לפעמים הברק מכה פעמיים באותו מקום. גם תחרות הטבעות מעולה, וגם אול סטאר כיפי מאין כמוהו. היו לי ציפיות אפסיות מתחרות ההטבעות. על כל תחרות טובה יש עשר בינוניות ובכלל את מי בימינו זה מעניין לראות הטבעות בלייב שאפשר לראות היום כל היי לייט ביו טיוב? ובכן, טעיתי ובאמת הייתה תחרות פשוט מעולה. דרק ג׳ונס ג׳וניור ואארון גורדון היו פשוט מדהימים.
קראתי את הדיונים כאן בהופס, ואני חייב להגיד שבמקרה של דרק ג׳ונס, ראינו אותו עולה לשמיים כמו בכל הטבעה רגילה, אבל אז הוא פצח במן סדרת פעולות באוויר שגרמה לכל הקהל לגרד את הראש בתדהמה והשתאות אמיתית בניסיון להבין מה בדיוק ראינו. אני יודע שמנחם כבר הכה על חטא שבשנות ה80 יתכן והוא הגזים בתאורי ההטבעה, אבל אני עומד מאחורי מילותי – גם ציניקן כמוני ידע שהוא רואה משהו לא רגיל.
ועוד הערה אחרונה על תחרות ההטבעות לכל מי שטען שגורדון קיפד את הראש של טאקו כדי להטביע (יש תמונה). תעשו טובה ותסתכלו בתחרות שוב. הטאקו הארוך הנ״ל, עומד בזמן התחרות, בצידי המגרש, ליד שחקני כדורסל מהסוג הגבוה, ועדיין נראה כמו עמוד טוטם אנושי. שני מטר ועשרים של בנאדם לא כולל נעליים.
הווה אומר, שאארון גורדון, בזינוק קליל, הביא את הביצים שלו לפחות או יותר שני מטר ועשרה מעל הפרקט, והטביע כדור בתוך סל תוך כדי סיבוב אלגנטי עם חיוך למצלמה לפני הנחיתה. אותי זה הרשים.
גם לאולסטאר הגעתי בלי הרבה ציפיות. שנות השמונים והתשעים כבר מאחורינו, והיום עם כל החשיפה של השחקנים במדיה החברתית אין כבר הרבה ערך בלראות את ה״צד האנושי״. אין כבר הרבה שחקנים שממש מזוהים עם רק קבוצה אחת, אין יריבות או שותפויות היסטורית, וגם תחרותיות כבר אין אז לא יכולתי שלא לתהות מי באמת צריך את כל הרעש הזה?
הבלאגן בכניסה למגרש, וחדר המדיה בקושי עמד בעומס רק תרמו לתחושה שאני בקרקס ללא ערך ספורטיבי והתחלתי כבר להתעצב. למזלי קרה מה שקרה ותרשו לי להוסיף את הזווית שלי למהלך העניינים. המחצית הראשונה הייתה תחרות הטבעות מהנה אבל די משעממת והדבר הכי מעניין היה לראות את לברון מרצה לדונצ׳יץ פה ושם ואת לוקה מנסה להתרגל למעמד החדש שלו כילד הלא מקובל של הכיתה.
עד המחצית שני שליש מהמדיה נעלמה לאכול או לקנות מזכרות והשליש הנותר התחיל לשקוע בטלפונים. ואז הגיע המחצית השניה. הדבר הראשון ששמתי לב אליו היה שבזמן שטים לברון שוטטו על המגרש בהנאה מרובה תוך כדי חלוקת כיפים לחברים ומקפידים לא לפספס אספקט בידורי, טים יאניס לקחו את פסקי הזמן ברצינות. התובנה השניה התחילה לחלחל היא שלזרים בחבורה, בשתי הקבוצות, אין מושג בדיוק מה לשחק ״רך״ אומר.הם לא הבינו עד כמה לשמור צמוד, עד כמה להשפיל את השומר שלך וכו. וזה התחיל לחמם את המשחק.
ואז רודי גובר הטביע. ואז הטביע שוב. ואז קלטתי אותו דוחף את השומר שלו בכח. ופתאום חשבתי שאולי אף אחד לא תדרך את רודי גובר על משמעות המשחק או שאולי בא לו להיות אם וי פי. מי יודע. אבל היה ברור לכולם שרודי בא לשחק כדורסל. וזה הדליק את פסקל סיאם שבתורו הדליק את אמביד שהצטרף ליאניס שכבר היה במוטיבציית שיא ומשם הדרדרנו לאחד הרבעים הגדולים שראיתי בחיי. לא רבע גדול במובן של כדורסל ,אבל רבע גדול שרק אוסף כזה של כשרון גולמי שעושה הכל כדי לנצח יכול לספק. כמה הרבע היה גדול? ובכן באיזשהו שלב כל המדיה, הקהל, אנשי הבטחון ולדעתי גם כמה נכים היו על הרגליים. מראה שלדעתי לא נראה כאן מאז שנות התשעים.
אם אתם מתעניינים אז כן, במהלך המשחק עצמו התרחש מצעד סלבריטיאים בלתי פוסק, אבל לנו לא הייתהבאמת גישה אליהם וזה לא לחובת הליגה. השחקנים, הכוכבים, עובדי הליגה, המנקים, כולם היו עסוקים בלפרסם תמונות וסרטים כל הזמן. שיש גישה ישירה לכוכבים כל הזמן קשה שלא לשאול למה באמת צריך את כל המדיה הזו. בייחוד המדיה המסורתית האמריקאית.
והנה עוד כוכבית קטנה. מילים נכתבו והיה באמת אדיר אבל אני חושב שגם בפורמט החדש תעשה הליגה בחכמה אם תשאל את עצמה מה המטרה של שבוע האול סטאר. היו הרבה מאד ארועים יפים סביב הסופ״שׁ. אבל גם ארועים, גדולים וקטנים, שבעיקר חגגו מסחריות ולא כדורסל. אני לא טהרן גדול ויודע שהליגה, לפני הכל, היא ארגון מסחרי שמטרתו להניב רווחים. אבל, באותו זמן הליגה מתהדרת בפתיחות ובקידמה החברתית שלה אבל הרבה ארועים שהריחו קצת מניצול ציני של השכבות מרקע סוציו אקונמי צנוע.
אז היה ארוע ענק ולליגה יש רף די גבוה לעבור שנה הבאה. אני יודע שלא הרבה ראו את השידורים בגלל הפרשי השעות. להפתעתי סיקור הסופ״שׁ התברר כקריעת תחת רצינית (אם משלבים עבודה ומשפחה) והיו דקות ששאלתי את עצמי אם זה שווה את כל זה אבל בסופו של דבר זו הייתה חוויה לכל החיים ואני מקווה שהצלחתי להעביר קצת מהחוויה גם לכם. תודה לכולם ובעיקר לעורכים ולמנחם לס האגדי (שהגשים לי בלי לדעת חלום ילדות אתמול שכתב פוסט משותף איתי) ושבוע טוב לכולם!
האווי לאסוף
17 פבר 2020 23:57:44מעולה, אשרייך שנפלת על האולסטאר המעניין הראשון מזה יובלות. גם הפורמט החדש והמושמץ תרם למתח.
תודה רבה על סופש של סיקור ברמה הגבוהה ביותר, מקווה שהסתדרת על כמה ימי חופש להתאוששות
האווי לאסוף
17 פבר 2020 23:59:00וסחטיין על ביל ראסל, אפילו כזה מרחק ממנו זה מכובד 🙂
שחר אלוני
18 פבר 2020 02:27:44תודה על הסקירה
מנחם לס
18 פבר 2020 03:06:27תודה גיא על שהבאת את האול סטאר לישראל יותר מכל אחד, כולל הטיווי. שמע, אתה צלם-צלם! קלטת דאנקים במאית השנייה המדוייקת. כל הכבוד לך!!! מלאת את המשימה בכבוד, כמו הקודמים לך, ועם צילומים טובים יותר!
תודה
זיו פנמה
18 פבר 2020 03:30:02שמע גיא, אתה גדול.
לכתוב משפט כמו: "כמה הרבע היה גדול? ובכן באיזשהו שלב כל המדיה, הקהל, אנשי הבטחון ולדעתי גם כמה נכים היו על הרגליים" – מתמצת בדיוק את הכתיבה שלך – אנושית, מצחיקה, כנה ובעיקר מעבירה את התחושות בצורה נפלאה.
תודה.
מנחם לס
18 פבר 2020 05:27:40נראה שנתנו לעתונאים מושבים לא רעים. מהתגובה הראשונה שלך חשבתי שהעלו אתכם לרפטרס…(עד האול סטאר האחרון שלי העתונאים ישבו סביב האולם בשורות 8 ו-9)
גיא א
18 פבר 2020 06:30:35האצטדיון פשוט בנוי די טוב ורואים לא רע גם במקומות הגבוהים
מנחם לס
18 פבר 2020 05:30:16ובאול סטאר האחרון שלי היה בלאונג' של המדיה באר ממשי עם באר-טנדר, והארוחות היו סטייקים 'אנגוס' או 'ניו יורק קאט'. באול סטאר אחד בסן אנטוניו נתנו לנו בחירה בין סטייק ללובסטר. (אני זוכר שנים שהלכתי בעיקר בשביל האוכל…)
מנחם לס
18 פבר 2020 05:32:50ובעבר כל עתונאי קיבל תיק מהודר עם לוגו של ה-NBA והאול-סטאר, ובתיק היו סווט-שירט, WIND BREAKER, ועוד ועוד. תיק גדול מלא מתנות. אני לובש את כל מה שקבלתי כל השנים עד היום
גיא א
18 פבר 2020 06:29:43ישבנו בגוש שלוש מאות מאחורי הסל שזה יחסית גבוה. לא היה לאונג', לא היה אוכל (אבל נתנו תלושים לבורגר), לא היו מספיק כסאות או שקעים לכולם, לא הייתה חניה, ולא קיבלנו יותר ממים וקולה:) קרנה של המדיה ירדה
אשך טמיר המקורי
18 פבר 2020 06:08:00תודה רבה על הכל
הקוריוז
18 פבר 2020 06:27:50מעולה גיא זכית לפחות אולסטאר טוב
גיא רוזן
18 פבר 2020 06:32:22יוצא מן הכלל!
.
המקום הזה, בו ספורט פוגש כותב סופר מוכשר, לצד חיבור אמתי למה שהוא כותב –
זה המקום בו עיתונות ספורט מהמעלה הראשונה נוצרת.
.
וזו לא איזו קלישאה ששלפתי בשביל סתם להחמיא, זו דעתי על הכיסוי שלך של כל האירוע, ובפרט פוסט סיכום זה.
.
תודה.
זיו פנמה
18 פבר 2020 06:45:35כל מילה בסלע
no funny shtuff
18 פבר 2020 06:37:56תודה רבה גיא וכל הכבוד על הסיקור המעולה
Ljos
18 פבר 2020 07:10:58שמח שנהנית, גיא. עוד יותר מזה, ואני אומר זאת עם כל האנוכיות שבלב שלי – אני שמח שנהניתי לקרוא אותך.
אני גם שמח שהרבע הרביעי של באולסטאר הזכיר לנו שאפשר לשחק ~12 דקות של כדורסל בלי פרסומות. היה מרגש.
המשחק ברבע הרביעי לעומת זאת פחות הקים אותי, אישית, מהכסא. ולא רק כי משום מה גיליתי שכסא העץ הקשיח נוח משצפיתי שיהיה. האינטנסיביות הלא צפויה הייתה הפתעה נחמדה. ההירובול המזעזע שהיא הביאה לא.
Ljos
18 פבר 2020 07:14:00ואני מודה שאם מישהו אחר מדבר על אירועים שהריחו מניצול כלכלי ציני של שכבות מסוציו אקונומי נמוך, קצת מפחיד אותי לדעת מה אני הייתי חושב.
עידו גילרי
18 פבר 2020 07:19:49להזכיר לך מה אתה עושה כל יום מבחירה(?)?
Ljos
18 פבר 2020 07:36:24מקיא לעצמי קצת בפה? החלק הזה לגמרי מבחירה.
שחר דלאל
18 פבר 2020 15:51:55נהדר.
איזה כיף ליפול על אולסטאר כמו פעם, שלשחקנים (לפחות ברבע הרביעי) אכפת מהמשחק. אולי זה בהשפעת קובי…
(או אולי זה בכלל בזכותך…)