ההרגשה שלי ברגע זה? אנא אלוהים, תעשה שזו טעות! / מנחם לס

הפעם האחרונה שכתבתי משהו על אדם שהלך לעולמו היה מכתב ששלחתי לקבוצת הכדורגל שלי, אדלפי יוניברסיטי, שעמדה לשחק בחצי הגמר של אליפות ה-NCAA נגד אוניברסיטת ספרינגפילד, כמה שעות אחרי שאשתי רינה הלכה לעולמה ב-28 לנובמבר, 1973, בגיל 35.

הרגשתי צורך לכתוב תוך כדי שדמעות זולגות מעיני.

מאז לא כתבתי על אף אחד שהלך לעולמו, מלבד כמה פורמליות על מותו של דויד סטרן..

אני פשוט לא יודע מה לכתוב וכיצד לכתוב.

אתם לא קראתם בחדשות הספורט, בחדשות, בידיעות אחרונות, מעריב, או כאן מילות קינה ממני על אף אדם שהלך לעולמו, כי בעיקר איני יודע כיצד לכתוב ומה לכתוב.

אני לא יודע בדיוק מדוע אני מרגיש צורך לכתוב עכשיו, על קובי. אולי גילי עושה את שלו. כך או כך – הייתי בשוק כששמעתי על מותו. עכשיו שאני שומע שאחת מבנותיו היתה על המטוס איתו. איזה אסון! הבנות היו משוש חייו.

כמה שפעם שנאתי אותו! "רציתי" כאילו שימות. פחדתי ממנו כשהוא ניצח כל מזרחית שעמדה מולו, ובעיקר הבוסטון סלטיקס ומיאמי היט. היה לו כזה חיוך מזורגג כשהוא קרע לך את הצורה. השחקן היחיד שהייתי מעמיד ברמה של מייקל ג'ורדן עם הטרוף שלו לנצחון הוא קובי.

פגשתי אותו כמה וכמה פעמים. באחד האול סטארים ישבתי בשולחנו, הצגתי את עצמי, ואמרתי לו שאני מישראל. "המקום הראשון שאבקר כשאפרוש מכדורסל. שמעתי דברים לא יאומנים ממש על ישראל. אני מכיר כמה וכמה שחקנים המשחקים שם".

עם השנים השנאה אליו התחלפה באהבה. כתבתי על כך כאן כמה וכמה פעמים. התחלתי להעריץ את בן הזונה הזה. כשאתמול לברון ג'יימס שבר את סך הנקודות של קובי הרגשתי מין ריקנות.

אני אפילו לא יודע כיצד להמשיך. אני קורא עתה את מאות הטוויטרים המגיעים מכל עבר, ואני פשוט מרגיש שאני לא מסוגל לכתוב יותר.

הפעם האחרונה שהרגשתי שוק, רעד, זעזוע, והלם כזה כשמישהו שלא קרוב משפחה ניפטר היה כשהנשיא קנדי נורה למוות.

אני לא יודע מה להוסיף מלבד זה שאני מרגיש צער ואובדן שאין באפשרותי לתאר. ואני לא יודע מה לכתוב יותר מלבד שיהי זיכרו ברוך.

אגב, הטוויטר האחרון הידוע שהוא כתב היה כמה דקות אחרי שלברון שבר את סך הנקודות שלו:

Continuing to move the game forward (at)KingJames,” Bryant wrote in his last tweet. “Much respect my brother.”

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. אובדן עצום. קובי בשנים של אחרי הפרישה הפך לדמות כל כך עצומה, כל כך חיובית. (בניגוד לשחקן שהיה מדהים, אך תמיד בלב המחלוקת). אדם שאי אפשר היה להישאר אדיש כלפיו. כואב הלב.

  2. כמה ששנאתי אותו! שנאה של יראה והערצה, של שחקן שהוא יותר מדי טוב שזה לא פייר. עם השנים אתה הופך למעריץ ואוהד.
    אבידה גדולה לעולם הכדורסל בפרט ולעולם בכלל.

  3. אני כבר שעה וחצי יושב ולא יודע מה לומר. אשתי מנסה לנחם אותי, אבל גם היא מבינה שזה חזק ממני כרגע. בתור אוהד ספרס, אני לא מהחשודים בהערצה עיוורת לממבה, אבל וואו כמה שזה כואב.

  4. רציתי לכתוב כמה מילים אישות, אבל הכל מאבד ערך היום מול האובדן של המשפחה. כל אחד מאיתנו נושא איתו את קובי שלו, אבל הלב יוצא עכשיו אל וונסה והילדות

  5. ענק, גדול מהחיים. שיחק כאגדה ומת כאגדה שתישאר לנצח. כמה שאנחנו שונאים אותם לפעמים הכל נשאר בספורט, בחיים האמיתיים אנחנו אוהבים כל אחד מהם.

  6. וואו אני פשוט לא מאמין זה ממש מטורף באלי לבכות הוא היה פשוט דמות להערצה כמה שהוא נתן לספורט כמה שהוא השאיר את כולם בהלם כל פעם מחדש כששיחק או סתם מחוץ לקריירת הכדורסל

    מבחינתי איבדנו עכשיו סמל לשלא תמיד צריך להיות הכי טוב תמיד צריך לעבוד קשה כי רק ככה אפשר להשתפר ושרק מטעיות לומדים ורק מהשפל אפשר לעלות ושלמרות שהיה לו את ההפסד בגמר נגד בוסטון הוא חזר ואנס אותם ב2010 וזה מראה לחלק מכם אולי שיגעון אבך מבחינתי זה אהבה למשחק וזה פשוט מראה על הרצון שלו להיות הכי טוב במה שהוא עושה

  7. אני שבור
    שבור
    לא להאמין שהדבר הזה קורה אחרי מה שהיה אתמול בלילה עם לברון עובר את קובי.
    סטטיסטית זה לא יכול להתקיים. משהו הזוי ברמה קוסמית.
    בכל מקרה…שבור. כל כך נורא

  8. טרגדיה בלתי נתפסת
    קובי היה אישיות לא רק על המגרש
    זה יהיה לילה בלתי נשכח לנצח, כל הדיווחים וכל השינויים בדיווח
    היה איזה זיק של תקווה שאולי אולי זה לא באמת הוא
    חבל שלאחר מותו הוא זוכה להערכה שכל כל היה ראוי לה בחייו

  9. טוב,עברתי במקרה בפייסבוק ומישהו העלה ידיעה מtmz ,זו הייתה ממש הידיעה הראשונה לפני גל הפירסומים.
    אמרתי tmz בטח חרטא.
    אבל לאחר כמה דקות ציוצים ופוסטים התחילו לזרום מכל עבר ומאותו הרגע הגוף שלי התחיל פשוט להזיע,הידיים רעדו וגל חום בא והולך היכה בי ככל שאני רואה חדשה ועוד חדשה.
    .
    מלבד זה שגידלתי אפרו בתקופת קובי8 והערצתי אותו בגלל הנחישות,הרשעות שלו על הפרקט, למדתי להעריץ עוד יותר ולהעריך אותו לאחר הפרישה.
    .
    אנשים במדיה דיברו על קובי שהוא כנראה לא יצליח בחייו מחוץ לכדורסל,דיברו שהוא יתקשה בחיים שלאחר הפרישה אבל לממבה לא לקח חצי יום והוא סגר את הפרק שלו על הפרקט ופתח פרק אחר ,פרק יותר חיובי,יותר אוהב,יותר נינוח.
    לקח את עצמו מהכדורסל ישר להוליווד לקטוף את האוסקר.
    עבר ממתחרה חסר פשרות לאדם שרוצה לעזור לכל שחקן ולהעביר לו את הידע.
    .
    הפעם הראשונה שבכיתי בגלל מוות של מפורסם היה כשמייקל ג'קסון הלך ,עכשיו זו הפעם השנייה.

    הראיון האחרון שלו היה עם קפטן ג'ק ובארנס בפודקסט שלהם all the smoke לפני כ3 שבועות.
    https://youtu.be/3R3KIyEgCgc

    1. ראיתי את הראיון לפני שבוע. פשוט הזוי
      "חזרתי לצפות בNBA בגלל שג'יג'י התחילה לראות משחקים וביקשה ממני לשים לה את האפליקציה של הליג פאס של הNBA. היא אוהבת את דונציץ ויאנג וצופה בהרבה משחקים"
      מה?!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט