פרוייקט אגדות (49) – לני ווילקניס / מנחם לס

פרוייקט אגדות (49) – לני ווילקינס (חלקים א´ ו-ב')

אחרי קריירת משחק שארכה 1077 משחקים אותם סיים עם ממוצע של 16.5 נק´ למשחק, 6.7 בונבונים, ו-4.7 קרשים, היכל תהילה ואחר מ-50 האגדות, הוא התחיל קריירת אימון נפלאה בנבא בה ניצח יותר משחקים מכל מאמן אחר בהיסטוריה! המאמר הראשון הוא על לני השחקן. המאמר השני יהיה על קריירת האימון המיוחדת שלו.

  ===============================================
הילדות של הכוכב שלא שיחק כדורסל תיכוני
===============================================

לני ווילקינס נולד בברוקלין ב-28 לאוקטובר, 1937. הוא שיחק בתיכון מס´ 1 בספורט בארה"ב, BOYS HIGH שבלב ברוקלין, שיצר 18 שחקני16 ,NBA שחקני בייסבול מקצוענים, ו-11 שחקני פוטבול ב-NFL, בנוסף ל-6 אלופי עולם בא"ק, ו-8 מדליות אולימפיות לגברים ונשים בא"ק. יום אחד אכתוב סיפור שלם על בית הספר הזה.

חברו הטוב ביותר מ-BOYS HIGH טומי דייויס (שהפך לכוכב בייסבול בדודג´רס) שכנע אותו לנסות כדורסל כי לני – שחקן בייסבול טוב – לא האמין שהוא טוב מספיק לקבוצת הבייסבול הנהדרת של בויס-היי. הוא השתכנע לנסות הופס. הוא שיחק שם כפרשמן, אך החליט שהוא לא טוב מספיק בין כל כוכבי הקבוצה שהייתה הטובה בניו-יורק, והחליט להמשיך ללמוד, אך לשחק בליגת הכנסיות הקתוליות של ברוקלין. איש לא ידע עליו ואיש לא שמע עליו. את מאמנו הכומר תומאס מניון היה בן כיתה לשעבר של מאמן אוניברסיטת פרובידנס הקתולית שברוד-איילנד, ג´ו מולייני המפורסם, אחד ממאמני המכללות הטובים ביותר של אז. מולייני ידע שה-"FATHER" מניון יודע כדורסל לא פחות מההיסטוריה של ישו לפי הברית החדשה, והוא נתן לווילקינס סטיפנדיה בלי שראה אותו משחק אפילו פעם אחת. המילה של הכומר המאמן הספיקה לו.

תומאס מניון ידע על מי הוא ממליץ. ווילקינס לקח את ה-1.86 מ´ שלו והוביל את קבוצת הפרשמן לרקורד מושלם של 26-0 בשנת 1956. אח"כ בשלוש עונות עם הוורסיטי הוא קלע 15.7 נק´ ממוצע, אך שמו התפרסם בגלל ההגנה שלו. הוא הוביל את פרובידנס פעמיים לגמר ה-NIT שהייתה אז ליגה עליונה ל-NCAA, אך פעמיים הפסידה את משחק הגמר לאוניברסיטת בראדלי (שרוב שחקניה היו מניו-יורק), שהייתה אז קבוצת הכדורסל מס´ 1 במכללות. למרות ההפסד במשחק הגמר שהיה משחקו האחרון כשחקן חובב, הוא ניבחר ל-MVP של טורניר הפיינל-פור של ה-NIT.

הנה מה שכתב הדיילי ניוז עליו אחרי ההפסד לבראדלי: "הנה בן ברוקלין מיניאטורי ללא ניתור מיוחד וללא מהירות מיוחדת – דבר כל כך מוזר לשחקן ששיחק על מגרשי המשחקים של קוני איילנד – המשחק משחק שכל כך דומה למשחקו של ביל שרמן: משחק אחראי ורגוע, אבל עדיין משחק שמשום מה יוצר שליטה מחלטת בעניינים. אתה מנסה להסביר לעצמך מדוע עיניך אינן יכולות לגרוע מבטך מכל תנועה שלו. כל כדור שלו נראה כאילו הוא הדבר הנכון היחיד לעשייה באותו מצב. ישנה לו ראייה מקסימאלית, קליעה מצוינת, מסירת זהב המגיעה באופן חד. הוא שחקן נפלא מבלי שאתה יכול להסביר מה כל כך נפלא במשחקו. הוא שחקן בלתי רגיל ומאד מיוחד במינו".

 

=================================================
התחלת קריירה נפלאה בנבא
=================================================

סנט לואיס האוקס בחרה בו בסיבוב הראשון של הדראפט ב-1960. אך כדרכו (ואופיו!) הוא לא היה בטוח שהוא טוב מספיק. למעשה הוא לא היה בטוח שהופס הוא מה שהוא רוצה לבחור כמקצוע לחיים. אולי זאת עובדה שקשה להאמין בה, אך הוא שמע על ליגה הנקראת נבא, אך לא ראה אפילו משחק נבא אחד עד שהוא עצמו שיחק בנבא!

הוא נתבקש לבוא לסנט לואיס שעבור הצעיר מניו-יורק הייתה כאילו מעבר לעולם אחר. אבל אחרי אימון ראשון עם כמה משחקני הקבוצה, הוא החליט שהוא יכול לשחק "WITH THESE DUDES”, כפי שכתב בספר הביוגרפיה שלו. הוא הגיע לפתיחת מחנה האימונים של הקבוצה ומהשנייה הראשונה היה לפוינט-גארד הפותח בחמישייה הראשונה. מה שעזר לו הייתה העובדה שבוב פטיט, אחד השחקנים הטובים ביותר בנבא באותן שנים מיד "אימץ" אותו כבן, ועזר ללני בכל צעד שעשה בשנים הראשונות שם.

בשנת הרוקי לני קלע 11.7 נק´, רביעי אחרי שלושת האול-סטארים של הקבוצה בוב פטיט, קליף האגן, וקלייד לובלוט. הוא היה הבורג שחסר להאוקס ללכת רחוק, ועם ווילקינס הם ניצחו את אליפות המערב, אך הפסידו בחמישה משחקים באליפות הנבא לסלטיקס עם ביל ראסל, ביל שרמן, בוב קוזי, קייסי ג´ונס, תום היינסון, לושקטוף, וסם ג´ונס – אחת הקבוצות הטובות אי-פעם, וישנם האומרים הטובה ביותר.

עונת 1961 התחילה עם תקוות גדולות, והסתיימה כדיזסטר גדול בגלל פציעות שגרמו לרקורד עלוב של 29-51, אחרי שעיתוני סנט לואיס ניבאו עונה של 50 ניצחונות. ג´ון מקרתי המצוין נפצע ולא שיחק כמעט. לבלוט החמיץ 42 משחקים, ולארי פאוסט – עוד ´אול סטאר´ מהקבוצה – החמיץ 33 משחקים. לני ווילקינס חייב היה שרות מילואים ושיחק רק 20 משחקים. במשחקים ששיחק הוא קלע 18.2 נק´ והקבוצה ניצחה 13 מהם. אך זה לא הספיק והקבוצה סיימה רביעית במערב, והחמיצה את הפלייאוף, ההחמצה היחידה בשמונה עונותיו של ווילקינס עם הקבוצה.

הוא חזר לשחק בעונה הבאה ללא שרות מילואים צבאי היושב כקוף על שכמו, ועשה את האול-סטאר לראשונה בקריירה שלו (הוא היה אול-סטאר ב-9 עונות, ו-MVP של האול-סטאר ב-1971). הוא הוביל את ההאוקס ל-6 הופעות רצופות בפלייאוף מ-1963 אבל לגמר ההאוקס לא הצליחה להגיע יותר. עונתו הטובה ביותר הייתה עונת 1966-1967 בה קלע 20.0 נק´ עם 8.3 אס´ למשחק, ומקום שני אחרי וילט צ´מברליין בריצה ל-MVP של הליגה.

ההאוקס עשו טרייד והעבירו את ווילקינס לסיאטל סופרסוניקס שהיו אקספנשיון טים עבור וולט האזרד. הם סיימו עם רקורד לא רע של 30-52 בעונתם הראשונה, אך לני היה מצוין עם 22.4 נק´ ממוצע ו-8.2 אסיסטים, אך עזרה מינימאלית משחקנים ממוצעים ומטה בקבוצה החדשה שלו.

לפני עונת 1969-1970 הג´נרל מנג´ר של הסוניקס דיק ורטלייב את לני להפוך למאמן.שחקן של הקבוצה. בתחילה הוא סרב אך במחשבה שנייה אמר "WHAT THE HELL, מה יש לי להפסיד?"

את עונתו הראשונה כמאמן.שחקן הוא תאר כ-NOVELTY. וכבר בעונה השלישית שלו הוא הביא את הקבוצה לרקורד חיובי בפעם הראשונה מאז היווסדה – 47-35! הוא פרח גם כשחקן כשהוביל את הליגה באסיסטים בשתי העונות הבאות (1971-1973) אך ה-NOVELTY התחיל להוות WEAR AND TEAR ולני התחיל להרגיש את הלחץ והעייפות של תיפקוד כשחקן ומאמן. "המשחק בליגה הפך להיות מתוחכם יותר ויותר", הוא אמר אז, "כולם התחילו לעשות TRAPPING ו- DOUBLE TEAMINGוידעתי שעלי להתחיל להקדיש יותר זמן לאימון מאשר לכושר האישי שלי כשחקן. השחקנים התחילו להגיע יותר צעירים והרגשתי שהם זקוקים ליותר עזרה ממני". אבל להתפטר מהאימון או כשחקן הוא לא הצליח בעצמו כי הוא אהב את שני התפקידים. למזלו העזרה באה מהקבוצה שנתנה לו אולטימאטום: "או זה או זה".

הוא בחר ב-"זה": בשמירת המדים. "JOCK IS A JOCK” הוא אמר, והבטיח לקבוצה שהוא יהיה נאמן לחלוטין למאמן שיבחרו. המאמן שניבחר היה תום ניסלקה, ´מאמן השנה´ לשעבר של ליגת ה-ABA כשאימן את הדאלאס שפאראלס. לנילסקה היו תכניות ארוכות טווח שלא כללו שחקן בן 35, הפוינט-גארד המבוגר בליגה, ולני הועבר בטרייד לקליבלנד קאבס יחד עם בארי קלמנטס, עבור בוטש בירד. הקהל בסיאטל לא אהב את הטרייד, שהפך לעובדה.

כבר בשנתו הראשונה בקאבס הוא הצליח לעשות את האול-סטאר בעונה בה קלע 20.8 נק´ עם 8.4 ריב´, אבל הוא שוב עבר בטרייד לפורטלנד טריילבלייזרס שהצליחו לשכנעו לעבור מערבה ולתפקד שוב במאמן/שחקן. אבל מיד הוא החליט שהוא פורש כשחקן אחרי 15 שנות משחק, בהן בנה קריירה כאחד מהפוינט גארדים הגדולים בכל הזמנים.

**********

 

לני ווילקינס (חלק ב´)


על לני ווילקינס שחקן הכדורסל כתבתי בשבוע שעבר. מאמר השבוע הוא על לני ווילקינס המאמן עם רקורד הניצחונות מס´ 1 בנבא, יחד עם שיטה ייחודית ומעניינת אותה יישם בקדנציות השונות.

לני ווילקינס חזר לביתו ב-15 לינואר 2004 כשהוא ניבחר רשמית למאמן מס´ 21 של הניו-יורק ניקס. לא לקח לו הרבה זמן להטביע חותמו כשהוא סיים את העונה עם 23 ניצחונות ו-19 הפסדים, ועלייה לפלייאוף. היה זה ממש מעשה פלאים כי הניקס פתחו את העונה ברגל שמאל עד שווילקינס הגיע.

"לא קל לקחת קבוצה באמצע העונה כי הקובייה כבר צבועה", הוא אמר אז. “אתה לא יכול להעמיס שיטה חדשה ואתה לא יכול להעביד את השחקנים יותר מדי. אמרו שאין כל דרך שנעשה את הפלייאוף, אך כל השחקנים תרמו מעל ומעבר. אם אתה מביא שינויים באמצע העונה אתה עושה צעד קדימה וחמישה צעדים אחורה. אז החלטתי להשתמש בחומר שהיה לי ולנסות לגבש את הכישרונות שמצאתי בקבוצה"

את עונת 2004-2005 הוא פתח מהיום הראשון.

הוא התפטר ב-21 לינואר 2005 כשבאמתחתו שיא של 1,332 ניצחונות ו-1,155 הפסדים ב-35 שנות אימון. הוא שבר את שיא הניצחונות של רד אורבך ב- -1995 שעמד על 938 ניצחונות. “רד היה אגדה וכשאתה שובר שיא של מאמן כמוהו, אז כנראה שעשיתי משהו לא רע!”

ב-1 למרץ 1996 הוא הפך למאמן הראשון לנצח 1,000 משחקים בניצחון על הקאבס 74-68. הוא הוביל את סיאטל לאליפות ב-1979, וב-1994 הוא ניבחר ל-”מאמן השנה" כשאימן את אטלנטה האוקס שסיימה עם רקורד 25-57.

לפני שעבר לניקס הוא אימן 3 שנים בטורונטו והובילם לפלייאוף בשנתיים מהן. הוא התחיל את קריירת האימון שלו בסיאטל ב-14 לאוקטובר 1969 עם הפסד לניקס בגארדן 126-101. את רוב הקריירה הוא בילה כמאמן סיאטל ומאמן אטלנטה.

הוא אחד המאמנים האהובים ביותר שהיו. שקט, ג´נטלמני, ובעל ידע כדורסל שלא להרבה מאמנים היה. משך 21 שנה הוא שימש כנשיא איגוד המאמנים בנבא. בשנת 2006 היה האנליסט של סן אנטוניו ואח"כ הסופרסוניקס, והיום הוא מתגורר בסיאטל עם אשתו, 3 ילדיו, ונכדיו, והיום הוא "קול הקולג´ הופס" ב-FSN.

 

 

לפוסט הזה יש 59 תגובות

  1. רוב תודות דוק, שעזרת לי לפתוח את הבוקר עם כתבה נהדרת.

    תגיד, אם כבר יש לנו גישה למישהו שיש לו גישה, הכרת אותו?
    יש לך מה להגיד עליו כבן אדם?

    היו בקריירה שלו המון טריידים ומעברים, וזה לפעמים אומר משהו גם על האדם שבשחקן.
    אז, מי היה לני האיש?

    1. הוא היה אדם מופנם מאד שלא אהב להתראיין. שוחחתי איתו כמה פעמים, אבל הפעם שממש יצא לי לדבר איתו היה באחד מה-US OPEN בטניס כשישבתי ממש לידו, וקשקשנו. זה היה לפני איזה 30 שנה, ואני לא זוכר הרבה.

  2. מנחם, נראה כדאי להרחיב את החלק על קריירת האימון שלו. זה 35 שנה, כולל מדליה אולומפית ב1996, כולל אליפות אחת ומאמן השנה פעם אחת, כולל בחירה לאחד מעשרת המאמנים הטובים בהסטוריה (בנוסף לבחירה כשחקן כאחד מהחמישים אגדות). נראה לי שיש הרבה בשר ועניין בסיפור שלו עם סיאטל: איך הוא הועבר בטרייד לקליבלנד ב1972 לאחר שכבר היה 3 שנים מאמן-שחקן בסיאטל והסכים לחזור להיות שחקן תחת מאמן אחר כמו שתיארת, ואיך הוא חזר לשם כמאמן בשנת 1977 והוביל את סיאטל לאליפות ב1979, ומה בדיוק קרה איתו שום עם הסוניקס ב2007 אחרי שהתמנה לנשיא פעילות הכדורסל שם באפריל והתפטר ביולי.

  3. הערה לא קשורה, אני לא מוצא את הכתבה על ג'רי ווסט. לאן היא נעלמה? עוד לא הספקתי לקרוא

    1. היא נמחקה משום מה. אני אכניס אותה שוב ללא תמונות כדי שהיא תהיה לנו בארכיון. אעשה זאת השבוע, אחרי המאמר ה-50 על ג'יימס וורת'י

  4. וילקינס יזכר כמאמן יותר מאשר שחקן
    בחלק התחתון של האגדות מבחינת יכולת
    טופ 5 באישיותו
    האם פרסמת כבר פוסט על התיכון בברוקלין ?

    1. אכניס אותו כשתתחיל העונה בתיכונים

  5. הדברים עליו בזכרוני:
    מאמנה של קליבלנד המצוינת של פרייס, נאנס, אילו, דוהרטי…
    קבוצה בהשראתו: שקטה, חכמה, איכותית ועקבית בכך לאורך מס' שנים.

    1. נכון

  6. הדברים עליו ברשימותיי:

    מנהיג ווינר עם יכולת מסירה טובה ויכולת קבלת החלטות מעולה, ריבאונדר מצוין לגובהו ויכולתית הגנתית משובחת, אך אחוזי קליעה לא מרשימים מהשדה ובינוניים מאוד בפלייאוף אך כאן ישנם חוסר יציבות בין הפלייאופים כשטווח אחוזי הקליעה מהשדה בהם הוא 44.8-37, לעומת העונה הסדירה שהייתה יציבות ברוב הקריירה עם 11 עונות של 44.9%-41.3% (5 עם 42.5-41.3 ו-6 עם מעל 43 [8 עם 42 ומעלה]), כשבשתי עונות היו רק 38.5% ו-39.9% ובשתיים אחרות היו 46.5% ו-46.6%.
    שיחק 8 עונות בסנט-לואיס הוקס (גלגול קודם לפני המעבר לאטלנטה), 4 בסיאטל, שתיים בקליבלנד ובעונה האחרונה בפורטלנד.
    הופיע ב-87.56% מהמש' האפשריים בעונה הסדירה (1,077 מ-1,230) כשללא העונה השנייה שבה שיחק ב-20 מש' בלבד אחוזי ההופעה מגיעים ל-92.07% (1,057 מ-1,148). ב-6 עונות שיחק בטווח של 82-78 מש' (שתיים עם 82, אחת עם 80 ו-3 עם 78), ב-6 עונות בטווח של 75-71 (4 עם 75, אחת עם 74 ואחת עם 71), בעונתיים שיחק 69 ו-65 מש' (באחרונה), ובעונה אחת 20.
    השיג 16.5 נק' (43.2% מהשדה ו-77.4% מהקו), 4.7 רי' ו-6.7 אס' ב-35.3 דק' למשחק בעונה הסדירה; 16.1 נק' (39.9% מהשדה ו-76.9% מהקו) ו-5.8 רי' ואס' ב-37.5 דק' למשחק ב-64 משחקי פלייאוף שכולם עם ההוקס.

  7. הוא אחד משלושה בלבד, לצד ג'ון וודן וביל שרמן שנבחר להיכל התהילה של הכדורסל הן כשחקן, הן כמאמן. בנוסף, וילקינס הוא גם האדם היחיד שנבחר הן לרשימת 50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA שהוכרזה ב-1996 לרגל ציון 50 שנים שעברו מאז נוסדה הליגה, הן לרשימת 10 המאמנים הגדולים בתולדות הליגה.

    יש לציין שלצד מספר הניצחונות שלו כמאמן שהוא השני בכל הזמנים (1,332), מספר ההפסדים שלו הוא הגבוה ביותר בכל הזמנים (1,155)

  8. לני ווילקינס אימן את הקאבס מ86-87

    בוא השיג מאז של 31 נצחונת ו51 הפסדים – לא עלו לפליאוף

    שנתיים אחרי זה ,הוא הוביל את הקאבס לעונה מדהימה שהיתה מסתימת יותר טוב ,איך לא עם פציעות של כוכבי הקבוצה(הקללה הידועה)

    עונת 88-89 –
    57 ניצחונות עם 25 הפסדים בלבד.

    עפו בסיבוב הראשון 3-2 – איך לא עם סל ארור של ג'ורדן

    כמה שנאתי אותו אז…כמה שיותר אהבו אותו בארץ ,ככה יותר שנאתי אותו.
    🙂

    שלא נדבר על ההתעללויות הקבועות שלו בקאבס…

    מנחם איך לא הזכרת את זה?

    1. המאמרים ניכתבו לפני איזה 15 שנה.

  9. טור גדול לשחקן גדול!! ללא ספק שחקן גדול אבל בתור אחד שרק שמע עליו אני לא יודע בפעם הוא ראוי להיות בין עשרת הרכזים הטובים בהיסטוריה… ואלה שתי השאלות השאולות שלי:
    1) האם הוא ראוי להיות בין 10 הרכזים הטובים איי פעם?
    2) האם הוא ראוי להיקרא ״גדול המאמנים איי פעם״?

  10. 9sSmme I really like and appreciate your article post.Thanks Again. Want more.

  11. Really informative blog article.Really thank you! Much obliged.

  12. Great, thanks for sharing this post. Keep writing.

  13. Very good article post.Really looking forward to read more. Want more.

  14. Hey, thanks for the article post.Much thanks again. Want more.

  15. Hey, thanks for the article.Really looking forward to read more. Really Great.

  16. Appreciate you sharing, great article post.Much thanks again. Great.

  17. Muchos Gracias for your blog article.Thanks Again. Really Cool.

  18. A round of applause for your blog.Really looking forward to read more. Really Great.

  19. I loved your blog article.Thanks Again. Keep writing.

  20. wow, awesome article post.Really looking forward to read more. Really Cool.

  21. Thanks a lot for the blog article.Really thank you! Will read on…

  22. Major thanks for the blog article.Thanks Again. Cool.

  23. Hey, thanks for the blog post.Really thank you! Great.

  24. Thank you ever so for you post.Really looking forward to read more. Awesome.

  25. I value the article.Thanks Again. Really Cool.

  26. Very neat blog article.Much thanks again. Keep writing.

  27. I think this is a real great article post.Really looking forward to read more. Much obliged.

  28. Thanks again for the blog.Really looking forward to read more. Awesome.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט