יומן אינדיאנה (10) – צניחה חופשית

בהמשך ליומן סיכום העונה של הרוקטס, זהו היומן האחרון של הפייסרס לעונה הסדירה. למזלה של אינדיאנה, העונה מסתיימת אוטוטו, ולכן נלווה את החבורה העליזה לשעבר גם בפלייאוף. עם זאת, לאור הכושר הנוכחי, זה נראה כי נלווה את החבורה לזמן קצר מאוד, סיבוב אחד אם להיות מדויק.

נתחיל עם סקירה קצרה (מלבד המשחק מול מיאמי עליו הרגשתי צורך להרחיב) של המשחקים האחרונים:

1. ניצחון דרמטי 83-84 על מיאמי – "משחק העונה" במזרח, הפגיש שתי קבוצות במומנטום שלילי. אינידאנה מסריחה מאז פגרת האולסטאר, ומיאמי יישרה קו באותה תקופה עם רצף הפסדים משלה. המשחק עצמו ענה על הציפיות. הייתה מלחמה על הפרקט, מהלכים גדולים של שחקנים גדולים, התעלות של ג'ורג' ולברון, טעויות שיפוט רבות לחובת שתי הקבוצות, וסיום דרמטי למשחק שהוכרע רק עם ההחטאה של כריס בוש עם הבאזר.

ההתחלה הייתה נהדרת. רוי היברט התעורר מהתרדמת והדאיג את ראשי ההיט שראו שגרג אודן לא מסוגל לשמור אותו, לאנס סטיבנסון ראה את שנוא נפשו דווין וויד ולא נפל ממנו, ופול ג'ורג'? הוא ראה את לברון ג'יימס, השחקן שהוא שואף להיות ברמתו (דרך אגב, לברון ג'יימס מוקדם יותר העונה אמר בתגובה לדברי ג'ורג', שהוא ישמח לעבוד איתו בקיץ על המשחק שלו), ונתן את כל מה שיש לו, כולל מהלך יפהפה בו נזכר שהוא יכול לחדור מול כל הגנה.

אתה רואה שאתה יכול כשאתה רוצה?
אתה רואה שאתה יכול כשאתה רוצה?

הבעיה הייתה ההמשך. יודוניס האסלם האגרסיבי, מאהובי הקהל בפלורידה, השחקן הותיק בקבוצה ביחד עם דווין וויד, אשר הוחזר בדיוק בזמן לרוטציה של אריק ספולטרה הבלתי מוערך, עלה להרביץ להיברט. הוא אמנם לא עשה יותר מדי נזק עם הקליעה מהבלטה הקבועה שלו, אבל יכול להיות שמיאמי מצאה פתרון לאיש הגדול של אינדיאנה. בנוסף להרחקתו של סטבינסון (עם עזרתו של האיש הרע של ההיט, וויד), לברון נראה בלתי ניתן לעצירה למס' דק', והזכיר לפול ג'ורג' שהוא לא באמת יכול לעצור אותו, בטח כשהוא נכנס לפוסט.

בלית ברירה, פנה ווגל לספסל והכניס את אוון טרנר המאכזב, שלרגע נראה כי הביא את היכולת מפילי לעשות סל מכלום (דבר מאוד חשוב כשאתה בקבוצה בלי התקפה מסודרת) ולבסוף, בזכות שלשת מזל גדולה של ווסט (שלמזלו לא נשרקו נגדו צעדים), אינדי הוכיחה אופי, שמרה על הבית וניצחה בשיניים

לאחר הניצחון הגדול, היה נראה כי אינדיאנה תצא סופית מהמשבר, ותצליח לשמור על יתרון הביתיות.

האמנם?

2. הפסד 91-78 בוושינגטון – חזרה לשגרה. במשחק שאין הרבה מה לכתוב עליו, ג'ון וול הוביל את הויזארדס במשחק לא גדול בו שתי הקבוצות קלעו במתחת ל 40% מהשדה שלהם לנצחון מוצדק.

3. הפסד 90-76 בקליבלנד – אם עד עכשיו הפייסרס הפסידו בעיקר לקבוצות פלייאוף ולכאלה שלא רחוקות משם, הגיע ההפסד המיותר לקליבלנד נטולת קיירי אירווינג (אגב, יש לא מעט שטוענים שקליבלנד משחקת טוב יותר בלעדיו).

4. תבוסה ביתית 103-77 לסן אנטוניו – מישהו זוכר, שמוקדם יותר העונה, במסעה הקשה למערב, אינדיאנה הביסה את הספרס בביתם? ובכן, סן אנטוניו זכרה, והחזירה לאינדיאנה באותו מטבע. סן אנטוניו רמסה את אינדי בביתה, ולא ריחמה עליה עד הרגע האחרון.

5. ניצחון! 94-101 על דטרויט – מישהו זוכר שדטרויט ניצחה את אינדיאנה בבית ונראתה על סף התחברות? ניצחון על הקבוצה הפתטית בליגה שהספיקה לעזור לפילדפיה לשבור את רצף ההפסדים הגבוה בתולדות הליגה.

6.הפסד 94-102 בטורונטו – פעם נוספת, חזרה לשגרה. אינדיאנה דווקא הייתה במשחק מול טורונטו ללא קייל לאורי (אבל עם ואסקז, הרכז המחליף הטוב בליגה לטעמי, במקומו בהרכב), אבל ברבע האחרון הבינה שהיא עוד מסוגלת לקלוע 100 נק' לפחות במשחק שני רצוף, נבהלה והפסידה.

7. ביזיון ביתי ב 107-88 לאטלנטה – ההפסד המשפיל ביותר השנה, עם שיא מועדון שלילי של 23 נק' במחצית. ולראשונה השנה, ההיט פתחו יתרון של משחק בצמרת המזרח.

המשחק האחרון מול הוא המהלומה הרצינית ביותר שאינדיאנה חטפה השנה. פרנק ווגל היה המום וחסר אונים. הניסיון להכניס 5 שחקני ספסל בבת אחת במטרה לזעזע את שחקניו כשל, וספסולו המוחלט של רוי היברט במחצית השנייה (שיחק 9 דק' בלבד) תפס את מירב הכותרות.

ווגל התבטא בעניין ואמר שהיברט נראה לו עייף, ובהמשך כדי לרכך את המכה לאגו, אמר את מה שכולנו אומרים,  שכל שחקני החמישייה נראים שחוקים. אבל לא, עייפות החומר היא לא הבעיה היחידה בנוגע להיברט.

מדבר יותר מדי?
מדבר יותר מדי?

מוקדם יותר השבוע, רוי היברט, שידוע כאחד שלא מפחד להתבטא, סיפר כי כמה מחבריו לקבוצה אנוכיים (צודק), הוא התלונן על כך שהוא לא זוכה למספיק נגיעות בהתקפה (צודק), וטען כי הדבר השפיע עליו בהגנה (צודק). לבסוף, היברט אמר שמעכשיו, הוא פשוט הולך להתמקד בחזרה בהגנה ובמירוצו האישי לתואר שחקן ההגנה של העונה, ושהוא פשוט הולך לתת לגורג' סטיבנסון ודיוויד ווסט לדאוג לקליעה.

אותו היברט, שכפי שציינו לא סובל מפחד במה, סירב להתראיין לאחר המשחק מול ההוקס, ונראה מאוד מדוכדך. ההתבטאויות האחרונות של גורמים בקבוצה שציינו שסופסל כי הוא לא מתאים מבחינת מצ'אפ לשחק מול אנטיץ' שזורק מבחוץ, וסיפרו שגם במפגשים הקודמים מול ההוקס לא שיחק הרבה, הם הדבר האחרון ששחקן שזה עתה הצהיר כי הוא רוצה את תואר שחקן ההגנה של העונה רוצה לשמוע. לבסוף, היברט עוד הציע שכל הקבוצה תתכנס אצל פסיכולוג הקבוצה. אני אישית לא מבין איך הם לא עשו זאת עד עכשיו.

"אמרת שזה בסדר להביע רגשות, אז למה קיבלתי טכנית?"
"אמרת שזה בסדר להביע רגשות, אז למה קיבלתי טכנית?"


אז האם הבעיה היא פסיכולוגית? ואם כן, האם ניתן לפתור אותה עד הפלייאוף?

לפסיכולוג הקבוצה יש משימה לא פשוטה. הוא צריך להסביר לפול ג'ורג' שיכול להיות שהוא עדיין לא סופרסטאר, לרוי היברט שהוא לא באמת הסנטר הטוב בליגה,  לג'ורג' היל שאף אחד לא ימות אם הוא ינסה לקלוע, וסטיבנסון? זה כבר מסובך מדי.

לאור המצב, במקום להתעסק בכמה חשוב היה דני גריינג'ר, וכמה חשוב סי ג'יי ווטסון, אולי כדאי שאינדיאנה תוותר על המקום השני, תיתן מנוחה לחמישייה השחוקה, ותלמד ממיאמי ששמעניקה מנוחה לפצועים והכניסה כמעט את כולם לכושר לאחרונה, גם במחיר של הפסדים.

בעוד אוהדי הפייסרס צופים חלקם בתדהמה וחלקם בקנאה באקסים הטריים של הקבוצה שעושים חיל השנה (אוגוסטין, גרין, פלאמלי), ישנו בחור גבוה עם צמות שצופה השנה במשחקי הקבוצה מהספסל ולא זוכה להזדמנות אמיתית. לא יכולתי שלא לשים לב, שבצעד ההצהרתי של ווגל, שהכניס חמישייה של מחליפים נגד אטלנטה, כריס קופלנד נשאר על הספסל. האם הוא באמת חושב שבאטלר שחקן יותר טוב מקופלנד? משהו שם לא ברור. ההרגשה שלי היא שקופלנד הוחתם מבלי להתייעץ עם ווגל, ולכן הוא מתעלם ממנו בכזו צורה. מי יודע, אולי הוא בכלל שומר אותו לפלייאוף? נחיה ונראה.

לפחות יש לו מה לקרוא על הספסל...
לפחות יש לו מה לקרוא על הספסל…

לסיכום

אינדיאנה עומדת כרגע בפני  4 המשחקים האחרונים של העונה (מילווקי, מיאמי בחוץ, אוקלהומה בבית, אורלנדו). למרות שהפער ממיאמי הוא בסה"כ משחק אחד, ההרגשה היא שהמקום הראשון במזרח יישאר אצל ההיט המנוסים, שלגמרי זכו מההפקר. לאור מאזן חוץ של 19-19 בלבד (מקום 5 במזרח, 14 בליגה!)  והעובדה שמלבד ברוקלין הפסדנו לכל הקבוצות שישחקו בפלייאוף המזרח, אין כרגע יותר מדי מקום לאופטימיות.

האימון שתוכנן ליום שני בוטל כדי לתת לשחקנים מנוחה כה נחוצה.

התקווה שלי היא שהחבר'ה ניצלו את הזמן כדי לצפות בגמר המכללות, כדי לקבל השראה מהתשוקה של שחקני המכללות למשחק, ומהמחויבות שלהם כלפי אחד השני.

החשש הוא שהם צפו ביום ראשון ב"רסלמניה 30" (חובבי ההיאבקות באתר, אנא הימנעו מספוילרים לטובת אלו שעוד לא צפו), כי אני די משוכנע שפרנק ווגל לא יידע לתרגם להם את דבריו של עודד מנשה, ועם מתאגרף חובבן לשעבר בקבוצה (דיוויד ווסט), שני ילדים מגודלים (היברט וג'ורג') וחולה נפש אחד (סטיבנסון), צריך להיזהר.

נתראה בפלייאוף.

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. רועי,נראה לי שהוא חותם עכשיו על גמר איזורי.
    באמת אחת התופעות ההזויות ביותר שאני נתקלתי בה.לטעמי האשם המרכזי(כולם אשמים) הוא ווגל שלא יודע להשתמש בספסל וזה כנראה הרג את הקבוצה יחד עם מה שרון כתב האף עלה גבוה מדי לשחקנים הפותחים.ג'ורג' חלם כבר על MVP סטיפנסון על MIP והחוזה שנה הבאה.
    חבל עכשיו הישועה תגיע רק מהמערב (או אולי ברוקלין)
    מה שכן הכל הפוך אצל אינדי,כי אם הם היו מתחילים ככה את העונה אז הם היו יכולים לחשוב על טנקינג 🙂

  2. נהדר, זאת אומרת עצוב. באסה לראות את ה״אלטרנטיבה״ בצורה כזו. ברור שהבעיה שם היא בראש, כמו שריילי נתן את הנאום המפורסם במיאמי, בירד חייב לרדת, לגבות את המאמן ולתת לשחקנים בראש. נראה שוול איבד את חדר ההלבשה.
    לפעמים משברים כאלו עושים רק טוב לקבוצה, כולם חוזרים למקורות ומבינים למה הם באמת שם

    1. איזה פול פרטי? באינדיאנה מקסימום יעשו מסיבת אייס פישינג, או כדי להרגיש כמו שחקני מיאמי ירוצו הפוך בשדה תירס

  3. התעצלתי עד עכשיו לבדוק, אבל אנימשוכנעת שהמשבר התחיל אם ההחתמה של ביינום.
    פשוט בן אדם מרעיל. אפילו לא צריך להתאמן כדי להרוס קבוצה.
    חבל שלא הגיע למיאמי

      1. שימו לב ביצ'ס אני נאלצת לחזור בי.
        ביינום חתם בתחילת פברואר והטנקינג החל רק לאחר הטרייד דד ליין בסוף פברואר

  4. אני מציע שבתור מומחה אינדיאנה של האתר תיקח על עצמך לערוך מחקר רציני של ההתדרדרות.
    כמו שאני מכיר את מנחם, היא בטח ישלח אותו לראשי הפייסרס ויצא שהצלת את הקבוצה שלך!

    אגב, יומן מעולה.

  5. כדי לערוך מחקר שיסביר את מה שקורה שם אני צריך ללמוד כמה שנים פסיכולוגיה.
    הדבר הכי מעצבן הוא שבכל פעם שנראה שזהו, שהם הגיעו לשיא השפל, הם "מתעלים" על עצמם.

    למזלה של אינדיאנה היא מחר נגד מילווקי שאין לה שום אינטרס לנצח דקה 5 דק' לפני סיום העונה.

    1. שלח אי מייל לדוקטור דובי הבדואי. הוא יגיד לך שאין לו זמן, אבל, שנינו יודעים שהוא מבלף.

      אתה תהיה אינדיאנה הוא יהיה פרופסר יונג שב על הספה שלו ותענה על השאלות שלו בכנות. נראה לי שיצא הפוסט הכי טוב של השנה.

  6. אינדיאנה מועמדת רצינית לעוף בסיבוב הראשון. מצד שני, גם שנה שעברה הם לא היו מי יודע מה בעונה הרגילה אבל גדולים בפלליאוף. יומן מעולה, נקווה שימשיך כמה שיותר רחוק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט