מה אני אוהב בלברון / ערן שולביץ

מה אני אוהב בלברון – ערן שולביץ

**********

הערה של מנחם לס: שמחתי שהגיע הפוסט הזה על לברון, כי הוא אחד השחקנים הנאמנים ביותר למשחק הכדורסל: הוא הסטוריון של המשחק. הוא מלא כבוד לשחקני העבר. הוא הפרוטוטייפ של שחקן כדורסל מקצועני כפי שבוודאי שורטט במוחו של דייויד סטרן. הוא אף פעם לא העליב שחקן יריב. הוא אף פעם לא תרץ תרוצים בהפסד. הוא אף פעם לא האשים שופטים. וזה בנוסף לתכונותיו החיוביות האחרות שכבר הזכרתי: חבר נאמן ביותר לחברי הילדות שלו שהוא לא שכח, ועשה כל מה שיכול היה שיהיה להם חלק בהצלחתו; הוא בן נאמן מאד לאימו החד הורית, והופיע על כך מאמר רציני ביותר ב-PEOPLE MAGAZINE; הוא גבר נאמן לאשתו שהיא היתה חברתו עוד מהתיכון, בניגוד לכוכבי כדורסל אחרים שמזיינים מאות נשים לפני שמחליטים; הוא גבר צעיר ישר כסרגל שלא היה מעורב בשום סיפור תוסס ל-'אינקוויירר'. הוא – פשוט – צעיר חיובי ביותר שהלוואי על רובנו!

ועכשיו למאמר עצמו!

 

כבר מגיל 5 עכבר כדורסל! עיניים זוהרות וחכמות כבר אז!

**********

אני קורא ותיק פה באתר, ולמרות שאני בדרך כלל לא מגיב, לא יכולתי להשאיר את הטור (המצויין) של האשך על השנאה לקינג ג'יימס ללא תגובה. אז בלי הרבה הקדמות – 10 סיבות למה אני אוהב את לברון:

  1. הקבוצתיות. לברון הוא אחד השחקנים הקבוצתיים ביותר בליגה. יש שחקנים שנכנסים לרבע הראשון במטרה להכניס את עצמם למשחק. למשל כרמלו אנטוני ובלייק גריפין. לא בדקתי אבל אני משוכנע שהם זורקים ברבע הראשון כחצי מהזריקות שלהם במשחק בממוצע. לברון מתחיל משחק קודם כל בניסיון להכניס את החברים שלו למשחק – אסיסטים ומסירות. הוא כמעט ולא זורק בדקות הראשונות למעט מתפרצות והתקפות שנתקעות בסוף שעון. רק אחרי שעולים המחליפים הוא מרשה לעצמו לקחת יותר זריקות. כמובן שניתן להוסיף לזה את ממוצע האסיסטים שלו שהוא אחד הגבוהים בליגה לשחקן שלא רכז.
  2. השליטה בכדור – הוא אמנם לא וירטואוז אבל כמעט אי אפשר להוציא לו כדור מהיד. בין אם הוא מכדרר או חודר, הסיכוי של השחקן מולו לחטוף לו את הכדור כמעט ולא קיים. זאת למרות שהוא יחסית גבוה לשחקן שמוביל כדור.
  3. המסירות – אחד המוסרים הכי טובים בליגה אם לא הטוב שבהם. בשורה אחת עם גדולי הרכזים היום. יש לו את הרפרטואר המלא – מסירות עם הרצפה, מסירות למגרש שלם, מסירות קשתיות, שטוחות, מסירות תוך כדי חדירה ב'עין עקומה' ומסירות לשחקנים שחותכים בתנועה פנימה בתזמון מושלם. הוא גם שחקן שאוהב למסור כאופציה ראשונה ולא רק במקרים בהם הוא לא מצליח לזרוק.
  4. חדירות – לדעתי מעולם לא היה שחקן שמסוגל לבצע חדירה של סל+עבירה טוב יותר מלברון. הכח שלו נותן לו את האפשרות להמשיך את התנועה פנימה גם אחרי פאול כמעט מבלי לשנות אותה. הוא לא החודר הכי אלגנטי אבל בוודאי הכי יעיל. (ואני מודע לאסוציאציות שרצות לאשך בראש כשהוא קורא את הסעיף הזה)
  5. הציפיות הבלתי אפשריות – מעולם לא הגיע שחקן לליגה עם כל כך הרבה הייפ סביבו. הציפיות שיצרו ללברון היו בלתי אפשריות עוד לפני שדרך על הפרקט. החוזה עם נייק, המשחק תיכונים ששודר קוסט טו קוסט, הבחירה שלו ע"י הקבוצה הקרובה לעיר הולדתו וההגעה ישירות מהתיכון, כל אלו העצימו את הציפיות המקצועיות (המוצדקות) שהיו ממנו. ובניגוד למה שקורה בדרך כלל במקרים כאלו – הם הגשימו את עצמם במלואם. מהרגע הראשון שהוא דרך בליגה הוא היה סופרסטאר. נכון, הוא למד והתפתח ובפליאוף הספיק לחטוף כמה תבוסות מהדהדות כולל בגמר לדאנקן הנפלא אבל מהעונה הראשונה הוא היה הכוכב של הקבוצה שלו. היכולות האישיות הפנומנאליות שלו באו לידי ביטוי כמעט בלי נפילות.
  6. השיפור המתמיד במשחקו – כמו השחקנים הגדולים באמת, לברון משתפר בכל שנה. מעבר לשיפור בנתונים כמו אחוזים מהשדה לברון כל קיץ עובד על אלמנטים במשחקו ומשפר אותם. באחת השנים היה את הקליעה מהשלוש, באחר כניסה לסל וזריקה ביד שמאל, והשנה ברור לכל מי שרואה אותו שהוא עבד בקיץ על הפייד-אווי שלו.
  7. הכבוד למשחק – לברון נותן ריספקט מאוד גדול לאגדות ששיחקו בליגה ובקי מאוד בהיסטוריה של המשחק. זה בא לידי ביטוי גם במספר הגופיה. הוא התחיל לשחק עם מספר 23 ולאחר כמה עונות אמר שלא ראוי שאף אחד ילבש את המספר הזה יותר ועבר לשחק עם המספר 6 – שהיה שייך לאחד השחקנים האהובים עליו – ד"ר ג'י.
  8. המקצוענות – חוץ מהשיפור בכל עונה וקיץ שהזכרתי קודם, לברון מתייחס לכל משחק בצורה רצינית. הוא מגיע ראשון לכל אימון, כולל אימוני הקלעים, הוא נשאר בסוף כל אימון לזרוק לסל ועל הרצינות בחדר כושר באמת שאין צורך להרחיב למי שראה אותו משחק. לכל שחקן יש משחקים ממש רעים שכלום לא הולך לו. ללברון כמעט ואין כאלו וגם המשחקים הממש רעים שלו נגמרים בכ 18 נקודות. יעיד על זה הרצף של מעל 400 משחקים רצופים עם דאבל פיגרס, רביעי בהסטוריה בשלב זה.
  9. שלוות נפש  – לברון על המגרש הוא אחד מהשחקנים שלווי הנפש ביותר. כמעט לא ניתן להוציא אותו מכליו. לא נשמע לכם סביר? בבקשה – נבדוק פאולים טכניים לאורך עונת 2013. שחקנים שלווי נפש וקרי רוח כמו דוראנט (12 עבירות בלתי ספורטיביות), קובי (13), קווין גארנט (9) ובלייק גריפין (14) חוטפים עצבים ומקבלים עבירות טכניות לא מעטות, ולברון,השחקן הבכיין והעצבני מקבל 6 טכניות בעונה. כן, רק 6. ולזכור שזה אחד השחקנים שחוטפים בליגה לא מעט מכות עקב סגנון המשחק שלו ומשחק 38 דקות למשחק. האשך יסביר לכם שזה בגלל שהשופטים לא שורקים לו אבל עם כל הכבוד לא השוותי אותו לקאזינס. גם קובי ודוראנט מקבלים ריספקט מהשופטים ולמרות זאת יש לו פחות מחצי עבירות טכניות מהם. הנתון מראה על השליטה העצמית ושלוות הנפש שיש ללברון על המגרש. יש שחקנים שאחרי שפגעו בהם, עשו עליהם עבירה מלוכלכת או סתם אחרי טראש טוק ילכו ראש בקיר נגד אותו שחקן כמה התקפות רצופות. קובי הוא דוגמא טובה. ולברון? אם ראיתם מספיק משחקים שלו, תראו שהוא ממשיך לשחק באותה צורה כמעט בלי קשר למה עושים לו על המגרש.
  10. היכולת בקלאץ – נכון, הוא לא ג'ורדן ולעולם לא יהיה והיו שנים שהוא התקשה כולל בגמר מול דאלאס, אבל בשנים האחרונות לברון מוכיח את עצמו כשחקן קלאץ מצוין. קחו לדוגמא את עונת 2013 במשחקים צמודים (5 דקות אחרונות בהפרש של 5 נק' ומטה): לברון הוא שני בממוצע האסיסטים, רביעי בנקודות ושישי בריבאונדים. אלו מספרים של שחקן שמתפקד ברגעים הנכונים ויודע להכריע משחקים. התצוגות במשחקי 7 בפליאוף בשנתיים האחרונות מדברות בעד עצמם.

ילדון אוהב חיות. מותק של האמא שלו!

**********

הערה מס' 2 של מנחם לס: עזוב, ערן. זה סתם ביזבוז זמן. האשך ושאר שונאי לברון אפילו לא מתחילים להבין את הדברים שאתה מדבר עליהם. כבוד למשחק? שלוות נפש? מקצועניות? מה השטויות הללו? כל מה שמעניין אותם הן כפות רגליו המכוערות של לברון (ואגב, הם היו מתפוצצים מקנאה אילו ידעו כמה נשים צעירות וחתיכות מתות ללקק ולנשק אותן!). הם לא מתחילים להבין את גדולתו של לברון, ולא משנה כמה אליפויות הוא ייקח. ערן, בקיצור, שיקפצו לנו.

**********

 

איזה צעיר מקסים אוהב טבע, תמיד עם יד ימינו – כדור הסל!

 

בספורטס אילוסטרייטד כבר מגיל 14 – ומעולם הכוכבנות לא עלתה לו לראש!

 

 

Keith B. Dambrot, מאמנו בתיכון, עד היום האדם הקרוב לו מכולם!

 

כבוד שאין שני לו ל-"גדול מכולם"

 

צעיר רציני, חושב, מתכנן – לא חושב רק על הדברים שבראש של האשך ומומי 24 שעות ביממה!

 

נשמה טובה. תמיד מתנדב לעזרה!

 

תמיד מוכן להתבדח ולא עושה חשבון כשהוא צוחק אפילו מעצמו!

 

יותר מכל אוהב ילדים. נשמה.

 

בליגת הקיץ בבייסבול עם קבוצת התיכון שלו, עדיין חובט 300. בסגנון מושלם.

 

תמיד יהיה פוטבול אחרי 6 אליפויות עם מיאמי!

 

חבר של כולם. חופשי עם כולם, אפילו כוכבי עולם גדולים. צחוק מהלב של איש יקר!

 

עם שני חבריו הטובים ביותר על הפארקט ומחוצה לו. שימותו השונאים!

 

חבריו מהעממי ותיכון מריצים את עסקיו. לברון, איש נאמן שלי!

 

תמיד עם חבריו הטובים ביותר!

 

ואחרון, אחרון חביב…

 

נה באוזן לכל השונאים וכל הקנאים!

מנחם לס

בעל האתר, העורך הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 70 תגובות

  1. לגבי המספר 23,הוא עבר למספר 6 כי מיאמי הוציאו את 23(לכבוד mj למרות שלא שיחק אצלם).אם הוא היה יכול היה ממשיך לשחק עם 23 ולנסות להוכיח שהוא יותר טוב ממייקל.והוא לא יהיה טוב ממייקל גם אם יזכה ב-8 אליפויות.

    1. הוא אמר שהוא רוצה להחליף ל6 עוד לפני המעבר למיאמי

      1. לא יעזור שום דבר. השונאים יהיו בשלהם ולא משנה אם תשים להם הוכחה בין עינים הקסוקריות.

  2. בתור היסטוריון הייתי נותן לו F.
    לשים את אוסקר רוברטסון ב טופ 4 בכל הזמנים??

    בתור קשקשן הייתי נותן לו A .
    לפני שנה הוא אמר בראיון שהטופ 3 שלו הם – מייקל , בירד ו ד"ר ג'יי.
    ואחרי שחקרו אותו הוא הוסיף את מג'יק.

    לינק:
    https://www.youtube.com/watch?v=xd1yFW5dlF4

    1. דקסטר, לברון יכול ללמד אותך הסטוריה של NBA (כולל הסטוריה של ימי הביניים) מעתה ועד הודעה חדשה.
      מה רע בהשמת אוסקאר רוברטסון 4 בכל הזמנים? ביל ראסל (וגם אני לפעמים) חושבים שאוסקאר היה מספר 1 בכל הזמנים. הוא היה מייקל ג'ורדן 30 שנה לפני שטאלוהים נולד

      1. כי הוא לא באמת מתכוון לזה.
        הוא שם שם שחקנים שהם בבירור לא טופ 5 כי אם הוא יתעלה עליהם יש לו לגיטימציה להיחשב כטופ 5 בהסטוריה.

        זאת חשיבה תועלתנית לא אמיתית.

        שחקן לא יכול להיחשב לגדול ביותר אשם אין לו אליפות אחת בואו נהיה רציניים רגע..

        ישנם מספיק שחקנים לפני רוברטסון או ד"ר ג'יי בתור להר ראשמור.

  3. יפה מאד. ניהנתי והסכמתי כמעט עם הכל. כל הפוסט של האשך היה מצוין וגם איתו הסכמתי בהרבה מאד, למרות שהסייפא שלו ובכלל ההתייחסות לבני אדם לפי המראה החיצוני דוחה אותי מכל וכל.
    הסיבה העיקרית שאני נהנה לראות אותו על פני שחקנים יותר אלגנטיים היא אותה סיבה שאני אוהב שחקנים דוגמת כריסטיאנו רונאלדו (דווקא לא פעם אני מייחל לכשלונו, אבל מאד נהנה ממנו) – נמאס מרובוטים. תנו לראות אנשים שחיים את המשחק. די עם כל הפוליטיקלי קורקט. תנו למזרחי לעשות אווירון ולג'יימס את הטקסים שלו. תנו לי לראות אותו קופץ על בוש ומחליק טפיחות עם וויד. דאנקן, למשל, הוא שחקן מופלא, אבל הוא משעמם. אני לא מדבר על המשחק עצמו, אלא על המסביב. בסופו של דבר, גם אוהביו וגם שונאיו קמים לראות אותו בלילה, יותר מכל ספורטאי אחר בגלובוס (הרגשה לא מבוססת).
    אז שייחנק, שיקלע, שינצח, שיפסיד, שייפול ושיקום – העיקר שיישאר איתנו עוד הרבה שנים. וחוץ מזה, אם לא הוא, מי ישבור את השיא של קרים? 🙂

    1. אני לא סובל את רונלדו כמעט ברמה שאני לא סובל את לברון.

      אנחנו פשוט הפכים!

      1. אתה יודע מה עוד משותף להם? שניהם תורמים רבות לקהילה ושניהם אהובים ע"י חברים לקבוצה והמאמנים.
        עליתי על זה – אתה שונא אנשים טובים 😉
        מזל שאני לא כזה 🙂

        1. חחח ממש לא.
          ההגדרות שלנו לאנשים טובים שונות מאוד.

  4. מומי לא סובל את ג׳יימס
    הוא כל כך מכוער שהוא מזכיר למומי תא של שירותיים כימים אחרי הופעה של מדונה בפארק הירקון
    הצחקת את מומי שלוות נפש ?
    הבן אדם משאיר כתמים של פיפי על כל תחתון אפשרי למומי יש קשרים במיאמי ולברון משחק עם חיתול
    בימים שוויד לא משחק חוץ מפיפי יש גם לא מעט שלשול בחיתול

    מומי חושב שמגיע לך כל הכבוד על הכיתוב של הפוסט אבל האשך הוא האוריגנל וסיפר את האמת על לפלופר ג׳יימס

    1. אבל מומי זה לא אשמתו שיש לו שלפוחית רגיזה ושהוא מכוער כמו בית שימוש בגני התערוכה בזמן כנס של חולי קרוהן קולייטיס.
      זה גנטי.
      תראה איזה חמוד אוהב חיות וקני סוף

    2. 1+
      תודה מומי, הקלת לי מעט על הבחילה

  5. קודם כל אהבתי את ההשקעה בעיקר של התמונות יישר כוח. לעצם העניין מסכים איתך רק על סעיף 5 באמת היו ממנו ציפיות אדירות שכמעט אי אפשר לעמוד בהם והוא הצליח( עם קיצורי דרך אבל בגדול עמד בהם). לגבי כבוד ליריבים שכחת כנראה את מתקפת השיעולים שאחזה בו במהלך הגמר מול דאלאס ואיך שהוא סירב ללחוץ את היידים אחרי שהפסיד בסדרה במדי קליבלנד

    1. גם על הקריירה של בראיינט אתה שם קיצורי דרך?

      המון כוכבים עברו ליידו והוא ליידם עד כמה שזכור לי. ה מ ו ן !

      1. קודם כל זה לא נכון שהרבה כוכבים עם מדייקים אז בדיוק 2 כוכבים שיחקו איתו שאחד נכון היה השחקן הטוב בעולם באותה תקופה העניין שהוא שיחק איתו מאז שהיה רוקי. וגאסול בשום שלב לא נחשב לטופ5 בליגה. אם כבר הזכרת את קובי אז להזכירך הוא פירק שושלת ונפרד מהשחקן הטוב בעולם רק כדי להוכיח שהוא יכול כאלפי דוג יחיד בניגוד ללברון

        1. אני שם בצד כוכבים בשלהי הקריירה והיו כמה כאלה, אבל גם אם אוהדי הלייקרס לא אוהבים אותו (בלשון המעטה) הווארד הוא כוכב.

          1. צודק כנראה מנגנון ההכחשה גורם לי לשכוח שהווארד היה בילי קרס אז אוקי 3 כוכבים שיחקו עם בריאנט

        2. בוא נגיד ככה יניב, קבוצה זויה כמו שלברון הוביל לגמר ה NBA עם קליבלנד (ואני לא אוהד שלו באלוהים) בראיינט לא לוקח לפלייאוף. יותר מזה, בראיינט לא חולק איתם פרקט.

          1. הזויה*

          2. בנצי אני לא טענתי לרגע שבריאנט שחקן יותר טוב מלברון אני דיברתי רק על האופי וקיצורי הדרך בעוד של קובי הייתה קבוצה אלופה עם השחקן הטוב ביותר הוא בחר לפרק אותה כדי להוכיח לעולם ולו שהוא יכול לבד ואילו לברון. בחר לעשות בדיוק ההיפך

  6. הטור הוא טור של אוהד אבל הכיתוב המלווה לתמונות זה השוס האמיתי. צעיר מקסים אוהב טבע תמיד עם יד ימינו הכדור. הרגת אותי!
    ילדון אוהב חיות…מנחם אתה גדול! בגלל זה אני מכור לאתר הזה.
    הבחור פלופר ובכיין. שום תמונה ושום טור לא ישנו את זה.
    המורשת שלו היא הלברונינג. זה מה שיזכרו ממנו בעוד 10 שנים.

    1. הכיתוב פרץ את כל הסכרים והתחלתי לשלשל באופן לא-רצוני

  7. כבר שהיה צעיר היה עם מצח גבוה.

    ג'יימס לקח 3 נובורישים ואיגולאסקאס לגמר, וג'ורדן לא עבר את הסיבוב הראשון במזרח עד שפיפן הגיע (למרות שהייתה ליגה קשה יותר בהרבה, הנתון הזה מראה את היכולת של לברון).

    דרך אגב- לבולס הייתה את הבחירה ה-11 בדראפט 1985, והם בזבזו אותה על הסנטר האלמוני קית' לי. אם הם היו בוחרים בקרל מלון (בחירה 13), ג'ו דומארס (18), אי סי גרין (23) או סאבוניס (77), העתיד של הנבא היה יכול להראות אחרת לגמרי.

    1. אכן הליגה הייתה קשה הרבה יותר, וזה הסיבה היחידה שלברון הגיע איכשהו לגמר באותה שנה, לראיה הסוויפ שהם חטפו מסן אנטוניו בגמר. ג'ורדן התמודד עם קבוצות חזקות ברמה היסטורית.

  8. אחלה פוסט, מאוד נהניתי והסכמתי עם רוב הדברים, לגבי הלברונינג וכל שאר הדברים שהחברה פה מתייחסים אליהם. אם היה יוטיוב בתקופה של מייקל גם היו מוצאים משהו עליו, תאמינו לי. מעבר לכדורסל לברון הוא הכוכב הראשון שמתפקד תחת מדיה שפועלת 24/7. אני לא רוצה לחשוב על כמות השטויות שג'ורדן היה מעלה לטויטר אם הוא היה קיים בזמנו, או סתם ליינים של הימורים..

    1. מסכים לגמרי, ואני אומר את זה בתור אוהד ענק של ג'ורדן.
      היום אחד המדדים אם אתה טוב זה שיש לך שונאים רבים, חבל שזה ככה אבל זה המצב, זה קרה גם לברייאנט.
      שנאה ספורטיבית זה לגיטימי אבל היום זה נהפך לעיקר עבור הרבה אוהדים, אולי איזה פסיכולוג יוכל להביא את השורש של הבעיה ולמה זה השתנה לצורה כזו.
      הפוסט של "אשך.." באמת היה טוב ומצחיק אבל בוא זמנית קצת מבאס לראות כול כך הרבה שנאה על כלום .

      1. אז לפי דברייך אני מבין שדור אני לא שחקן טוב כי אין לו כמעט שונאים

        1. דוראנט

          1. דוראנט זה לחם לבן.
            כבר עדיף להיות שנוא.

  9. גימס שחקן ענק במגרש ומחוצה לו ואיאפשר לקחת ממנו את זה .. לפי דעתי הדבר היחיד בכל הקריירה שלו שבו הוא טעה ופעל בצורה לא יפה זה באיך שהוא הציג את החלטת העזיבה של קליבלנד… זכותו לעזוב בלי שום ספק מכל סיבה שטובה לו כסף אליפויות פרסום, הדרך שהוא ביצע את ההחלטה היתה מגעילה ונטולת כבוד למועדון שלו ב7 שנים ועיר הולדתו… היה צריך להגיד 'הוא בוחר לבדוק את האופציות שלו מההתחלה והוא יגיע להחלטה בתאריך x וזהו…
    חוץ מזה מקצוען אמיתי ושחקן ענק .. הוא לא גורדן זה בטוח אבל אנשים צריכים להבין שגם.הוא לא חייב להיות..
    היום דרפט ויש קובי ולברון צעירים אני לוקח את לברון בלי ספק…
    לברון לא השחקן האהוב עלי.אבל אני מכבד ומעריך אותו בענק

  10. פוסט אדיר שנותן תגובה מוחצת לפוסט הנפלא של האשך.
    האם האשך יקרא ויגיב לפוסט זה ?

    תודה רבה, ערן

  11. האשך לא יגיב כי הפוסט סגר לו את כל הפינות, והוא נשאר המום, אילם, וקפוא.

    1. היה לי מאוד קשה להגיב. באמת נותרתי המום, אילם וקפוא.
      אבל לא מהסיבה שציינת… מתחושת הקבס.

  12. כל התמונות מבוימות.
    יחד הן יוצרות את הקולאז' התקשורתי מטיל ביצי הזהב ששמו "לברון ג'יימס".
    יש הרבה מאוד שזה מדבר אליהם.
    אחרים מקבלים מזה בחילה.

    1. דובי יפה אמרת.
      ידעתי למה בחרתי אותך לחמישייה!

      1. "להבין את העולם" ייקרא ספרי המלא הראשון, ובו תשובות פשוטות לשאלות מורכבות

  13. יופי נחמה

    ולכל שונאי לברון, קשה לי להבין את התירוצים לשנוא אותו כמו השנאה לקובי. למה לשנוא. אילו שחקנים שגורמים לנו לאהוב את המשחק.
    אותו דבר עם מסי רונאלדו וריברי. אוהב את כולם למרות שהראשונה זו היונייטד בכלל. תהנו מהאינטליגנציה הספורטיבית מהאתלטיות. אל תשנאו ותוציאו את האצבע של הפרופסור מהאוזן:)

  14. Lebronism
    1) the state of acting like or being pro basketball player Lebron James. 2)used to describe when someone is making a tough decision and broadcasts it to everyone only to gain attention.
    1. I just dunked on this guy today at the park. It was total Lebronism
    2. Person 1:He can't decide who he wants to go to the dance with so he's going to ask everyone who should go with and pick the opposite person of what most people think.
    Person 2:Dude thats such Lebronism.

  15. יניב
    משהו ממש דפוק בהגדרות שלך לגבי מה טוב ומה לא.
    אם לשחקן יש סיכוי לאליפות והוא ביודעין מחבל בסיכוי (יותר נכון הורס אותו) = זה רע ולא רצוי, ובהחלט לא מלמד על תכונות חיוביות.
    אם לשחקן אין סיכוי לאליפות והוא עושה כל שביכולתו לגרום ליצירת סיכוי שכזה = זה טוב ורצוי.

    לא מובנת לי ההערכה לקובי שפירק חבילה ולמעשה מנע מהפרנצ'ייז שלו עוד תארים (וגם מעצמו אגב). לא רק שזה לא ראוי להערכה, זה ראוי לגינוי.

    1. יבור אני אנסה להסביר לך לא טענתי שמה שרובי עשה זה טוב ויותר מזה אני יגיד לך שבזמן אמת מאוד מאוד כעסתי על זה. מה שבאתי להראות זה שקובי ידע שאם אי פעם הוא רוצה להיות הגדול מכולם הוא חייב לזכות באליפויות לבד ללא הגב של שאקיל. לעומתו לברון שכבר מדבר על עצמו כמי שיהיה בהר אשמור בחר את דרך הקיצור של אוקי נחבור לשחקנים גדולים ניקח איתם אליפויות ונעלה במעלה ההר ואף אחד לא יזכור שחברתי לשחקנים גדולים אלא יזכרו שלקחתי אליפויות . זה ידידי אני קורא קיצור דרך

  16. אני מעריך מאוד את הכותב, את דעותיו ואת הפוסט.

    אבל מצטער, לא הייתי מסוגל לקרוא זאת כהלכה.
    ניסיתי, אבל לאחר שהייתי חייב לרוץ להקיא בפעם השלישית כבר חטפתי צרבת רצינית וכבר לא נשאר מה להקיא (שזה הכי גרוע).

    אז ניסיתי לרפרף על התמונות אבל כל גופי התמרד והתחלתי לשלשל באופן לא רצוני. אז ויתרתי.

    שני דברים הספקתי לקלוט – האחד – לברון היה גיי כבר מצעירותו (התמונה שהוא משפשף ביד ימינו בשדה התירס… לעולם לא אוכל לאכול שוב תירס).
    השני – לפי הבובה שהוא הצטלם איתה כשהיה ילד קטן, כנראה שהכינוי "איש הפיל" דבק בו מגיל צעיר משחשבתי!

    1. הזוועה, הזוועה… גנח קולונל קורץ לפני ששבק חיים לכל חי

  17. אשך בודד מסכן ואומלל
    כל סטודנט לפסיכולוגיה יגיד לך שכל האני שונא ושונא שלך
    זה אני מקנא ומקנא,וזה ממלא לך את החיים ואת הנשמה.
    מקנא בחיים המלאים והמעניינים שלהם,מקנא בריגושים שהם
    עוברים ( ולא, זה שאתה עולה על בגדי נשים בערב והולך לטייל בגן,
    זה לא ריגוש ).
    כמובן מקנא בכמויות של הכסף שיש להם ( כתבת בכמה הזדמנויות שאתה נוסע על עגלה,אתה בטח גם חי באיזה חור ).
    בקיצור המלצתי לך,קום כל בוקר, תגיד החיים יפים ואני אוהב את כולם,
    את מיאמי ואת אינדי ,אתה יכול לרצות שאינדי ינצחו זה לא צריך להפריע
    לך להנות כשמיאמי נותנים הצגה,נ ה נ ה לראות את כולם משחקים.
    זה לא חוכמה לדפוק לכולם פה באתר ליקוק כמו שעשית ב'פוסט' שלך
    אתה צריך לאהוב גם אנשים שאתה לא זקוק שייחזקו לך את האגו והביטחון העצמי.
    טוב,שבת בבוקר והמשפחה מחכה,אני צריך לזוז.
    אולי אולי אם תתמיד ותתכון, אולי תצליח לצאת מהחור הזה שאתה חי בו.

    1. עשרה קבין של חוכמה ויכולת הבחנה ירדו מהשמים.
      תשעה לקח משה.ו ואחד לקח רבין.

      ממשה למשה.ו לא קם כמשה.

      איך עלית על אשך ופירקת אותו למרכיביו כמו קרן לייזר
      אולי תעשה גם לי ניתוח פסיכולוגי?

      רק שאשך לא יעשה בובת וודו שלך

      1. יצא רבין מתחבאת בעזה?

    2. תשכח מפסיכולוגיה. זה לא בשבילך.

      1. לגמרי

        1. דובי, כשיהיה לך זמן פנוי וממש משעמם, פנק אותנו בטור על הכיף הזה שבשנאה ספורטיבית.

          1. שעיה יקר, אשתדל.
            שלא כמו ידידנו משה אין לי מושג ירוק מה היה אומר על זה סטודנט לפסיכולוגיה. מצד שני, די ברפרוף על תגובתו של משה כדי לדעת מה בשום אופן ופניםהלא יגיד על אשכנו פסיכולוג שמכבד את עצמו.
            ממליץ לקרוא את "קדחת המגרש", שעוסק אמנם בכדורגל, אוי לאוזניים, אבל אין כמוהו ללמד אהדה מהי ואיך.
            לעצלנים שלא רוצים ספר שלם כדאי לחפש דברים שכתב אמיר בן פורת, שניגש לעניין מהכיוון האנטרופולוגי והסוציולוגי.
            אני בסך הכל אזוב קיר שאינו ראוי אפילו לצחצח את נעלי הגדולים ממני, אבל אנסה להביא מדברי חכמים וטובים.

            אינעל דינאק עם השבתות האלה איזה שפה הן מביאות לי!

    3. גדול גדול באמת לקקן 90% מהתגובות שלו זה 1+ עם סמיילי דבילי ועשרה אחוז זה שילשולים והקאות

      1. 1+
        🙂

  18. קדחת המגרש, אגב, הוא הוא fever pitch של ניק הורנבי על אהבתו לארסנל.
    ומי שלא פגש אהבת אוהד אנגלי לקבוצתו, לא ראה נאמנות מהי.

  19. איזה חמוד אתה בשבת דובי כזה חגיגי ומליצי

  20. אגב פסיכולוגיה מנחם אני מזהה מדרון חלקלק בתגובותיך ובעיקר בכיתובי התמונות שלך. אתה מדבר על שונאים? אתה מבלה כל יום כל היום בכתיבה על הלייקרס או על שונאי לברון. או זה או שלקחת Lsd שמצאת בעליית הגג משנות השבעים. "תמיד עם ידידו הכדורסל…." אין, רצחת אותי. אני לא שונא את לברון, סתם חושב שהוא נקניק מזויף ושחקן חסר אשכים. ואם כבר לוקחים את משחק 7 מהגמר שנה שעברה כדוגמא לווינריותו, למה לא לקחת את משחק מספר 6 כדוגמא לאפסותו? ובכל זאת, למרות שאני לא אוהב אותו, לברון אחד המוסרים הגדולים במשחק. אולי הוא גם בחור טוב, למי אכפת. ילדון חמוד ואוהב חיות… כוכב נאמן לאשתו…. אני לא יכול להפסיק לצחוק. תגיד, אתה יודע מה הצבע האהוב עליו? אני רוצה לשלוח לו מתנה.

  21. שייעה, דובי
    איך אומרים נ ו ב א מ ת , כולנו יודעים מהי שנאה ספורטיבית
    אבל יש את הקומץ שלא מפסיק לקלל ולקפצץ עם תנועות מגונות
    וזה לצערי משול בעיני לתגובותיו של האשך,איך כתב שי 'שילשולים והקאות' פה מסתכמות תגובותיו.
    לצערי שעייה גם אתה נגררת ועברת מתגובות לגטימיות בענייני כדורסל
    לפלופ ופלופ ופלופ ופלופ וחוץ מזה כמעט שום דבר.
    דווקא התגובה הקצרה של האשך נותנת תקווה שאולי הוא התחיל להסתכל במראה והוא לא אוהב את מה שהוא רואה.

    1. אני מודה שאני שונא את לברון. כמובן בענייני כדורסל. כל שאר העניינים הם צחוק ושעשוע ואני מתאר לעצמי שכך העניין אצל כל שונאיו.
      זה מוסיף לי חשק לצפות במשחקי מיאמי.

      התחלתי לשים לב שהאדם מזויף ובלוף לאחר ניצחונם על בוסטון המזדקנת ב 2011. שם הוא אמר את המשפט הנודע שלא הייתה ברירה אלא להיות שלישיה כדי לעבור את בוסטון….כאילו שאורלנדו לא סילקו אותו בבושת פנים עם כוכב אחד וחבורה של שחקנים משלימים. כאילו סאן אנטוניו לא זרקו אותו מכל המדרגות. כאילו הלייקרס לא לוקחים אליפיות על אותה בוסטון עם כוכב וחצי.זאת דוגמא קלסית לכל מה שהוא מייצג בעיני.
      הוא כמובן לא ידע שכוכב מזדקן מגרמניה הולך ללמד את השלישיה שלו שיעור בכדורסל.

    2. הבראת אותי!
      זה נס !! 🙂

      1. זהו כנראה שלא
        אז תמשיך לזהם את האתר עם הנפיחות שלך
        לא יודע איך עושים סמיילי…

  22. אם אתם מדברים על שנאה (ואהבה), באופן כללי אני משתדל לא לשנוא אנשים שאני לא מכיר. יש לי מספיק מאלה שמסביבי.
    בקשר ללברון, אני חושב שהבעיה העיקרית שלי איתו, ואולי של אחרים, זה הפער בין מה שהוא (שחקן ענק) לבין מה שהוא יכל להיות (גדול השחקנים אי פעם). ולא, עוד שלוש אליפויות לא ישנו את זה, דרוש משהו עמוק יותר. הבעיה תמונה באופי שלו
    תארו לכם שיכולתם להשתיל אופי של אדם בגוף אחר, רק האפשרות הזו פותחת אחלה כר למשחקים. לדוגמה, האופי של לארי בירד בכל גוף שהוא לא נכה ולבן, היה יוצר לנו שנות שמונים שונות מאוד (אם בבוסטון היו בוחרים השחקן לא לבן…).
    בנוגע ללברון, תראו לכם חילוף בין אופי לגוף עם ג'ון סטארקס לדוגמה. האופי של ג'יימס היה לוקח את הגוף של סטארקס ליורוליג, אולי. האופי של סטארקס בגוף של לברון היה הופך השנה את קליבלנד לאלופה בפעם התשיעית.
    אני מצטער על החפירה, אבל בקיצור, מה שרציתי לומר הוא זה: מעולם לא היה שחקן שקיבל כל כך הרבה כלים כמו לברון, אבל עם כל ההצלחה, הוא לא קרוב למיצוי הפוטנציאל שלו, וזה באשמת האופי בלבד

    1. 1+

    2. עדיף לשנוא אנשים שאתה לא מכיר.
      זה פחות מזיק.
      כמו, נאמר, רגש כלפי דמות בסרט.
      בסופו של דבר, כזה הוא לברון בשבילי.

    3. +1

  23. קודם כל תודה על התגובות. אני אכן אוהד של לברון ולא מסתיר את זה. לא בשביל כל שחקן או קבוצה אני מוכן לקום בלילה. הדיבורים על מראה הם פריקת התסכול של שנאה לשחקן שאין כמעט שום דבר שלילי להגיד עליו מבחינת כדורסל.
    דרור, לשנוא אותו מותר לך, לדבר על הוינריות שלו זה כבר בדיחה. נכון שהוא לא הגיע עם זה מהרגע הראשון אבל התפקוד שלו בקלאץ טוב מקובי שנחשב לשחקן קלאץ גדול בכל פרמטר.

  24. חחח… הכי חזק שיש תמונה של החברים הטובים של לברון (כביכול) ורואים שם חבר'ה שמוכרים חולצות של "queen lebron", "the quitter" וכו'

    1. חחח, חזק. פספסתי את זה 🙂

  25. פ0וסט מעולהה, ממש מסכים. אני גם אוהב את לברון

  26. טוב לדעת שיש כאן הרבה קוראים שאוהבים את לברון. מסכים עם כל מה שאמרת, לברון שחקן שנותן הרבה כבוד למשחק.
    נקודות התורפה שלו מבחינתי: הוא לא שחקן התקפה ברמה של סופרסטאר בכל המשחקים שלו והחגיגות המוגזמו. אחרי כל הטבעה וסל חשוב.
    מלבד אלה הוא מהטובים ששיחקו כדורסל כבר היום, ויש לו עוד הרבה להשתפר….

  27. עזבו שטויות, אהבה-שנאה וכאלו, קלטתם אילו כתפיים היו לו בגיל 5?!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט