ACL וכדורסל / מנחם לס

ACL כפי שברא אותו אלוהים

 

 

 

ACL אחרי שעבר "טיפול" כדורסלני

 

ACL TEAR – "הפציעה של הכדורסל"

 

שלושת כוכבי הכדורסל מהגדולים ביותר חוזרים לשחק אחרי קריעת רצועת ה-ACL. דרק רוז ישחק מחר לפני עיני הרואות במיאמי, בעוד ראסל ווסטברוק וראז'ון רונדו חוזרים בשבועות הקרובים. אלה לא 'סתם שחקנים'. הם השמנה והסלטה של הכדורסל, הטובים בנמצא בתפקידם, וגם לא מפליא במיוחד ששלושתם פוינט גארדים כפי שאסביר (ולא לשכוח את הפוינט גארדים ריקי רוביו ואימן שומפרט שרק חזרו מאותה פציעה – גם הם פוינט גארדים!). שניים מהם חשובים עד כדי להכריע את אלופת ה-NBA העונה. ראז'ון רונדו כבר עשה זאת בסלטיקס, אבל לצערי העונה כל צה שהוא יכול לעשות עם חזרתו הוא להתחיל לבנות מבצר חדש בבוסטון סלטיקס, כי כמו עם הלוס אנג'לס לייקרס, קשה לקבל את ה-NBA ללא שני המבצרים הללו.

ה-ACL היא הפציעה שגרמה ליותר חסרון משחקים ב-NBA מכל פציעה אחרת, וב-NBA הפציעה יותר שכיחה באופן יחסי מאשר ב-NFL, NHL, ו-MLB. בכדורגל (MLS) אין עדיין סטטיסטיקה מספקת כדי להסיק מסקנות, אבל אני כמעט בטוח שכשתעשה סטטיסטיקה, ה-MLS תתפוס מקום אחרי ה-NBL , משהו בכיתה של ה-NFL.

לפני שאדסקס כדורסל, כמה מילים על האנטומיה והביומכניקה של הברך.

 

אנטומיה וביומכניקה של הברך

 

 

הברך הוא המפרק המחבר בין הירך לשוק, וחובה להכיר את האנטומיה של הברך כדי להבין את מהות הפציעה . למרות שמפרק הברך הוא בעיקרו "HINGE JOINT" (מפרק המאפשר תנועה רק במישור אחד), תנועת המפרק עצמו מאוד מורכבת בגלל שבנוסף ל-"הינג'" ישנה גם "החלקת המפרק": לברך ישנה תנועה סיבובית  במישור סגיטלי (, ה-HINGE, או Rolling) , וזה קורה בכיפוף ויישור הברך, אבל בברך בנוסף קיימת תנועת החלקה (Gliding) קטנה קדימה ואחורה בין השוק והירך. הירך והשוק מחוברים אחד לשני דרך רצועות ושרירים, והמניסקוסים משמשים כבולמי זעזועים, ומגדילים את שטח המגע של הקונדילים הפמורלים (סופי עצמות השוק והירך; שני "העיגולים" באיורים) )- וכך מפזרים את הכח בנחיתה, וכן נותנים יציבות לברך.

שני צירי הברך, המכאני והאנטומי:

הציר המכאני – זה הציר בו עוברים הכוחות, מועבר קו ממרכז ראש הפמור (עצם הירך) שיורד כמעט למרכז הברך ממשיך באמצע השאפט של הטיביה (עצם השוק) ולמרכז הקרסול. הזווית בין הציר הזה לקו ורטיקלי ממרכז הגוף הוא בערך 3 מעלות. הציר האנטומי – זה הציר של הברך, בין הירך לשוק. הוא נוצר בין הקווים של השאפט של הפמור לזה של הטיביה, באופן נורמלי בערך 6 מעלות. (זה חלק פחות חשוב במקרה שלנו, אז אם לא הבנתם, לא קרה שום אסון. מבטיח בבחינה לא לשאול על זה!)

לאלה המעוניינים טיפונת יותר על הביומכניקה של הברך, אז חשוב לדעת שהברך אינה מפרק ציר פשוט. רוב התנועה שלו בכיפוף וישור (מישור סגיטאלי), ז”א סיבוב (Roling) אך ציר הסיבוב אינו קבוע בברך, עקב ההחלקה (Gliding) של הפמור על הטיביה, נקודת הסיבוב משתנה ומציירת צורה של J. ציר הסיבוב עובר בערך בקו בין האפיקונדילים של הפמור – שני 'העיגולים' באיור.

 

יציבות הברך :

 

תנועת הקונדילים הפמורלים שיש בה גם התגלגלות (Roling) וגם התגלשות (Gliding), מאפשר להגיע לכיפוף גדול יותר של הברך.

מה ששומר על יציבות כיפוף הברך ויישורה ומונע "סיבוב" למפרק שהוא סטיגלי – HINGE – בעיקרו (מאפשר רק כיפוף ויישור, בניגוד למפרק כדורי כמו הכתף המאפשר תנועה בכל הכיוונים) הן רצועות ה-PCL, LCL, ACL, ו-MCL.

רצועות ה-MCL וה-LCL הן הרצועות החשובות ביותר במניעת תנועה לטרלית (מצד לצד) של הירך. פציעות לרצועות הללו הן מועטות בספורט, וכמעט לא קורות בתנועה רצונית, אלא במהלומה מהצד. זוהי פציעה קשה מאד שקורית בתאונות, אבל כמעט לא בכדורסל. בפוטבול ובסקי הפציעה קורית יותר בגלל ה-TORQUE הגדול של החוסם הענק שבא מהצד, או מחלק הסקי עצמו שמוסיף כוח אדיר צדדי בגלל ה-TORQUE שהוא יוצר בנפילה. האמריקאית המחליקה וון (חברתו של טייגר וודס) סבלה מפציעה זו, והיא חוזרת לאולימפיאדת החורף ברוסיה אחרי כמעט שנתיים של חוסר פעילות.

רצועות ה-PSL ןה-ACL הן הרצועות הסג'יטליות של הברך (כיפוף ויישור). מתי הן נקרעות (בעיקר ה-ACL)? כשהברך הבנוייה לתנועה סגיטלית – כיפוף ויישור – לפתע נאלצת להסתובב. זה קורה לרוב כשתחתית סוליית הנעל (והנעל המודרנית גורמת ליותר חיכוך לטרלי מהנעליים העתיקות) "תקועה" בפארקט, וכוח חיצוני (יריב בד"כ, או נפילה) מסובב את הגוף ואיתו את הברך. הברך (ורצועותיה) הבנוייה לתנועה סגיטלית (כיפוף/יישור במישור אחד) פתאום מסתובבת, והתוצאה היא קריעת הרצועות הפנימיות הנקראות CRUCIATE (אנטריור – קדמית, ופוסטריור – אחורית). הרצועה הקדמית היא זו שנקרעת הרבה לפני האחורית כי התנועה הסיבובית היא ברמה גבוהה בהרבה מקדימה.

 

 

 

מבנה הברך

 

 

 

תנועה סיבובית בברך הקורעת את ה-ACL

 

ההשלכות על כדורסל: "THIS JOINT IS JUMPING"

 

הבליינים שבינכם יודעים שמובן המשפט הזה הוא מועדון או פאב שהוא המקום להיות בו. המקום "קופץ". זאת הכותרת ש-SI נתן לברכו החדשה של דרק רוז, ברך עם רצועות חדשות שלפי התמונה והכיתוב שבה, אתם יכולים לראות בעצמכם בכמה גדל ניתורו הורטיקלי:

 

השיפור בניתור עם "הברך החדשה: 5 אינטשים. 12.5 ס"מ. נשמע הזוי, אבל אם ספורטס אילוסטרייטד שם זאת בכותרת? זוהי האמת לאמיתה!

 

ACL. ANTERIOR CRUCIATE LIGAMENT. הרצועה המקוללת. אתה פוינט גארד המשנה כיוון יותר מכולם. אתה חודר. מגן לפניך. אתה משנה כיוון, אבל כף רגלך תקועה בפארקט כי הסולייה סופר-טכנולוגית המונעת החלקה אבל גם "תוקעת" אותך כמו יתד לקרשי המגרש. או יריב דורך לך על הרגל. אתה רוצה לסחוב את רגליך לכיוון החדירה הצידה, אבל רק חצי הגוף העליון מסתובב, כולל הירך. מה שלא מסתובב הוא מפרק הברך. אבל המומנטום של חלק הגוף העליון גורם לטורק כזה גדול שהרצועה ACL לא יכולה להתמתח ולשמור על עצם הפמור שתישאר מחוברת לעצם הטיביה. אז היא נקרעת. הפוינט גארד שומע את "הקריעה". ב-8 מ-10 מקרים השחקן שומע ויודע, ואומר מיד לטריינר: "IT IS THE ACL". הם יודעים: זה קרה לחבריהם בתיכון ובקולג', והם רק התפללו שזה לא יקרה להם.

והיום, כשהשחקנים גדולים יותר, כבדים יותר, ומהירים יותר, הפציעות קורות בתדירות גדולה יותר. לפי הטבלה של "SPORTS HEALTH" בשנות 1993 עד 1997 היו 0.7 פציעות ACL בעונה. ב-1999 מספר הפציעות קפץ ל-4. מ-1991 עד 2001 הפציעות עלו וירדו, אך כיוון הקו כשהשנים בקו המאוזן ומספר הפציעות בקו האנכי עולות בהתמדה  עם ממוצע של 2.8 פציעות ACL לעונה. ב-2002  היו 6 קריעות ACL, עד העונה היתה שוב עלייה קבועה עם ממוצע של 3.8 פציעות לעונה. בעונת 2012-2013 היו 7 פציעות ACL. קו העקומה עולה למעלה עם קורלציה חיובית בין השנים (בלוח השנים מ-1993 ועד 2013)  למספר הפציעות כל שנה.

האם זה ה-82 משחקים? ברור. אבל שיחקו 82 משחקים גם לפני 30 שנה. כפי שאמרתי, עומס המשחקים שווה, אבל הגודל והמהירות של השחקנים גדלו, וכן ה-SKILL LEVEL, ולכן הפציעות. הכניסות המהירות והסיבובים על מטבע של גרוש שווסטברוק עושה, בוב קוזי לא היה מסוגל לעשות בחלומותיו הפרועים ביותר. היום השחקנים – ובעיקר הפוינט גארדים – הם רקדני בלט בגובה 1.95 ומשקל 100 ק"ג הטסים ומסתובבים ונעצרים במהירויות שיא שלא היו ידועות לאבות המייסדים.

ישנם שחקנים – כמו דרק רוז – הטוענים שהם "מרגישים טוב יותר" היום אחרי הפציעה מאשר לפניה. הסטטיסטיקה של SPORTS HEALTH  לא מאשרת טענה זאת. כמעט ללא יוצא מין הכלל, מספר דקות המשחק, הנקודות, האסיסטים, ואחוז הדיוק ירדו אחרי הפציעה. לא בהרבה, אבל ירדו.

מה ששונה היום מבעבר הוא זמן החזרה מהפציעה: בשנים 1998 עד 2005 הפצועים חזרו לשחק אחרי 9.8 חודשים. מ-2009 עד 2013 הפצועים חוזרים לשחק אחרי שנה ו-42 יום. לא בגלל שאז ידעו לטפל טוב יותר כמובן, אלא שהיום רופאים ממליצים על חזרה בריאה לחלוטין לפני שניכנסים לאקשיון. דרק רוז לא היה "פחדן". הוא היה פיקח.

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 35 תגובות

    1. גם אני פוחדת מהבחינה, אע"פ שהפרופסור הסביר את החומר בצורה שאפילו אהבלית כמוני הבנתי. ניב, אולי נתכונן לבחינה ביחד?

  1. אני לא חושב שקיימים הרבה פרופסורים לביומכניקה שבנוסף הם כתבי ספורט, וכיף שיש את הכתבות האלה שמסבירות כול כך טוב על פציעות ספורט, ועל האתלטים המדהימים האלה בכלל.
    תודה על עוד פוסט מעניין.

  2. למדת ב-BOWLING GREEN UNIV באוהיו? אני הייתי מאמן הכדורגל של KENT UNIV בשנות ה-1963 עד 1965 כשעשיתי שם את המסטר. היינו קורעים את BGU בכדורגל, אבל הם קרעו אותנו במה שקובע: פוטבול וכדורסל.
    אבל בשנים האחרונות קנט הפכה למבצר ב-MID AMERICAN CONFERENCE ורק אוהיו יוניברסיטי ומיאמי (שבאוהיו) מצליחים להחזיק מעמד נגדה.

    1. אכן מדובר בבן גוריון .. אתה פשוט יכול להגיד שטעית וראסל אכן קרע את המיניסקוס במקום כל הדרמה

  3. הסברתי בקיצור. החלק האחורי של הברך פחות ניפגע מסיבוב הברך כי ציר הסיבוב הוא יותר קרוב אליו ולכן רמת הסיבוב (מרחק על הפריפרי) קטנה בהרבה.

  4. תודה על פוסט מאלף
    תענוג ללמוד דברים חדשים
    דרק רוז צעיר , והמתין פרק זמן ארוך , נראה שיצליח להתאושש.

    אם אני לא טועה גיא גודס עבר את הפציעה ב 2 הברכים , וחזר
    דוגמא ומופת להתמדה , כמובן שהוא לא היה בשיא כושרו אבל עדיין חזר לרמות הגבוהות באירופה

    אתה יכול לספק אינפורמציה על נקעים חוזרים ? פציעה לא קשה ,אבל מעצבנת …..

    1. בגדול, נקע זה כשמפרק נע יותר מהגבול הרגיל שלו. נניח העקב. הרצועות והשרירים "מרשים" לו לנוע הצידה עד הגבול שמתחיל לכאוב. כאב זה אור אדום – לא לנוע יותר! (מה זה 'אימונים'? זה להרחיק את האור האדום כך שהמפרק יוכל להרשות תנועה עם RANGE OF MOTION גדול יותר מבלי להיפצע).
      נקע זה כשהמפרק נע כתוצאה מנפילה או התנגשות מעל ומעבר ה"אור האדום". מה שקורה אז זה שהרצועות נמתחות מעל ומעבר הגבול המותר, אבל לא מספיק עד כדי קריעה. אז עכשיו יש רצועה מתוחה מדי. זה גורם לנפיחות, הצטברות נוזלים וכו'.
      כשהכל עובר עם טיפולים נכונים ומנוחה מספקת, הרצועה חוזרת למצבה הנורמלי. אבל כשאתלט חוזר מהר מדי, העקב עכשיו נוטה לנקע נוסף עם הרצועה המתוחה מדי. אם ממשיכים נקעים קטנים כאלה, הפציעה הופכת כרונית: עקב עם רצועות מתוחות מדי. ישנם מקרים שהפציעה הכרונית כה קשה (בעיקר בכתף) שחייבים "לקצר" את הרצועות בניתוח. בעקב בד"כ מסתדרים עם TAPE טוב.

  5. מנחם, אתה יכול להסביר בכמה מילים לגבי סוג הטיפולים שהשחקנים עוברים בין המשחקים במהלך העונה והפלייאוף (למשל- שחקן כמו קווין דוראנט שמשחק 100 משחקים, כל יומיים 40 דק בממוצע, כשחלק גדול מהזמן שומרים עליו 2-3 שחקנים – זה פשוט לא אנושי..)

    1. אני לא בטוח בחידושים בטכניקה, אך בעבר – ללא פציעה – הטיפולים הם ת-מ-י-ד קרח, מסג'ים (בעזרת מסג'יסט או זרימת מים ב-WHIRLPOOL), ומנוחה עם רגל מורמת. וכמובן תמיד מתיחות.

  6. מעולה, תודה דוק. מצטרף לבקשות לעוד. תמיד מעניין להבין כיצד פועל הגוף של האתלטים האדירים האלה. לא יודע מי תכנן את גוף האדם, אבל הוא עשה חתיכת עבודה. A++

  7. כתבה מעולה!! דוק, אם כבר עוסקים בפציעות, לפני כמה שנים נהיה לי סדק בסחוס של הכתף עקב תנועה חדה במהלך משחק כדורסל. בעבר אמרו לי שעדיף לא לגעת וזהו, אבל זה ממש מטריד. יש דרך לטפל בזה?

  8. אחלה הסבר מנחם, אני כל כך נהנה שאתה מביא קצת מעבר לכדורסל לאתר ואם יש דבר שכיף להבין בו יותר לעומק זהו בדיוק התחום של ביומכניקה ופיזיולוגיה של ספורטאים 🙂

  9. מעניין ומחכים.
    שאלה לדוק איפה נכנס פה המיניסקוס ? עד כמה שאני מבין המיניסקוס הוא הסחוס שנמצא שם בין העצמות. מתי הוא נקרע ? האם זה קשור לפציעה הזו ברצועות ?

  10. כתבה מעניינת מאוד!
    אך אני נאלץ להסכים עם האנונימי בפיתה; ווסטברוק קרע את המניסקוס ולא את הרצועה.
    אגב, הACL זאת בעברית הרצועה הצולבת?
    ומה ההבדל בין אתלטים הנוטים לקרוע רצועות אלו לאלו עם הברכיים העמידות יותר? האם זה רק חוסר מזל, או שיש להם רצועות פחות גמישות או דקות יותר או השד יודע…??

כתיבת תגובה

סגירת תפריט