב צודק, שאבד הוא קומבו גארד עם יד מצויינת מרחוק.

  4. אני לא חושב שאפשר לקרוא לפילי הפתעה, הם בין 5 הקבוצות החזקות במזרח ולהפך הפתעה תהיה אם הם לא יגיעו לחצי גמר המזרח

  5. החלק של השחקנים שיפתיעו לטובה בפוסט הזה הוא על הכיפאק, אבל בחיי שאני לא מבין את הקטע הזה של חמשת החמישיות. אפשר לדבר נניח על הראשונה והשניה בשביל הכיף, אבל אח"כ זה יורד לרזולוציות כמעט אקראיות. נראה לי אפילו מבחינה סטטיסטית לפי כל המדדים הטכניים, לא נמצא הבדלים גדולים בין מקומות 3-5 בכל עמדה, וזה בעיקר ניואנסים של היכרות אישית וטעם אישי.

    1. גם החמישיות הראשונות והשניות כולן נעשות על כיף. מה ההבדל בין כריס פאול וטוני פראקר? טוני פרקר יכול להיות עליון על כל פוינט גארד בכל ערב מסויים, אז כל בחירות שנעשות הן תמיד סתם עניין של 'כיף'.

  6. זה נכון, הכול בכיף. אבל לי זה כבר נראה רזולציה מופרכת כבר. בכיף…

  7. דייויד לי מכונת התקפה וריבאונד.

    השחקן הכי אלמוני שנותן 20/10 בנבא.
    הבעיה שלו – לא שומר.

    הדבר המעניין הוא שלאנדרי בדיוק אותו דבר רק בקטן…

    הווריורס יקבלו העונה הכי הרבה נקודות בנבא מעמדת הפוואר פורוורד.

    – והמשפט הזה נשאר נכון בין אם אתם חושבים שהתכוונתי אליהם, או ליריבים שלהם…

  8. מנחם תודה רבה, יהיה מענין לראות אם טייסון צ'נדלר מסוגל לתת בעקביות משחקים של 20 נקודות ,
    אבל אני לא חושב סטודומייר מסגול לתת
    עונה של 25 נקודות הראש שלו מזמן כבר לא על הפרקט

  9. יאללה שתתחיל כבר העונה. הרגתם אותי.(!)

    מת לראות כבר (בסדר יורד לפי רמת עניין)

    את דנבר עם איגואדולה (אחד השחקנים האהובים עליי)
    את מיאמי משחקים אחרי האליפות
    את מינסוטה עם קירילנקו ורוביו (שיחזור כבר)
    את אוקלהומה עם מרטין בלי הארדן
    את ברוקלין (הפרויקט שלהם מעניין אותי)
    את הקליפרס (שנראו לא רע בכלל בפרה סיזן)

  10. נ.ב – יש לי בעיה, אני אוהב יותר מדי קבוצות ושחקנים באנ.בי.איי.

  11. incarnée en vous, Sire, de la servir en pensées, en paroles et en action. Je

  12. Puccio, funzionario dell'Unicredit molto stimato dai colleghi, conduceva insieme alla sorella una vita molto riservata. L'uomo, oltre alla sorella, aveva accudito fino a poco tempo fa anche la madre. Vicini e conoscenti sono rimasti sgomenti per l'accaduto. "Mi hanno telefonato dicendo che c'era un uomo nel giardino che si era lanciato dal balcone – racconta Emanuele Li Causi, vicino di casa dei due

  13. Omicidio-suicidio in via Albricci, nel quartiere Sperone di Palermo. Francesco Puccio, 58 anni, funzionario di banca, secondo la prima ricostruzione della polizia, ha ucciso la sorella Giuseppina, 62 anni, disabile, e poi si è suicidato lanciandosi dall'appartamento al sesto piano. La donna avrebbe lasciato una lettera in cui scagiona il fratello: "Avevo voglia di morire, mio fratello non c'entra niente", circostanza che potrebbe fare pensare a una premeditazione del gesto.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט