יומן האליפות של יוסטון רוקטס (1) / אפלטון (עם הקדמה חשובה של מנחם לס)

הקדמה חשובה של מנחם לס: 

אני אוהד מיאמי היט וכל מי שקורא באתר הזה יודע. כשהגעתי לארה"ב ב-1961 מיד נדלקתי על בוסטון סלטיקס במשחק הראשון שראיתי אותם נגד הניקס. אחרי שקבלתי את הדוקטורט והפכתי לפרופסור באוניברסיטת אדלפי בלונג איילנד, הניקס הפכה לקבוצה שלי בגלל המון סיבות: ראשית, נסיעה ברכבת לונג איילנד ריילרוד כשהתחנה הראשונה היא 350 מטר מביתי, והתחנה האחרונה היא פן סטיישיון, הבייסבנט של המדיסון סקוור גארדןהיתה עניין של 40 דקות והדבר הקל ביותר לעשייה ומ-1967 התחלתי ללכת לכל המשחקים הביתיים ככתב 'חדשות הספורט. בשנות ה-80 הוספתי לעצמי שטח התמחות חדש בנוסף לביומכניקה, ופתחתי מחלקה למנהל ושיווק ספורט. כל הסטודנטים (גל ל-B.A וגם ל-M.A) חייבים היו לעשות סטוז' (אינטרנשיפ) – סמסטר אחד ל-UNDERGRADUATES, ושנה שלמה ל-GRADUATES. בגלל שאז כבר היו לי קשרים הדוקים עם כל הנהלת הניקס, וכן קשרים עם שאר הקבוצות המקצועניות בניו יורק, וכן ה-NBA, ה-NFL, ה-NHL, וה-MLB, הצלחתי לסדר לכל הסטודנטים אינרנשיפס מצויינים, כשהאהבה הראשונה שלי היא הינקס. כמובן שהאליפויות ב-1970 ו-1973 לא הפריעו, וכן העובדה שדייב דה-בושר הפך לשכני ברחוב קילבורן בגרדן-סיטי, ובנו שחקן כדורגל מצויין בקייטנות הכדורגל שלי. הקשר עם הניקס נמשך עד 1990 השנה שהחלטתי שמספיק, והגיע הזמן לחופי הזהב של פלורידה, שייט, ודייג. הלטיניות בביקיני במיאמי ביץ' היו צ'ופר נחמד. ב-1990 כבר היו לי קשרים בהיט דרך חברי רענן כץ, ושני סטודנטים לשעבר שעבדו במיאמי היט אחד בשיווק ואחד במחלקת המדיה. אחד מהם עדיין שם. התחלתי ללכת לרוב משחקיהם הביתיים, ועזרתי בשלט-רחוק להביא כמה סטודנטים מאדלפי לעשות שם את האינטרנשיפ. משך השנים התיידדתי עם רון סייקלי, וכמובן שבביקורים השבועיים כמעט בחדר ההלבשה למדתי להכיר ולהעריך את הכוכבים 'העתיקים' כגון טים הרדאוויי, ואח"כ שקיל, דוויין, והאחרים. הפכתי לאוהד שרוף כבר משנת 2,000, ואז האליפות עשתה אותי שרוף עוד יותר. בסידרת ההפסד לדאלאס עדיין חזיתי, אבל בשתי האליפויות האחרונות גרתי כבר בגרינוויל, דרום קרולינה.

זה הסיפור שלי ולכן אני לא רק אוהד אותם, אני גם מאמין שהם יקחו טבעת שלישית העונה. מי שמאמין אחרת שיבחר קבוצה ויצהיר עליה. שלא 'יתערב' איתי "מיאמי לא מנצחת" כי בהתערבות כזאת יש לי 3.33% לנצח, ולו ישנם 96.67%. אז לכל מי שישנה מועמת שהיחא לא ההיט, שיצהיר עליה בתגובות.

ניב שכטר – A.K.A 'אפלטון' הוא השני אחרי שיוצא עם הצהרה ברורה: יוסטון רוקטס לאליפות. לא רק זה, אלא שהוא החליט לעשות עליה יומן קבוע שייקרא  "יומן האליפות של יוסטון רוקטס". בנוסף להתחייבותו הרגילה – כיסוי משחקי שבת בערב משך העונה – הוא ידווח מתי שירצה על מה קורה בקבוצה. לפעמים אפילו על משחק בודד. הכל פתוח וחופשי. אני פותח את האתר לאחרים המעוניינים לפתוח "יומן אליפות" על קבוצתם. אבל זה עניין של התחייבות: אם אתה פותח "יומן" אתה הולך איתו כל העונה, כולל הפלייאוף. זה נכון גם לאנשי הצוות, כשאלעד רובין יתחיל כנראה "יומן ניקס". מי שמעוניין להתחיל "יומן" יפנה אלי ל-

SEFERSHELI@HOTMAIL.COM ואתן לו שם כניסה לאתר וסיסמה.

אז בימים הבאים עליכם לעשות שני דברים, אם ברצונכם  לזכות בזכות לומר "אמרתי לכם" – הכניסו בתגובות את שם הקבוצה שתנצח, ושלח(י) לי מסר אם יש עניין בפתיחת 'יומן קבוצה'.

יוסטון רוקטס- יומן אליפות (המערב), פרק 1

 

רוחות הסחר נושבות חזק בעונה זו של השנה. היאכטות המסיימות את עונת הקיץ של הים התיכון נותנות כיף לסלע של ג'יברלטר ונישאות על גבי הרוח המזרחית לרוחבו של האוקיאנוס האטלנטי,  מיטלטלות בהתרגשות לקראת עונת הקריביים הקרבה. הציפייה לשמש, לדקלים, החופים הלבנים, הרום והמסיבות. הכל יותר שמח במערב.

גם בשבילנו, אוהדי הרוקטס, עונת המסיבות סופסוף מתחילה. אחרי שעמדנו מבויישים בפינה כל כך הרבה שנים וראינו את הערסים מל.א ומיאמי אוספים את כל הבחורות והטבעות, והכי גרוע, החנון מהדלת שלידך, החדל אישיות הזה שגדלת איתו וחילקת לו כאפות מגיל אפס, פתאום אוסף איתו הביתה איזה 4 בחורות.

אז עכשיו תורנו. המניאק מל.א עבר תאונת דרכים, לא יפה לצחוק אתם יודעים, אבל הגיע לו. ולא התאפקנו ואפילו באנו לבית החולים וגנבנו לו את האינפוזיה, רק כדי להיות בטוחים. המנוול ממיאמי עדיין נראה טוב אבל הוא רקוב מבפנים, רואים עליו, זמנו קרב, הוא כבר מסריח מהפה. והחנון הזה עדיין כאן, תקוע כמו עצם בגרון. עדיין חדל אישיות, עדיין מכוער ועדיין אין לך מושג איך הוא עושה את זה, זה בטח כי אבא שלו איזה מרגל במוסד או משהו אפוף מסתורין כזה.

ולנו שוב יש את הסנטר הטוב בליגה, כמו בימים הטובים, ואת השוטינג גארד הטוב בליגה, ויש לנו טורקי בשביל הקפה, ישראלי, בשביל הפלאפל וטאיווני, בשביל האסיאתיות. ואנחנו שוב מחייכים, אפשר לפתוח איזה כפתור בחולצה כי הטילים הולכים להתפוצץ בייבי!

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. אחרי שמנחם חשף אותי קבל עם ועדה מה נשאר לי לעשות, האם להמשיך עם הכינוי החמוד שלי או לעבור לשם המשעמם והרגיל שלי?
    מחר על הבוקר אני יוצא לים שוב לכמה ימים ולא אוכל לענות לכל אותם אוהדי לייקרס/מיאמי/ספרס. עם אוהדי הניקס אני מתחשבן כל השנה אז איתם עוד נתכסח.
    לשם ההגינות- שם הפרק המקורי היה: יוסטון-יומן אליפות (המערב), כאלה אנחנו אוהדי יוסטון, צנועים. אבל מנחם החליט לצאת בשבילי בהצהרה אז לקחתי. אם רבין עשה אחד כזה על כרמלו והצ'יריוס אז בטח שגם אני יכול.

  2. מנחם , אני בהחלט מבין למה אתה אוהד את מיאמי ולמה אהדת את נו יורק אבל אתה לא חושב שברגע שאוהד קבוצה מסויימת אתה הולך איתה עד הסוף ?
    זה שאלה מעניינת בשביל אוהדי ספורט .
    האם אוהדי הסופרסוניקס בעבר כיום אוהדים את אוקלוהמה ?
    או האם אנחנו האוהדים אוהדים את השחקנים או את הקבוצה עצמה ? מה יקרה בתרחיש אם הקבוצה שאנחנו אוהדים תעשה "החלפות " ותחליף את כל הסגל בסגל של הקבוצה היריבה וכך האם לא נאהב פתאום את השחקנים שאהדנו ועברו לקבוצה היריבה ?
    נושא מעניין לעשות עליו כתבה .

  3. גר בדאלאס. אוהד לייקרס מתקופת מגיק. שונא מיאמי היט אבל מת על מיאמי ביץ.
    תחזית ב"ה:
    לייקרס תתן קרב ענק על סיבוב שני.
    ברוקלין אלופה

    אגב ברוקלין מרסקת את מיאמי ברגעים אלה.
    וויד נראה כמו שאני אוהב – סמרטוט.

      1. ממש על מי אתה מנסה לעבוד ??
        מנחם קבוצה אחת אהבה אחת ותו לא… בלי חירטוטים אחרים את זה תשמור למי שיקנה את זה..

  4. אפלטון ידידי, אני שמח בשמחתך. כמה הייתי מאושר לפתוח יומן שכזה גם עבור הקבוצה הנכונה. אולי בשנה הבאה.
    עד שנשיג לעצמנו את הפיסות החסרות, הרבות, לאליפות, ניאלץ להסתפק בצפייה מהצד ושמחה, לאיד הפעם, כשתקבלו בראש משכניכם האכזריים לטקסס. וזה למרות, כמובן, שאתם נחמדים, ראויים ומוכשרים.

    1. אפשר לעשות מ-3 יוצא אחד. לצערי השנה גם שיקגו, אינדי ומיאמי ינצחו כל מי שתעמוד מולם במערב. שנה הבאה זה משתנה והמערב יחזור למקומו הטבעי.

  5. 1- אני שמח שיש ימן אליפות שהכותרת שלו יותר מצחיקה מזה שאני הולך לפתוח
    2- אני שמח שיהיה עוד מישהו שיתגושש עם לס וכנופייתו

    1. יחגוג על הדם והדמעות, במקרה שלנו.
      דם, דמעות וסכסוכים הם הדלק של האהבה בספורט, ואנחנו כאן כדי לספק אותם לעולם!
      מה שווה לי שהניקס מנצחים אם מיאמי ויוסטון לא בוכים?

  6. אפלטון תשאר עם השם החכם שלך.
    גם כותרת יפה יש.
    רק שיוסטון לא תעבור את הסיבוב השני.
    לא רואה אותם עוברים את אוקלהומה, ממפיס או אפילו
    הגולדן סטייטס (במידה והגבוהים בריאים)
    יש בהאוורד משהו מאד לא בוגר. חסר עמוד שדרה, הייתי אומר.
    אולי תוכל לתאר את העניין בפרק הבא של היומן.

    1. סבבה, פרק הבא אחרי פתיחת הליגה, שלא תבכו לי "הכנה הכנה", אני אתאר את ההשתלבות של הענק המחייך, שנראה כמו תינוק מדושן עונג שהחזירו לו את המוצץ שקובי גנב לו

  7. אשרי המאמין
    אין סיכוי לקבוצה שהרכז שלה מייד אין טיואן לקחת אליפות
    נפגש במאי , חצי גמר המערב , בסיום החגיגי והעצוב של היומן

    שיקגו מול התאנדר בפיינל , בשחזור של גמר 96 ( אז הם היו סיאטל )
    להתראות ביוני

    1. אבל כבר אמרתי שהרכז שלה הוא מייד אין שיקגו, והוא קשוח כמו רק שמי שגדל בשיקגו יכול להיות. ווסטברוק רק רואה אותו בזווית של העין ולובש את הטייטס מתחפש למעודדת. לא משנה כמה פעמים אני יכול יכול להגיד, השנה כולכם תראו מי זה פטריק בברלי.

  8. גולדן סטייט בגמר המערב(אל חמדולילה אליפות) אבל נסתפק בזה לעונה הזו אבל חכו חכו זה הקטן עוד גדול יהיה

  9. מישהו צריך לעשות: פורטלנד- יומן מקום 7 במערב! ראיתם את ההצהרה של אולדריג'? "השנה, אני חותם ומבטיח- פורטלנד מגיעים למקום שביעי!!" זה שחקן עם שאיפות.

  10. לאפלטון –

    תשאר עם אפלטון

    אחד מהפילוסופים האהובים עלי 🙂

    מברך אותך על הצתרפות לצוות הופס(כיסוי משחקי שבת וטור אישי על יוסטון).

    יש לך כתיבה מצוינת 🙂 גם חכמה וגם מענינת.
    לא לכל אחד יש את זה.

  11. האמת שהמצב נפלא, ולא יכולנו לחשוב על עונה יותר חזקה. קבוצות התחזקו ותהיה מלחמה על כל מקום. וזה עוד לפני הדראפט של 2014 וכפי שאני מבין ממה שכולם אומרים יעמיס עוד נגלה נהדרת של כשרונות על הליגה. העשור הזה התחיל עם הצהרת כוונות של מיאמי, אבל הוא לא יגמר ככה, וזה הולך להיות עשור מהטובים שידעה הליגה הזאת. אז ליגה כזאת ואתר הופס כזה עם כזאת רמה של דיווחים וכיסויים, לא נותר לנו אלא ללקק את האצבעות.

  12. אינדיאנה. היו מרחק ניצחון מהגמר – והתחזקו מאוד בקיץ.
    לארי בירד יהיה הסיפור הגדול. גם יניף גביע וגם יעצור (לפחות לבינתיים) את לברון במרוץ על מספר 3 הגדול מכולם

  13. אני מהמר נגד כולם והולך על סן אנטוניו. דאנקן לא יפרוש בלי עוד ופארקר אוכל את רוז, פול ווסטברוק לארוחת בוקר.

    Mark my word

כתיבת תגובה

סגירת תפריט