המלך חזר / מתן סרי

"le-GOAT James", סימס לי חבר תוך שהוא מצרף סרטון היילייטס של אחד ממשחקיה של הלייקרס. "מטורף ההבדל משנה שעברה", הוסיף בהתייחסו לביצועים ש'המלך' מפגין העונה. הכרזתי בפניו בחגיגיות שמדובר ב-MVP שלי לעונה עד כה, לא פחות ולא יותר. אבל אז החלו המחשבות מנקרות בראשי – האם באמת לברון ג'יימס שאנחנו רואים העונה שונה כל כך מהשחקן שחזינו בו בעונה החולפת? אני לא בטוח. לכן פניתי לפילגש הנצחית של כל חובב כדורסל, הסטטיסטיקה, בבקשת עזרה לבחון את הנושא. (נו, אתם יודעים, זו שאנחנו פונים אליה כשאנחנו מרגישים חוסר ביטחון עם האישה הצמודה שלנו, שידועה בכינויה "תחושת בטן", כדי להרגיש יותר טוב עם עצמנו והיא תמיד נראית לנו יותר זוהרת ואטרקטיבית).

טרם נתחיל את המחקר, ניזכר מה היו הדעות הרווחות על לברון יקירנו בתום העונה הקודמת: נוסף על הפעוטון שהוא נאלץ לאמץ עם החלטתו להתיישב בעיר המלאכים, הקיף עצמו המלך בחבורת עבדים חמומי מוח. כך יצא שלראשונה מזה 14 שנים של הופעות רצופות בפלייאוף הוא קיבל מנוחה מוקדמת בבית, במה שהיסטוריוני הענף כמעט הכריזו כתחילתו של עידן פרהיסטורי חדש. את העונה הסדירה הוא סיים בחמישייה השלישית של העונה, על אף שלא נכלל גם בה לדעת מספר פרשנים, שלא לדבר על מועמדות לתואר ה-MVP שנראתה רחוקה כמרחק זכייה של קבוצה קנדית באליפות. רגע. טוב לא חשוב. ניגש לעבודה – ונפתח בניתוח הופעותיו של לברון ג'יימס העונה ביחס לעונת 18/19.

תרשים 1: לברון ג'יימס בעונת 18/19 בהשוואה לעונת 19/20 – מדדים בסיסיים

משחקיםנק'אס'ריב'חט'חס'איב'דק'% שדה% שלוש% עונשין
2018/195527.48.38.51.30.63.635.251.0%33.9%66.5%
2019/203325.310.97.71.30.63.835.148.9%34.3%68.6%

ממבט ראשון לא נראה שלברון רושם העונה מספרים טובים יותר מעונת 18/19. להיפך – דווקא הרושם הוא שמספריו בעונה הקודמת היו יותר מרשימים מאלו של העונה הנוכחית (להוציא את האחוזים לשלוש ומספר האסיסטים המהווה עבורו שיא קריירה). ננסה להסתכל על סטטיסטיקות יותר מתקדמות ואולי משם תבוא הישועה:

תרשים 2: לברון ג'יימס ב-2018/19 לעומת 2019/20 – מדדים מתקדמים

eFG%TS%AST%USG%PERWS/48NET Rtg
2018/1956.058.837.631.625.60.1792.0
2019/2054.056.748.330.826.40.22312.2

עכשיו זה מתחיל להיות מעניין; דבר ראשון שאנחנו יכולים ללמוד מהנתונים הללו הוא שג'יימס לא קולע יותר טוב העונה. שלושת המדדים העיקריים הבוחנים את אפקטיביות הקליעה (ראה תרשים 3) מצביעים על כך שלברון קולע פחות טוב ביחס לעונה הקודמת, מה גם שמספר הנקודות שלו למשחק נמוך ביותר מ-2 נקודות בהשוואה לעונה זו. אין להאשים בכך את הניסיונות של לברון לקלוע – מספר הזריקות של 'המלך' למשחק בעונת 18/19 ובעונת 19/20 זהות כמעט לחלוטין (19.8 ו-19.9 זריקות בהתאמה), וכפי שמעידים גם "אחוזי השימוש" (USAGE) בו. (השערתי, אגב, היא שהירידה לכאורה באיכות הקליעה מקורה בסטייה סטטיסטית האופיינית לכל מערכת בטבע). אבל מה לגבי האסיסטים?

תרשים 3: אחוזי הקליעה של לברון ג'יימס לאורך הקריירה לפי שלושת המדדים הססטיסטיים העיקריים (אחוזים מהשדה, אחוזים שדה אפקטיביים ו- True Shooting)

המספרים ב-2 העונות האחרונות הם המקום של לברון בכל קטגוריה. כך, למשל, 2018/19 הייתה העונה החמישית בטיבה בקריירה שלו מבחינת אחוז אפקטיבי מהשדה.

בניגוד ליכולות הקליעה של קינג ג'יימס העונה, יכולות המסירה שלו הן כבר אופרה אחרת. העונה הוא מעמיד שיאי קריירה הן במספר האסיסטים למשחק, והן באחוזי האסיסטים המורים על למעלה מ-50% (ראה תרשים 2). במילים אחרות, לברון ג'יימס אחראי במסירותיו על למעלה ממחצית הקליעות בהיותו על הפרקט, מבין הזריקות שהוא עצמו לא לוקח. אגב, לברון גם מוביל את הליגה כולה בשתי הקטגוריות הללו כמובן. הנתונים האלה כבר אומרים דרשני; לבטח מדובר ביותר מאשר שגיאה סטטיסטית. ההשערה המיידית לכך היא שלברון התחיל למסור, והרבה. על מנת לבדוק את המיני-תזה הזו, ובשם הפשטות, נבדוק את נתוניהם של 5 המוסרים הטובים בליגה היום, או לפחות אלה שמובילים את הליגה בקטגוריה זו:

תרשים 4: נתוני המסירות – אסיסטים למשחק, אחוז אסיסטים ומסירות הקודמות לניסיון זריקה – של 5 המוסרים המצטיינים בליגה

ואכן, כפי שעולה מהנתונים במדד האחרון, לברון מוסר ללא הכרה. בן סימונס שני ללברון בקטגוריה זו, ומנפק 22.9 מסירות שסופן בזריקה, ואולם עדיין בפער משמעותי מאחורי ג'יימס שמקדים אותו ביותר משתי מסירות וחצי למשחק. הכל טוב ויפה, אך מה הנרטיב שעומד מאחורי הנתונים הסטטיסטיים הקרים האלה? הרי לברון ג'יימס לא התעורר בגיל 35 והחליט שעליו למסור יותר ממה שמסר עד כה, מה גם שעוד לפני תחילת העונה לא היה ספק שמדובר באחד מגדולי המוסרים בהיסטוריית המשחק.

לדעתי התשובה נעוצה בקבוצה שנבנתה סביבו יותר מאשר בלברון עצמו, ואולי בעצם זו התשובה שחיפשנו לשאלת המחקר שלנו; הלייקרס מודל 19/20 בנויה הרבה יותר למידותיו של המנהיג שלה בהשוואה ללייקרס מודל 18/19. אם בעונה הקודמת הכוכב המשני ללברון היה ברנדון אינגרם שזקוק בעצמו לכדור כדי למצות את יכולותיו, הרי שאנתוני דיוויס הוא הסופרסטאר המושלם לשחק לצידו – דיוויס לא צריך לייצר לעצמו על מנת להשפיע על המשחק. שיתוף הפעולה שלו עם לברון כמעט מושלם, ולראייה התפוקה הגדולה של הצמד המרשים (ראה תרשים 5). אין הכוונה שאי אפשר לתת לדיוויס לייצר בפוסט או שהקבוצה נמנעת ממצבי בידוד עבורו, אבל מנעד הדרכים שלו לייצר נקודות רחב מאוד: תרגילי "פיק אנד רול" או "פיק אנד פופ" יחד עם לברון, "פוט-באקס" וריבאונדים בהתקפה ואפילו יירוטים מרחוק כ"סטרץ' פור" קלאסי. קוזמה עדיין שחקן יוצר בעצמו וספק נקודות עיקרי, כמו בעונה שחלפה, אבל הוא הוסט לספסל ועושה את זה ככוח אש משני יחד עם אלכס קארוסו שמגלה ניצוצות מצידו.

זאת ועוד, ללייקרס של העונה הקודמת היו שני מובילי כדור מרכזיים שכישרונם העיקרי הוא לייצר לאחרים – לונזו בול וראז'ון רונדו. בול (ואביו לאבר) כבר לא איתנו, ורונדו פחות דומיננטי בהתקפה בניגוד לעונה שעברה. גם הוא הוסט לספסל, וכעת מקבל כ-21 דקות לערב בהן הוא מוסר פחות מ-5.5 יהלומים, במקום כ-29 דקות בהן ניפק כ-8 אסיסטים למשחק. מלבדם, לקו האחורי הצטרפו העונה ל-KCP שחקני 3nD קלאסיים בדמותם של דני גרין ואייברי בראדלי שהוקפצו לחמישייה, ואת הקו הקדמי מאיישים ג'אבל מגי ודווייט הווארד שיחד עם דיוויס פורסים מטרייה אווירית, מנקים את הלוחות ומסיימים באתלטיות האלי-הופס. כל התנאים האלה נותנים ללברון ג'יימס את הבמה המושלמת להיות ה-“go to guy” הכמעט בלעדי בקבוצה, ובטח הדומיננטי ביותר בה. לכן לא פלא שהוא מוסר כעת יותר מאי פעם.

תרשים 5: ביצועיהם של הצמד ג'יימס את דיוויס ביחס לצמדים גדולים אחרים העונה (השחקן הראשון- המוסר, השחקן השני- המסיים)

מימד נוסף שאני מרגיש צורך לבחון הוא ההגנה. במהלך העונה שעברה הביקורות על המאמצים ההגנתיים של 'המלך' לא חדלו מלהופיע ועלו כל פעם מחדש בדיון על הנסיגה בהופעותיו (אגב, אם בסיכום העשור עסקינן, בעיניי מהלך העשור הוא ללא ספק החסימה של לברון את איגי במשחק הגמר ה-7 האלמותי). ובכן, מבלי להיכנס בעובי הקורה נסתכל על שני נתונים מעניינים:

תרשים 6: לברון ג'יימס בעונת 18/19 בהשוואה לעונת 19/20 – מדדים הגנתיים

עונהדירוג הגנתיההפרש בין הדירוג של לברון לקבוצתיאחוזי היריבות נגד לברון
2018/19107.61.3-3.1-
2019/20103.11.9-1.0-

בעמודה הראשונה אנו רואים את ה-"Defensive Rating" של לברון, כלומר את מספר הנקודות שהקבוצה סופגת כשלברון על המגרש. אכן, נראה שאין מה להשוות – הביצועים ההגנתיים של לברון בעונה הקודמת טובים בהרבה יחסית לעונה הנוכחית. אבל, וזה אבל גדול, ההגנה היא בראש ובראשונה מאמץ קבוצתי, יותר מאשר ההתקפה (בטח ב-NBA בעל הסגנון ההתקפי האינדיבידואלי). אמנם נוכחותו של שחקן כזה או אחר יכולה לתרום ליכולת ההגנתית של הקבוצה, אולם השפעתו עדיין מוגבלת; ומכאן העמודה השנייה בתרשים, המציגה את ההפרש בין ה-"Defensive Rating" של לברון לבין המדד הקבוצתי. ככל שההפרש נמוך יותר משמעו שלברון על המגרש יותר טוב ללייקרס. מטרתו של נתון זה לכייל את המדד האישי שמושפע מאוד מהביצועים של שאר חברי הקבוצה. ואיך לומר בעדינות – הלייקרס לא הבריקו בעונה החולפת, בטח שלא הגנתית. אז נכון, גם לפי מדד זה לברון של העונה טוב מקודמו, אבל פחות בצורה משמעותית. העמודה האחרונה מתארת את הירידה באחוזי השדה של השחקנים שלברון שומר עליהם. שוב, ככל שההפרש נמוך יותר משמעו שלברון על המגרש יותר טוב ללייקרס, ומקשה על יריביו בזריקותיהם. אולי לברון לא השומר שהיה פעם, אולם כאן כבר אנו רואים עדות ברורה וחד משמעית שהוא לא בהכרח יותר טוב העונה בפן ההגנתי. זכרו שכל זה בלי להתייחס לממוצעי החטיפות והחסימות של לברון הזהים לחלוטין בעונה זו ובקודמתה, כפי שניתן להתרשם בתרשים 1. אם עדיין לא השתכנעתם, אני ממליץ בחום לצפות בסרטון הבא שהצליח לשכנע אותי אחרת לגבי הגנת לברון בעונת 18/19:

לפני שניגש לסיכום, הרשו לי להציע תזה נוספת לשאלתנו, תזה שדווקא איננה קשורה ללברון ג'יימס עצמו.

כוכבי 2019 לעומת כוכבי 2020

מה שעומד בבסיס הצעה זו היא שמנייתו של לברון ג'יימס עלתה לאו דווקא בשל מגמה משופרת ביכולותיו שלו, אלא בשל ירידה בביצועיהם של כוכבים אחרים בליגה שהאפילו עליו. תחושתי שלא מעט סופרסטארים פרחו בעונה האחרונה של העשור הקודם, ורובם פורוורדים שדחקו את לברון הצידה מאור הזרקורים. נתמקד בחמשת שותפיו לחמישיות העונה בעמדות 3-4, ונציג את התרשים האחרון לפוסט זה:

נתעלם לרגע מהפריק היווני שניפק עונת שיא במונחים שלו בסופה אף זכה בתואר ה-MVP, והעונה נדמה שהוא ממשיך לשעוט קדימה ולהתעלות על עצמו; קוואי לאונרד, ובעיקר פול ג'ורג', החמיצו לא מעט משחקים העונה ונראה שהם מתקשים להיכנס לקצב עד כה. על אף שהם הראו ניצוצות מהפוטנציאל האדיר שיש לשיתוף הפעולה ביניהם, אין מקום להשוות לעונת 18/19 הטובה בקריירה של שניהם, אותה סיים PG13 עם מקום מכובד בחמישייה הראשונה של העונה, וחברו סיים עם אליפות היסטורית ותואר ה-MVP של הגמר; בלייק גריפין נראה בעונה פצועה כמו הצל של עצמו, דווקא לאחר עונה מעולה בפיסטונס בה קיוו אוהדים רבים, ואני ביניהם, שיחזור למימדי האולסטאר ההולמים אותו. דטרויט בינתיים מאיישים את המקום ה-11 העלוב במזרח, ובלייק משחק, ובכן, אתם יכולים לראות בעצמכם…; וכל זה בלי להגיד מילה וחצי מילה על קווין דוראנט, שכנראה היה זוכה באליפות שלישית רצופה עם הווריורס לולא פציעתו ההרסנית שמשביתה אותו עד לעונה הבאה.

בסיכומו של דבר, ניסיתי למצוא במאמר זה תשובה פשוטה לשאלה הפשוטה אף יותר – "האם לברון ג'יימס אכן מפגין יכולות טובות ביחס לעונה שעברה?", וזאת לאור הרשמים החיוביים והמעצימים מפי פרשנים ומעריצים. ניסיתי להיעזר בסטטיסטיקה חברתי משכבר הימים ולהוליך אתכם יחד איתי בצורת החשיבה שלי. אמנם, מצאנו כי ג'יימס מגלה שיפור ניכר ביכולות המסירה שלו העונה, אך קשה להאמין ששינוי כזה מהותי קרה לפתע. לעניות דעתי חוות הדעת המשופרת שאנו מייחסים ללברון טמונה דווקא בסביבתו. קודם כל, בקבוצתו שתפורה היטב ליכולותיו כמוביל שלה ומציגה אותו באור חיובי למדי. אין בכך כל פסול, ועל הישגיה של הלייקרס במחצית עונת 19/20 אין מה להכביר במילים, ואולם עולה השאלה שאולי הקרדיט מגיע יותר לפרנק ווגל וצוות האימון שלו או לרוב פלינקה שעיצב כך את הקבוצה. מלבד זאת, ראוי להתייחס למחסור בסופרסטארים העונה, בפרט בעמדתו של לברון, בעקבות הירידה ביכולותיהם של הכוכבים המקבילים לו וחסרונם בעונה זו. שוב, אין כל פסול בכך שמהללים את ביצועיו העונה, אחת על כמה וכמה כמנהיגה של (אולי) הקבוצה הטובה בליגה נכון להיום, אך כדאי לחשוב שנית מה נשתנתה העונה הזאת מכל העונות.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. וואו, איזה יופי! תודה רבה מתן, על המון דברים:
    .
    א. פוסט ענייני בנוגע ללברון! ולא ההתנגחות המצויה בין מאמינים למתנגדים, בין הייטרים ושאינם כאלה, בין מאשימים בהייטריות לכופרים בהאשמה. אירוע נדיר באתרנו, יש להודות. כן ירבו.
    .
    ב. יופי של ביסוס מסקנות על נתונים (או אפילו טוב מכך – ההפך!). וכתיבה בהירה, עניינית ומאירת עיניים. אותי, לפחות, שכנעת לגמרי.
    .
    ג. סחטיין ללייקרס על בניית קבוצה מדויקת, וסביב שחקן ששינה את המודוס אופרנדי שלו. זה יפה מאד בכלל, ובהשוואה לשנה שעברה בפרט.
    .
    ד. בשולי הדברים – מברוק גם לחתן השמחה שגם ממשיך לשמור על רמה כל כך גבוהה, וגם להתאים את עצמו למודוס אופרנדי חדש. ללקק את האצבעות.
    .
    ממש מעולה, תמשיך לכתוב לנו בבקשה.

  2. פוסט נהדר! רהוט, מעניין, אינפורמטיבי. לעילא ולעילא.
    .
    דבר אחד קטן –
    אני מסכים ב-100% שהסביבה של לברון משפיעה מהותית על תפוקת האסיסטים. אני חושב שישנה שאלת התפקוד על הפרקט, או ליתר דיוק, המיקום. לברון השנה משחק לא מעט דקות כ-פויינט לברון, עמדה בה לפני כן לא ראינו אותו משחק. זה הכי בולט בכמות האסיסטים ששחקני הפנים מקבלים ממנו השנה. זה סגנון שלפני כן הוא שיחק הרבה פחות (כמובן שלעובדה שהוא משחק לצד דייויס, ולעובדה שהמיקוד לו זוכה דייויס גורם לדווייט ומגי להיות חופשיים בהרבה, יש משמעות עצומה).
    .
    השורה התחתונה?
    (לדעתי) הנתונים מראים שלברון השנה הצליח להתאים את עצמו לסגל שסביבו. זה לא בהכרח לברון טוב יותר, זה לברון "שונה".

  3. תודה מתן. לדעתי לברון לא טוב יותר מהעונה שעברה וגם לא פחות טוב. לברון הוא לברון עושה את שלו כמו תמיד ההבדל הוא בהישגים של הקבוצה שמן הסתם מושפעים מזה שדיוויס משחק לצידו. יש הבדל בתפקוד של לברון כרכז במשרה מלאה. גם כאן אין שום חדש מבחינת היכולות שלו אלא רק באיך הוא מתופקד על המגרש ובזה שמסתמכים יותר על יכולת המסירה שלו מאי פעם בעבר. זה בהחלט כיף לראות כי הוא מרשה לעצמו לא פעם להתפרע עם המסירות שלו.

    1. קודם כל מצטרף למחמאות על פוסט מעולה מתן.תודה רבה.
      מסכים מאוד עם הדעה שהשינוי העיקרי באמת התאמת הקבוצה ללברוו

  4. הערה קלה על הגרף של האסיסטים.
    לפי מה שאני רואה לקחת זריקות שהגיעו אחרי מסירה לשחקן כאסיסטים פוטנציאלים. זה לא ממש ככה כי כל זריקה מגיעה בסופו של דבר ממסירה של מישהו (אלא אם אחרי ריבאונד התקפה או שהשחקן שהתחיל אותה הלך לבד).
    מהבחינה הזו גם סכימה של כל הזריקות פר משחק של השחקנים האחרים היא מטעה כי לא כולם שיחקו את כל המשחקים כך שהממוצע בפועל פר משחק נמוך יותר (אבל זו ממש התקטננות).
    אם נסתכל על אסיסטים פוטנציאלים (מסירות לזריקות שאם היו נכנסות היו אסיסט) לברון עדיין מוביל את הליגה בהפרש ברור עם 19.1 למשחק לפני רוביו עם 17 ודונצ'יץ' עם 16.7.

  5. לברון מוסר ענק לברון שונה , אני שונא שמחשיבים אסיסט לשלושה או לחצי מרחק רחוקה (בטח שיש על השחקן שומר ) כאסיסט זה בלוף לניפוח סטטיסטיקה כמו פנדלים בכדורגל, אין שום קשר בין המסירה לקליעה (גם אני מסוגל למסור 5 אסיסטים אם אני ליד קרי קליי …) שקולעים מעל כל שומר, אסיסט זה לצבע לייאפ, דאנק וגם פה לברון מוביל

  6. תודה מתן.
    אכן נראה שהסביבה השתנתה ולברון יכול לחזור ולשלוט השנה.
    הנתונים שאתה מביא מראים גם תמונה של תלות מוחלטת בלברון – וזאת שאלה טובה האם הלייקרס יכולים להרשות לעצמם כזו תלות, כאשר יגיעו קרבות הפלייאוף – בעיקר במפגש אפשרי מול הקליפרס שיכולים לזרוק עליו שלושה שומרים מדהימים. השיטה הזו כפי שהיא משוחקת עכשיו ממקסמת את לברון ואת הקבוצה בעונה הסדירה, אבל שמה את כל הביצים בסל אחד. לא יודע כמה זה חכם.

  7. תודה מתן, פוסט ממש טוב
    מסכים שלברון יציב, שחקן דומה למה שהיה, רק עם יותר אסיסטים כפוינט
    העיקר פה הוא הקבוצה שהשנה בנויה טוב סביבו, הקרדיט הוא למנג'ר וגם ללברון עצמו שהיה כנראה מעורב בבניה
    עד היום לא הבנתי איך כל השיחות הטובות עם מג'יק לפני שנה לא עזרו לבנות קבוצה רלוונטית, אבל מוטב מאוחר
    מה שכן, לברון נראה השנה יותר אנרגטי ועם מוטיבציה וזה מקרין על השחקנים האחרים

  8. כתבה אדירה מתן, היה כיף לקרוא (ולערוך). אני חושב שנגעת בנקודה הנכונה בחלק של המסירה – הקבוצה השנה נבנתה סביב לברון, בניגוד לעונה הקודמת בה הלייקרס ניסו לבנות את לברון מחדש. כל שחקן בקבוצה נמצא שם כי הוא אמור להיות מישהו שנהנה מיוצר כמו ג'יימס. גם בהגנה הביאו שחקנים שיחסית יכולים לחפות עליו והקבוצה משחקת כדי לתת לו להיות הטוב ביותר שהוא יכול להיות. גם בהתקפה הוא יכול להעלות הילוך כשצריך, כמו 35 הנקודות היום על דאלאס. מעניין איך זה יראה בפלייאוף, שם הוא כנראה יזרוק יותר.

  9. נהדר. תודה רבה.
    אולי לא הבנתי – אבל נראה שטבלת נתוני ההגנה אומרת את ההיפך ממה שכתבת בטקסט. תוכל להסביר/לתקן?

    אני מסכים שלברון היה מצוין גם בשנה שעברה, אבל שני דברים חשובים צריך לזכור:
    1. התפיסה העיקרית שלנו את השחקן/אדם מושפעת הרבה מאוד מהצלחת או אי-הצלחת קבוצתו. כשהקבוצה לא עולה לפלייאוף מובן שיהיו ביקורות על השחקנים, אפילו אם המספרים שלהם גבוהים.
    2. אני מסכים ששנה שעברה היו הרבה סופרסטארים עם סטטיסטיקות מצוינות, מה שיכול היה להאפיל על לברון שנתן עונה סטטיסטית מצוינת, אבל לא בולטת ביחס לשאר, ושוב – לא במקביל להצלחת הקבוצה.

      1. "בעמודה הראשונה אנו רואים את ה-"Defensive Rating" של לברון, כלומר את מספר הנקודות שהקבוצה סופגת כשלברון על המגרש. אכן, נראה שאין מה להשוות – הביצועים ההגנתיים של לברון בעונה הקודמת טובים בהרבה יחסית לעונה הנוכחית"
        אבל רשום 107 על שנה שעברה, ו-103 על השנה. כלומר השנה סופגים פחות כשהוא משחק.

      2. "ומכאן העמודה השנייה בתרשים, המציגה את ההפרש בין ה-"Defensive Rating" של לברון לבין המדד הקבוצתי. ככל שההפרש נמוך יותר משמעו שלברון על המגרש יותר טוב ללייקרס…אז נכון, גם לפי מדד זה לברון של העונה טוב מקודמו, אבל פחות בצורה משמעותית".
        השנה זה מינוס 1.9, לעומת מינוס 1.3 שנה שעברה.
        1. כאן אני חושב שצריך להבהיר את "ככל שההפרש נמוך יותר משמעו שלברון על המגרש יותר טוב ללייקרס" – כי ניתן לפרש את המילה "הפרש" לכמה כיוונים. הייתי מדייק: ככל שהערך יותר שלילי, הקבוצה סופגת פחות והמשמעות היא שלברון על המגרש יותר טוב ללייקרס.
        2. כתבת "גם לפי מדד זה…" – אבל במדד הקודם זה היה הפוך.

        1. באמת התבלבלתי שם ולא שמתי לב. אתקן ואבהיר:

          1. לגבי ההערה הראשונה, הכוונה היא שבעונה הנוכחית הביצועים ההגנתיים טובים בהרבה יחסית לעונה הקודמת (מה שתואם את הנתונים ושאר התוכן).
          2. ההפרש נמוך יותר משמעו לברון טוב יותר – הכוונה אכן כפי שכתבת, ולא לערך האבסלוטי אם מישהו חשב אחרת.
          3. פירושו של המדד השני נכון ומסתדר יחד עם התיקון בהערה 1.

  10. הי מתן. פוסט מעולה. האם כתבת עבורינו לפני כן? מעניין מי אתה, ומאין הגעת.
    אילו נמנעת בקטעים הראשונות ממילים 'סחבקניות' כמו "חגיגיות", או "יקירנו", או משפטים כמו "נוסף על הפעוטון שהוא נאלץ לאמץ עם החלטתו להתיישב בעיר המלאכים, הקיף עצמו המלך בחבורת עבדים חמומי מוח", הפוסט שלך היה מתקבל ברצון ע"י ניילון קלקולוס או THE RINGER או SI-CROSSOVER.
    המשך לתרום ובהזדמנות הייתי רוצה לדעת יותר עליך.

    1. כיף לשמוע! ולקחתי לתשומת לבי את ההערה.

      כתבתי בעבר 2 פוסטים שפורסמו פה באתר – "ספורט מעולם מאחר / The fiend is gonna kill you" ו-"ספורט מעולם אחר / על הסיגר הקובני שכבה".

  11. יופי של פוסט!
    בתקופה שבה כותרות מתבססות על תחושת בטן ודעות שאנשים הגיעו איתן מהבית כיף לקרוא משהו שמבוסס על נתונים ובחינה קפדנית שלהם, ובאמת חותר לגילוי האמת.
    תמשיך ככה : )

כתיבת תגובה

סגירת תפריט