עוד יום של חול: שני משחקי מכללות לפנטאון / מנחם לס

 

1. וילנובה הקטנה גברה על קנזס הענקית

 

בדרך כלל בפרדייס איילנד שבבהאמאס משחקים בקזינו, שטים על יאכטות ענקיות, ושותים רום (160 PROOF) עם קוק. תשאלו את אפלטון.

אבל אמש שיחקו שם כדורסל.

והיה שחקן בשם Ryan Arcidiacono שלא קבר זריקה אחת כל הערב.  ובכל זאת הוא-הוא היתה הבחירה של המאמן ג'יי רייט בפליי האחרון של המשחק.

וכמו שקורה הרבה פעמים בקרייזי בסקטבול של המכללות, זו היתה ההחלטה והבחירה הנכונה. השלשה של  Arcidiacono (לך תדע כיצד מבטאים זאת בעברית) עם 10.1 טיקים שמה את וילנובה להובלה בלתי ניתנת לפיצוח בעשרה טיקים – כמעט לא ניתנת; היו כבובן דברים מעולם, כמו 8 נקודות של רג'י מילר ב-13 השניות האחרונות נגד הניקס במשחק המקולל ההוא – של  59-63, בהפתעה הגדולה ביותר עד עתה בכדורסל מכללות בשבועיים הראשונים לחייו בעונה זאת.

אל תשכחו: וילנובה הקטנה, מכללה קתולית קטנה בפילדלפיה, ניצחה את הענקית מקנזס, הראשונה במכללות, עם אנדרו וויגינס שלה, שאני מקווה רק שלא יהפוך למין אכזבה גדולה אחרי כל ההייפ המטורף עליו.

 "היתה לנו ברירה ללכת על מישהו אחר"- אמר ג'יי רייט, המאמן שאני מציב בראש שורת המאמנים הגדולים מכולם מכללות או NBA , או לפחות אחד מחמשת הגדולים מכולם – המוביל את וילנובה כעת חייה לקרורד 1-4, כל ה-5 בין חמש הראשונות במכללות. אז אם זה לא מעמיד את וילנובה היום בראש כל המכללות, מה כן יעמידן? אולי החשש להעמיד מכללה פרטית, קטנה, קתולית, לפני הקנזס'ות, הדיוק'ות, והאריזונות של העולם. "בחרתי בריאן כי הוא נולד עבור רגעים כאלה. הדראמה והחיים על התער הם ההמוגלובין בדמו. החמצן בריאותיו. בכל האימונים שלנו של 'END OF GAME SITUATIONS' הוא האדם הלוקח את הזריקה האחרונה, ואפילו אם הוא 2 מ-13 משך המשחק, בזריקה הקובעת הוא תמיד 1 מ-1!". גם אמש הוא היה 0 מ-5 עד הזריקה האחרונה. כשהכל ניגמר ליד שמו היה כתוב "1 מ-6" קטן. אבל זו היתה הסטטיסטיקה החשובה מכולן!

פרי אליס – כמה אינטשים גבוה יותר ואחד המגינים הטובים ביותר של קנזס – ניסה לחסום, וכמעט הצליח. אך "כמעט" אף פעם לא קנה עגבנייה או מלפפון בשטק הכרמל.

דרון הילרד ודילן אניס קלעו 14 כ"א עבור וילנובה. ג'יי וון פינקסטון הוסיף 13, וג'יימס בל 10 עבור ה-'ווילדקאטס' מוילנובה.

פרנק מייסון קלע 12 עבור קנזס, שהיא 1-5 ואני מקווה שמדרגי המכללות של USA TODAY – הדרוג היקרתי ביותר – ישימו את וילנובה לפניהם בדרוג. מגיע להם מקום ראשון עד שלישי, הכל תלוי באם הבוחרים יתלהבו מרקורד של 0-6 של כמה קבוצות, שהודג נגד נמושות, ולא ה-5 הטובות במכללות כמו שעשתה וילנובה. השלשה של מייסון עם 34 טיקים בשעון נתנה לקנזס הובלה ראשונה אחרי 25 דקות של פיגור.

 "זה לא היה 'PRETTY GAME'", אמר בסוף ביל סלף, מאמן קנזס, "אבל "PRETTY" מנצח רק בתחרויות 'מיס אמריקה'. זה לא היה מיס אמריקה. זאת היתה מלחמת חורמה קשה ואכזרית!".

במשחקים כאלה עד עתה אנדרו וויגינס לא נראה מספיק GUTS לטעמי. הוא קלע 10, כמו עוד בחירת לוטרי בדראטפ השנה, ג'ואל אמביד

 

"It was not a pretty game," Kansas coach Bill Self said. "Certainly, I hate that it came down to one possession like that."

 

TOO BAD. ההגנה של וילנובה גרמה לקנזס לקלוע רק 32% במחצית הראשונה. אבל ההגנה של קנזס גרמה לוילנובה לקלוע רק 24% במחצית הראשונה. האחוזים השתפרו מעט במחצית השנייה אבל לא הרבה.

השלשה של ריאן סיימה ריצת 0-12 של וילנובה שסגרה את קנזס כפקק, וכל הסופרסטארים העתידיים שלה נראו לפתע כמו מצחצחי נעליים. ביל סלף קלט זאת טוב מאד:

"We're a long ways to go," Self said. "I love our talent, I love our players and all that stuff. But the thing is, there's a difference between trying hard and actually competing. And we have to learn how to compete. And it's not going to happen overnight."

 מי שנילחמה בסוף וניצחה היתה הפיצפונת מפילדלפיה, הקולג' הג'זואיטי המשחק תחת ההילה של הקדוש שלהם יישו. הערב, לפחות, זה עזר!

*********************

 

היום אריזונה היא מס' 1 במכללות. האם יישאר ככה?

 

 הנצחון של אריזונה על דיוק 66-72 בגמר טורניר ה-NIT היה אמור להיות מאבק בין שני הפרשמנים הסופר-מוכשרים ג'בארי פרקר מדוק, וארון גורדון מאריזונה. אני בטוח שעתידם מובטח, ושניהם ייבחרו בדראפט לא תחת הבחירה ה-5 (למרות שכבר ראיתי את גורדון מוצב כבחירה שביעית).

הם נאבקו כמובן. הם הראו במשחק את עתידם הבהיר בשנים הבאות ב-NBA. אבל המאבק הערב בכיכוב שני ג'וניורים שגנבו את ההצגה והיו השחקנים הטובים כל הפארקט. הג'וניורים היו מהווילדקאטס של אריזונה: ניק ג'ונסון שקלע 13 מה-15 שלו בחצי השני, והפוינט גארד הלבן טי.ג'יי. מק'קונל במשחק אדיר של 10 חיצים ו-9 בונבונים, שהראו את הוורסטיליטי של אריזונה, ואיזו קבוצה מסוכנת היא גם ללא הכוכב גורדון.

ג'ונסון ניבחר ל-MVP של הטורניר, וכשקיבל את הגביע אמר: "תסתכלו על לוח התוצאות ותראו איזה קבוצה אנחנו. קבוצה בה כולם תורמים. אין אצלנו כוכב ראשי אם כי כולנו יודעים מי הוא גורדון. אנחנו מתכוננים לנצח העונה כ-'קבוצה'; לא כאף אחד יחיד!". נחמד לשמוע מילים כאלו משחקן ג'וניור בן 20!

זה לא לוקח דבר מג'בארי פרקר וארון גורדון שהיו מצויינים, וההיילייט של כמה דברים שעשו יכולים בקלות להיכנס כקליפים של היילייט המכללות לעונה הזאת. ז"א שהם היו מצויינים, אבל ג'ונסון ומק'קונל היו חשובים יותר בנצחון אריזונה, והפסד דוק.

גורדון, הפורוורד השקט, 8'6, קלע 10 ו-7 ריב', כולל עלי-הופ אחד שהסתיים בדאנק מהדהד שנתן לאריזונה (0-7) יתרון 51-61, וזה היה למעשה המשחק עם 3:56 דק' לסיום. מאמן אריזונה שון מלר לא נתן לו לשחק הרבה בחצי הראשון בגלל שני הפאולים שחטף מוקדם, אך "אחת המעלות שלו היא סבלנות. הוא תמיד יודע שזמנו יגיע". וזמנו הגיע בחצי השני בה שיחק את כל 20 הדקות. לא היה קשה להבחין שהוא שחקן מאד מיוחד במינו שיצליח מיד ב-NBA.

פרקר, עם 19 נק' (משחקו הראשון העונה עם פחות מ-20) התקשה עם ההגנה הפיזית של אריזונה והיה רק 7 מ-21. אבל בכל זריקה או כניסה – אפילו שניכשלו – היה כתוב עליהן "מיוחד עבור ה-NBA!". הוא שחקן NBA בצורת משחקו, בפיזיות שלו, באתלטיות שלו, ואפילו במראהו, כשהוא מזכיר כל כך את דרק רוז! הוא הגיע למשחק עם 61% מאחורי הקשת, אבל הערב החמיץ את כל 5 נסיונותיו מדאונטאון. "זה היה משחק חשוב מאד עבורו. עד עתה היה לו קל מדי. הערב הוא ניתקל בהגנה שלא עזבה אותו לשנייה. זה היה שעור מצויין שיעזור לו בעתיד. אני כלל לא מאוכזב מההפסד. זה היה שעור מצויין לכל הפרשמנים בקבוצה!".

כמובן שעור טוב. הפרונט-ליין של אריזונה מרכב משלושה שחקנים בגובה 0'7, 9'6, ו-8'6. הווה אומר 2.14, 2.10-2.09, ו-2.06 מ'. לשחקן כמו פרקר – 2.06  מ' בעצמו, לא יכול היה להיות שעור טוב מזה. ה-2.14 הוא לבן אתלטי בשם Kaleb Tarczewski מניו-המפשייר, שלדעתי הערב קנה לו מקום כסנטר – או סנטר מחליף – ב-NBA.  משחקו המצויין של הג'וניור ג'ונסון לא היה "טריק אחד של פוני". הוא הקלעי המוביל של אריזונה עם 17.3 נק' למשחק. גם לברמדון אשלי מאריזונה היה ערב טוב עם 13. אני מאד אהבתי את משחקו.

רודני הוד הוביל את דוק עם 21 ו-8 קרשים כשהוא משחק תחת הסל, אבל לא בדיוק כמו סנטר. מין פאור-פורוורד וסנטר בעת ובעונה אחת. ששבסקי אמר: כל העונה אנחנו מדברים על הצורך לשחק ללא סנטר ממשי. לדעתי הערב שיחקנו מצויין 'ללא סנטר' 34 דקות. כשנצליח לשחק ככה 40 דקות, נהיה בסדר!". הוד היה יותר מ-'בסדר' – הוא היה כוכב דוק הערב.

אילו אני הייתי עורך את דרוג המכללות הערב, הדרוג שלי היה:

1. אריזונה

2. וילנובה

השאר?  אפשרויות רבות.


מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. אומנם וילנובה היא אכן מכללה קטנה פיזית, יש לה מסורת והצלחה בכדורסל די גדולים. היא נחשבה לאחת מאריות הביג-איסט בשנות ה-80 וה-90.

  2. כמובן. והנצחון על ג'ורג'טאון עם פט יואינג בגמר אליפות המכללות, היתה ונשארה ההפתעה הגדולה ביותר בכדורסל מכללות.

  3. K-700
    כשיש משחק קאקא-מאייקה של ווייק פורסט אתה משתולל באתר עם פניות אלי לחזות בו, אבל כשדוק משחקת נגד אריזונה, וקנזס נגד וילנובה, אתה נעלם לנו.

  4. ראיתי אתמול בחצי עין את דיוק אריזונה(זה היה על משחק של הלייקרס).

    בבוקר ראיתי תקציר של ההפסד של קנזס לוילאנובה.

    צריך להזכיר שקנזס משחקת 3 לילות ברציפות(גם הלילה משחקת מול UTEP).

    משהו לא טוב נראה בין סלף לוויגינס.
    הבחור בקושי מקבל כדורים בהתקפה, כאילו ההתקפות בכלל לא בנויות סביבו. סלף משחק 3 או רביעי העונה פשוט מושיב את הבחור כמעט בכל החצי השני ו-4 דק' לסוף החצי הראשון. וויגינס ממש המום על הספסל ואז עולה לחצי השני עצבני יותר ואגרסיבי יותר. פעמיים זה הצליח לסלף כי זה ניצח לו את המשחק בפעם השלישית(אתמול זה לא עבד) וברור שלאורך זמן זה לא יעבוד כי וויגינס לא יכול לחיות על סטט' של 15 נק' עם איזה אסיסט מסכן ו-6 ריב'.

    הוא שווה הרבה יותר.

    גורדון מאוד מזכיר את ג'בארי במשחק שלו ואני בכלל לא בטוח שפארקר יותר טוב אולי כרגע רק בג'אמפ שוט פארקר עדיף.

  5. וויגינס הוא האתלט מספר 1 בדראפט הזה על זה אין בכלל ויכוח.

    יש לו ניתור מפחיד ממש על שני רגליים והוא העלה מסת שריר רואים לפי הכתפיים.

    אבל הנשק הכי קטלני שלו זה צעד ראשון ולכן לא ברור לי למה סלף לא שם לו את הכדור ביד. יש לו ממש צעד ראשון קטלני ברמה של גארדים נמוכים ממנו.

  6. מי יהיה האמיץ ישים במוק דראפט שלו את ויגנס מס 2 או 3.
    זו יכולה להיות המתנה הכי גדולה לוויגנס.יותר מידי הייפ סביבו.
    נכון להיום אין סיבה שפרקר לא יוצב כבחירה ראשונה.גם רנדל וסמארט יכולים להיות ללא שום יסורי מצפון בראש הדירוג.
    מי יבחר ראשון? בכל זאת וויגנס , אבל הגיע הזמן שקצת יעבוד הרבה יותר קשה בשביל הבחירה הזו.

  7. מנחם,לא יוצא לי לעקוב אחרי המכללות,רק פה באתר ואת המידע אני שואב בעיקר ממך ומK_700 אז אמנם אני לא צופה אך זה מאוד מסקרן השנה(בגלל כמות הכישרון) אז תמשיך לסקר את המכללות.
    תודה 🙂

  8. לא אומרים שהבעיה של פארקר זה אתלטיות?
    לי נראה שהבחור אדיר ויהיה יופי של שחקן נבא אבל ממש לא בגלל האתלטיות, גם בהיי לייטס שלו הוא לא נראה אתלטי בצורה יוצאת דופן (הכוונה- הוא אתלט טוב אבל מאד רחוק מדרק רוז בריא או מוויגינס וגורדון).
    מנחם, מאיפה הבאת שהוא דומה לדרק רוז גם הקב"ה לא יודע.

    1. יש סיבה והיא לאו דווקא קשורה לסטט' ששחקן X מציג במכללות.

      הבחירה נעשית לפי איזה שחקן הפוטנציאל שלו גבוה יותר להצליח.

      וויגינס אתלט טוב יותר מג'בארי ואת זה לא אני החלטתי. בכל מדידות וכל מחנה אימונים שהשניים האלה נבחנו בו ראו את זה.

      הוא גם שומר הרבה יותר טוב. שוב צעד ראשון כזה משחקן בגובה של וויגינס לא רואים בכל יום וזה מה שעושה את זה להמון סקאוטים. זה דבר משמעותי הרבה יותר בNBA מאשר במשחק העומד במכללות.

      אני בכל זאת מתקשה להאמין איך יבחרו שחקן לפני וויגינס שהכשרון המשוקלל שלו נמוך יותר(גם אם בסוף לא יצדיק את ההייפ).

      אם כבר שחקן שאני חושב שהמניות שלו יכולות לזנק בגדול ואפילו להגיע לבחירה 3 ואולי לבחירה 2 זה מרכוס סמארט.
      הוא עבד ממש על הקליעה שלו והוא המגן הטוב ביותר מבין כל הגארדים שיצא מהדראפט.

      לי הוא מזכיר מאוד את סטיבנסון רק כשרוני יותר בהתקפה ואת ארטסט בטמפרמנטיות ובעובדה שהוא יכול להדלק בשנייה ואתה לא יודע לאן זה יוביל.
      הוא מאוד טמפרמנטי במשחק שלו, מאוד קשוח, מאוד חזק ועושה עבודה נהדרת השנה באוקלהומה סטייט.

להגיב על k_700 לבטל

סגירת תפריט