שבת בבסיס – סטודיו שיא / יוני לב ארי

השבוע לפני 64 שנים הלך לעולמו קוני מאק. למי שלא מכיר, מאק היה שחקן פעיל אך מעבר לכם הוא היה בעיקר מנג'ר, ששבר לא מעט שיאים בליגה. המשמעותי שבהם היה 3,731 ניצחונות כמנג'ר (למעלה מ-1,000 יותר מהבא אחריו), ו-7,755 משחקים בהם הדריך קבוצות.

בונדס. גם הוא ברשימה (צילום: Sports Illustrated)

הסיפור הזה עשה לי חשק לחפש את השיאים המיוחדים ביותר שיוצרו לאורך השנים במייג'ור ליג בייסבול. ולא חסרים כאלה. Enjoy:

צ'ארלס "אולד האוס" רדבורן – 59 ניצחונות בעונה

ה-"פרובידנס גרייס" היו על סף סגירת המועדון. רגע לפני פתיחת עונת 1884 הכריז הבעלים: אליפות – או שהולכים הביתה. זה החל טוב, עד שאחד משני האייסים נפצע אי שם באמצע העונה.

הפיצ'ר התותח השני, צ'ארלס רדבורן, הציע: תנו לי העלאה, ואני אפתח בכל משחק עד לסיום העונה. הוא רשם לא פחות מ-75 הופעות, ולמרות שלקראת סיום העונה הוא בקושי הצליח להרים את היד, המספרים שלו היו מדהימים, עם ERA של 1.38 ומאזן מפלצתי של 12:59. ואגב, הם זכו בתואר (:

רדבורן. עם כזה שפם, פלא ששבר שיאים? (צילום: National Baseball Hall of Fame and Museum)

טוני מולאן – 343 Wild Pitches לאורך הקריירה

מדובר בפיצ'ר מצוין, שניצח 30 משחקים בעונה חמש פעמים, כשבמהלך הקריירה הוא אף מחליף יד! אך בלא מעט מקרים הוא איבד את זה, כשהוא שומר על ממוצע של 26 Wild Pitches לאורך 13 עונות, והשיא – 64 כאלה ב-1884.

זהירות, מולאן זורק (צילום: Red Reporter)

האגי ג'נינגס, הכי הרבה פעמים Hit By Pitch בקריירה (287)

ג'נינגס, ששיחק בין 1891 ל-1918, הצטיין בלא מעט תחומים, ממוצע חבטות של 311., קריירת אימון שכללה 1,184 ניצחונות, ומקום בהיכל התהילה. אך בין לבין הוא אהב להעמיד את עצמו קרוב לצלחת, ו"לחטוף אחת בשביל הקבוצה". ועוד אחת, ועוד אחת…

סוף סוף אחד בלי שפם. ג'נינגס (צילום: HowStuffWorks)

גאס וויינג, פגע הכי הרבה פעמים בשחקנים (277)

ויש גם צד שני למטבע… ובשל העובדה שמיסטר גאס שיחק בין 1887 ל-1901, סביר להניח (מודה שלא בדקתי) שהוא זרק לא מעט כאלה גם על החבר ג'נינגס. את השיא הזה, כנראה, כבר אף אחד לא ישבור…

הקליבלנד ספיידרס – 134 הפסדים בעונה

את עונת 1898 סיימו העכבישים עם מאזן של 68:81. חלפה לה שנה – ופתאום בום – 134:15. אז איך זה קרה? הבעלים של הקבוצה, האחרים רובינסון, רכשו גם את סיינט לואיס, שהיתה קבוצה טובה יותר.

מה שנשאר מהספיידרס (צילום: sportsecyclopedia.com)

לכן הם החליטו להעביר את השחקנים הטובים מקליבלנד למיזורי, ובכך להרוויח קבוצה אחת חזקה במיוחד. הם היו כל כך גרועים, עד שקבוצות העדיפו לא לנסוע למשחקי חוץ נגדם, הרווח מכמות הקהל הזעומה שהיתה מגיעה לא השתלם להם, והספיידרס שיחקו עד לסיום העונה רק בחוץ. וסיינט לואיס? סיימה עם מאזן 67:84.

סם קרופורד – 12 Inside The Park Home Runs בעונה

השנה היתה 1901, הסינסינטי רדס הציגו את "Wahoo" קרופרד, מהשחקנים המהירים שידע הבייסבול אי פעם. "וואהו" טס על הבסיסים, והגיע 12 פעמים הביתה מבלי להוציא את הכדור החוצה ובלי עזרה מאף אחד. אגב, הוא גם מחזיק בשיא כל הזמנים בטריפלים – 309.

בדרך לעוד הום ראן. קרופורד (צילום: sports.mearsonlineauctions.com)

לוק אפלינג, 24 פאולים ב-At Bat אחד

אין דבר שמתסכל יותר פיצ'רים מאשר חובטים שמצליחים "להרוס" להם את הסטרייק אאוט, ולהשיג פאול. מיסטר אפלינג הפך לאמן בתחום, כשלשיא הוא הגיע במהלך משחק בעונת 1940, כשהוא הורס לא פחות מ-24 כדורים שיכולים היו לגמור את ה-At Bat, ולבסוף אף השיג Walk. מרשים.

רד בארט – תשעה אינינגים, 58 פיצ'ים, אפס ריצות

בארט לא האמין ב-סטרייק אאוט. הוא ניסה תמיד לייצר מגע – ולהשיג Outs. "אני מנסה לגרום להם לחבוט. אחרי הכל, גם החבר'ה שאיתי בהגנה צריכים לעבוד". וזה מה שקרה ב-10 באוגוסט 1944: תשעה אינינגים, שני היטס, אפס Walks, אפס ריצות, 58 פיצ'ים. ממוצע של שני פיצ'ים לחובט. המשחק הסתיים תוך שעה ורבע. וואו.

קוני מאק. שיאים שכבר לא יישברו (צילום: Wikipedia)

ג'ו ניוקסאל, השחקן הצעיר בתולדות המשחק (15)

עונת 1944 החלה עם מחסור בלא מעט שחקנים, בעיקר בעקבות מלחמת העולם השניה. בסינסינטי היו חייבים פיצ'ר, והעלו ילד בן 15, שצריך לקום בבוקר שאחרי המשחק למבחן בגיאוגרפיה ב-Hamilton High School. הוא לא ממש כיכב ביום הפתיחה (חטף חמש ריצות, הראש היה במבחן), אך בסופו של דבר סגר קריירה יפה עם מאזן של 117:135 ו-ERA של 3.90.

מיני מינוסו, השחקן המבוגר בתולדות המשחק (54)

מלחמת העצמאות (קצה המלחמה), מבצע קדש, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. כל אלה עברו על עם ישראל, בזמן ששחקן השדה השמאלי סידר לעצמו קרייה נחמדה (בין 1949 ל-1980). זה נגמר עם מקום בהיכל התהילה, ותעודת פנסיונר ביום הפרישה.

סבא מיני (צילום: blamemyfather.com)

חואן אלבארס ואד אולוויין, הכי הרבה משחקים בלי ניצחונות (80)

להוציא טופס שלם בטוטו בלי פגיעה אחת – זה קשה. לעבור קריירה של 80 משחקים בלי לנצח ולו משחק אחד – זה כבר על סף ההישג. אלבארס עשה זאת בין 1999 ל-2003, אולוויין כיכב על המאונד בין 1986 ל-1988.

פרננדו טטיס – 2 גראנד סלאמס באינינג אחד

היום כולם מכירים את הבן שלו, טטיס ג'וניור, משחקני העתיד של הליגה. אך האבא נכנס אף הוא להיסטוריה. ה-23 באפריל 1999, אינינג שלישי. טטיס, שחקן סיינט לואיס, שולח כדור החוצה עם בסיסים מלאים, הישג מרשים. אך ההתקפה של הקארדינלס לא עצרה, וטטיס קיבל עוד צ'אנס, באותו האינינג, ושוב – גראנד סלאמי!

בדרך לעוד גראנד סלאם. טטיס (צילום: sportspyder.com)

בארי בונדס – 688 Intentional Walks לאורך הקריירה

אף אחד, אבל אף אחד לא רצה לחטוף הום ראנס מבונדס. אך למרות שהוא הצליח להעיף 209 כאלה בין השנים 2001 ל-2004, עדיין רוב הפיצ'רים פשוט נתנו לו Free Walks, אפילו עם בסיסים מלאים, כשהשיא היה ב-2004, עם לא פחות מ-120 כאלה!

קווין קוזמנוף, העיף גראנד סלאם ב-At Bat הראשון בקריירה

אין תחושה טובה יותר לחובט מאשר שניה אחרי שהעיף גראנד סלאם. לא מעט שחקנים עוברים קריירה שלמה מבלי להגיע לשם, קוזמנוף סימן V זריז. ב-2 בספטמבר 2006 עלה קווין לבוגרים של האינדיאנס, כשהבסיסים מלאים, ושלח את הפיץ' של אדינסון וולקס מהריינג'רס ליציע.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. נפלא יוני. שים רק לב שמלבד שיאו של בארי בונדס (השיא של קוזמנוף הוא לא יותר מעניין של מזל), כל השיאים הם מהפרה-הסטוריה של הבייסבול המודרני. אז גם היה אגרוף עד שאחד נפל ולא קם, לעתים 50 ו-60 סיבובים. עדיין מעניין ביותר, ואתה ממש מעיין נובע של רעיונות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט