רודפים אחרי הרבה יותר מטבעת – כריס פול / יובל עוז

הקבוצה שכולם אהבו לאהוב בשנתיים האחרונות ב-NBA הייתה הלוס אנג'לס קליפרס. הסיבות לכך הן רבות ומגוונות. תחילה, ישנו את תסביך האחות הקטנה שעשתה מייקאובר רציני והפכה ליפה יותר מהאחות הגדולה. בנוסף, הקליפרס הם אחת הקבוצות המלהיבות בליגה עם האתלטיות המפלצתית של בלייק גריפין והלוב-סיטי, אבל אחת הסיבות החשובות לכך שהקליפרס הפכו מקבוצה מקוללת לקונטנדרית ראויה היא שחקן אחד, כריס פול.

התפקיד ש-CP3 ממלא בקליפרס הוא יחיד במינו. הדבר הכי קרוב שאפשר להשוות אותו אליו הוא תפקיד של קוורטרבק בפוטבול, של מנהיג שמקבל החלטות שמשפיעות על כל הקבוצה, וביכולתו להכריע משחקים במהלך אחד. המשקל הסגולי של פול בקליפרס הוא כל כך גדול וההערכה אליו כל כך עצומה, שברגע שפול עשה שריר בנושא דוק ריברס, ההנהלה התקפלה וביצעה את העסקה שהנחיתה את המאמן המוערך מבוסטון. מיותר לציין שעוד לפני כן ויני דל נגרו שילם את המחיר על כך שתכלס, הוא מאמן לא משהו אבל מבין השורות מתברר שככל הנראה הסיבה האמיתית לפרידה היא שזה מה שכריס פול רצה.

אין עוררין על כך שהרכז מווייק פורסט הוא אחד מחמשת שחקני הכדורסל הטובים בתבל ויותר מכך, כאשר מצבם הבריאותי של ראג'ון רונדו ודרק רוז לא ברור, דרון וויליאמס לא פוגע, סטיב נאש כבר מעבר לשיא וההתעלמות הבוטה וחסרת ההיגיון מטוני פארקר נמשכת, אין בכלל ספק שמדובר ברכז הטוב בעולם. אבל זה לא רק בגלל החולשה של הקולגות שלו, אלא בעיקר בגלל היכולות המשובחות שלו. עם ממוצע קריירה של 9.8 אס', שיאי חטיפות מפה ועד לפלנד (הוליך את הליגה ב-3 העונות האחרונות בחטיפות), שליטה אבסולוטית בכדור וקליעה לא רעה בכלל (ממוצע קריירה של 47.3% מהשדה), קשה מאוד לבנות טיעון נגד CP3.

תמונההוא באמת כזה טוב? כריס פול

אבל עדיין יש תחושה כזאת בקצה של המוח שאומרת שמשהו שם חסר. בדומה לקטע המבריק של לואי סי.קייOff course but maybe כך גם צורת המחשבה שלי לגבי כריס פול. כמובן שהוא הרכז הטוב בעולם, ושהוא שינה את כל התפיסה לגבי הקליפרס ושהוא יהיה שחקן היכל התהילה בודאות, אבל אולי אנחנו טיפה מכתירים אותו יותר מדי. אולי מדובר פשוט ברכז טוב מאוד ותו לא, אולי לא מדובר בשחקן שיכול להוביל קבוצה לאליפות. עזבו אליפות, יש מעט מאוד שחקנים כאלו על גבי הפלנטה, שיוביל לפחות לגמר אזורי. לא, גם זה לא. אמנם ב-2008, לאחר עונת שיא בה סיים שני במרוץ ל-MVP של העונה הרגילה, הוא הוליך את ניו אורלינס הורנטס לקרב אדיר מול הספרס בחצי גמר המערב שנגמר רק בגיים 7, אבל מאז פציעות ופיטורי מאמנים חיבלו בסיכוייו עם ההורנטס.

אולם כשנגמרה הקדנציה של פול עם ההורנטס, ולאחר שהסתיימה סאגת הטריידים שבוטלו ואושרו, האמנו שפול, ביחד עם אול-סטאר צעיר לצידו בדמות בלייק גריפין יצליח לשבור את תקרת הזכוכית ולהוביל את הקליפרס לארבע הגדולות של הליגה. אבל בעונה הראשונה של פול בקליפרס, למרות עונת שיא מבחינת ניצחונות עבור הפרנצ'ייז, הספרס השפילו אותם בסוויפ מהדהד בחצי הגמר, ובעונה שעברה זה נגמר כבר בסיבוב הראשון, עם ארבעה הפסדים רצופים מול ממפיס, כשכל אחד מהם נגמר בהפרש דו-ספרתי.

קשה לבוא בטענות לפול עצמו, הוא באמת נתן את כולו. אפילו במשחק השני מול ממפיס הוא התגבר על השמירה האדירה של טוני אלן וקבר סל ניצחון מתוק, אבל איכשהו, משהו חסר. השאלה היא מה? זה נדמה כאילו לפול יש את החבילה השלמה, כשרון, הגנה, מנהיגות. אז מה לעזאזל חסר כדי שהוא יוביל את הקליפרס סוף סוף לארץ המובטחת?

תמונהמאז 2008 במדי ההורנטס, פול לא מתקרב לצמרת הגבוהה

אפשר להגיד שמה שהיה חסר לו זה שחקנים טובים מסביבו, אבל קשה לחשוב על דרך בה גרי סאקס, הג'נרל מנג'ר הנוכחי של הקליפרס, וניל אולשיי לפניו היו יכולים ליצור סגל טוב יותר. לקליפרס הייתה את החמישייה השנייה הטובה ביותר בליגה בשנתיים האחרונות, ולמרות שסבלה מפציעות של קארון באטלר וצ'אנסי בילאפס, עדיין החזיקה בסגל מאוזן שבהחלט יכל להיאבק בקבוצות העלית של הליגה. גם בקיץ הזה עמלו קשה בעיר המלאכים כדי להעמיד סגל משובח, מאט בארנס הוחתם מחדש, ג'יי.ג'יי רדיק וג'ארד דאדלי הגיעו למלא את עמדות הכנף, דארן קוליסון הגיע לשחזר את ימיו היפים כמחליף של CP3 בניו אורלינס וביירון מולינס ואנטואן ג'יימיסון נחתו כדי לספק עוד כח אש מהספסל עבור הקו הקדמי. כך שמבחינת הסגל, לפול אין הרבה מה להתלונן.

אפשר לטעון שמעולם לא היה לו מאמן ראוי, שביירון סקוט בניו אורלינס היה עסוק בשטויות ושויני דל נגרו הובך פעם אחר פעם בפלייאוף, אז העונה הביאו לו את דוק ריברס, אחד המאמנים הכי מוערכים בליגה, מאמן שידוע ביכולת שלו להתחבר לשחקניו ולהוציא את המיטב מהסגל שלו. ההגעה של ריברס בעצם גומרת לכריס פול את התירוצים. הנה קיבלת את מה שרצית, רוסטר מהטובים בליגה ומאמן עם טבעת שהיה שם ואפילו יודע איך להתמודד עם רכזים דומיננטיים. עכשיו, בוא ותן לנו בראש.

תמונהאולי תחתיו המזל ישתנה. ריברס ופול

כמובן שטבעת זה היעד, אבל עבור פול מדובר בכל כך הרבה מעבר. בעידן המודרני אף קבוצה לא זכתה באליפות עם רכז כשחקן הדומיננטי ביותר שלה. היו מספר קבוצות שהגיעו קרוב. סיאטל של גארי פייטון, יוטה של ג'ון סטוקטון ופיניקס של סטיב נאש היו שם, כמעט ונגעו בגביע לארי אובריאן, אבל לבסוף נכנעו לעילויים כמו קובי ברייאנט ומייקל ג'ורדן. פה ושם היו יוצאים מן הכלל כמו צ'אנסי בילאפס עם הפיסטונס ב-2004 או פארקר והספרס ב-2007, אבל באופן גורף, ההיסטוריה מראה שללברון ג'יימסים והקובי ברייאנטים של העולם יש יותר סיכוי להצלחה מלכריס פולים ולסטיב נאשים.

מעבר לתיקון העוול ההיסטורי שנעשה לרכזים, פול צריך להוריד את הקוף מהגב. הכשלון בפלייאוף האחרון מול הגריזליז גרם להרבה צקצוקי לשון ולטענות לכך שפול לא מסוגל להוביל קבוצה להצלחה בפוסט-סיזון, שהוא מעולה בעונה הרגילה, שהוא מסוגל להעמיד שורות סטטיסטיות פסיכיות, אבל שאין לו את זה ברגעי האמת. ובכן, האמת היא איפשהו באמצע. אמנם פול לא הצליח אף פעם להגיע לסוף מאי, אבל קשה מאוד לשכוח את התצוגה ההירואית שלו בגיים 4 בפלייאוף 2012 מול אותה ממפיס, כאשר הוביל את הקליפרס לקאמבק משוגע מפיגור 27.

כל זה בא להגיד שבעצם אי אפשר עדיין לקבוע את גזר הדין במקרה של פול. אי אפשר לקבוע לכאן או לכאן, ובעצם הכל מתנקז לעונה הזו. זו הפעם הראשונה שפול מקבל הזדמנות אמיתית עם מאמן גדול וסגל איכותי, וכולם מחכים לראות האם הוא רק טרייסי מקגריידי למתקדמים, כרמלו אנתוני השני, או שאולי מדובר בכריס פול הראשון?

באדיבות יובל עוז

YUVALOZ.WORDPRESS.COM

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. פוסט מצויין וגם נקודה ממש חשובה, חלון ההזדמנויות של CP3 להיזכר כאחד מגדולי הרכזים ברמה ההיסטורית הולך ונסגר.

  2. פוסט מעולה
    כמובן שתרומתו ורמת השיפור של גריפין מאד מאד חשובים לתוצאה של העונה הנוכחית. אם גריפין נשאר חיית הייליטס ולא שחקן יצרני של ממש
    אין מצב שיעברו את חצי גמר המערב.

  3. תודה על הכתבה.
    הם היו יכולים לזרוק את גריפין ולהביא משהו נורמאלי כשהוא היה אוברייטד…( עכשיו קצת עלו עליו )

  4. לדעתי יש פה משהו קצת מעבר שהוא מיסטי וקללת הקליפרס עדיין ממשיכה 🙂 עכשיו בטיפה יותר רצינות זה לא פשוט לקחת מועדון שהיה כושל לאורך כל חייו ולהפוך אותו לאלוף,זה תהליך שלוקח זמן,הם צריכים להגיע לגמר המערב,לצבור ניסיון ואז עוד שנה-שנתיים-שלוש הוא יוכל לזכות באליפות,ו\כמו כן אני מסכים עם סוסמעץ לא משנה כמה כריס פול יהיה טובףאם גריפין לא שיפר את משחקו ויהפוך להיות אחד הפאוורים הטובים בליגה הם לא יתקדמו מעבר לחצי גמר מערב

  5. הספק בהיותו של פול ווינר מעצבן בגלל שהוא כל כך משתלט על משחקים, לוקח אחריות וגם מנצח (גם בפלייאוף).
    מעניין אם הנקודה שהועלתה לגבי חוסר היכולת של רכז להוביל קבוצה לאליפות משמעותית דווקא בצד ההגנה. בניגוד ללברון/ג'ורדן (ואפילו קובי) שיכולים לחסל שלוש עמדות (ארבע-חמש אם אתה לברון) בהגנה או לסנטר (אולג'ואן, דאנקן) שמשפיע על כל ההגנה הקבוצתית, לרכז בד"כ בגלל הגובה אין יכולת לשמור אף אחד חוץ מהרכז שמולו, והאמת היא שבקליפרס אין אף לא סטופר/סנטר אחד לרפואה שיחפה על זה.

    היחיד שבולט רק בצד אחד של המגרש (פול אולי הרכז הטוב בליגה בהגנה, אבל מוגבל, כפי שפירטתי לעיל, מעצם היותו נמוך) ולקח אליפות הוא נוביצקי, אבל הוא גם היוצא מהכלל וגם נהנה מעונת שיא הגנתית של צ'נדלר ושומר כנף כמו מריון, שני דברים שלקליפרס אין. אם ריברס לא יצליח להפוך את דאנדרה ג'ורדן למשהו קרוב לצ'אנדלר, הסיכוי של הקליפרס להישג אמיתי הוא קלוש.

  6. אני קיוותי שאוקלהומה יעשו טרייד עם הקליפרס סיין אנש טרייד על פול תמורת ווסט איתו בטוח היינו הולכים לאליפות אין לו בעיה לשחק באוקלהומה הוא העביר שם עונה רק פול יכול לחפות על זה שאין מאמן לאוקלומה

  7. חשוב גם לזכור שאין לידו עוד שחקן בקליבר שלו
    בנוגע לכל השחקנים שדיברת עליהם, הייתה להם עזרה משמעותית בדמות עוד כוכב או הול אוף פיימר: למייקל היה את פיפן ואת רודמן בסיבוב השני, לקובי היה את גאסול (סיבוב ראשון קובי היה סייד קיק של שאק אז לא נחשב), לפארקר היה את דאנקנן ואת מאנו ולברון הצליח רק לאחר שחבר לוייד (אולסטאר בטוח עוד מלפני האליפויות עם לברון) ובוש (אולסטאר של הbitches).
    יש לפול צוות מסייע מדהים, אבל אין לו שחקן בקליבר שלו או קרוב לזה שייטול את עול המנהיגות והאיכות. זה שבלייק גריפין הוא אול סטאר לא אומר שום דבר, ראינו איך הוא (או בעצם לא) תפקד בפלייאוף.
    אף שחקן לא לקח אליפות או אליפויות לבד, או שהיה כוכב על עם סייד קיק או שניים (לברון וג'ורדן), או שהיו כמה שחקנים באותה רמת איכות גבוהה (ס"א עם השלישייה הגדולה או דטרויט הסופר עמוקה)

    1. מסכים איתך למרות שיש יוצא מן הכלל וזה נוביצקי שהיו לידו שחקנים טובים אבל אף אחד לא היה סייד קיק ברמות שאתה מדבר עליהם היחידי זה אולי צ'אנדלר אבל שוב רק בצד ההגנתי,נוביצקי למעשה הוא הסופרסטאר היחידי שזכה באליפות ללא סייד קיק אמיתי

  8. באותו פלייאוף ג'ון טרי (קשה להאמין לאור היכולת העכשווית שלו, אבל זו האמת) תפקד על תקן סייד קיק לכל דבר ועניין, הן מבחינת נתל המנהיגות, סלים בלקצ' ועול הקליעה.

    1. נכון שהוא נתן פליאוף גדול אבל אתה לא יכול להכניס אותו לאותו לבל לחב'רה שהזכרת קודם,עדיין מכל דאלאס ההיא היחידי שייכנס להיכל התהילה יהיה נוביצקי(קיד אני לא מחשיב כי הוא יכנס אבל לא בגלל השנה ההיא בדאלס),ודרך אגב אני מאוד מסכים איתך בגלל זה אמרתי שהעונה שלהם תלויה לא פחות בגריפין מאשר בפול

    2. אני מסכים איתך, אבל הוא לא HOF. היחידים הם נוביצקי וקיד, בזכות התקופה בנטס (כשחקן). דרך אגב, זה ג'ייסון טרי, לא ג'ון (ג'ון=הבלם של צ'לסי) 🙂

  9. "וההתעלמות הבוטה וחסרת ההיגיון מטוני פארקר נמשכת, אין בכלל ספק שמדובר ברכז הטוב בעולם."
    אוקסימורון בהתגלמותו….מישהו מכריח אותך להתעלם ממנו?

    1. אני אישית חושב שפארקר הרכז הטוב בעולם. הקונצנזוס, עם זאת, הוא שפול מחזיק בתואר הוירטואלי הזה. כך לפי כל הדירוגים, כל חמישיות העונה וכל הבחירות לאול סטאר בשנים האחרונות. יכול להיות שהניסוח קצת בעייתי, אבל בקטנה

  10. בעניין נוביציקי. הוא בהחלט היחיד שלקח אליפות ללא סייד קיק אול אוף פיימר. אבל, כמי שעקב מהמגרש אחרי אותה עונה ופלייאוף, הוא עבר פלייאוף שלא קשור בשום אופן ליכולת שלו לפני או אחרי הפלייאוף ההוא.
    הוא שחקן כביר ואני לא מוריד ממנו כלום. הוא עצמו הודה שהיה שם משהו שמיימי בפלייאוף הזה. הוא היה בלתי עציר בסדרות מול דוראנט, אודום/גאסול/ביינום כאלופים, אולדריג מפורטלנד וכמובן לברון והביצ'ס. הוא פשוט גרם לזה להיראות כאילו בלתי אפשרי לשמור עליו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט