פרוייקט אגדות (36): סקוטי פיפן / מנחם לס

פרוייקט אגדות (36): סקוטי פיפין

===============================================
סקוטי פיפן –  ?THE MOST OVERRATED
===============================================

הוא עונד 6 טבעות אליפות. הוא היה שחקן "אול-אראונד" מצויין שיכול היה לשחק 1, 2, 3, ואפילו 4 לו התבקש. הוא אחד מ-"50 האגדות" – תואר שלדעתי לא מגיע לו. כשמייקל פרש, סקוטי היה חסר אונים בלעדיו (אם כי הוא הוביל את הבולס לעונה של 55 ניצחונות אך נאדה בפלייאוף). מה שחיסל אותו עבורי כשחקן (וספורטאי-על) היה משחק הפלייאוף במדיסון סקוור גארדן נגד הניקס – ברור שהייתי שם – כשפיל ג´קסון משרטט תרגיל אחרון לפיו טוני קוקוץ´ לוקח את הזריקה האחרונה לניצחון, 1.8 טיקים לסיום. היה זה משחק חצי הגמר במזרח כשהניקס מובילים בשני משחקים. חמישיית הבולס עלתה על הפארקט לניסיון אחרון שהצליח עם קליעת הפיידאוויי מ-7 מטרים של קוקוץ´ שנכנסה, אבל פיפן לא היה עם החמישייה. הוא נשאר על הספסל מסרב לעלות עם קבוצתו מאחר וג´קסון לא בחר בו לקחת את הזריקה האחרונה. לא הייתה כל שמחה בבולס כשכדורו של קוקוץ´ ניכנס והטלוויזיה מראה את פיל ג´קסון מתרומם בכעס מכיסאו וממהר לחדר ההלבשה מבלי לדבר עם איש.

לעיתונאים הגיב פיפן שנראה כמוכה שוק: "אני לא זוכר בדיוק מה קרה. כל מה שאני זוכר הוא שפיל ביקש שאוציא כדור לטוני, ומרוב הפתעה ובלבול שלא בחר בי לזרוק, פשוט התיישבתי על הספסל". לאלה הזוכרים את הסדרה, במשחק השביעי הזיברה צפצפה פאול נגד פיפן על יוברט דייויס – פאול שלא היה ולא נברא. פיפן שעדיין היה נסער ממה שקרה במשחק החמישי לא הגיב, והניקס ניצחו את הסדרה עם הפאולים של דייויס.

כשפיל ג´קסון הורה לו להיות השחקן שישמור על מג´יק ג´ונסון בעונת האליפות הראשונה של 1991. פיפן הצהיר שהוא "WILL SHUT DOWN MAGIC". כולם הסכימו איתו כשהם אומרים שפיפן הוא אחד הגארדים/סמול-פורוורדים השומרים הטובים בהיסטוריה של המשחק, ולכן פיפן "ישתק את מג´יק". הבולס ניצחה את הסדרה כי היה לה את השחקן הטוב ביותר לדרוך אי-פעם על הפארקט – מייקל ג´ורדן – אך הבה ונסתכל על מספריו של מג´יק (שעלו בהרבה על מספריו של פיפן): משחק שני: 14 נק´ ו-10 אס´. משחק שלישי: 22 חיצים ו-10 בונבונים. משחק רביעי: 22 פגזים ו-11 סוכריות. משחק חמישי: 16 נק´ ו-20 אס´. פיפן באמת "השתיק" את המג´יק… עוד השתקה כזאת ועולם הכדורסל היה נהרס מהרעש.

אוסקאר רוברטסון הסביר את בחירת "50 האגדות" טוב מכל אחד אחר: "אחרי הבחירה ה-10 או ה-12, כל האחרים עד 50 זה עניין של יחסי ציבור". ולפיפן – שחקן הבולס ליד מייקל ג´ורדן שדאג להביא לפרנצ´ייז 6 אליפויות – הייתה את מערכת יחסי הציבור הטובה מכולם, ושמה "מייקל". איש לא אומר כאן שפיפן לא היה שחקן גדול. אבל גדולתו התעצמה בגלל מייקל. העובדה הפשוטה היא שלעולם לא נדע אם מייקל היה יכול לעשות זאת ללא פיפן. אבל מה שאנחנו כן יודעים בבטחה הוא שפיפן לא יכול היה לעשות זאת ללא מייקל: לא בשנה שמייקל פרש, ולא אחרי שפיפן עזב את שיקגו ולא השיג שום דבר חשוב ללא מייקל.

=================================================
ההתחלה
=================================================

סקוטי נולד בהמבורג, ארקנסו, אחד לשמונה ילדים, שהיה מאד "קלאמזי" כשחקן צעיר בעממי ובתיכון. כשסיים תיכון אף אוניברסיטה רצינית לא הייתה מעוניינת בו, אז הוו החליט להירשם לאוניברסיטת סנטרל ארקנסו ששיחקה בליגה המינורית ל-NCAA – ה-NAIA , לשם הגיע יום אחד לאימון כשהוא 1.85 מ´ גובה, ואומר למאמן אחרי כמה אימונים של הקבוצה שהוא רוצה לנסות "לעשות את הקבוצה". המאמן הכירו כמנג´ר הקבוצה שאסף כדורים, וכרתך שהקים לו גדר בחצרו כחלק מעבודת הקיץ שלו.

המאמן שאלו כמה כדורסל שיחק. "VERY LITTLE" באה התשובה. אך הוחלט לתת לו צ´אנס כשהדעה של צוות המאמנים הייתה שהוא יחזור מהר מאד לתפקיד המנג´ר. אך ראו זה פלא: הוא היה לא רע בכלל. ניתורו וכף ידו העצומה הרשימו את המאמן מאד, ובנוסף לכך "הוא התחיל לצמוח סנטימטר בשבוע". לפני שאמרת "מה קורה כאן", פיפן הגיע לגובה 2.03 מ´, ובכל שנה משנות משחקו ב-NAIA

הוא השתפר עד שהפך לאול-אמריקן של ה-NAIA, ומועמד לגיטימי לנבא ביכולתו, אבל איש לא ידע עליו.

כמו כל השחקנים הטובים אך הבלתי ידועים וללא רפיוטציה, הוא הצטרף ל-"טורניר פורטסמות´" הנערך לפני הדראפט. פיפן הפתיע את כולם כששיחק מצוין בכל עמדה ששמו אותו. מניותיו עלו תוך יומיים מ-"שחקן שאיש לא שמע עליו" ל-"השחקן הטוב ביותר בטורניר". שיקגו התלהבה רצתה בו מאד, אך סיאטל בחרה לפניה, וקראה בשמו בבחירה החמישית של הסיבוב הראשון ב-1987. שיקגו בחרה באולדן פוליניס הגבוה. שיקגו הציעה לסיאטל את פוליניס ועוד בחירת דראפט סיבוב ראשון עבור פיפן. וכך הוא מוצא את עצמו לפתע ב-"עיר הרוחות", צעיר דרומי חסר בטחון, העושה את מעדיו הראשונים בליגה.

=================================================
ראשית הקריירה בנבא
=================================================

הוא הושב על הספסל ליד פורוורד אחר בשם הוראס גראנט כשהוראס הוא המחליף של צ´ארלס אוקלי ופיפן המחליף של בראד סלרס הגבוה והרזה. הם עלו מהספסל בכל עונת הרוקי שלהם, אך בפלייאוף של 1988 הוא הפך לשחקן הפותח בסמול-פורוורד, ויחד עם ג´ורדן הם הגיעו לחצי גמר אליפות המזרח, לראשונה בעשר שנים.

=================================================
ה-THREE-PEAT הראשון
=================================================

ב-1990 פיפן ניבחר לראשונה למשחק האול-סטאר. באותה שנה הבולס הגיעה לגמר המזרח נגד דטרויט, כשפיפן סובל לראשונה מהמיגרנות החזקות שהפריעו לו משך כל הקריירה. אך ב-1990-1991 הוא כבר היה שותף חשוב למייקל באליפות הראשונה מתוך שש שלהם. הוא הטביע חותמו כשחקן ההגנה של הבולס שתמיד שומר על השחקן הנגדי הטוב ביותר, וגם משחק ההתקפה שלו השתפר בקביעות. הוא ניבחר 8 פעמים ל-"חמישיית ההגנה" של הנבא, ופעמיים לחמישייה השנייה. שנה אח"כ, ב-1992, הוא ניבחר כאחד מתריסר השחקנים של "נבחרת החלומות" האוריגינלית שלקחה את הזהב באולימפיאדת ברצלונה.

הבולס המשיכה לשלוט בליגה בניצוחו של מייקל, כשפיפן תמיד נחשב לשחקן השני בטיבו של הבולס. יחד הם ניצחו את אליפויות 1990-1991, 1991-1992, 1992-1993, 1995-1996, 1996-1997, ו-1997-1998. בשנת 1996 ניבחר כאחד מ-50 האגדות.

פיפן. תמיד היה שם כשצריך.

=================================================
פיפן ללא אלוהים
=================================================

לפני פתיחת עונת 1994 נפלה פצצה שהרעידה את כל העולם: מייקל הודיע שנישבר לו מכדורסל, שהוא השיג כל מה שהוא רצה, ושהוא רוצה צ´אלנג´ חדש – בייסבול. בדיעבד, הלוואי ולא היה עושה זאת כי הוא פספס שתי אליפויות נוספות, והוכיח, שוב, שאתלט עליון, אפילו גאון בספורט אחד, לא יכול להעביר את גאוניותו מספורט אחד לספורט שני. הוא שיחק לא רע, חבט לא רע, והגיע אולי לרמת שחקן מכללה מהדיביזיה הראשונה, אבל כשהרגיש שזה לא זה, ושלא יגיע לרמת שחקן מקצועני במייג´ור-ליג, החליט לפרוש כי לא רצה להיות גימיק פרסומת של השיקגו "ווייט-סוקס".

דווקא שנת הפרישה של מייקל הייתה השנה הטובה ביותר של פיפן כשחקן. הוא זכה בתואר ה-MVP של האול-סטאר ב-1944, והוביל את הבולס בקליעות ( 22.0), ריב´ (8.7), ואסיסטים (5.6), וכן הוביל את כל הליגה בגניבות (2.9 למשחק). הוא ניבחר לחמישייה הראשונה של ´אול נבא´ כשהוא שלישי במספר הבחירות ל-MVP. הבולס סיימו את העונה עם 55 ניצחונות, רק 2 פחות מהבולס של העונה הקודמת עם מייקל.

אבל אז הגיע הפלייאוף של 1994 נגד הניקס, ואת הסיפור כבר כתבתי לכם. הייתה זאת נקודת השפל בקריירה של פיפן, והוא לא הצליח להיפטר לעולם מהכינוי ´לוזר´ שדבק בו. בקיץ של אותה עונה ניסה בעלה של הבולס ג´רי קראוס היהודי להיפטר מפיפן. עוד לפני האינסידנט עם קוקוץ´ לא שררה אהבה בין השניים. הוא היה מוכן לעשות STRAIGHT TRADE של פיפן בשון קמפ מסיאטל. כשהוראס גראנט עבר לאורלנדו כפרי-אייג´נט, היה ברור שהבולס מתפרקת.

אך תמיד בא אלוהים הגואל. מייקל הודיע שהוא חוזר בסוף עונת 1994-1995 וכל הדיבורים על טרייד של פיפן נפסקו. הבולס היו 31-34 כשמייקל חזר ל-17 המשחקים האחרונים. מייקל – תמיד מייקל – היה נפלא כשהוא מובילם ל-13-4 עד סיום העונה. פיפן בכ"ז היה השחקן שהוביל את הבולס באותה עונה בחיצים, בונבונים, קטיפות, גניבות, וגגות. רק 5 שחקני נבא אחרים בכל ההיסטוריה של הליגה סיימו עונה כשהם מובילים את קבוצתם בכל הקטגוריות.

=================================================
ה-THREE-PEAT השני
=================================================

מייקל מיד לקח את המושכות לידיו, ושוב היה השחקן המוביל בבולס כשפיפן משחק כינור שני ל-AIR. אז הייתה לבולס קבוצה שונה עם דניס רודמן ולוק לונגלי, ומייקל הובילם לרקורד הטוב בתולדות הליגה, 72 ניצחונות ורק עשרה הפסדים. הם ניצחו את סיאטל לאליפות רביעית, ומיד חזרו לעונה נוספת מציינת עם 69 ניצחונות ו-11 הפסדים, וניצחון על יוטה ג´אז בסדרת האליפות של 1996-1997 , בדיוק כפי שעשו בעונה הבאה של 1997-1998.

=================================================
אחרי שיקגו
=================================================

מייקל ג´ורדן פרש. פיל ג´קסון פרש, ויחסיו של ג´רי קראוס עם פיפן היו גרועים מתמיד. הוא הועבר ליוסטון כשהוא מסיים את הקריירה בבולס כשני בהיסטוריה של הקבוצה בנקודות, אסיסטים, וגניבות. העברתו ליוסטון הייתה רעידת אדמה, ובפעם הראשונה בקריירה שלו תמונתו הייתה תמונת השער של ספורטס אילוסטרייטד. מדוע רעידת אדמה? כי זה היה דומה ליום שמיקי ברקוביץ´ עזב את מכבי ת"א והלך לשחק בהפועל. אבל רעידת האדמה ערבבה בתוכה אינטריגה גדולה: הנה פיפן המצטרף לצ´ארלס בארקלי וחאכים אולג´ואן, ללא ספק הפרונט-ליין הטוב בליגה. אליפות שביעית לפיפן? אליפות ראשונה לבארקלי?

לא זה ולא זה. כמעט מהרגע הראשון היו חיכוכים בין האציל ופיפן. אף-פעם לא שררה ביניהם אהבה גדולה (את פיפן אהבו מעט מאד שחקנים; כמעט שלא היו לו חברים בליגה). האציל לא אהב את הרמת האף של פיפן אחרי הניצחון על בארקלי בפלייאוף. בעוד שמייקל ג´ורדן ניגש לבארקלי וכמעט התנצל על שמנע ממנו אליפות ראשונה, פיפן התנהג בצורה הפוכה לגמרי.

בקיצור, "הפרונטליין הטוב בליגה" לא תיפקד ופיפן עזב בעונה המקוצרת (בגלל השביתה). העצירה הבאה הייתה פורטלנד. הוא נחת שם ברעש גדול כמביא הגאולה החדש. הוא עזר לטריילבלייזרס להגיע לגמר המערב, אך שם הפסידו לאלופה שתהיה – הלייקרס – למרות 15 הפרש ברבע האחרון במשחק הקובע, יתרון שנימחק והלייקרס ניצחה. הוא המשיך כמה עונות אפורות בפורטלנד, ולגמר המערב אף-פעם לא הגיעו יותר.

אחרי עונת 2002-2003 הוא חתם שוב בבולס, אך בגלל פציעה שיחק רק 23 משחקים בעונת 2003-2004, ואז פרש. כשאתה מחשב את הישגי הקריירה שלו, אתה מוצא שהוא שיחק בפלייאוף 16 עונות ברציפות ( 11 עם שיקגו, 1 עם יוסטון, ו-4 עם פורטלנד), וישנן לו יותר דקות משחק בפלייאוף מכל שחקני הנבא אחרי קארים ורוברט הוריי.

=================================================
גמלאות
=================================================

אחרי פרישתו הוא היה אנליסט למשחקי הבולס, ודי הצליח בגלל קול הבאס העבה שלו. אח"כ עבר ל-NBA ב NBC, ומשם ל-ESPN. אני אהבתי אותו כאנליסט.

ב-9 לדצמבר, 2005, הועלתה גופייתו מספר 33 לתקרה במשחק נגד הלייקרס. זה כוון ככה שפיל ג´קסון יהיה שם. גם מייקל, דניס רודמן, והוראס גראנט היו "בערב תליית הגופייה", כשהבולס מכבדים את גופייתו ליד גופיית מייקל ג´ורדן (מס´ 23), ג´רי סלואן (מס´ 4), ובוב לאב (מספר 10).

ב-2007 הוא הביע רצון לחזור לשחק עם המיאמי היט. הכל נעשה בסודי סודות, אך אחרי כמה אימונים קבע פט ריילי שפיפן לא יכול לעזור יותר לקבוצה ברמת נבא. אז הוא חתם עם קבוצה פינית איתה שיחק משחק או שניים, וב-2008 חתם עם קבוצה שבדית, סנדסבאל דרגונס, שגם איתה שיחק כמה משחקים.

אחרי שסקוטי סקיילס עזב (או הועזב) ע"י הבולס, פיפן הגיש בקשה לאמן את הקבוצה. ג´ון פקסון, מנג´ר הקבוצה, לא רצה להסתכן עם מאמן ללא כל ניסיון אימון בנבא. זאת הייתה תגובתו של פיפן: "לסקיילס היה רקורד נבא, אז מה? מה הוא השיג עם הקבוצה? אתה לא צריך להיות מדען טילים כדי לאמן בנבא. אבל אני הרצתי את הבולס כפוינט-גארד למרות שלא היה לי את הכדרור הטוב מכולם. למה שמו אותי כפוינט-גארד? כי ידעו שלמרות שאינני מכדרר טוב, אני יודע כיצד להוביל ולהריץ קבוצה".

היום פיפן גר בחווה ליד פורט לודרדייל שבצפון מיאמי. אני ראיתיו כבר כמה פעמים מסתובב בחוף עם אשתו הסורית-אמריקאית לארסה יונן ושלושת ילדיהם סקוטי, פרסטון, ואנטרון. לאחרונה קיבל מהממשלה 289,000$ לנסות לגדל פרי טרופי מסוים. "אני כולי עכשיו בתוך החקלאות", הוא אומר.

כשהוא מסתובב על שפת הים הוא תמיד מחייך כאילו אין לו דאגה בעולם!

===============================================
שאלת השבוע (ששאלתי אז)
===============================================

מה היה המשפט המפורסם שאמר צ´ארלס בארקלי בתכנית הטלוויזיה TNT כששמע שפיפן רוצה לחזור לשחק ב-2008?

תשובת השבוע שעבר: מייקל ג´ורדן, בוב פטיט, ואלכס גרוזה היו היחידים שקלעו לפחות 20 ממוצע בכל עונה מעונותיהם בנבא! (הערה שלי: אלן אייברסון כנראה הולך להצטרף אליהם)

מנחם , יום שני, ה-16 לספטמבר, 2013- נא לא לשכוח שהמאמר ניכתב לפני איזה 10 שנים!

 


מנחם לס

בעל האתר, העורך הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. תודה רבה דוק לס , כתיבה מצויינת כרגיל

  2. הדברים עליו ברשימותיי:

    מבחינת הרמה המקצועית שייך בוודאי לעשירייה הראשונה של שחקני הפינה הטובים בכל הזמנים ואולי אף לחמישייה הראשונה, אך לאנטיפת חסר התקנה הזה לא מגיע להיות גבוה כל כך (ברשימתי נמצא במקום השישה-עשר בין שחקהני הפינה בכל הזמנים), ולא יישכח הסירוב להיכנס למשחק בגלל שהמאמן ג'קסון ה"חוצפן" סימן תרגיל לקליעה מהשלוש עבור טוני קוקוץ' (שניצח את המשחק בקליעה זו) בחצי גמר המזרח נגד הניקס בפלייאוף 95'. הסירוב הזה הוא יריקה בפרצוף של המאמן והעמדת האגו הפרטי מעל הקבוצה, דבר שלא יכול להיות לשחקנים הגדולים ביותר. מנקודת מבטי, אחד כזה לא ראוי להיחשב לאחד מחמשת שחקני הפינה הטובים ביותר וגם לא אחד מעשרת הטובים ביותר, לא ראוי להיכל התהילה ובוודאי שלא ל-50 האגדות, אף שברמתו המקצועית הוא שייך לבחירות האלה ועוד איך!
    לגבי הרמה מקצועית: פורוורד קלעי איכותי עם יכולת הגנתית מעולה גם בהגנה אישית וגם בקבוצתית, ריבאונדר טוב מאוד, מוסר נהדר וחוטף משובח. "סייד-קיק" שאין טוב ממנו והטוב בכל הזמנים בזה, אך גם מגיע לו "ביג קיק"=בעיטה גדולה, שתעיף אותו לכל הרוחות על אישיותו הקטנה והעלובה. חסרונו הגדול הוא שאינו מנהיג ואינו וינר גדול שאמנם היה מושלם ונפלא כ"סייד-קיק" לג'ורדן, אך לא הייתה לו את היכולת להוביל כמו לג'ורדן.
    נתוניו בקריירה עד גיל 38: 16.1 נק' ב-47.3% מהשדה, 32.6% מהשלוש ו-70.4% מהקו, 6.4 רי', 5.2 אס', שתי חט' 0.8 חס' ו-2.8 אי' ב-34.9 דק' למשחק בעונה הסדירה, כשבעונות 11-2 השיג 19.05 נק' ב-48.36% מהשדה, 33% מהשלוש ו-69.9% מהקו, 7.1 רי', 5.67 אס', 2.2 חט', 0.95 חס' ו-2.97 אי' ב-37.4 דק' למשחק; 17.5 נק' ב-44.4% מהשדה, 30.3% מהשלוש ו-72.4% מהקו, 7.6 רי', 5 אס', 1.9 חט', 0.9 חס' ו-2.9 אי' ב-39 דק' למשחק בפלייאוף, כשבשנים הנ"ל שהם העונות השיקאגו ללא הראשונה השיג בפלייאוף (ב-168 מש' מ-208) 18.55 נק' ב-44.8% מהשדה, 30.1% מהשלוש ו-71.85% מהקו, 8.2 רי', 5.33 אס', שתי חט', חסימה ו-2.96 אי' ב-40.1 דק' למשחק.

    1. קצת הגזמתם עם ההשתלחות בסקוטי על פעם אחת לקרוא לו אנטיפת חסר תקנה?!

  3. הוא מאד איכזב כבן אדם כשפיל ג'קסון בחר בטוני קוקוץ' לקחת זריקה אחרונה, והוא סרב אחרי זה להיכנס למשחק. היה משהו לוזרי באופיו!

    1. כנ"ל

  4. טופ 5 אי פעם בתפקידו ואחד האנדרייטד ביותר אי פעם.

    ומבחינתי ביחד עם רודמן – שחקן ההגנה הטוב אי פעם. בעמדת הפורוורד ואולי בכלל.

    1. בדיוק

  5. פיפן היה שחקן גדול, ומספר שתיים, בהיררכיה, לא בתפקיד, אולי הגדול בהיסטוריה.
    מזכיר לי שיעור יערנות מפני 15 שנה –
    יש עצים חלוצים. הזרעים מגיעים לאזור חשוף, קשה, מוכה שמש ורוח, נובטים, מתפתחים, מתעבים והופכים לעצים גדולים ונותני צל. לדוגמא, עצי אורן. לדוגמא, מי שהם מנהיגים מטבעם, וכאלה שמשגשגים בתנאים קשים תחת לחץ.
    פיפן הוא עץ מהסוג השני. עצי אלון מתפתחים נהדר בצל. בשמש הם מצליחים פחות. כשיש מישהו מעליהם ששומר עליהם, נגיד ג'ורדן מעטיר שכזה, הם משגשגים.
    וואלה?

    1. +1

  6. דרך אגב, קשה לי לראות בשחקן שנבחר לחמישים האגדות מישהו שנתפס כ"אנדרייטד".

    1. אין לו מקום ב-50 האגדות כי ללא ג'ורדן הוא היה חסר אונים, וגם עם ג'ורדן הוא היה בכיין וקנאי בטוני קוקוץ'.

      1. שטויות

  7. הוא אוברייטד גם לדעתי בגלל שללא ג'ורדן הוא היה אפס מחלט. לוזר.

  8. דוק את מי אתה יכול להכניס לחמישים הגדולים במקום פיפן? הוא ראוי להיות שם ללא ספק.

  9. האם המשפט הוא: "סקוטי פיפן, חשבתי שהוא פרש"?

  10. מומי זוכר את פיפן נחנק במשחק 7 מול הלייקרס בגמר המערב ששיחק בפורטלנד, הובלה של 15 הפרש 75:60 להפסד 89:84 .

    על פיפן ברשימות של מומי
    האף הכי ארוך וגדול ב NBA , פינוקיו פראייר לידו
    מספר 1 בלהיות מס 2
    לא רחוק היום שיהיה הומלס ויעצור טרמפים עם האף , איבד את כל הכסף שלו

  11. יש לו מקום אולי ברשימת 150 הכי גדולים. גם זה בספק.

  12. אובררייטד!?!?!?
    לשחקן של 19 נק׳ 5 אס׳ ו-7 ריב׳ (בערך לא מדוייק) בשנים לצד מייקל ג׳ורדן הגדול, לא משאירים מקום לספק שמדובר בשחקן גדול. נדיר לשחקן מספר 2 בהתקפה. השנים שהוא שיחק בלי מייקל זה כבר לקראת סוף הקריירה וטבעי שהמספרים ירדו.
    והדבר הכי חשוב הוא נבחר 10 (!!!) פעמים לחמישיית ההגנה, 8 לראשונה ו-2 לשניה. וזה לא משהו שקרה בזכות מייקל.
    בעונת 93/94 שמייקל פרש, שיקגו הגיעה למאזן 55-27, 2 ניצחונות פחות מהעונה שלפניה עם מייקל!
    מנחם, לא ברור לי על איזה אוברייטד אתה מדבר???

  13. נריה צודק
    לגמרי לא אוברייטד
    ובלי עזרה מהשופטים לקבוצה שכנגד
    הוא היה לוקח את הבולס עד לפיינלס.
    אחלה שחקן
    גם אם אישיות גבולית משהו.

  14. תודה על הכתבה דוק!

  15. אני מצטרף לחב'רה שמפרידים בין האופי הבעייתי שלו למשחקו ובתור מספר שתיים הגדול ביותר ששיחק את המשחק(אולי וויד יעבור אותו ,למרות שלא נשאר לו יותר מדי זמן לשחק)אז אין ספק שמקומו ב50 הגדולים מוצדק ביותר

    1. אני מעדיף את מייקל ג'ורדן בתור 2 הגדול ביותר…

      1. מן הסתם לא התכוונתי לתפקיד אלא מספר שתיים של יעני סייד קיק,כמו שוויד הוא של לברון או כמו קובי היה בזמנו של שאק

      2. "2 בהיררכיה, לא בתפקיד "

  16. כתבה מאכזבת מנחם, אני מבין שזאת כתבה מהעבר אך ההתמקדות בתקרית אחת מקריירה כל כך ענפה נראת תפלה וכמו תמיד אתה לא נותן לעובדות לבלבל אותך. תשמע אם פיפן סחב את הבולס לגמר המזרח מול הניקס(הפסידו ב-7 משחקים כמדומני) אז זה מראה שהוא כן היה יכול ללא ג'ורדן- אולי לא לקחת אליפות אבל לסחוב קבוצה לשלבים המתקדמים של הפלייאוף. פיפן הוא הסייד קיק המושלם, שחקן שמבחינת גוף ויכולות לא נופל בכלום מג'ורדן לדעתי ואפילו עולה עליו בדברים מסויימים ההבדל הוא האישיות האקספולסיבית והכרזימתית של מייקל שנתנה לו את האפשרות להיות שחקן דומיננטי כל כך, אבל הוא לא היה מצליח להיות כזה אם לא היה לו פועל שחור כמו סקוטי שנתן לו גב איפה שהיה קשה.

    1. אל תשכח שהכתבה נכתבה לפני המון שנים ומאז מתבגרים ומשנים דיעה…
      פיפין היה שחקן גדול עם אופי מחורבן. מייקל הציל אותו. ללא מייקל הוא היה מוצא ריבים ותסכולים כבר מגיל צעיר. למזלו הוא היה המשרת של מייקל.

  17. שמח לראות שהמגיבים מעריכים את פיפן. אולי קשה יותר למדוד אותו כי שיחק לצד ג'ורדן. לראות אותו שומר זו אחת מחוויות הכדורסל האולטימטיביות שהיו לי. לדעתי דדי צודק לגביו ולגבי רודמן והייתי מוסיף את דאנקן וגארנט בעמדה שלהם. פיפן היה ייחודי כי גם היה השומר הטוב בנבא בזמנו וגם הביא הכל להתקפה, מגוון, בקיצור עילוי. אולי הוא לא היה מנהיג גדול וזה חסרון, אבל הוא שמר בשביל חמישה אנשים וצריך אופי מאוד מאוד מיוחד בשביל זה. הסטטיסטיקה במקרה שלו מורידה מאוד מערכו ואין לשפוט אותו על פיה. שחקן מאוד מאוד מיוחד ויש לו מקום בחמישים הגדולים.

    1. הוא לא הי מנהיג גדול ולא וינר גדול.

  18. חידה לגבי חמישים הגדולים:
    א. באיזה עונה שיחקו בנבא הכי הרבה שחקנים מחמישים הגדולים?
    ב. כמה ומי? (לחרשנים)

    תחושת בטן שלי- מתישהו בראשית שנות התשעים

    1. היי, זהו אתגר מצויין! גם אני חושב שמשהו כמו 1992, אבל אולי שנינו טועים כי הבחירה נעשתה כשכמה שחקנים היו עדיין פעילים, אז אולי שנות ה-70 תמצאנה יותר שחקנים. אתגר מצויין.

    2. גם אני חשבתי בהתחלה 1991 (ב-92 מג'יק כבר לא שיחק) אבל אז הסתכלתי על השמות ונראה לי שבתחילת שנות ה-70 (70/1)שיחקו יותר.
      לגבי המספר, השאלה האם מי ששיחק באותה שנה ב-ABA נחשב בספירה או לא?

  19. 50 הגדולים זה כבר לא מושג כל כך רלוונטי.

    הבחירה נעשתה ב1999 כשהליגה חגגה 50 שנה להיווסדה.

    מן הסתם בשנים שעברו יש שחקנים חדשים שנכנסו, וכאלה שכמובן יצאו כדי לאפשר את זה, או שאולי בכלל הדרך להסתכל על זה היא לבחור את 60 הגדולים היום ?…

    בכל אופן, אין יותר מדי משמעות לרשימה שנבחרה לפני כל כך הרבה שנים – בטח אם רוצים לדעת מתי שיחקו הכי הרבה שחקנים שנמצאים בה – כי התשובה בכלל עשוייה להיות היום אבל אין לה קשר לרשימה הלא מעודכנת ההיא…

    1. 50 לליגה היה ב-96' כי הליגה נוסדה ב-46'…

      1. הנבא נוסד ב 49 אחרי ש שתי ליגות התאחדו.

        אבל אם החליטו לספור מ 46 זה רק מחזק את הטענה שלי.

  20. לא מבין את כל הטענות פה לגבי פיפן. אפשר לחשוב שכל אחד מ-50 הגדולים היה כוכב על שסחב לבדו קבוצה לאליפות.
    לדעתי אחד השחקנים המשניים הכי טובים אי פעם (וזה לא טריוויאלי בכלל). שחקן הגנה מדהים.

  21. בדיוק התחילו לדרג את שחקני הnba לשנה החדשה… תנו איזו כתבה בנושא…

  22. לכל מי שחושב שפיפן לא אמור להיות חלק מ50 הגדולים:

    תנו לי שם של SF אחר מכל ההיסטוריה של הליגה שיש לו יותר בחירות מפיפן לחמישיות ההגנה של הליגה?

    תנו שם של SF אחר שבין השנים 91 ל 98 היה שחקן יותר טוב מפיפן?

    פיפן לא אחד משלושת ה SF הטובים בהיסטוריה אבל בלי שום ספק אחד מהעשירה הראשונה בתפקיד הזה. (בייחוד מבחינת משחק ההגנה שלו)

  23. האמן לי שבאותו רגע הוא הפסיק לחשוב….

כתיבת תגובה

סגירת תפריט