פרוייקט אגדות (38) – אוסקאר ('ביג O') רוברטסון / מנחם לס

פרוייקט אגדות (38): אוסקר ('ביג O') רוברטסון

 

הרבה לפני מייקל ומג´יק היה "BIG O”. הרבה לפני שמג´יק נתן הגדרה חדשה לפוינט-גארד, והרבה לפני שמייקל לא היה גארד שידע לעשות הכל – היה רוברטסון, השחקן היחידי בתולדות הכדורסל שהיה טוב כמעט כמו ג´ורדן. הרבה לפני שהחליטו לקרוא למספרים כפולים בחיצים, קטיפות, ובונבונים "טריפל-דאבל", לאוסקאר היה ´טריפל-דאבל בממוצע לעונה שלמה!´

================================================
אלוף בתיכון "קריספוס אטאק" באינדיאנפוליס
================================================

אוסקאר הוא היום השחקן העשיר ביותר מכל בוגרי הנבא, ולפי ´פורבס מגזין´ האתלט העשיר בעולם. על כך אחר-כך. אך הוא לא נולד לעושר. הוא נולד וגדל באחד ה-PROJECTS לעניי העיר, אבל ברגע שהופיע בפתח בית הספר לשחורים "קריספוס אטאק" (ב-1954 האפליה חגגה בכל מדינות הדרום, אבל גם בערים "צפוניות" כמו אינדיאנפוליס וסיינט לואיס) כוכבו ושמו התחילו לזהור ולהתפרסם. כבר בשנת הסופומור שלו בתיכון (כתה י´) הוא הובילם עד לחצי גמר בו הפסיד בית ספרו לבית הספר "MILAN”, וזה היה הבסיס לסרט הנהדר "HOOSIERS” עם ג´ין הקמן.

מאמנו בתיכון היה ריי קרוו שעבורו הדבר החשוב ביותר בכדורסל הם היסודות. הוא נתן את הכדור לאוסקאר ואמר, "לך, תוביל אותנו לאליפות". ב-1955 הם היו 31-1 ושנה אח"כ כשהוא כבר סניור הם סיימו עונה מושלמת של 32-0, ושתי אליפויות מדינת אינדיאנה. אוסקאר גם ניבחר לתואר היקרתי "INDIANA MISTER BASKETBALL”. הוא קלע 24 נק´ בממוצע עם 10 ריב´ ו-7 אסיסטים, ומאות אוניברסיטאות הציעו לו מלגה. הוא בחר באוניברסיטת סינסינטי הקרובה.

=================================================
השחקן הטוב במכללות באוניברסיטת סינסינטי
=================================================

באוניברסיטת סינסינטי הוא פרץ שחקים. הוא אתלט נפלא עם גוף נפלא: 1.96 מ´ בלי טיפת שומן. ניתור מצוין. שליטה אבסולוטית בכדור, קליעה נהדרת מקרוב ומרחוק. מיקום שנולדים איתו. הוא קלע בסינסינטי 33.8 נק´ ממוצע (השלישי בטיבו בכל ההיסטוריה של ה-NCAA). בימים ההם פרשמנים היו אסורים לשחק, אז הוא חייב היה להסתפק בשלוש ´אול אמריקן´, 3 פעמים COLLEGE PLAYER OF THE YEAR, ושלוש הובלות של ה-NCAA בנקודות. בשלוש שנותיו שם הוא הובילם לרקורד של 79-9, שבר 14 שיאי NCAA (כמה מהם עומדים עד היום), והגיע איתם פעמיים ל-FINAL FOUR. אבל מהבאר הוא לא הצליח לשתות. תואר אליפות המכללות היה כה קרוב, אך לא הושג. הוא סיים את שלוש שנות לימודיו עם שיאי מכללות (שבר את כל שיאי הקליעה, שב-1970 שבר לו אותם פיט מרביץ´).

משך כל שנותיו באוניברסיטת סינסינטי הוא סבל מאפליה לאן שפנה. הוא היה השחקן החמישי השחור בתולדות האוניברסיטה, ואפילו בעירו הוא שמע "ניגר מלוכלך", ולמרות שהפך את אוניברסיטת סינסינטי לאחת הגדולות ב-NCAA, במסעדות היקרתיות של עירו הוא לא היה וולקם. בנסיעות חוץ כל חברי קבוצתו ישנו במלונות מפוארים שהכניסה אליהם אסורה הייתה לשחורים, והוא נאלץ למצוא סידורי לינה בכל משחק חוץ. "אני לעולם לא אשכח את העלבון", אמר לפני כמה שנים. אז ה-NCAA החליטה לפצות את שחקן המכללות הנפלא הזה על שנות העושק והקיפוח, והיא שינתה את שם הגביע הניתן לשחקן השנה במכללות ל- OSCAR ROBERTSON TROPHY.

=================================================
אלוף אולימפי
=================================================

´ביג או´ היה הקפטן (יחד עם ג´רי ווסט) של הקבוצה המופלאה הזאת של 1960 שמיגרה כל יריב בהפרש ממוצע של 42 נק´, עם ממוצע קליעות של 109 נק´. החמישייה שהעלה מאמנה האגדי פיט ניואל. בחצי מהמשחקים היה אוסקאר הפוינט-גארד הפותח עם ג´רי ווסט השוטינג גארד, טרי דישינגר, השחקן המצטיין של הקבוצה היה בסמול פורוורד, ג´רי לוקאס שיחק פאוור, וולט בלמי היה הסנטר. בחצי מהמשחקים העלה ניואל את אדריאן סמית´ בפוינט, ואז אוסקאר שיחק פורוורד. 10 מ-12 שחקני הקבוצה הפכו להיות שחקני נבא מצוינים.

===============================

סינסינטי רויאלס

===========================================

לי היו אלה שנים נהדרות באוהיו. בשנות 1962-1965 הייתי סטודנט בווסטר קולג´ ואח"כ בקנט סטייט, ובכל הזדמנות קפצתי לסינסינטי לחזות ב-BIG O שהיווה אז חוויה לא קטנה מחזייה במייקל שנים אח"כ. הוא היה שחקן מושלם. בזמנו אמר רד אורבך שאוסקר הוא "השחקן המושלם ביותר בנבא, שחקן ללא חסרונות".

סינסינטי זכתה בו בגלל "חוק הטריטוריה" והוא נתן להם עונת רוקי של 30.5 נק´, 10.1 ריב´, ו-9.7 אסיסטים. הוא מיד ניבחר לחמישייה הראשונה של ALL NBA, תואר שהחזיק ב-9 השנים הבאות. הוא ניבחר לחמישיית המזרח לאול-סטאר ב-12 השנים הבאות.

בעונת 1962 הוא עשה היסטוריה בכך שהיה לשחקן הראשון – ועד עתה היחידי – לעשות ממוצע של טריפל-דאבל משך כל העונה: 30.8 נק´, 11.4 אס´, ו-12.5 ריב´. בעונה אחרי כמעט עשה זאת שוב כשסיים עם 28.3, 10.4 ו-9.5. עונת 1963-1964? 31.4 נק´, 9.9 ריב´, ו-11.0 אסיסטים! כמעט טריפל-דאבל שלישי לעונה שלמה!

צרתו הגדולה של אוסקאר ולכן הוא לא נחשב לשחקן באותה כיתה של מייקל ג´ורדן, היא ששיחק בעיר עם שוק קטן, היכן שהוא ליד נהר אוהיו, שאתה לא נוסע לשם אלא אם-כן אתה חייב. השחקן הטוב מאד היחיד בקבוצתו היה ג´רי לוקאס. ג´ק טויימן היה כבר באזור הדמדומים שלו, וויין אמברי סבל מברכיים דפוקות, ואדריאן סמית´ היה טוב, אך לא קנון מהסוג של הבליצ´ק, שאיתו אתה לוקח אליפויות. וויין אמברי היה סנטר בינוני בתקופת הזהב של הסנטרים בראשות ביל ראסל ווילט צ´מברליין, וזה לא הספיק לאליפות.

"BIG O” היה שחקן-על בסינסינטי שאף עונה לא ירד מ-24.7, 6.0 ריב´, ו-8.1 אסיסטים, אבל אליפות לא באה. בוב קוזי שהגיע לאמנה הסכים אפילו לעשות קאם-בק ולשחק בק-קורט עם אוסקאר, אך קוזי היה זקן מדי, ולאוסקר נימאס לשאת קבוצה שלמה על גבו. הוא נתן להם 10 עונות גדולות, וכשהחמיץ את הפלייאוף של 1969-1970 הוא ביקש טרייד. כשסינסינטי הסכימה לקבל ממילווקי את פלין רובינסון וצ´ארלי פולק, היה זה אחד הטריידים החד-צדדיים בהיסטוריה של הליגה. על הטרייד הזה דיברו הרבה שנים. כמובן שאין הוכחה, אך מספרים שבוב קוזי רצה להיפטר מאוסקאר בגלל קנאה רבה על כך שהוא – ולא קוזי – ממלא את כותרות העיתונים והטלוויזיה. כך או כך, הטרייד נעשה ואוסקאר עבר צפונה לעיר השלג בוויסקונסין. אוסקאר לא דיבר עם בוב קוזי מאז הטרייד.

לעבור למילווקי לא היה הדבר העליז בעולם, אך היה להם שחקן צעיר שתחילה ענה לשם לו אלסינדור לפני ששמו שונה לקרים עבדול ג´אבר. עם קרים בלו-פוסט ואוסקאר הגנרל מאחור, מילווקי קפצה לראשות הליגה עם רקורד של 66-16, וניצחון די חלק (4-0 בגמר נגד בולטימור) באליפות הנבא. לאוסקאר הנפלא הייתה סוף-סוף אליפות משלו. הוא רק הוכיח מה שידענו תמיד: שהשחקן האדיר הזה שיחק תמיד בקבוצה מינורית.

אך התרומה הגדולה ביותר של אוסקאר הייתה מחוץ למגרש. הוא שימש כיו"ר איגוד השחקנים, והיה אחראי לתביעת השחקנים נגד הליגה (הנושאת את שמו SUIT ( OSCAR ROBERTSON שהביאה את איחוד ה-NBA עם ה-ABA. זוהי תביעה שהחלישה את שליטות הקבוצות בשחקנים, והתביעה שבעקבותיה נוצר ה-FREE AGENCY.

בעונתו האחרונה בבאקס הוא הובילה לרקורד הטוב בליגה (59-23), ועלייה לגמר הנבא אותו הפסידה לסלטיקס בכיכוב דייב קאונס. עונה אחת אחרי פרישתו, הבאקס נפלו ל-38-44 ולמעשה לא התאוששו עד עצם היום הזה, ואפילו הפסל הענק שבנו ליד האולם המראה את אוסקאר עם קליעת הג´אמפ המושלמת שלו, לא עזר עד עתה.

=================================================
LEGACY
=================================================

אוסקאר כיכב לפני שהנבא פרצה שווקי עולם, לכן רבים לא יודעים איזה שחקן נפלא ומיוחד הוא היה, ואם יש כאלה הטוענים שמייקל לא היה הטוב ביותר, הם מצביעים לעבר "BIG O” כמלך. הוא קלע 30+ משך שש עונות. כל משחק שלו היה קרוב לטריפל-דאבל. ה-10+ אסיסטים לקריירה שלו הם גם הישג אדיר כי בימים ההם הקריטריון לאסיסט היה הרבה יותר חמור משהיום. הוא הגארד היחיד בתולדות הליגה עם יותר מ-10 ריב´ למשחק, דבר שעשה שלוש פעמים. הוא היה MVP שלוש פעמים. הוא השחקן המוביל בקליעות במשחקי האול-סטאר (4 משחקי אול-סטאר לפחות – חובה!) עם 20.5 נק´. ממוצע קליעתו בנבא הוא 25.7 (ס"ה 26,710 נק´), ממוצע האסיסטים 9.5 (ס"ה 9,887) וממוצע הריבאונדים שלו לקריירה הוא 7.5 (7,804 ס"ה.

הוא הוביל את הליגה בזמנו באסיסטים ומספר פאולים שנכנסו. בחמש שנות משחק הראשונות שלו, היה לו טריפל-דאבל ממוצע של 30.3 נק´, 10.4 ריב´, ו-10.6 אסיסטים. הוא מוביל את הליגה עם 181 טריפל-דאבלים, כשאף שחקן אפילו לא מתקרב אליו. הוא גם רק אחד משני שחקני נבא להוביל את הליגה בנקודות ואסיסטים באותה עונה (השני נייט ארצ´יבלד). אוסקאר הוא יוצר הזריקה FAKE AND FADEAWAY בה שלט לחלוטין, וזאת הזריקה שמייקל "גנב" ממנו ועשה ממנה קריירה שלמה.

כמובן שהוא בהיכל התהילה ואחד מ-50 האגדות. אך בנוסף לכך הליגה בחרה בו בשנת 2000 "שחקן המאה", וסלאם מגזין בחר בו כשחקן השלישי בכל הזמנים אחרי מייקל ג´ורדן ווילט צ´מברליין. ב-2006 ה-ESPN בחר בו כפוינט-גארד מס´ 2 בהיסטוריה (מג´יק היה ראשון), וכן בחר בו כ-POST UP"  BEST” מכל הגארדים.

הוא נשוי לאותה אישה כבר כמעט 40 שנה, ויש להם שלושה ילדים. לפני 10 שנים הוא תרם כליה לבתו טיה.

=================================================
איש עסקים
=================================================

אוסקאר רוברטסון הוא אחד מהאנשים המצליחים ביותר במה שנקרא "SMALL BUSINESS”. יש לו חברות לייצור אוכל( OR FOOD היא אחת הגדולות בארה"ב), בעל הוצאת ספרים, בעל חברת כימיקלים – OR CHEM – המייצרת את אחד מחומרי הניקוי הטובים ביותר שהוא קרא על שם זריקתו – "FADEAWAY”. הוא גם בעל חברות ניהול תחת השם הכולל "OR SOLUTIONS”. המגזין פורבס בחר בו כספורטאי העשיר בעולם.

מי שמעוניין לדעת יותר על ספורטאי-העל הזה ועל חייו מחוץ לפארקט, ספרו "THE BIG O: MY LIFE” MY TIMES, MY GAME” מומלץ ביותר.

================================================
תשובה לאתגר השבוע שעבר (0 עונים נכון)
================================================

כשוויליס ריד נישאל על מספר התושבים בעיר הולדתו היקו שבלואיזיאנה, הוא ענה: "זאת עיירה כל כך קטנה שאין בה בכלל POLATION!” – (אוכלוסיה).

=================================================
אתגר השבוע (שננתי אז)
=================================================

נבחרת ארה"ב באולימפיאדת רומא הייתה מורכבת משחקני מכללות: , טרי דישינגר, ברדט הלדורסון, רוברט בוזר, ג´רי ווסט, אוסקאר רוברטסון, ג´יי אמטה, וולט בלאמי, אדריאן סמית´, ג´רי לוקאס, דרל אימהוף, אלן קלי, ולסטר ליין. עשרה מה-12 המשיכו בקריירת כדורסל מקצוענית מוצלחת בנבא. הם ניצחו את כל משחקי האולימפיאדה כשהפרש הניצחון הממוצע היה 42.4 נק´. אני טוען שארה"ב צריכה לחזור לעבר, ולהרכיב לאולימפיאדה הבאה שחקנים שלא עברו את גיל ה-23.

אז הנה האתגר לוויקאנד:

הרכב קבוצה של 12 שחקנים מתחת לגיל 23 (היום!) לפי תפקידים שהיית בוחר עבור נבחרת ארה"ב לאליפות העולם בספרד בשנה הבאה, ומותר לך להוסיף אם לדעתך לקבוצה הצעירה הזאת יש סכוי למדליית זהב!

 


מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. מנחם.
    טור מרתק כרגיל אבל השאלה שלי היא מה היה סגנון המשחק שלו?
    חדירות לסל? זריקה מבחוץ? סחיטת פאולים? או משחק פיזי וקשוח (כמובן יש עוד מספר סגנונות משחק).
    למרות שאני לא יודע את התשובה, אני חושב שהוא הרכז הגדול איי פעם ביחד עם מגיק גונסון.

    1. לביג או היה הכל. ממש הכל. הוא יכול היה לעשות הכל ועשה הכל. הוא שיחק בשנות ה-60 ותחילת ה-70 כמו שדריק רוז משחק היום, אבל עם יותר חוכמה., וגוף יותר גדול. הוא הקדים את הכדורסל ב-50 שנה. הוא היה היום גארד בכל חמישייה בליגה – פוינט גארד או שוטינג גארד – רק תבקש.

  2. שחקן עצום ונפלא
    אגב בעונה שקבע ממוצע טריפל דאבל , צמברליין קלע 50.4 עם 25.7 ריבאונד למשחק.
    האם וי פי הלך לביל ראסל ……

    אוסקר זכה באליפות לא מעט בזכותו של קארים.
    בעייני רבים נחשב לפוניט בטוב ביותר .

    בקשר לאתגר , בחרתי בילידי 91 ומטה
    קיירי ארווינג , דיון ווטרס ,הריסון בארנס,אנטוני דוויס , דארמורנד
    קוואי לאנרד , דרק פאברוס , דריק ווילאמאס ,בראדלי ביל , נואל , מקלמור, בורק

    רעיון לא רע מנחם , כמו בכדורגל האולימפי + 3 מעל 23 יכול להיות יופי של רעיון לאליפות העולם

    1. דייויד סטרן רוצה זאת אבל פיב"א לא מסכימה. הנבחרת שלך דומה מאד לנבחרת שאני הייתי בוחר.אני מאמין שעם מייק ששבסקי הם היו לוקחים זהב.

  3. חמישייה:

    ג'ון וול, קיירי אירווינג (בהנחה שלא ישחק עבור נבחרת אוסטרליה), קליי תומפסון ,פול ג'ורג', אנטוניו דיוויס , דה מרקוס קאזינס

    ספסל:

    בראדלי ביל, ברנדון נייט, ג'רו הולידיי, ויקטור אולאדיפו ,האריסון בארנס, נרלנס נואל, אנדרה דרומונד.

    לא זהב, אבל יש פוטנציאל למדליית ארד אחרי ספרד וצרפת.

    1. אירוינג לא ישחק עבור אוסטרליה. למה לו, כשהוא מיועד להיות הפוינט גארד של ארה"ב לשנים הבאות? הקבוצה שלך עם ששבסקי כמאמן לוקחת זהב לדעתי!

      1. אני מסכים איתך, אבל יש לו את האופציה לשחק שם, שאותה כמובן לא יממש. אני חושב שספרד בהרכב מלא, עם ריקי רוביו, חוזה קלדרון והגאסולים, בנוסף לשחקנים הטובים ביותר ביורוליג יכולים לתת לה פייט צמוד מאוד, ואולי אפילו לנצחם.

  4. הוא השחקן שאני הכי מצטער שלא יצא לי לראות משחק כדורסל. לדעתי השחקן שלברון דומה אליו מכולם, ודעתי מושתתת על סטטיסטיקות וסיפורים על איך שיחק אז היא לא נחשבת יותר מדי

  5. רכז: איירוינג, מרכוס סמארט
    שוטינג: קיד גילכריסט,ברנדון נייט,
    סמול: אנדרו וויגינס, גאבארי פארקר, אוטו פורטר
    פאוור: קוואי לאונרד, ג'וליוס רנדל
    סנטר: אנתוני דיוויס, אנדרה דרמונד, אלכס לן

    אני יודע שרוב העמדות אפילו לא העמדות המקוריות של השחקנים… אבל לדעתי ככה נברת ארה"ב מתחת גיל 23 תצליח הכי הרבה (חצי גמר, אולי ארד)

    1. אלכס לן לא אוקריאני ?
      גם אוקסנה גרושתי השלישית אוקראינית
      לפי מה ששמעתי היא בארהב מתפרנסת מריקודי עם על עמודים בואגס

  6. דוקטור , למה קוראים לפרס האוסקר על שמו ?
    הצטרפות מיקרים ?
    מומי אומר שאוסקר שחקן ממש גדול , אבל מגיק יש רק אחד

  7. הדברים עליו ברשימותיי:

    שיאן הט"ד בעונה הסדירה עם 181 ובמספר ט"ד כללי עם 189 והשחקן היחיד שהגיע לממוצע של ט"ד בעונה בעונתו השנייה (61/2') כשהוא משיג 30.8 נק' (47.8% מהשדה ו-82.2% מהקו), 12.5 רי' (שיא לגארד) ו-11.4 אס' ב-44.3 דק' למשחק כשבעונתו הרביעית היה רחוק 7 רי' מעוד עונת ט"ד ודווקא בה זכה בתואר ה-MVP היחיד שלו (31.4 נק' ב-48.3% מהשדה ו-85.3% מהקו, 9.9 רי' ו-11 אס' ב-45.1 דק' למשחק).
    הגיע לתואר אליפות אחד במילווקי ב-71' כשלאחר עשר עונות בסינסנטי שבה לא השיג דבר, שיחק 4 עונות במילווקי ובעונתו הראשונה שם זכה באליפות כשלצדו כארים ככוכב-על שני, הקלעי ג'ון מק-גלוקלין המצוין, שחקן הפינה בוב דאנדריג' הנהדר והפאוורים היעילים גרג סמית' ובוב בוזר שהיה בשלהי הקריירה. בעונה זו השיג 19.4 נק' (49.6% מהשדה ו-85% מהקו), 5.7 רי' ו-8.2 אס' ב-39.4 דק' למשחק בעונה הסדירה, ו-18.3 נק' (48.6% מהשדה ו-75.4% מהקו), חמישה רי' ו-8.9 אס' ב-37.1 דק' למשחק בפלייאוף, ו-23.5 נק' (52.35 מהשדה ו-81.3% מהקו), חמישה רי' ו-9.5 אס' ב-41 דק' למשחק בגמר בניצחון 0-4 על בולטימור בולטס. כמו ג'רי וסט היה מהשחקנים שהפסידו רבות מכך שלא היה אז טווח הקליעה משלוש.
    שיחק ב-91.71% מהמש' האפשריים בעונה הסדירה (1,040 מ-1,134) כשב-11 עונות שיחק במעל 85% מהמש', ב-8 מהם במעל 90% וב-7 מתוכם לפחות ב-95%, כשב-7 הראשונות שיחק ב-96.25% מהמש' (539 מ-560), וב-3 עונות שיחק בטווח 84.15%-78% (79.27% בשמינית, 84.15% בעשירית ו-78.05% ב-12). יש לציין שבעונתו הראשונה מספר המש' בעונה היה 79 (שיחק ב-71 מש'), ב-5 הבאות 80 (שיחק ב-79 מש' בראשונה ובשלישית מהן, ב-80 בשנייה, ב-75 וב-76 בשתיים הבאות) ובעונתו השביעית 81 (שיחק ב-79 מהן). מתחילת החצי השני של עונותיו ב-67/8' החלו לשחק 82 מש'. מספר המש' הרב ביותר בעונות אלו היה בתשיעית (79) וב-11 (81) ואחריהן שתי העונות האחרונות (73 ו-70). בשלוש העונות שבהן שיחק פחות מספר המש' היה 65, 69 ו-64.
    השיג בקריירה: 25.7 נק' ב-48.5% מהשדה ו-83.8% מהקו, 7.5 רי' ו-9.5 אס' ב-42.2 דק' למשחק ב-1,040 מש' בעונה הסדירה; 22.2 נק' ב-46% מהשדה ו-85.5% מהקו, 6.7 רי' ו-8.9 אס' ב-42.7 דק' למשחק ב-86 משחקי פלייאוף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט