סיכום סופ״ש האולסטאר ועוד קצת תמונות/גיא א

סיכום סופ״ש האולסטאר ועוד קצת תמונות/גיא א

לפעמים הברק מכה פעמיים באותו מקום. גם תחרות הטבעות מעולה, וגם אול סטאר כיפי מאין כמוהו. היו לי ציפיות אפסיות מתחרות ההטבעות. על כל תחרות טובה יש עשר בינוניות ובכלל את מי בימינו זה מעניין לראות הטבעות בלייב שאפשר לראות היום כל היי לייט ביו טיוב? ובכן, טעיתי ובאמת הייתה תחרות פשוט מעולה. דרק ג׳ונס ג׳וניור ואארון גורדון היו פשוט מדהימים.

עף על עצמו
גבר לבן קופץ

 קראתי את הדיונים כאן בהופס, ואני חייב להגיד שבמקרה של דרק ג׳ונס, ראינו אותו עולה לשמיים כמו בכל הטבעה רגילה, אבל אז הוא פצח במן סדרת פעולות באוויר שגרמה לכל הקהל לגרד את הראש בתדהמה והשתאות אמיתית בניסיון להבין מה בדיוק ראינו.  אני יודע שמנחם כבר הכה על חטא שבשנות ה80 יתכן והוא הגזים בתאורי ההטבעה, אבל אני עומד מאחורי מילותי – גם ציניקן כמוני ידע שהוא רואה משהו לא רגיל. 

ההטבעה הכי לא מרשימה שהייתה מאד מרשימה

ועוד הערה אחרונה על תחרות ההטבעות לכל מי שטען שגורדון קיפד את הראש של טאקו כדי להטביע (יש תמונה). תעשו טובה ותסתכלו בתחרות שוב. הטאקו הארוך הנ״ל, עומד בזמן התחרות, בצידי המגרש, ליד שחקני כדורסל מהסוג הגבוה, ועדיין נראה כמו עמוד טוטם אנושי. שני מטר ועשרים של בנאדם לא כולל נעליים.

הווה אומר, שאארון גורדון, בזינוק קליל, הביא את הביצים שלו לפחות או יותר שני מטר ועשרה מעל הפרקט, והטביע כדור בתוך סל תוך כדי סיבוב אלגנטי עם חיוך למצלמה לפני הנחיתה. אותי זה הרשים.

קפד ראשו

גם לאולסטאר הגעתי בלי הרבה ציפיות. שנות השמונים והתשעים כבר מאחורינו, והיום עם כל החשיפה של השחקנים במדיה החברתית אין כבר הרבה ערך בלראות את ה״צד האנושי״. אין כבר הרבה שחקנים שממש מזוהים עם רק קבוצה אחת, אין יריבות  או שותפויות היסטורית, וגם תחרותיות כבר אין אז לא יכולתי שלא לתהות מי באמת צריך את כל הרעש הזה?

מג׳יק סופד בצורה מכובדת מאד לברייאנט וסטרן

הבלאגן בכניסה למגרש, וחדר המדיה בקושי עמד בעומס רק תרמו לתחושה שאני בקרקס ללא ערך ספורטיבי והתחלתי כבר להתעצב. למזלי קרה מה שקרה ותרשו לי להוסיף את הזווית שלי למהלך העניינים. המחצית הראשונה הייתה תחרות הטבעות מהנה אבל די משעממת והדבר הכי מעניין היה לראות את לברון מרצה לדונצ׳יץ פה ושם ואת לוקה מנסה להתרגל למעמד החדש שלו כילד הלא מקובל של הכיתה.

בתמונה: לברון בהרצאה

עד המחצית שני שליש מהמדיה נעלמה לאכול או לקנות מזכרות והשליש הנותר התחיל לשקוע בטלפונים. ואז הגיע המחצית השניה. הדבר הראשון ששמתי לב אליו היה שבזמן שטים לברון שוטטו על המגרש בהנאה מרובה תוך כדי חלוקת כיפים לחברים ומקפידים לא לפספס אספקט בידורי, טים יאניס לקחו את פסקי הזמן ברצינות. התובנה השניה התחילה לחלחל היא שלזרים בחבורה, בשתי הקבוצות, אין מושג בדיוק מה לשחק ״רך״ אומר.הם לא הבינו עד כמה לשמור צמוד, עד כמה להשפיל את השומר שלך וכו. וזה התחיל לחמם את המשחק.

ואז רודי גובר הטביע. ואז הטביע שוב. ואז קלטתי אותו דוחף את השומר שלו בכח. ופתאום חשבתי שאולי אף אחד לא תדרך את רודי גובר על משמעות המשחק או שאולי בא לו להיות אם וי פי. מי יודע. אבל היה ברור לכולם שרודי בא לשחק כדורסל. וזה הדליק את פסקל סיאם שבתורו הדליק את אמביד שהצטרף ליאניס שכבר היה במוטיבציית שיא ומשם הדרדרנו לאחד הרבעים הגדולים שראיתי בחיי. לא רבע גדול במובן של כדורסל ,אבל רבע גדול שרק אוסף כזה של כשרון גולמי שעושה הכל כדי לנצח יכול לספק. כמה הרבע היה גדול? ובכן באיזשהו שלב כל המדיה, הקהל, אנשי הבטחון ולדעתי גם כמה נכים היו על הרגליים. מראה שלדעתי לא נראה כאן מאז שנות התשעים.

אם אתם מתעניינים אז כן, במהלך המשחק עצמו התרחש מצעד סלבריטיאים בלתי פוסק, אבל לנו לא הייתהבאמת גישה אליהם וזה לא לחובת הליגה. השחקנים, הכוכבים, עובדי הליגה, המנקים,  כולם היו עסוקים בלפרסם תמונות וסרטים כל הזמן. שיש גישה ישירה לכוכבים כל הזמן קשה שלא לשאול למה באמת צריך את כל המדיה הזו. בייחוד המדיה המסורתית האמריקאית.

שאק מרגיש בבית
סלבס. הרבה.
אולי לא סלב. אבל מאנטש ופורץ דרך אמיתי שראוי לתשואות. היה גם שחקן לא רע

והנה עוד כוכבית קטנה.  מילים נכתבו והיה באמת אדיר אבל אני חושב שגם בפורמט החדש תעשה הליגה בחכמה אם תשאל את עצמה מה המטרה של שבוע האול סטאר. היו הרבה מאד ארועים יפים סביב הסופ״שׁ. אבל גם ארועים, גדולים וקטנים, שבעיקר חגגו מסחריות ולא כדורסל. אני לא טהרן גדול ויודע שהליגה, לפני הכל, היא ארגון מסחרי שמטרתו להניב רווחים. אבל, באותו זמן הליגה מתהדרת בפתיחות ובקידמה החברתית שלה אבל הרבה ארועים שהריחו קצת מניצול ציני של השכבות מרקע סוציו אקונמי צנוע.

סיום המשחק
לאורי מקבל את פרס הM.A.F.P

אז היה ארוע ענק ולליגה יש רף די גבוה לעבור שנה הבאה. אני יודע שלא הרבה ראו את השידורים בגלל הפרשי השעות. להפתעתי סיקור הסופ״שׁ התברר כקריעת תחת רצינית (אם משלבים עבודה ומשפחה) והיו דקות ששאלתי את עצמי אם זה שווה את כל זה אבל בסופו של דבר זו הייתה חוויה לכל החיים ואני מקווה שהצלחתי להעביר קצת מהחוויה גם לכם. תודה לכולם ובעיקר לעורכים ולמנחם לס האגדי (שהגשים לי בלי לדעת חלום ילדות אתמול שכתב פוסט משותף איתי) ושבוע טוב לכולם!

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. מעולה, אשרייך שנפלת על האולסטאר המעניין הראשון מזה יובלות. גם הפורמט החדש והמושמץ תרם למתח.
    תודה רבה על סופש של סיקור ברמה הגבוהה ביותר, מקווה שהסתדרת על כמה ימי חופש להתאוששות

  2. תודה גיא על שהבאת את האול סטאר לישראל יותר מכל אחד, כולל הטיווי. שמע, אתה צלם-צלם! קלטת דאנקים במאית השנייה המדוייקת. כל הכבוד לך!!! מלאת את המשימה בכבוד, כמו הקודמים לך, ועם צילומים טובים יותר!
    תודה

  3. שמע גיא, אתה גדול.
    לכתוב משפט כמו: "כמה הרבע היה גדול? ובכן באיזשהו שלב כל המדיה, הקהל, אנשי הבטחון ולדעתי גם כמה נכים היו על הרגליים" – מתמצת בדיוק את הכתיבה שלך – אנושית, מצחיקה, כנה ובעיקר מעבירה את התחושות בצורה נפלאה.

    תודה.

  4. נראה שנתנו לעתונאים מושבים לא רעים. מהתגובה הראשונה שלך חשבתי שהעלו אתכם לרפטרס…(עד האול סטאר האחרון שלי העתונאים ישבו סביב האולם בשורות 8 ו-9)

  5. ובאול סטאר האחרון שלי היה בלאונג' של המדיה באר ממשי עם באר-טנדר, והארוחות היו סטייקים 'אנגוס' או 'ניו יורק קאט'. באול סטאר אחד בסן אנטוניו נתנו לנו בחירה בין סטייק ללובסטר. (אני זוכר שנים שהלכתי בעיקר בשביל האוכל…)

  6. ובעבר כל עתונאי קיבל תיק מהודר עם לוגו של ה-NBA והאול-סטאר, ובתיק היו סווט-שירט, WIND BREAKER, ועוד ועוד. תיק גדול מלא מתנות. אני לובש את כל מה שקבלתי כל השנים עד היום

    1. ישבנו בגוש שלוש מאות מאחורי הסל שזה יחסית גבוה. לא היה לאונג', לא היה אוכל (אבל נתנו תלושים לבורגר), לא היו מספיק כסאות או שקעים לכולם, לא הייתה חניה, ולא קיבלנו יותר ממים וקולה:) קרנה של המדיה ירדה

  7. יוצא מן הכלל!
    .
    המקום הזה, בו ספורט פוגש כותב סופר מוכשר, לצד חיבור אמתי למה שהוא כותב –
    זה המקום בו עיתונות ספורט מהמעלה הראשונה נוצרת.
    .
    וזו לא איזו קלישאה ששלפתי בשביל סתם להחמיא, זו דעתי על הכיסוי שלך של כל האירוע, ובפרט פוסט סיכום זה.
    .
    תודה.

  8. שמח שנהנית, גיא. עוד יותר מזה, ואני אומר זאת עם כל האנוכיות שבלב שלי – אני שמח שנהניתי לקרוא אותך.
    אני גם שמח שהרבע הרביעי של באולסטאר הזכיר לנו שאפשר לשחק ~12 דקות של כדורסל בלי פרסומות. היה מרגש.
    המשחק ברבע הרביעי לעומת זאת פחות הקים אותי, אישית, מהכסא. ולא רק כי משום מה גיליתי שכסא העץ הקשיח נוח משצפיתי שיהיה. האינטנסיביות הלא צפויה הייתה הפתעה נחמדה. ההירובול המזעזע שהיא הביאה לא.

    1. ואני מודה שאם מישהו אחר מדבר על אירועים שהריחו מניצול כלכלי ציני של שכבות מסוציו אקונומי נמוך, קצת מפחיד אותי לדעת מה אני הייתי חושב.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט