פרוייקט אגדות (46): ווס אנסלד

 

פרוייקט אגדות (46): ווס אנסלד


ווס אנסלד, כמו נייט ת´רמונד שכתבנו עליו בשבוע שעבר, הוא לדעתי אחד משני השחקנים הבלתי ידועים ביותר מבין "50 האגדות". היה סלע גרניט של שחקן. הוא היה רק 2.00 מ´, אך הוא היה כל כך רחב וחזק שהוא שיחק בעמדת הסנטר – אחד הסנטרים הנמוכים בתולדות הנבא.

ווס אנסלד שיחק בתיכון של סנקה בלואיוויל, קנטאקי, שם זכה בשתי אליפויות תיכוניים בשנות ה-60 המוקדמות. הנה שאלת טריוויה מהגיהינום: "כמה עוד שחקנים מאותה כיתה המשיכו בנבא?". זה דבר שאני לא חושב שקרה לפני או אחרי: שלושה!!! (אנסלד, קלם הסקינס, גרג סמית´, ובובי וושינגטון – 4 שחקני נבא מאותה כיתה בלואיוויל!

הבולטס בחרו בו בבחירה השנייה, אחרי אלווין הייס. שנים אח"כ הם ישחקו יחד. כבר בשנתו הראשונה הבולטס עם אנסלד שיפרו את הרקורד שלהם ב-21 משחקים וסיימו עם (25-57 נהדר). הוא קלע 13.8 נק´ עם 18,2 ריב´, ניבחר לרוקי השנה, וניבחר ל-MVP באותה שנה. בעונה הבאה הוא קלע 18.8 נק´ עם 18.5 ריב´, אך הניקס עשו סוויפ לבולטס.

הוא ניבחר לאול סטאר 5 פעמים, אך שעתו הגדולה באה ב-1978 כשהיה שחקן ראשי באליפות היחידה של הבולטס. הוא סיים 13 שנה בליגה עם 10.8 נק´ ממוצע ו-14.0 ריב´. ב-1981 אחרי שנה כנשיא הבולטס, הוא נתמנה למאמנם. הבולטס נעשו גרועים יותר ויותר תחת אנסלד, והוא פרש. הוא ואשתו פתחו בי"ס מאד מפורסם ומצליח. כמובן שהוא ניבחר להיכל התהילה, ולאחד מ-50 האגדות.

=================================================
אתגר השבוע (שהיה אז והוא גם להיום)
=================================================

מי קלע את נקודת ה-6,000,000 בנבא?
מי היה השחקן הצעיר ביותר בנבא בעונת 2007-2008?
כמה שחקנים פעילים העונה הם בטופ 30 של הקלעים הטובים בכל הזמנים?

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. עפ NBA.COM

    March 23, 1992
    Atlanta rookie Stacey Augmon scored 32 points to lead the Hawks to a 126-125 overtime win over Golden State at the Omni, and his layup at 7:41 of the second quarter accounted for the 6,000,000th point in NBA history.

  2. אם אני ווס אנסלד ואני קורא בהופס ואני רואה שזה כל מה שכתבת עליי, אני נכנס לאוטו, נוסע אליך הביתה, קורא לך לצאת ונותן לך מכות.

  3. vהדברים עליו ברשימותיי:

    שחקן מוגבל התקפית אך קלע באחוזים טובים מאוד מהשדה את מה שזרק, שחקן שחקן הגנה גדול ובעל יכולת מסירה משובחת, וכן היה מנהיג ווינר שזכה ב-MVP של הגמר ב-78' בניצחון הבולטס 3-4 על סיאטל כשלצדו משחק אלווין הייס. בשנה שלאחר מכן נפגשו שוב שתי הקבוצות בגמר של חמישה מש' אך הפעם ידה של סיאטל הייתה על העליונה בהנהגתו של דניס ג'ונסון כשבציר משחק ג'ק סיקמה (עליו בהמשך).
    ב-5 עונותיו הראשונות קבוצתו נקראה בולטימור בולטס ובשם זה השתתפה בגמר 71' בהפסד החלק למילווקי של כארים ואוסקאר כשאנסלד משתף פעולה עם אירל מונרו וגאס ג'ונסון, ובעונתו השישית הקבוצה עברה לוושינגטון ושמה היה קאפיטאל בולטס. מ-74/5' הקבוצה נקראה וושינגטון בולטס ובאותה עונה הגיעה לגמר והפסידה שוב 4-0 כשהזוכה על חשבונה הפעם הייתה גולדן-סטייט ווריירס בניצוחו של ריק בארי. הקבוצה נוסדה בשיקאגו ב-61' בשם שיקאגו פאקרס ובעונתה השנייה (62/3') שמה שונה לשיקאגו זפירס. בעונה שאחריה עברה לבולטימור והכינוי הנלווה שונה לבולטס שהתקיים 34 שנים עד ששונה ב-97' לוויזארדס.
    ב-5 עונותיו הראשונות השיג 13.95 נק' (49.8% מהשדה ו-63.9% מהקו), 17.1 רי' ו-3.6 אס' ב-39.1 דק' למשחק בעונה הסדירה. בעונת האליפות השיג בעונה הסדירה 7.6 ב-52.3% מהשדה ו-53.8% מהקו, 11.9 רי', 4.1 אס', 1.2 חט', 0.6 חס' ו-2.2 אי' ב-33.1 דק' למשחק, בפלייאוף 9.4 נק' (53% מהשדה ו-58.7% מהקו), שנים-עשר רי', 4.4 אס', 0.94 חט' ושני אי' ב-33.1 דק' למשחק, ובגמר השיג 9 נק' ב-52% מהשדה ו-55% מהקו, 11.7 רי', 3.9 אס', 0.6 חט' ואיבוד אחד ב-38.6 דק' למשחק, והוא זוכה ה-MVP של הגמר עם ממוצע הנק' הנמוך ביותר. הייס השיג בעונה הסדירה 19.7 נק' (45.1% מהשדה ו-63.4% מהקו), 13.3 רי', 1.8 אס', 1.2 חט', שתי חס' ו-2.8 אי' ב-40.1 דק' למשחק, בפלייאוף 21.8 נק' (49.1% מהשדה ו-59.4% מהקו), 13.3 רי', 2.05 אס', 1.5 חט', 2.5 חס' ו-2.76 אי' ב-41.3 דק' למשחק, ובגמר השיג 20.7 נק' ב-48% מהשדה ו-65.7% מהקו, 11.9 רי', 1.4 אס', 1.6 חט', שתי חס' ו-2.14 אי' ב-39.4 דק' למשחק. כוכב נוסף בקבוצה היה שחקן הפינה בוב דנדרידג' שבגמר שיחק יותר מכולם עם 40.6 דק' למשחק שבהן קלע 20.4 נק', קלט 6.7 רי', מסר 4.14 אס', חטף 1.1 פעמים, חסם פעם אחד ואיבד 3.28 פעמים למשחק כשבכל הפלייאוף קלע 21.2 נק' (47.9% מהשדה ו-69% מהקו), קטף 6.5 רי', מסר 3.9 אס', חטף 1.6 פעמים, חסם 0.74 פעמים ואיבד 3 פעמים ב-39.3 דק' למשחק.
    ב-13 עונותיו השיג 10.8 נק' (50.9% מהשדה ו-63.3% מהקו), ארבעה-עשר רי' ו-3.9 אס' ב-36.4 דק' למשחק, 1.1 חט' ו-0.6 חס' ב-34.6 דק' למשחק (ללא 5 העונות הראשונות), 1.9 אי' ב-33.3 דק' למשחק (באותו הזמו מסר 3.9 אס' וחטף 0.95 פעמים למשחק, בעונה הסדירה; 10.6 נק' (49.3% מהשדה ו-60.8% מהקו), 14.9 רי' ו-3.8 אס' ב-41.1 דק' למשחק, 0.85 חט' ו-0.7 חס' ב-38.1 דק' למשחק, ו-1.77 אי' ב-38.5 דק' למשחק כשבאותו הזמן מסר 3.85 אס' וחטף 0.87 פעמים למשחק בפלייאוף.

  4. זוכר אותו מעונת 87\8 כשבארקלי דפק סל ניצחוןן על הבולטס מחצי מגרש עם הקרש וכמה שניות קודם לכן ווס לקח פסק זמן וכבר היה נראה רחוק להראות כדורסלן ( רחב כאמור ) עם כל הכבוד לא היה כזה גדול לפחות לפי המספרים מה רציתם שיחלוק לו כבוד של הכי גדולים ? האמת די תמוה שהכניס אותו היה שחקן סביר פלוס פלוס נשמע יציב טוב וסולידי לא מעבר

להגיב על מנחם לס לבטל

סגירת תפריט