הולכים מכות עם שחקני ה-NBA – ג'ון בריסקר / Ljos

תראה, אני לא ממש בטוח איך זה קרה. הרנדומליות של היקום, חור תולעת, מסע בזמן, טיימי וויימי, ג'רמי ברמי, לא יודע. התיאוריה האישית שלי היא שכל כך רצית וייחלת לחזרת המכות ל-NBA וככה הקארמה מנסה להגשים את המשאלה שלך. אני לא סטיבן הוקינג, וגם ככה בשלב הזה של הסיטואציה האיך באמת לא משנה. כדאי מאוד שתתחיל להתייחס למה. והמה זה שחקן הכדורסל לשעבר ג'ון בריסקר שעומד מולך וממש רוצה להרביץ לך.

מצד אחד, זה משונה. הגרסא של ג'ון בריסקר שאנחנו מכירים מוכרת כמתה כבר 35 שנים. מוכר כמת, כי אחרי שבע שנים שנעלם איפשהו ביבשת אפריקה הסכימו להכריז עליו כמת. שבע שנים בהם כמות הסיפורים שסופרו על נסיבות היעלמותו שווים רק לכמות האנשים שהיו בטוחים שאין סיכוי שמשהו יצליח להפיל לוחם כמוהו. וג'ון בריסקר היה בהחלט לוחם. הדבר שהכי מסמל את אופיו, והסימן הכי גדול לכמות פחיות כיסוח התחת שהוא עומד לפתוח עליך, הוא שהסיפור שהכי נתפס בין חבריו לנסיבות היעלמותו הוא שג'ון בחר לטוס לאוגנדה כדי להילחם למען "הקצב מאוגנדה", אידי אמין. החברים הטובים שלו חושבים שזה הגיוני מאוד.

מצד שני, זה רק הגיוני. אם כבר יוצא שנוצר איזשהו קרב, מסתמן שג'ון בריסקר מעורב. יש שני סוגים של אנשים: אלו שלא אוהבים לחטוף אגרופים. וג'ון בריסקר. רוב האנשים ככל הנראה שייכים לקבוצה הראשונה, ולכן לא הם השם שהיקום שלף לקרב. ג'ון היה 1.95 מטר של שרירים, אחד מהשחקנים הטובים שהציגה לראווה ליגת ה-ABA. שחקן שלפחות שניים מחבריו לשעבר לקבוצה השוו מבנית וסגנונית ללברון ג'יימס, רק עצבני. אז תדמיין לברון ג'יימס, ענק, שרירי, חזק ויציב, עם מבט של רצח בעיניים שמכוון כולו עליך. ואם אתה חושב שיש לך סיכוי, כי אולי הוא בריון ענקי ושרירי, אתלט בשיאו, אדם מפוסל היטב שכמה פסלים יווניים רצו בבושה להתכסות כשראו אותו עובר, אבל אולי הוא לא רגיל ללכת מכות, ואתה פעם לקחת שיעור בג'ודו וחשבת שהיה נחמד, ותוכל להפתיע אותו – אז תשכח מזה. בריסקר התחיל (ובדרך כלל סיים) כל כך הרבה קרבות בזמנו ב-ABA (ליגה שהגיעה אליה אחרי שנזרק מהאוניברסיטה בה שיחק כי הכה את עוזר המאמן) שבמהירה הכינוי שלו שם היה "אלוף העולם במשקל כבד של ה-ABA". אתה יודע, בליגה הזו שהייתה ידועה בכמות המכות המוגזמת שבה.

בוא ננסה להבין מה יכולת לעשות שפגע בו כל כך. רוב הסיכויים הם שעמדת לו בדרך באיזושהי צורה. לא מאשים אותך, עם בריסקר זה יכול לקרות בצורה לא מודעת. בזמן ששיחק בפיטסבורג קונדורס הוא נבחר לשחק באולסטאר של 1971. לכל שחקן הובטח סכום של 300 דולר עבור השתתפות במשחק ובריסקר לא היה מוכן שהליגה תישאר חייבת לו. מיד לאחר המשחק הוא צעד לעבר הקהל הישר לקומישינר של הליגה דאז, ג'ק דולף, ודרש ממנו את הסכום המלא. דולף ידע שעם ג'ון לא מתעסקים, ושאם מנסים לבחור יש אקדח מוכן לשליפה בכל רגע (אה, כן. שכחתי לציין? בריסקר היה ידוע בכך שלקח את האקדח שלו לכל מקום. אם תבחן היטב, תצליח לראות היכן. זה לא יעזור לך למנוע את שליפת האקדח עליך, אבל אולי זה ינחם אותך באיזו צורה עצובה שכזו. לי זה לא היה עוזר), אז הקומישינר שלף את הארנק והעביר לו 300 דולר במזומן במקום.
יכול גם להיות שעמדת בדרך שלו לסל. הרבה מהמאבקים המפורסמים שלו החלו בניסיון שלו להידחק לכיוון הסל ובניסיון קצר רואי של שחקן יריב לעמוד בדרכו. המפורסם שבהם היה במהלך מחנה האימונים של לפני העונה, כאשר בריסקר ניסה לקלוע על שחקן קבוצתו ג'ובי רייט. בשלב מסויים בריסקר הבין שמה שהכי מפריע לו לקלוע לסל הם ארבע משיניו של רייט והלסת שלו. אז הוא דאג להזיז אותם ממקומם בתנועת אגרוף אחת.

יכול גם להיות שלא עשית כלום. או, שלדעתך לפחות לא עשית כלום. שחקן אחר לקבוצה שלו, צ'רלי וויליאמס, אמר עליו שאם היית אומר משהו שנראה לו לא במקום, היית מרגיש כאילו הוא הולך לשלוף מהתיק שלו את האקדח שלך ולירות עליך. אבל אני לא צריך לספר לך את זה. פעם נער הגיע למחנה אימון של הפיטסבורג ושיחק מעולה באימון. באחת ההפסקות בריסקר הלך אליו כדי ללחוץ לו את היד על ההופעה המוצלחת. זה נגמר עם אגרוף לפנים של הנער שלא חזר יותר לשחק. נדמה שלכל שחקן ששיחק עם בריסקר יש סיפור על איך פעם בריסקר הסתכל עליו באימון ואז שלח אליו אגרוף.

עכשיו אתה כבר עומד כמה דקות טובות מול בריסקר. מזל טוב, זה יותר מרוב האנשים שעמדו מולו. אתה בטח כבר נחוש לדעת מה אתה יכול לעשות כדי לשרוד את הקרב הזה. לנצח? פחחח, מישהו לא קרא כמו שצריך כי עומד מולו אדם מפחיד מאוד. החדשות הטובות, יש מה לעשות. החדשות הרעות, זה ייכאב.

בריסקר באמצע. השמאלי הוא ג'ובי ווייט, עדיין עם הלסת המקורית

ישנם אנשים שעמדו מול בריסקר ושרדו כדי לספר את הסיפור. הראשון מביניהם הוא שחקן פוטבול ששמו לא ידוע (זה דווקא לא סימן טוב). מאמנו בקונדורס כבר למד עם מי יש לו עסק והחליט להעסיק שחקן פוטבול שישהה באימונים ויעמוד מול בריסקר בכל פעם שהנ"ל עובר את הגבול. באימון אחד אותו שחקן פוטבול הצהיר שבריסקר עבר גם את הגבול שלו והוא הולך להביא את האקדח. אז בריסקר הלך להביא את שלו. מיותר לציין שהמאמן העדיף לפזר את השחקנים הביתה. אתה לא ממש נראה לי כמו שחקן פוטבול ענקי עם אקדח. די להיפך. עצוב כמה להיפך.

אדם אחר שעשה בעיות באופן קבוע לג'ון בריסקר הוא מאמנו ב-NBA (לאחר האיחוד) – ביל ראסל. סיאטל סופרסוניקס החתימה את השחקן הבעייתי, בניגוד לרצונו של קומישינר הליגה, ומיד אחר כך מינתה למאמן את אגדת הסלטיקס, אלוף 11 פעמים ואיש מפחיד לכל הדעות. ובריסקר לא התרשם. ראסל רצה שהכוכב יעשה הגנה ויפסיק להעיף שיניים באימונים. בריסקר העדיף שלא. למזלו של ראסל הוא גם היה כוכב עם הילה, גם אדם קשוח בפני עצמו וגם כיהן בתפקיד כפול כמאמן וכנשיא סיאטל, אז הכוח היה לצידו. ביל שלח את בריסקר לליגה המזרחית (מעין ג'י-ליג) כדי שילמד לשחק שם הגנה. בריסקר לקח את ההזדמנות הזו כדי לקלוע באופן קבוע מעל 50 נקודות. חודש לאחר מכן בריסקר הוחזר למשחק ב-NBA, בו מהרצון להוכיח קלע 28 נקודות בניצחון דרמטי על פורטלנד, ואז פגש את ראסל בחדר ההלבשה. המבט הזה שאתה רואה עכשיו? זה מה שביל ראסל ראה. וזה היה אחד המשחקים האחרונים של בריסקר בקריירה.
אולי בכל זאת היה לו כבוד לראסל הזקן, אולי זה בגלל שלראסל היה את הכוח לגמור לו את הקריירה (כמו שבאמת קרה), אולי זה בגלל שראסל עדיין היה אדם איתן, אבל בריסקר לא חבט בראסל בשום שלב במאבק ביניהם. הוא שנא אותו וקילל אותו בכל הזדמנות, אבל לא הרביץ לו. רק שגם אלו שלושה דברים שאין לך.

אתה רק בן אדם אחד, וגם אם תצליח לנצל את היכולת שהביאה אותך לפה כדי להכפיל את עצמך – לא בטוח שזה יעזור. מספרים גדולים מעולם לא הרתיעו אותו. לאחר משחק בפיטסבורג, ריב פשוט על מי אמור לקחת את המונית שעצרה הובילה למאבק בין בריסקר לארבעה שוטרים. מאבק שנגמר כששניים מהם הועברו לבית חולים.

אז מה כן יש לך? אולי אותו דבר שהיה לסליק וואטס. עוד חבר לקבוצה שזכה לחוות את מנת אגרופו לאחר שבטעות הגדיל וחסם את ג'ון באימון. לפי וואטס, בריסקר בא אליו כמה אימונים אחר כך כדי להתנצל, בעקבות כך שראה את סליק ממשיך לשמור עליו באגרסיביות ולא בוכה ומוותר. ואולי גם את אותו הדבר שהיה לטום ניסלקי, מאמן דאלאס שאפרלס. ניסלקי שם כופר בין שחקניו על ראשו של בריסקר כך שהשחקן הראשון שיכה את בריסקר במשחק, יזכה ב-500 דולר. אחרי שהשחקן הראשון הפיל את בריסקר לקרקע, ג'ון פנה למאמן דאלאס בחיוך ואמר לו "תרגיל טוב".

אז הנה אנחנו מגיעים לחלק החשוב. אתה עדיין נושם? אתה צריך לחטוף. תשכח שמדובר באדם שכשנגמרו לו השחקנים להילחם איתם הוא הלך להילחם במלחמת גרילה אמיתית. מרצון. פשוט תחטוף. חזק ככל שהוא יחטיף לך. וזה יהיה חזק. הבנאדם יחטיף לך כל כך חזק בפנים שהרוק שלך ישאר בתוכך לנצח רק מהחשש שהוא יפגוש יום אחד את בריסקר. ואז אתה תעמוד, עם פרצוף מעוות ועקום, ותבקש עוד. והוא ירביץ שוב, ואולי שוב, וכנראה שוב. אבל מתישהו, בתפר שבין המוות שלך לאגו שלו, הוא יבין שהוא עומד מול בנאדם שממשיך לחזור אליו. שנלחם בחזרה. והוא יקבל אותך כחברו.

בהצלחה. ואם תשרוד, נעבור לסיבוב הבא בו נפגוש את הוד נאלחותו בכבודו ובעצמו – ביל ליימביר. אוי, אל תבכה. זה רק יעצבן יותר את בריסקר.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

    1. גם לך וגם לאשך:
      אני לא פוסל קשר. שניהם מדטרויט ומארק נולד בדיוק בשנה שג'ון חתם על החוזה המקצועני הראשון שלו.

    1. "התיאוריה האישית שלי היא שכל כך רצית וייחלת לחזרת המכות ל-NBA וככה הקארמה מנסה להגשים את המשאלה שלך"
      I am Karma's four handed b*tch slap

  1. מעולה!
    .
    שנות ה-70 היו הזיה בפני עצמן, כאשר כישרונות של פעם בדור היו הורסים את הקריירה שלהם כי לא הסכימו להתאמן (או שסתם רצו למכור סמים במקום, אפילו אם אתה נבחר בדראפט ע"י הלייקרס).
    .
    אגב, הליגה המזרחית שמרבית הקבוצות שלה מוקמו בחגורת החלודה (אז הפלדה) של ארה"ב, שינתה את שמה בהמשך ל-CBA לאחר שצירפו קבוצה מאלסקה (!). במשך שנים הם התגאו בעובדה שהם ליגת הכדורסל הוותיקה בעולם (שנה לפני ה-NBA), אך היא קרסה לאחר השתלטות עויינת של אייזיה תומאס שביטל את הקשר עם ליגת ה-NBA.

  2. אני זוכר את בריסקר, האמינו או לא. מה בדיוק הביא אותך לכתוב עליו דוו'קא בזמן זה לא ברור לי, אבל כן יירבו. זה המיוחד באתר שלנו שהכל כשר להיכנס בו, ובמיוחד מאחד מכתבינו המוכשר ביותר, LJOS.
    הסיפורים על בריסקר יותר מדי דמיוניים מלהיות נכונים. היו שאמרו שהוא הוזמן לאוגנדה ע"י אידי אמין, ושהוא נהרג בקרב להצלת חייו של אמין. היו שסיפרו שהוא ניתפס ע"י המורדים באמין ונורה למוות על ידי כיתת יורים. וישנו החותם על תעודות המוות שחתם שבריסקר הלך לעולמו בבית חולים בבירה וושינגטון ב-1985.
    לך תדע. לפעמים האמת היא ססגונית ומרתקת יותרמהדמיון.
    אגב, הוא היה שחקן מצויין ב-ABA. ב-NBA פחות הצליח.

    1. ג'ון בריסקר תקוע לי בראש עוד מהקיץ מפרויקט אגדות עבר, בהן הוא עשה ביקור קצר אצלי בסיבוב בעולם ה-ABA.
      למה עכשיו החלטתי להתחיל עם זה? כי…

  3. וואו, ולחשוב שכמעט פיספסתי את הפנינה הזו.
    כנראה שמגיע לי ביקור קטן של בריסקר.
    תודה רבה ljos, מעולה אף יותר מתמיד

כתיבת תגובה

סגירת תפריט