מנטליות הממבה – קובי בראיינט / תרגום Smiley

מנטליות הממבה – קובי בראיינט / תרגום Smiley

מנטליות הממבה

קובי בראיינט / פרש
אוקטובר 23, 2018

מאמר מקורי: https://www.theplayerstribune.com/global/articles/kobe-bryant-lakers-photos-andrew-bernstein

למטה מצויין קטע מתוך מנטליות הממבה, ספרו, העומד לצאת לאור, של קובי בראיינט ושל צלם ה-NBA האגדי, אנדרו די ברנשטיין. הספר חולק זיכרונות אישיים של קובי עם תמונותיו זוכות הפרסים של ברנשטיין. הוצאה לאור על ידי ספרי MCD, מנטליות הממבה יהיה זמין באוקטובר 23, 2018.

Image may contain: 5 people, possible text that says 'YELAVEM 31'

אני זוכר כאשר, כילד, קיבלתי את הכדורסל האמיתי הראשון שלי

אהבתי את התחושה של זה בידיי. הייתי כל כך מאוהב בכדור שאני למעשה לא רציתי להקפיץ אותו או להשתמש בו, בגלל שלא רציתי להרוס גרגירי העור או את החריצים המושלמים. לא רציתי להרוס את ההרגשה הזו.

בנוסף, אהבתי גם את הצליל של זה. הטאפ, טאפ, טאפ כאשר הכדור קופץ על העץ הקשה.

הפריכות והבהירות. יכולת החיזוי. הצליל של החיים והאור.

אלו הם כמה מהאלמנטים שאהבתי לגבי הכדור, לגבי המשחק. הם היו הבית

הליבה והשתרשות התהליך שנבנה אצלי. אלו היו הסיבות מדוע הלכתי בדרך בה הלכתי, לתת את כל מה שנתתי, חפרתי עמוק ככל שיכולתי לחפור.

הכל חזר בצליל ההקפצה המיוחד הזה, טאפ, טאפ, טאפ שהקסים אותי כאשר גדלתי כילד.

See the source image

האיזון שלי, כשחקן צעיר, היה כבוי.

רק תסתכלו על הדיכוטומיה בינינו, וזה מתחיל בתנוחה. מייקל עומד ישר מהמותניים ומעלה. הוא לא נשען לשום כיוון, ובגלל זה הוא מאוזן במרכז. הוא בשליטה על הגוף שלו, ובמהלך.

תשוו את כל זה להגנה שלי. עכשיו, אני משתמש בזרוע האמה שלי כדי לשים משקל כנגדו לתוך הגב שלו, בדיוק כפי שהם מלמדים זאת. לרוע המזל, זה כל מה שאני עושה נכון. אני נשען קדימה, שזה פשוט נוראי, ושם יותר מדי לחץ כלפיו. זה לבד, לפי כוח הכבידה, גורם לי להיות חסר איזון. כתוצאה מכך, צעד אחד של מייקל, סיבוב אחד החלטי לימין או הטעייה שמאלה, פשוט תנער אותי ויתן לו את המרווח לזריקה או לסובב אותי. ההגנה הזאת היא בהחלט לא טובה.

למרבה המזל, אני למעשה ראיתי את התמונה הזו עוד ב-1998. לאחר שלמדתי זאת, תיקנתי את היציבות שלי ואת האיזון. לאחר מכן, זה היה הרבה יותר קשה לפעול מולי בפוסט.

אלן אייברסון קטן, אבל הוא גם בלתי יאמן.

הפילוסופיה שלי הייתה להשתמש בגובה שלי כיתרון ולזרוק מעליו. לא הייתי צריך לנסות משהו, לא הייתי צריך ללכת לאנשהו, לא הייתי צריך לסובב אליו את הגב. אני פשוט יזרוק מעליו, מכיוון שאני יכול לקבל מבט חופשי.

מה שאני מדבר עליו הוא לא להתפשר על זריקה. כאשר אלן היה שומר עלי, הייתי מקבל את הכדור במקומות המועדפים עלי, בעמדות התקפה כמו אמצע הפוסט, בגלל שהוא לא יכול היה לעצור אותי מלתפוס את המסירה.

אבל האם יכולתי לקבל את הכדור קרוב יותר לסל, אולי למטה בפוסט? האם לא יכולתי לקחת אותו בכדרור מבחוץ מאזור קשת השלוש? אולי, אבל זה לא היה חכם.

בחרתי שלא לתפוס את הכדור בפוסט, בגלל שהסיקסרס פשוט היו שומרים לפני ומנסים ללכוד אותי. יכולתי להתיישר ולכדרר, אבל הם היו שולחים עזרה ולוכדים אותי בשמירה כפולה באותה סיטואציה. בכך שהייתי תופס את הכדור בפינת קו העונשין או בחצי הפינה בתוך קשת השלוש, הייתי מקל על כל התרחישים, בגלל שהם לא יכולים היו לשמור לפני בגלל המסירה ולא הייתי צריך לכדרר כדי לקבל מבט פנוי מעליו.

Image may contain: 2 people, people smiling

לא הייתי אומר שסגנון המנהיגות שלי השתנה במהלך השנים.

אני אוהב לאתגר אנשים ולגרום להם לחוסר נוחות. זה מה שמוביל להסתכלות פנימית וזה גורם לשיפור. אפשר לומר שאתגרתי אאת האנשים להיות הכי טובים שהם יכולים להיות.

הגישה הזו מעולם לא התערערה. מה שכן התאמתי, ובכן, היה כיצד אני מגוון את הגישה שלי משחקן לשחקן. אני עדיין מאתגר את כולם וגורם להם לחוסר נוחות, אני פשוט עושה זאת בצורה המתאימה עבורם. ללמוד מה יעבוד ועבור מי, התחלתי לעשות שיעורי בית ולצפות כיצד הם מתנהגים. למדתי את ההיסטוריה שלהם והקשבתי למה שהיו המטרות שלהם. למדתי שזה גרם להם להרגיש בטוחים והיכן נמצאים הספקות הגדולים ביותר שלהם. ברגע שהבנתי אותם, יכולתי לעזור להוציא תא הטוב ביותר מהם בכך שלחצתי על הכפתורים הנכונים בזמנים המתאימים.

Image may contain: one or more people and people standing

תמיד כיוונתי להרוג את האופוזיציה. הדבר העיקרי שאני ולברון שוחחנו עליו הוא כיצד מכוונים למנטליות של רוצח. הוא צפה כיצד אני ניגש לכל אימון, ואני אתגרתי אותו ואת שאר החברה באופן עקבי.

אני זוכר שהייתה איזו מחצית אחת שפשוט התבלגנו. אני זוכר שנכנסתי לחדר ההלבשה במחצית ושאלתי את החברה – בצורה הכי פחות מנומסת – מה לעזאזל אנחנו עושים. במחצית השנייה, לברון הגיב לזה במשחק גדול – הוא יצא לשם עם הלך המחשבה שהוא באמת הולך להיות דומיננטי. וראיתי אותו מתנהל ככה מאז.


Image may contain: 1 person, close-up and text
NBA Commissioner Adam Silver issued the following statement today regarding the passing of Kobe Bryant:
“The NBA family is devastated by the tragic passing of Kobe Bryant and his daughter, Gianna.
“For 20 seasons, Kobe showed us what is possible when remarkable talent blends with an absolute devotion to winning. He was one of the most extraordinary players in the history of our game with accomplishments that are legendary: five NBA championships, an NBA MVP award, 18 NBA All-Star selections, and two Olympic gold medals. But he will be remembered most for inspiring people around the world to pick up a basketball and compete to the very best of their ability. He was generous with the wisdom he acquired and saw it as his mission to share it with future generations of players, taking special delight in passing down his love of the game to Gianna.
“We send our heartfelt condolences to his wife, Vanessa, and their family, the Lakers organization and the entire sports world.”

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. תודה רבה סמיילי, הבנאדם היה אשכרה פסיכופת על המגרש. אחמיץ אותו המון, כי בניגוד מוחלט למה שהיה על המגרש, מחוצה לו היה אדם טוב שהיה איש אשכולות של ממש.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט