פרוייקט אגדות (50): ג'יימס וורת'י / מנחם לס

 

 

פרוייקט אגדות (50): ג'יימס וורת'י / מנחם לס

 

 


אין שום הפתעה בזה שג´יימס "BIG GAME” וורת´י הוא האחרון בין 50 האגדות.הוא תמיד היה אחרון אפילו כשהיה למעשה ראשון, או קרוב לראשות. כי ג´יימס הוא השחקן הטוב בעולם בין אלה שלא נחשבים לסופר שבסופר מהסוג של מייקל ג´ורדן, מג´יק ג´ונסון, או לארי בירד. הוא השחקן הלא ידוע ביותר מבין כל כוכבי הכדורסל הגדולים בהיסטוריה. הוא תמיד היה אחד האהובים עלי למרות שהרבה מדי פעמים הוא נטרל את השחקן שפעם הערצתי יותר מכולם – לארי בירד!

האגדה האחרונה: השחקן הכי אנדרייטד בעולם

כשג´יימס וורת´י החליט לפרוש לפני פתיחת עונת 1994-1995, מג´יק ג´ונסון אמר על השחקן שהיה המטרה מספר אחת שלו בפאסט-ברייק המושלם בהיסטוריה של הלייקרס איתו, ועם קרים, מג´יק, סקוט, ומייקל קופר: “ג´יימס וורת´י היה אחד מעשרת – לא, סליחה, אחד מחמשת – השחקנים הטובים בהיסטוריה במשחקי פלייאוף. לכן כינויו "BIG GAME”.

הוא היה השחקן האולטימטיבי ששיפר משחקו ב-50% בכל פעם שהמשחק היה חשוב. במשך העונה הרגילה במשחק נגד אטלנטה האוקס באטלנטה לעיני 1,500 צופים כשהלייקרס מובילה בעשרים, הוא היה מסוגל להירדם בעמידה על הפארקט. הוא היה מתרגש לפני משחקים כאלה כפי שמתרגשת נערת ליווי לפני פגישה עם מיליונר זקן. אז יכולת לומר על משחקו מה שאמר שייקספיר ב-”קינג הנרי ה-IV: “אלוהים, אלוהים! ראה איך העולם מתפשר עם בינוניות!”

אך תן לו משחק בבוסטון גארדן לעיני 19,000 צופים מטורפים כשלארי בירד הוא הירוק שבו עליו לטפל, ולפתע ראית מפלצת כדורסלנית.

פעם שאלו את וורת´י אם הוא מפחד לפני משחק נגד הסלטיקס כי הוא יודע שלארי בירד הוא השחקן ´שלו´ הוא ענה: “הדבר היחיד בעולם ממנו אני מפחד הוא רופא השיניים שלי". הוא היה השחקן שלארי שנא הכי הרבה לשחק נגדו: “אין בליגה שחקן ששומר עלי כמו ג´יימס", לארי אמר פעם. לא חשוב שממוצעו של לארי במשחקים בהם שמר עליו וורת´י היה 24.4 נק´ ו-8.7 ריב´. זה עדיין קטן מממוצע נקודותיו וקרשיו של הציפור במשחקים בהם לא שמר עליה וורת´י. אבל כדי לעשות את ה- 24.4 וה- 8.7 ריב´, לארי חייב היה להשקיע אנרגיה פי שלוש מבכל משחק אחר. ואותו דבר ג´יימס. פעם, אחרי משחק פלייאוף נגד לארי, וורת´י אמר לעיתונאים (אני הייתי שם ושמעתי זאת בעצמי): “קואץ´ ריילי חושב שישנן לי שתי ריאות…!” חוש ההומור היבש שלו הוא תכונה נוספת שלא ידעו עליו!

הוא פחות ידוע מחברי קבוצתו מג´יק וקרים. אך תשאל כל עכבר כדורסל שראה את משחקי הפלייאוף בין הלייקרס והסלטיקס בשנות ה- 80 (אני הייתי בכולם בבוסטון , וברבים בלוס אנג´לס) – כולל שחקני הסלטיקס ובעיקר לארי בירד – מי היה השחקן החשוב ביותר בשלושת האליפויות ב-1985, 1987, ו- 1988, והתשובה תהיה "BIG GAME” וורת'י !

=================================================
וורת´י הנער
=================================================

ג´יימס אגר וורת´י נולד ב-27 לפברואר 1961 בעיר גסטוניה בצפון קרוליינה, העיר בה גר היום בני קני וששת ילדיו. עיר קטנה שהדבר הרב ביותר בה הם תחנות דלק (ולכן קני גר שם; מקצועו הוא מנכ"ל חברת הדלק ´אקסון´ בגסטוניה שם יש לה 12 תחנות דלק). פעם גסטוניה הייתה העיר הקשה ביותר לשחורים. עד היום קוראים הרבה מתושביה לשחור ´ניגר´. לא תוך כדי העלבה. פשוט מסורת. שם שחור היה ניגרו. ניגר. עד היום, אפילו שראש העיר הוא שחור, ושקבוצת התיכון עולה עם 4 שחורים וסנטר לבן ושהיא זכתה באליפות התיכוניים של צפון קרוליינה בעונה שעברה, זוהי מין עיר ´גזענית´, אם-כי הגזענות של היום היא יותר היסטורית מאשר עובדתית.

הוא שיחק בתיכון ´אשברוק´ על שפת אגם גסטוניה, אגם יפהפה שם היה אביו דייג שדג ´קט-פיש´ וכלכל את משפחתו בכבוד. לג´יימס הייתה סירה שהוא וחבריו בנו כבר בעממי, ועד היום ההובי הגדול שלו הוא דיג (הוא אחד משחקני הכדורסל הבודדים שלא חיים ומתים על גולף). הוא היה ´אול-אמריקן´ כבר בשנת הג´וניור שלו, ופעמיים הוביל את בית ספרו לפיינל-פור של התיכונים בצפון קרוליינה. בשנת הסניור שלו באשברוק הוא קלע 21.5 נק´ עם 12.5 ריב´ בליגת התיכוניים הקשה ביותר במדינת הכדורסל צפון קרוליינה, אבל כמו תמיד בעממי, בתיכון, במכללות, ובנבא, שמו היה פחות פופולארי מאחרים. צניעותו? ביישנותו? מין אופי מתחבא מעיני הבריאות? אינני יודע. אבל כוכב-העל הזה אף פעם לא היה נומרו אונו בעיני צופים ומאמנים. רק בעיני השחקנים ששיחקו נגדו ושאותם קבר בשקט ובביישנות.

לכן רק אוניברסיטת צפון קרוליינה הציעה מלגה לשחקן הנפלא הזה. אחת הסיבות הייתה שמאמנו שם, לארי רודס, היה אחד משפוטי דין סמית´, מאמן הטאר-הילס של צפון קרוליינה יוניברסיטי, ומאמן בקייטנת הקיץ שלו. הכוכבים האחרים בתיכוניים נחטפו ע"י המכללות השונות. את וורת´י איש לא חיפש. ככה זה היה כל ימי הקריירה שלו: הוא היה שחקן שהפך להיות כוכב. האחרים בגילו היו כוכבים שניסו – והרבה פעמים לא הצליחו – להפוך לשחקנים. אולי אחת הבעיות שלו היה מבנה גופו. הוא היה כה רזה וצנום בתיכון שמאמן יריב, מאמן התיכון "ויינה" נגדה שיחקה גסטוניה בגמר אליפות צפון קרוליינה, תיאר אותו כ- “צילום רנטגן מהלך על שתיים".

=================================================
אליפות כטאר-היל יחד עם אלוהים
=================================================

דין סמית´ ראה אותו בקייטנה בת השבוע אליה באו כמבקרים מאמני אוניברסיטאות מכל ארה"ב, ואחרי יום אחד החליט להחביא אותו. הוא לא החביא אותו באורווה באחת החוות, אלא שלח אותו ואת מאמנו רודס לכמה ימי נופש במלון הילטון שעל שפת הים בצ´רלסטון כדי שייהנו מהשמש והאוכל, והעיקר שאף אחד לא יראה אותו יותר!

כשהוא פרשמן באוניברסיטת צפון קרוליינה הוא החליק ונגרם לו שבר קשב בעקב. חשבו שבזה סיים את קריירת הכדורסל שלו. זה קרה באמצע העונה והוא החמיץ את 14 המשחקים האחרונים עם סיכוי גדול שבזה סיים את חלום ההופס שלו.

במקום לבכות ולקלל את רוע מזלו, הוא החליט לפתח דברים אחרים ולמצוא תחביבים אחרים באוניברסיטה, ואפילו למשחקי הקבוצה לא הצטרף. הוא לקח קורסים מיוחדים במוסיקה, פוליטיקה, ופילוסופיה, והחל לפתח חלומות להמשך לימודים וקריירה אקדמאית. דין סמית´ תמיד דחף את שחקניו ללמוד, אך לא עד כדי כך… הוא חשש שאפילו עם "ביג-גיים ג´יימס" יחלים, הוא יעדיף להיות פרופסור למדעי המדינה במקום שחקן כדורסל.

אך העקב הבריאה מהר משציפו, והוא חזר לשחק בעונת הסופומור שלו כשבתוך-תוכי ליבו המחשבות האקדמאיות לא הלכו לעולמן אלא פשוט לקחו חופשה. הוא סיים את עונת הסופומור עם 14.2 נק´ ו-8.4 ריב´ כשהוא עולה בחמישייה של דין סמית´ כסמול פורוורד. אצל דין סמית´ איש לא קולע יותר מ- 10-15 אלא אם-כן שמו מייקל ג´ורדן, כך שה- 14 נק´ היו תוצרת מצוינת אצל המאמן הקשוח ש"משחק קבוצתי" היא דיברה מספר אחת עשרה.

אבל הייתה זאת שנת הג´וניור שלו בה הוא פרץ שחקים. העונה בה נעשה LEGENDARY. הייתה זאת עונת 1981-1982 בה היה בחמישייה הגדולה אולי בהיסטוריה של קולג´ הופס עם סם פרקינס ופרשמן בשם מייקל ג´ורדן. וורת´י ניבחר לחמישיית אול-אמריקן כשהוא קולע 15.6 ב- 58% מהשדה עם 6.3 ריב´ ו-2.4 אס´. הוא ניבחר ל-´שחקן השנה´ במכללות, תואר בו התחלק עם הענק ראלף סימפסון. אגב, סיפור שלא אשכח מאותה תקופה היה הקטע שניכתב ע"י עיתונאי ספורט משרלוט: “סקנדל באוניברסיטת צפון קרוליינה! אחד הסטודנטים גילה שראה שם בספרייה במכה אחת את פרקינס, וורת´י, וג´ורדן. מה הם עושים בספרייה במקום לקלוע הופס?”

הקבוצה עלתה לגמר המכללות נגד ג´ורג´טאון עם פטריק יואינג. משחק הגמר נתן חותמת לסוג הכדורסל שישחק וורת´י בנבא: תמיד מתבלט במשחקים החשובים ביותר, ומכאן כינויו "BIG GAME JAMES”. למרות שגיבור המשחק היה – כאילו – מייקל ג´ורדן עם סל הניצחון האדיר שלו בשנייה האחרונה, היה זה ג´יימס עם 28 הנקודות שלו ב- 13 מ- 17 וחטיפת כדור מפרד בראון שאפשרה לאלוהים לקלוע את סל הניצחון. וורת´י היה גיבור המשחק, וזכה בתואר ה-MVP של הפיינל-פור. אבל, כמו בכל קריירת הכדורסל שלו, הסל האלוהי של ג´ורדן בסוף ידוע יותר מתהילת המשחק כולו של ג´יימס, ואח"כ בלייקרס עם מג´יק וקרים, תמיד היה מישהו שנחשב גדול ממנו.

=================================================
קריירת-על בנבא כולל 3 אליפויות
=================================================

ב-1982 הלייקרס זכתה באליפות הנבא , אך כמה מהלכים גאוניים שהתחילו כבר ב- 1979 – עוד לפני הגאוניות של ג´רי ווסט – הביאו לה בחירת דראפט ראשונה. ב- 1982 היה לה סמול-פורוורד נפלא בשם ג´מאל וילקס. הלייקרס החליטה ללכת על ג´יימס וורת´י שהסכים לוותר על שנתו האחרונה בצפון קרוליינה. הוא היה בחירת הדראפט הראשונה של הלייקרס מאז 1960, השנה בה החליטו לעזוב את ערבות הקרח של מינסוטה ולעבור לעיר המלאכים.

בלוס אנג´לס קיללו את הבחירה: "מי צריך סמול פורוורד כשהטוב בנמצא כבר משחק בקבוצה?”, אמרו. וילקס היה בטופ של משחקו כסמול פורוורד עם 21.1 נק´ ממוצע, אול נבא, אול סטאר, ומה לא. רק קרים עבדול ג´אבר ונורם ניקסון קלעו יותר ממנו. אז מי צריך עוד סמול-פורוורד? בכל קבוצה אחרת בליגה, ´ביג-גיים´ היה הופך כוכב מיידי. בלייקרס של אז הוא חייב היה לעבור זמן טירונות על הספסל. מג´יק כתב בספרו: “הצורה שג´יימס התנהג בעונתו הראשונה איתנו הראתה את בגרותו המנטאלית ולא רק הפיסית. הוא עשה כל מה שביקשו ממנו בלי להוציא מילה. לא שמעתי טרוניה אחת ממנו. הוא רק עמד עם עיניים פקוחות ובלע וקלט כל מילה שנאמרה".

אין ולא היו הרבה בחירות מס´ 1 בתולדות הליגה שהפכו לשחקני ספסל לעונה שלמה. הנהלת הלייקרס אמרה לקבוצה שהם מתכננים לקבוצה "ספסל חדש". כשהעונה התחילה, באמת היה ספסל חדש: במקום ספסל מעץ אלון הביאו ספסל חדש בנוי מעץ אורן. אבל על הספסל ישב וורת´י שהחליט שהוא מקדיש את העונה ללמידה מוילקס. אבל בכ"ז הייתה לו עונה מכובדת: הוא שיחק 77 משחקים לפני ששבר את עצם הטיביה ברגל התחתונה עם ממוצע של 13.4 ב- 58% דיוק עם 5.2 ריב´, וניבחר כמובן לאול-רוקי. אבל את הפלייאוף נגד פילדלפיה (שניצחה את הלייקרס בסוויפ) הוא החמיץ בגלל השבר ברגל. ממוצע הקליעות שלו (58%) הוא עד היום שיא לרוקי בנבא.

לפני עונת 1983-1984 הלייקרס ביצעו טרייד עם סאן דיאגו קליפרס כשהם מעבירים את ניקסון שעבורו הם מקבלים את הסנטר הענק סוון נדר וזכות בחירה שהביאה את ביירון סקוט. וורת´י עלה סוף-סוף בחמישייה ב-53 משחקים והלייקרס בנתה את הגרעין שיביא לה שלוש אליפויות בשש השנים הבאות כשוורת´י הוא חלק חשוב ביותר בגרעין.

ב-1984 הלייקרס הפסידה לסלטיקס בשבעה משחקים קוצצי ציפורניים. הייתה זו אחת הסדרות הנהדרות ביותר בהיסטוריה של הנבא. היריבות בין לארי בירד וג´יימס וורת´י הגיעה לשיאה. בירד הוא שחקן עליון על וורת´י – ועל כל סמול פורוורד אחר אי-פעם – אך ללא השמירה הנהדרת של וורת´י הסלטיקס היו מנצחים בהרבה יותר קלות. בירד אמר, “אני שונא את הקרצייה הזאת ששמה ג´יימס וורת´י", אבל מיד הוסיף "אבל מחוץ לפארקט הוא האדם שהייתי סומך עליו ביותר אילו נתקעתי בסערת שלג בהימלאיה. אני אוהב אותו כבנאדם!” כרגיל בכל הקריירה, וורת´י העלה את רמת משחקו בפלייאוף כשהוא קולע בממוצע 17.7 עם 2.7 אס´ כשממוצעו באותה עונה היה 14.5 ו- 1.7 אס´.

באחד המשחקים בגארדן בבוסטון הוא נחת על פדחתו ונשכב ללא נוע משך כמה שניות כשרופאי הסלטיקס ממהרים אליו. ישבתי לא רחוק משם אבל כמובן לא שמעתי מה נאמר, אך ד"ר אלן בונשט רופא הסלטיקס סיפר לעיתונאים שהוא שאל את וורת´י שחשבו שהוא מחוסר הכרה אם הוא יודע היכן הוא נמצא. “כן", הוא לחש, “אני נמצא על הפארקט בגארדן בבוסטון והסלטיקס קורעת אותנו ב-17 הפרש…”. לוורת´י השקט והביישן תמיד היה חוש הומור יבש, מטרף.

שנה אח"כ הלייקרס עם וורת´י, סקוט, ומייקל קופר הממלאים את הקווים כשקרים קוטף את האשכוליות ומג´יק מריץ את השואוטיים, הלייקרס לקחו את האליפות די בקלות. ללייקרס היה את הפאסט-ברייק הטוב שהיה עד אז, ומי יודע אם נראה כמוהו שוב. היה זה פאסט-ברייק שנכתבו עליו ספרים ושהוא משמש כדוגמא לפאסט-ברייק אולטימטיבי בכל קורסי המאמנים בעולם. וורת´י קלע בסדרת הגמר 21.5 נק´ והיה פשוט נפלא!

וורת´י טוען עד היום שהייתה זאת הסדרה הגדולה ביותר שלו כי "כולם אמרו שהסלטיקס יאכלו אותנו". הוא לא כתב זאת בספרו. וורת´י לא כתב "עדיין" ספר. למה? לספורטינג ניוז הוא אמר: “אני לא מאמין ששחקן כדורסל צריך לכתוב ספר ביוגרפיה על עצמו עד שהוא מת…”

העונה הבאה הייתה שייכת שוב לסלטיקס אם כי לוורת´י הייתה עונה אישית טובה ביותר כשהוא מסיים את עונת 1986 עם 20.0 ממוצע ב- 58% נהדרים, וכמובן ´אול-סטאר´ (אחד מ-7 אול-סטאר רצופים).

אח"כ באו שתי עונות אליפות. ב-1987 הם גברו על הסלטיקס בששה משחקים כשלאחריהם פט ריילי "הבטיח" אליפות רצופה שנייה. הוא עמד בדיבורו כשהלייקרס גוברת על הבד-בויס של דטרויט ב- 1988, כשוורת´י קולע בשתי סדרות הגמר של 1987 ו- 1988 22.4 נק´ למשחק עם 3.5 אסיסטים. אחרי הניצחון השני (על דטרויט) כשפט ריילי החל לדבר במיקרופון והתחיל לומר "אני מבטיח אליפות…" מיהר אליו מג´יק וסתם לו את פיו במגבת לפני שהספיק לומר ”THREEPEAT” שבאמת לא קרה.

וורת'י´ היה אדיר במשחק הפלייאוף האחרון נגד דטרויט כשהוא קולע 36 עם 16 קרשים ו- 10 בונבונים. הייתה זאת אחת מהופעות הגמר הטובות ביותר בהיסטוריה , בכיתה של וולט פרייזר נגד הלייקרס במשחק השביעי או מייקל ג´ורדן נגד פורטלנד ונגד יוטה.

1988 הייתה האליפות האחרונה של קבוצת השואוטיים. ב- 1989 הבד-בויס עשו עליהם סוויפ, וב- 1990 הם הפסידו לסאנס בחצי גמר אליפות המערב. ב- 1990 הגיע ילד חדש לשכונת הפלייאוף של הנבא בשם מייקל ג´ורדן, וזה היה הסוף של תהילת מג´יק-וורת´י-קרים.

זאת הייתה התחלת הדיינסטי של הבולס. דווקא אז ב- 1991 באה עונה בה עשה וורת´י שיא עונתי אישי (21.4 נק´ ממוצע), אך נגד הבולס כבר לא היה ללייקרס המזדקנת סיכוי. הוא שיחק עוד שלוש עונות עד שפרש אחרי עונת 1994-1995 אחרי 16,320 משחקים אותם סיים עם ממוצע של 17.6 נק´ עם 5.1 קרשים ו- 3.0 חפיסות שוקולד.

בנשף הפרישה אמר עליו פט ריילי: “אני לא מאמין שהיה, או יהיה, סמול פורוורד טוב מג´יימס. לארי בירד היה גם פאוור-פורוורד. אבל פיור סמול-פורוורד? ג´יימס הוא מספר אחד. הוא היה שחקן שקט בעל אופי שקט, אבל כשהיה בשיאו – אני מבטיח לכם – לא היה אף אחד שיכול היה לגעת בו".

כשג´יימס נישאל באותו נשף מדוע החליט לפרוש דווקא אחרי אותה עונה הוא ענה שלפני כמה חודשים, אחרי משחק ניצחון של הלייקרס בו הוא קלע 16 עם 4 ריב´, ניגש אליו ילד כבן עשר וביקש חתימה. “שאלתי אותו למה הוא לא מבקש חתימה משחקנים טובים ממני בקבוצה. אז מה ענה לי הילד? הוא אמר ´כי אבא שלי אמר שאתה הולך למות ובקרוב החתימה שלך תהיה שווה הרבה כסף…”

=================================================
לא טלית שכולה תכלת
=================================================

רק שלא תחשבו שג´יימס וורת´י היה טלית שכולה תכלת. שקט? כן. ביישן? כן. פוסי קט? לא!

ב- 1990 הוא נאסר ביוסטון על כך שפעמיים שכר זונות לחדר מלונו. היה זה מין סט-אפ, אך לא משנה. הוא עשה זאת. הוא ענה על האשמה ב-”NO CONTEST” (“אין לי מה לומר”, שזאת לא הודעה רשמית באשמה) וניקנס באלף דולר, תקופת מבחן של שנה, ו- 50 שעות עבודה ציבורית. למה אני מספר לכם ספור זה? סתם להבהיר שאפילו ג´יימס וורת´י איננו מלאך. הוא היה אחד משחקני הנבא המוערכים ביותר, אך הוא היה בשר ודם כמו כולנו.

בשנים האחרונות הוא משמש כאנליסט הלייקרס בטיווי (תחנת KCAL-TV) וכששמעתי אותו נדהמתי מעומק הידע שלו ובהירות מחשבתו. הוא מנכ"ל חברתו "WORTHY ENTERPRISES” העוסקת בשיווק וגם בעזרה למוסדות צדקה באיסוף תרומות וקידום פרויקטים. הוא מקדיש הרבה מזמנו לפרויקטים של צדקה, והוא היום סגן נשיא של האגודה "BIG BROTHERS OF AMERICA” שמטרתה לקדם את נערי הגטו השחורים.

הוא נשוי לאנג´לה ווילדר כבר מ-1984 ויש להם שתי בנות, סייבל וסיאנה.

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 40 תגובות

  1. שחקן נפלא שלא קיבל את הכבוד הראוי בראי ההיסטוריה. כדאי לציין שה-28 נקודות בגמר המכללות היו מתוך 63 של כל הקבוצה, שזה קצב של ארבעים ומשהו נקודות למשחק בו הקבוצה קולעת מאה.
    ומג'יק היה שנתיים לפניו בחירה מספר 1 בדראפט, כך שהוא לא הראשון מאז 1960.
    אגב קצת מוזר – לליקרס היו בחירות ראשונות ב-79 ו-82, ואח"כ ליוסטון היו שתי בחירות ראשונות רצופות (83 ו-84). סתם אנקדוטה מעניינת…

  2. תודה רבה דוק לס , יפה שגם הוא חלק 50 האגדות
    אני לא יודע מי אחראי לכך אבל מדהים לLA היו שני בחירות דראפט
    ראשונות ובול פגיעה כל פעם
    נ.ב. הקטע עם החתימה והילד היה גדול 🙂

  3. הדבר המדהים לגבי וורת'י,זו הסיבה שהלייקרס קיבלו בחירה מס' 1 לאחר שנה של אליפות .3 שנים קודם לכן בעקבות טרייד עם הקאבס הלייקרס קיבלו בחירת דראפט עתידית ויצא שהקאבס סיימו עם המאזן הגרוע ביותר ב1982.הלייקרס בעצם התמודדו עם סאן דייגו קליפרס על הזכות לקבל את בחירה מס' 1 וכל זאת בהטלת מטבע..הלייקרס זכו והשאר שייך להיסטוריה.

  4. אם אני לא טועה הטריפל דאבל מול הפיסטונס היה היחיד בקריירה שלו
    היה לו צעד ראשון מהיר ואינטליגנציה גבוהה מאוד.
    שחקן תענוג לצפייה
    היה לייקרי כל הקריירה
    בקבוצה עם מגיק וכארים זה טבעי להשאר בצל , למרות שלא בצדק.

  5. הדברים עליו ברשימותיי:

    כשאני חושב על השחקן הזה אני מקבל כאב לב: אמנם סה"כ בירד היה שחקן טוב משמעותית ממנו אך יכולתו גרמה מספיק נזק כדי לתת ללייקרס את הניצחון ב-85' ו-87' (יש לציין שאת עיקר השמירה על בירד והגבלתו היחסית עשה מייקל קופר). במיוחד הצטיין, לצערי הרב, במשחקים החשובים, למרות שגיאותיו בגמר הראשון שלו ב-84' בהפסד לסלטיקס, ועל כך כונה: "ביג גיימס ג'יימס". זכה ב-MVP של הגמר ב-88' באליפות האחרונה של הלייקרס בעידן מג'יק, כשוורת'י משיג במשחק השביעי ט"ד נהדר של 36 נק', 16 רי' ו-10 אס' ובסדרה כולה השיג 22 נק' ב-49.2% מהשדה ו-73.5% מהקו, 7.4 רי', 4.4 אס', 0.7 חט', 0.6 חס' ו-2.6 אי' ב-38 דק' למשחק, כשמג'יק מציג מכלול נתונים מרשים יותר עם 21.1 נק' ב-55% מהשדה ו-86.6% מהקו, 5.7 רי', 13 אס', שתי חט' ו-2.7 אי' ב-41.4 דק' למשחק.
    בעל יכולת קליעה נפלאה אך לא מרחוק, הגנה משובחת, ריבאונדר טוב+, וידע גם למסור ולחטוף.
    17.6 נק' ב-52.1% מהשדה ו-76.9% מהקו, 5.1 רי', שלושה אס', 1.1 חט', 0.7 חס' ושני אי' ב-32.4 דק' למשחק בעונה הסדירה; 21.1 נק' ב-54.4% מהשדה ו-72.7% מהקו, 5.2 רי', 3.2 אס', 1.24 חט', 0.7 חס' ו-2.1 אי' ב-37 דק' למשחק בפלייאוף.

  6. בכ מקרה למרות שהיה מגיע לו להיכנס להיכל התהילה ולהיות אחד מ-50 הכדורסלנים הטובים ביותר בכל הזמנים, הוא בכל מקרה לא שווה (WORTH) את זה בגלל שהוא מהלייקרס!!!

  7. השלישייה מג'יק-וורת'י-כארים היא השלישייה הטובה ביותר בכל הזמנים מכל השלישיות המובילות של קבוצות.
    בירד-מקהייל-פאריש היא אמנם שלישיית קו הבסיס/הקו הקדמי הטובה בכל הזמנים, אך שלישיית הלייקרס טובה יותר כשלישייה כיוון שללייקרס שני כוכבי-על כשאחד הרכז הטוב בכל הזמנים ואחד משלושת שחקני הציר הטובים בכל הזמנים, ולסלטיקס גם שני כוכבי על אך מקהייל יחסית פחות מאשר מג'יק וכארים ורק בירד ברמה הזו.

    1. מגיק – כארים – וורת'י היא גם לדעתי השלישיה היחידה של בחירות מספר 1 בדראפט ששיחקו יחד.
      חשבתי לעצמי שיש סיכוי סביר שבאחת הקבוצות שג'ו סמית עבר בהן בקריירה יהיו במקרה עוד שתי בחירות מס' 1, בהיותי אידיוט, גם בדקתי את זה, והנה: בדנבר נאגטס של עונת 2006-2007 שיחקה שלישיה של בחירות מס' 1 בדראפט – ג'ו סמית, קניון מרטין ואלן אייברסון (יכלו להשלים חמישיה – כרמלו אנתוני – 3, מרקוס קמבי – 2).
      מישהו מכיר עוד?

      1. בלייקרס שיחק גם מייקל תומפסון, מה שאומר שהיו בקבוצה 4 בחירות דראפט ראשונות ולא שלוש, זה שיא שאף קבוצה כנראה לא תשבור.
        כשאתה משחק עם קבוצה כזו זה כנראה יותר קל להיות הול אוף פיימר…..

  8. לא סתם מהיר, אלא זריז כמו שד.

    הצעד הראשון המהיר בהסטוריה יחסית לגובהו.

    ובגלל כל המתפרצות שרואים תמיד בסרטוני היילייטס – הרבה אנשים שוכחים או פשוט לא יודעים כמה הוא היה טוב כשחקן לואו פוסט בהתקפה העומדת. וורת'י בפוסט היה האופציה השנייה בהתקפה העומדת של הלייקרס רק בגלל שלראשונה קראו קארים.

    איזה שחקן.
    לפחות בטופ 10 החביבים עלי בכל הזמנים.

  9. דדי, בא לך לכתוב טור שבועי (או אפילו יומי, או מתי שבא לך) שייקרא "יומן האליפות של קבוצות LA" (יומן קבוע על הלייקרס והקליפרס)? אם כן, ענה לי לספרשלי ואתן לך שם וסיסמה והוראות כניסה!

  10. מנחם היקר, אני מצטרף לבקשה של יותם.
    אני חושב שהפרוייקט הזה הוא חתיכת מסמך היסטורי משובח שכתוב בטעם. ובעברית. די נדיר במקומותינו.
    אולי אפשר לתת לו מקום משלו בתפריט ?
    אשמח לתת לילדים שלי לקרוא את זה בבוא העת…

    אני אישית גם חסיד של אסיסט #, ואני גם מתכנת, אז חשבתי שאולי תבקש מבונה האתר שיוסיף רובריקת חיפוש. יש מוכן כזה של גוגל שמחפש לך בתוך הדומיין (רק בעמודים באתר שלך).

    כדאי לבדוק, דוק.

    יש הרבה מידע משובח באתר שלך שהולך לאיבוד אחורה בזמן…
    והגולשים מתרבים (טפיחה על השכם)
    היה אחד שכבר חיפש את בוב קוזי אם אני זוכר נכון.

    אבל גם אם לא האתר משובח 🙂

    1. Blech, הכנסתי כל הכתבות לטאג ספציפי. אולי מחר אוסיף כפתור לתפריט ואבקש ממנחם להכניס את זה במקום התפריט הנוכחי. יש טאגים כאלה גם לפרוייקט של דובי, ולאסיסט אין כי אלו רוב מאמריו של אסי.

      מה המייל שלך? יכול להיות שנצטרך עזרה בתחומים הטכניים.

    1. רועי ויינברג אוסף את כל המאמרים יחד, והוא יעשה משהו שאת כולם אפשר יהיה למצוא במקום אחד. מה זה רוביקת חיפוש?

  11. היה לו סגנון יחודי בהטבעות – יד אחת מתוחה עד הסוף קדימה, מה שנתן לזה את הכינוי "statue of liberty dunks".

    ומנחם, תודה על ההצעה, אבל זו לא נראית לי השנה הנכונה לכתוב על זה לאוהד לייקרס…

  12. מנחם יש לי הצעה נחמדה בשבילך… תבחר 20 שחקנים ותמשיך את זה לאגדות שעדיין משחקות… תכניס שחקנים כמו בראיינט, דאנקן, נוביצקי, גם לברון כבר אגדה…

  13. מנחם, בשביל הסמיילי הצהוב תקליד נקודותים, מינוס וסגור סוגריים.
    הדפדפן עושה מזה סמיילי ויז'ואלי בצורה אוטומאטית.

    רועי, hai@webway.co.il. אני לא בונה אתרים באוטומאטים (ג'ומלה, וורדפרס ודומיהם, שבזה לדעתי האתר הזה בנוי) אבל 14 שנה במקצוע בטח יוכלו לסייע לפחות בחלק מהמקרים. תרגיש חופשי לשאול ואשתדל לעזור ככל יכולתי.

  14. רובריקת חיפוש – כמו שבגוגל אתה יכול לעשות חיפוש בתוך אתר ספציפי (חיפוש מתקדם) ישנם רכיבים עבור וורדפרס, ג'ומלה ודומיהם שמאפשרים חיפוש בתוך תוכן האתר.
    מצאתי סתם אתר אקראי שנמצא בוורדפרס – http://yuvalerel.wordpress.com/ ואפשר לראות בצד שמאל למעלה, מתחת ללוגו, תיבת חיפוש קטנה לתכנים בתוך האתר. זה רכיב די סטאנדארטי שאמור להיות פשוט יחסית להוסיף אותו.

    מקווה שעניתי על הכל 🙂
    יום טוב לכולם

  15. אני זוכר שבסדרת גמר של 88 הכתירו אותו ככוכב הכי הכי של הלייקרס במבט ספורט לדעתי הוא היה ההבדל שהפך אותם לחמש ולא לשתיים או שלוש אליפויות פשוט כוח אש בזמן אמת משמעותי ביותר

להגיב על גאזה לבטל

סגירת תפריט