קלף משוגע -סיבוב הפלייאוף הראשון בNFL

מאת צוות הופס פוטבול – עידו יצחקי, פריים-טיים זק ויניב שושני

הנה זה מתחיל. העונה הסדירה הקצרה של ה-NFL הגיעה לסיומה, והמופע העיקרי עולה, הפלייאוף. אנחנו בהופס פוטבול נלווה את המשחקים מקרוב, עם סיקורים מורחבים לפני ואחרי כל סיבוב. ומתחילים עם הסיקור המקדים לסיבוב ה- Wild Card.

ניו אורלינס סיינטס (13- 3) – מינסוטה ויקינגס (10- 6) – ניו אורלינס, ראשון 20:05

אי אפשר להתחיל לכתוב על המשחק הזה בלי להזכיר את מפגש הפלייאוף הקודם בין שתי הקבוצות – "הנס במינאפוליס" מלפני שנתיים שהסתיים בניצחון מינסוטה בעזרת תפיסה וט"ד שלא יאומנו בשניה האחרונה (של סטפון דיגס מול מרקוס וויליאמס – שניהם ישחקו גם הפעם). השבוע המשחק הוא בסופרדום בניו אורלינס והסיינטס יקוו להגיע לשניות האחרונות בהפרש של יותר מט"ד אחד כדי לוודא שלא ינוצחו במהלך האחרון של המשחק (כפי שקרה להם גם בשנה שעברה מול הראמס  -במקרה זה בשל טעות שיפוט). הם ללא ספק הקבוצה הטובה ביותר שמשחקת בסוף השבוע הזה ואמורים להתקדם לשלב הבא, שבמידה וינצחו יהיה משחק חוץ קשה בגרין ביי. עוד לפני כן, מגיעה ל"ביג איזי" יריבה קשוחה אחרת מבית ה NFC צפון. מינסוטה הייתה די עקבית העונה – היא ניצחה את היריבות החלשות (9- 0 מול קבוצות שסיימו במאזן שלילי) והפסידה ליריבות החזקות (1- 6 מול הקבוצות עם מאזן חצוי או חיובי). העונה של הק"ב קאזינס נראית טובה סטטיסטית (רייטינג 107, 70 אחוזי השלמה, 26 ט"ד מול 6 יירוטים) אך במשחקים החשובים (ובעיקר צמד המשחקים מול גרין ביי שהכריעו את גורל אליפות הבית, אותם סיים ברייטינג ממוצע של 55) הוא התקשה מאד. לא עזרה לו גם הירידה בכושרו של הרץ דלווין קוק שהחל את העונה בצורה מופלאה אך נחלש בהמשך (עד שנפצע והושבת במחזורים האחרונים). היכולת והכושר שלו (כאמור, הוא חוזר מפציעה למשחק הזה) היא אולי הגורם המשמעותי ביותר למשחק ההתקפה של הויקינגס, שכן כשמשחק הריצה של הקבוצה אפקטיבי וההגנה מתמקדת בקוק אז גם המסירות של קאזינס מוצאות את יעדיהן – בעיקר צמד התופסים המעולים דיגס ותילן. הגנת הסיינטס, שדורגה העונה חמישית בליגה כנגד הריצה, תנסה למנוע זאת ממנו. התקפת הסיינטס נראתה מצוין בשבועות האחרונים, כאשר נדמה שהפציעה וההיעדרות של הק"ב דרו בריס באמצע העונה היתה "ברכה בתחפושת" כשהוא מגיע לפלייאוף בכושר מעולה, בניגוד לדעיכה שחווה לקראת סיום העונה שעברה (הוא לא ירד מרייטינג של 118 במהלך דצמבר). כאן הדמות העיקרית בצוות המסייע הוא התופס מייקל תומס, ששבר את שיא הליגה בתפיסות לעונה, נפצע במשחק האחרון של העונה אך הבריא וישחק השבוע. כדי שהחיבור בין בריס לתומס יהיה פורה גם במשחק הזה, קו ההתקפה של הסיינטס (שנחשב הטוב בליגה) יצטרך להתגבר על הפאס-ראש המצוין של מינסוטה (שמייצרת 3 סאקים למשחק – שישית בליגה). שתי הקבוצות לא התאמצו יותר מדי בשבוע שעבר (הסיינטס הביסו בקלות את קרולינה והויקינגס הפסידו לברס במשחק חסר חשיבות) כך שהן יגיעו רעננות ובריאות יחסית למשחק. כאמור, מינסוטה תשאף לבסס את משחק הריצה ולייצר דרייבים ארוכים שישאירו את התקפת הסיינטס על הספסל אך אני מעריך שבריס וחבריו יצליחו להתקדם במהירות באמצעות משחק המסירה ולשים הרבה נקודות על הלוח – מה שיפעיל לחץ על קאזינס ויגרום לו לעשות טעויות שהגנת ניו אורלינס תדע לנצל ולפתוח פער משמעותי אשר יכריע את המשחק  – כפי שירצו הסיינטס וכל האוהדים באצטדיון – הרבה לפני הדקות האחרונות.

יוסטון טקסנס (10- 6) – בפאלו בילס (10- 6) – יוסטון, שבת 23:25

אולי המשחק השקול של סוף השבוע הזה בין  שתי קבוצות שסיימו את העונה במאזן זהה. בפאלו בכלל לא היתה אמורה להיות כאן – בתחזיות פתיחת העונה אף אחד לא העריך שהבילס יגיעו לפלייאוף, וגם אחרי הפתיחה החזקה של העונה, כולם (כולל כותב שורות אלה) דיברו על לו"ז קל והאוויר שתיכף יצא מהבלון. בכל זאת, הם החזיקו מעמד ולמרות שלא זכו באליפות בית ה-AFC מזרח (שלראשונה מזה עידן הייתה כמעט בהישג יד) הם הבטיחו את המקום החמישי במחזור הלפני אחרון, מה שאפשר להם לתת מנוחה לכוכבים בשבוע שעבר. הזהות של הקבוצה מאד ברורה – היא בתחתית הליגה בכמות נסיונות מסירה וביארדים באוויר (מקום 26, עם 201 יארד בלבד למשחק) ומשקיעה את מירב המאמץ במהלכי ריצה (שישית בליגה) – גם של הק"ב הצעיר ג'וש אלן שרץ ליותר מ-500 יארד העונה – פחות רק מלאמאר ג'קסון וקיילר מאריי. ההגנה שלהם קשוחה ולא עושה טעויות, מה שמתבטא בכמות הנקודות הנמוכה שספגו (16 למשחק – רק הפטריוטס ספגו פחות) למרות שהיא לא אגרסיבית מדי (כופה רק 1.4 איבודי כדור למשחק). הם ישאפו – בוודאי במשחק חוץ – לשמור על קצב איטי, משחק קרקע וסקור נמוך. ליוסטון, לעומתם, יש DNA אחר לגמרי, שנגזר מהיכולות של הק"ב הצעיר והמצוין דשון ווטסון. גם ווטסון יודע לרוץ (סיים עם מעל 400 יארד על הקרקע) אף במקרה שלו, שלא כמו אצל אלן זה מלווה במיומנות מסירה מצוינת ויכולת לאלתר כשהפוקט מתמוטט (מה שקורה לו הרבה – למרות הרבה מאמצים בפגרה, יוסטון לא פתרה את בעית קו ההתקפה שלה שאיפשר 44 סאקים העונה). בעזרת התופס המעולה דאנדרה הופקינס והרץ קרלוס הייד (ששניהם סיימו את העונה עם מעל 1000 יארד) התקפת יוסטון הייתה בחלק העליון של הליגה ביארדים ונקודות, מה שהספיק כדי לזכות באליפות בית ה-AFC דרום החלש. נקודת התורפה של הקבוצה (בניגוד לשנים קודמות) הייתה דווקא ההגנה – במיוחד מאז פציעתו של העוגן, ג'יי-ג'יי וואט, שיחזור לפלייאוף אחרי היעדרות של חודשיים. בהיעדרו, הגנת הקבוצה דורגה במקום ה-26 בליגה, ויש לחכות ולראות כמה שובו ישפיע על יתר שחקני ההגנה – מקצועית ומורלית. השאלה שתכריע את המשחק תהיה מי מהקבוצות תצליח לכפות את אופי המשחק שנח לה – משחק התקפי, מגוון ומהיר (שיתאים לווטסון ולטקסנס) או משחק קרקע עם דרייבים ארוכים ודומיננטיות הגנתית (שייתן עדיפות לבילס). הבילס מגיעים למשחק במומנטום עדיף, ואני מאמין שההגנה שלהם תצליח להגביל את ווטסון, לכפות כמה סאקים ולהכתיב משחק איטי וצמוד עם תוצאה נמוכה שיביא ניצחון מפתיע לקבוצה האורחת שתתקדם לשלב הבא ולמבחן קשה יותר מול הצ'יפס או הרייבנס.

ניו אינגלנד פטריוטס (4-12) – טנסי טייטאנס (7-9) – פוקסברו, בין שבת לראשון, 03:15

לאחר 10 שנים רצופות בהן הפטריוטס הדירו רגליהם ממשחקי הווילד קארד וזכו בשבוע החופש הנכסף, ההפסד בשבוע שעבר לדולפיס חרץ את גורלם, והם ייאלצו לשחק הערב נגד משוכה לא פשוטה בכלל שרק הלכה והשתפרה במהלך העונה – טנסי טייטאנס.

בודדים האנשים בעולם שהאמינו בשבוע שעבר שניו אינגלנד תשחק השבוע פוטבול. על אף יכולת חלשה מאוד במחצית השנייה של העונה, הפאטס הצליחו לנצח מספיק משחקים בשיניים, בכדי להגיע אל שבוע 17 במשחק ביתי מול מיאמי החלשה, בידיעה שניצחון מבטיח שבוע חופש. אך ההפסד ביום ראשון האחרון, הוריד אותם למקום השלישי בAFC, אבל הרבה יותר גרוע מכך – העלה יותר מדי סימני שאלה בנוגע ליכולת של טום בריידי. פתיחת העונה המושלמת (מאזן 0-8 והגנה היסטורית) כבר נשכחו מזמן. מאז, הפטריוטים במאזן 4-4,  ומלבד הניצחון על הבנגלס הנוראיים – שאר הניצחונות היו בהפרש חד ספרתי. מכת פציעות קשה בקו ההתקפה, תופסים שבאו והלכו כמו גרביים, בור עצום שהותיר גרונק וירידה חדה ביכולת של הרצים לייצר יארדים על הקרקע הם סיבות מספיק טובות ליכולת של הקבוצה בחלק ההתקפי, אך בעונת 2019 נראה שיותר מתמיד – טום בריידי  מתחיל 'להסריח' את המגרש. הוא רשם את הנתונים החלשים ביותר שלו מאז 2006 כמעט בכל הקטגוריות, פספס בשבועות האחרונים מסירות שבעבר נראו קלילות למדי עבורו, ונדמה כי התדמית של 'הכל-יכול' שהודבקה לו בשנים האחרונות מתחילה להיסדק. קשה להאמין שייפרוש בתום העונה, אך הפסד הערב לטנסי ייגרום לשקול את הדברים מחדש. למזלו של בליצ'ק יש גם הגנות בפוטבול, וזו של הפאטס היא הכי טובה בליגה. כבר ראינו העונה כיצד ההגנה של הקבוצה מנצחת עבורם משחקים, ואם להוציא את היכולת החלשה נגד מיאמי, ההגנה של ניו אינגלנד יכולה לשתק כמעט כל התקפה בליגה. לטייטאנס לא יהיה קל בכלל נגדם.

טנסי הצליחה להשתחל ברגע האחרון אל המקום השישי, שסידר לה מפגש בג'ילט סטאדיום נגד הפרנצ'ייז הכי מצליח בארה"ב בעשור שהסתיים השבוע. ההחלטה לספסל את מרקוס מאריוטה ולהעלאות במקומו את רייאן טנהיל בעמדת הקווטרבק, היא ככל הנראה הגורם המרכזי לכך שטנסי תשחק הערב. רייאן טנהיל, שעזב את מיאמי בקיץ האחרון סיפק את העונה הטובה בקריירה שלו, עם למעלה מ70% השלמה במסירות, ורייטינג מטורף של 117.5 (ראשון בליגה!). הרץ הנהדר דירק הנרי התעלה על עצמו וסיים כמוביל של הליגה ביארדים על הקרקע (1,540) וכן כמוביל בט"ד בריצה (16), שכמבון זיכו אותו בבחירה ראשונה בקריירה למשחק הפרו-בול. התקפת הריצה של טנסי, שכוללת גם אקס הפטריוטס – דיון לואיס, היא השלישית בטיבה בNFL, ועם הגנת הריצה הבינונית של הפאטס, טנסי יודעת שזהו המפתח לניצחון הערב. למי שמחפש עוד קצת פיקטנריה במשחק – מאמן הטייטאנס, מייק ורבל, הוא כמובן שחקן עבר מיולוגי של הפטריוטס במדיהם זכה בשלושה סופרבולים בעשור הקודם תחת בליצ'ק, ולאחר שבמפגש הראשון ביניהם בשנה שעבר, הביסה טנסי ללא רחמים, כעת המאמן וחניך העבר נפגשים לדו-קרב ראש בראש בפלייאוף. ואם זה לא מספיק אז אקס פטריוטס נוסף מככב בהגנה של טנסי – מלקולם באטלר. הקורנר הוותיק, שכזכור ניצח עבור ניו אינגלנד את סופרבול 49 עם אינטרספשן מדהים, סיים את דרכו בקבוצה לפני כשנה וחצי לאחר שסופסל בהחלטה מפתיעה ותמוהה בסופרבול 52 ע"י בליצ'ק וחתם בטייטאנס. באטלר יגיע כדי לנקום.

קשה עד בלתי אפשרי לנצח את ניו אינגלנד בג'ילט סטאדיום, ולמעשה מאז 2013 הקבוצה ניצחה את כל משחקי הפלייאוף שנערכו באיצטדיון. ייתרון הביתיות, הווינריות, וההגנה המפלצתית של הפטריוטס ינצחו עבורם את המשחק. עם זאת, אני בהחלט חושב שטנסי יכולה לתת פייט חזק מאוד אם תדע לנצל את משחק הריצה, ותפעיל לחץ הולם על בריידי בהגנה. הולך להיות לוהט. ומי יודע, אולי זו הזדמנות אחרונה לראות את בריידי משחק…   

פילדלפיה איגלס (9- 7) – סיאטל סיהוקס (11- 5) – פילדלפיה, ראשון 23:40

סנטימטרים בודדים, זה מה שהפריד בין סיאטל לבין ראשות הבית המערבי ויתרון ביתי בסיבוב הראשון של הפלייאוף. במקום זה נופלים ניצי הים למקום החמישי בדירוג הפלייאוף, ונאלצים לחצות את היבשת להתארח בפילדלפיה. בעידן ראסל ווילסון, הקבוצה במאזן פלייאוף של 4-2 במשחקי חוץ, לעומת 0-5 מוחץ בבית, כך שנתון משחק החוץ הופך להיות קריטי במיוחד עבור הסיהוקס. מעבר לכך, סיאטל רושמת ניצחון בודד בארבעת המחזורים שנעלו את העונה הסדירה, ופציעתם של הרצים ראשאד פני וכריס קארסון גורמת לשליפתו של מארשון לינץ' מהנפטלין, בתקווה להשאיר בחיים את משחק הריצה הכה חשוב לקבוצה, מקום רביעי בליגה מבחינת יארדים למשחק.

במידה והסיהוקס לא יצליחו לפתח את משחק הריצה שלהם, הקבוצה תהיה תלויה יותר מתמיד בכושרו של ווילסון, וביכולת המופלאה שלו למצוא את השחקן הפנוי תחת לחץ. נקודת התורפה של הקבוצה בכל העונה הייתה ההגנה, שלמרות עוד עונה מוצלחת של בובי ווגנר, נמצאת רק במקום ה-26 מבחינת ספיגת יארדים למשחק, וספגה פחות מ-20 נקודות רק בשני משחקים כל העונה.

אחד משני המשחקים האלו היה ההפסד של האיגלס 17-9 בבית, אשר סופגת במחזור הבא עוד הפסד למיאמי החלשה, במה שנראה הקץ לשאיפות הפלייאוף של פילדלפיה העונה. אבל ארבעה ניצחונות רצופים, כולל אחד מול דאלאס במאבק ישיר על ראשות הבית, וקארסון וונץ מסדר לעצמו סוף סוף משחק פלייאוף.

למרות רכש רציני לפני פתיחת העונה, לא הציגה פילדלפיה יכולת מרשימה כל העונה, ורק חולשת הבית המזרחי עזרה לה להעפיל לפלייאוף בפעם השלישית ברציפות. ההתקפה מדורגת רק 14 בליגה מבחינת יארדים למשחק, אבל המומנטום עומד לטובת הקבוצה מפנסילווניה, ובארבעת הניצחונות הרצופים ההתקפה רושמת מעל 400 יארדים בכל משחק, ורק שני איבודי כדור, סימנים מעודדים לקראת המשחק מול הסיהוקס. גם ההגנה מראה שיפור, בעיקר כנגד משחק הריצה (שלישית בליגה).

מפתחות למשחק – המפתח העיקרי לשתי הקבוצות, משחק המסירה של ראסל ווילסון. באם הסקנדרי של האיגלס יצליח לסגור את התופסים של סיאטל, וקו ההגנה ילחיץ את ווילסון ואף יגיע אליו, פילדלפיה תהיה במצב טוב לנצח את המשחק. ובאם קו ההתקפה של סיאטל יצליח לתת לווילסון זמן מספיק לחולל את ניסיו, הסיכויים של הסיהוקס לנצח יגדלו משמעותית. נקודה נוספת תהיה היכולת של וונץ למצוא את הטייט אנד שלו, בעיקר דאלאס גודרט בהיעדרו של זאק ארץ. סיאטל מתקשה כל השנה בהגנה מול טייט אנדס, ופילדלפיה יכולה לנצל זאת, ולהניע את ההתקפה ביעילות.

תחזית – משחק ללא פייבוריטית ברורה, וכל תוצאה אפשרית. למרות מאזן של 0-5 לטובת הסיהוקס בעשר השנים האחרונות, אנחנו מהמרים על ניצחון צמוד של האיגלס, עם ניצחון פלייאוף ראשון של וונץ.

לפוסט הזה יש 105 תגובות

  1. בעניין יכולת קווטרבק בכלל ובמקרה שלנו בריידי. איכות התופשים בוודאי משפיעה, קו קדמי שמייצר הרבה או מעט זמן, ומשחק ריצה פרודוקטיבי ייתן אופציה אלטרנטיבית שתכריח את ההגנה להיערך בהתאם. כל אלה גורמים משפיעים.

  2. מינסוטה, כרגיל, קיבלה את המקל הקצר ותתארח אצל הקבוצה הכי טובה בשלב הזה. נקווה שבניגוד לסטטיסטיקה הפעם קאזינס יגיע למשחק גדול, ואז אולי נקבל רסיסים מהמשחק הקודם בין הקבוצות ("הנס במיניאפוליס").
    .
    מבחינתי המשחק הכי מעניין היום יהיה בין יוסטון לבאפלו. על פניו יתרון חד צדדי לטקסאנס, אבל הבילס הרשימו אותי מאוד במהלך העונה ואם קו ההגנה שלהם יצליח לחדור את קו ההתקפה השביר שמולם יהיה משחק מאוד מאוד צמוד עד הסוף.

  3. תודה!
    הולך להיות סופש רועש. בקטע של רעש אדמה. המבצר של ג׳ילט יקרוס, המפרשים יהיו deflate וטנסי טייטנס, קבוצה מפוהקת בדרך כלל, תמצא עצמה בין 8 הגדולות.
    סיינטס יפרקו, סיהוקס וטקסנס ישלימו את תמונת שמונה הגדולות במשחקים צמודים יותר.

    1. מאד מאוחר… זה היה בהארכה ואחד המשחקים שהוביל לשינוי חוקי ההארכה.
      משחק הפלייאוף האחרון של ברט פארב כמדומני. הוויקיניגס החזירו להם עם הנס של לפני שניים.

        1. הקבוצה הכי גדולה של מניסוטה, ואולי אחת מקבוצות ההתקפה המרהיבות אי פעם, עם כריס קרטר, רנדי מוס ועוד, גמרה עונה כמעט מושלמת, עם מספרים התקפיים ששברו את כל הסטטיסטיקות (נדמה לי שנת98, או99), רק כדי להחטיא פילד גולד מ22 יארד ע"י אנדרסון, הבועט הכי מדויק באותה עונה בשניות האחרונות של גמר הNFC. הפלקונס ניצחו בהארכה משער שדה(והפסידו לאלווי בסופרבול).
          אכזבה זה שם המשחק שלי(" אמרו לו שהוא נכנס כאן לצרה ואין יציאה…")

        1. מה שאני זוכר מהמשחק זה הוא שפארב עלה עם פציעת כתף. הדיפנס פליי גיים היחיד של הסיינטס היה להגיע אל הכתף הזו. זה היה מטורף. הם הרגו אותו.

            1. באמת? הסיינטס ידועים בזה?
              תקשיב, זה היה חולני, כל התיקולים היה על כתף שמאל, הכל בגוונים של אפור חוקי. ברבע הראשון הם בכלל לא שיחקו על כדור, לא עניין אותם אם הוא ישלים מסירה, לא ניסו לגרום לא לפמבל ולא אינטרספשיינס, כל הליין חיפש לפגוע בכתף.

            2. אההה הבאונטי גייט?

  4. המשחקים שלי היום הם יוסטון וניו אינגלנד בספורטס בר האדסון ספורט באר מפרסם את עצמו כספורט באר הגדול בעולם. הוא נמצא קרוב מאד לבית. גודלו, הייתי אומר, כשלושה מגרשי פוטבול עם חדרים שונים למסיבות ואירועים, וכל מיני מסכי טיווי מכל הגדלים, כוןלל 3D. אנחנו הזמנו חדר קטן עם כמה חברים יהודים חדשים ואתרכז במשחקים במקום להתרוצץ במקום הענק.

  5. באפלו מובילים 7:0 בדרייב הראשון והצליחו לעצור את יוסטון אבל איכשהו נראה שזה לא יספיק להם היום.
    וואט נכנס למשחק עכשיו, נראה יותר כצעד להרמת המורל.

      1. הבילס נראים יותר רעבים ונראה לי שאפשר לתת להגנה של הבילס קרדיט על חלק מההתקפה הלא טובה של יוסטון היום.
        ג׳וש אלן במשחק נהדר בנתיים

      1. ההגנה של הבילס התעייפה ופתאום הרסיברים של יוסטון מגיעים לכדורים לפני הקורנרים והליינבקרים לא מגיעים להייד ווטסון.

            1. אלוהים, איזה קבוצות עלובות
              הראמס, אטלנטה, אפילו טמפה, הגיע להן יותר לשחק היום

  6. פתיחה מצוינת לפלייאוף, אבל חבל שיוסטון ניצחו, כי הם יקבלו בראש מהרייבנס/צ'יפס, בניגוד לבילס שתמיד צמודים.
    הבילס שיחקו טוב רוב המשחק, אבל קצת איבדו את הראש בשלבים מכריעים.

      1. בבקשה תשווה לאיכות המסירות , דיוק ואחוזי השלמה של לאמר ג'קסון וג'וש אלן .
        ואז אולי תוותר על ההערה הטיפשית שלך

        במקביל אני אגיד שמה שקורה עם ג'קסון זה לא חדש ,זה עבד בעבר לשנה שנתיים ונגמר בפח אשפה

  7. לא ראיתי תצוגה התקפית כזו עלובה מהפאטס בפוקסבורו הרבה זמן. הכתובת היתה על הקיר כבר חודשים. למעשה, ביום שגרונקאווסקי פרש. אי אפשר להוציא את טייט אנד שהוא מינימום טופ 10 בכל הזמנים ולצפות שהכל יהיה בסדר. נראה לי שעדיף למורשת ביליצ׳ק-בריידי לעוף עכשיו, כי בשבוע הבא הם היו חוטפים 30 הפרש. טנסי תתכבד לקבל בראש במקומם.

      1. אני חושב שהוא פורש , אני לא רואה אותו משחק באיזה קבוצה על הפנים מקבל בראש שבוע אחרי שבוע , קבוצה כמו הצ'ארג'רס למשל

  8. כצפוי הפטס הפסידו והסתיימה השושלת.מאמצע העונה כאחד שדווקא מחבב את ניו אינגלנד היא הייתה לי קשה לצפייה בגלל התקפה נוראית.
    בריידי לדעתי יחתום לשנתיים בקבוצה אחרת(אולי הצארגרס) ויפרוש בגיל 45 ובשנתיים הללו ינסה לקחת עוד סופרבול 1 שיפריד אותו מבלייציק שאין יחסי אהבה בין השניים.

    הגמר שלו אני מייחל הוא הצ’יפס נגד הסיינטס

  9. כשאני אומר שהשושלת הסתיימה אני לא מתכוון שהפטס לא יגיעו לפלייאוף אלא שיהפכו לסן אנטוניו מ 14-15 קבוצה טובה אבל בשום אופן לא קונטנדרית לזכייה

  10. טנסי הרגה בסיום 1:42 שניות שהיתה צריכה להוריד מה-@:30 דק' שהיו לתום בריידי להגיע לאזור הפילד-גול, ע"י שעשתה "DELAY OF GAME" אחרי DELAY OF GAME. כל פעם עונש של 5 יארדס אבל הרגה עוד 30 שניות. נאף פעם לא ראיתי דבר כזה

  11. מי שזוכר אמרתי לפני שבועיים ו שלושה שלא רק שטנסי תעלה לפלייאוף אלא שהיא תיקח גם את המשחק הראשון בפלייאוף.
    באותו זמן חשבתי שזו הצ'יפס אבל הפטס יותר חלשים מהם. ממש קבוצה מוגבלת.
    טנסי לחלוטין ב טופ 3 של החטיבה. הרייבנס קיבלו את החלק הקשה יותר בהגרלה..

    1. הרייבנס יתנו להם בראש, הגנה קשוחה לא פחות מהפאטס בתוספת לנשקים התקפיים הרבה יותר עוצמתיים, על הקרקע ובאויר. תוסיף לזה מגרש ביתי והתחושה של טנסי שכבר השיגו פסגה שלא שיערו, לא חשוב שיהיה צמוד.

      1. אני גם חושב כמובן שהרייבנס יעברו אבל לא בכזו קלות ועדיין מה שהתכוונתי הוא שטנסי חזקים יותר מיוסטון

        1. מסכים. יוסטון נראו אבודים במשך 3 רבעים בבית מול קבוצה קשוחה אך מוגבלת, די ברור שלא נראה אותם משחקים פוטבול בפברואר

  12. ביליצ'ק יצא מדעתו כשטנסי הצליחה להוריד כמעט שתי דקות מהשעון כשעשתה DELAY OF GAME אחרי DELAY OF GAME. כל פעם זה עלה לה ב-5 יארדס אבל היא הורידה חצי דקה מהשעון. זה מותר עד 5 דקות לסיום, ו-Mike Vrabel – מאמן טנסי ושחקנו של ביליצ'ק בעבר – השתמש באותו טריק שביליצ'ק השתמש בו העונה נגד הג'טס. הפעם ביליצ'ק יצא מדעתו. הוא חייב היה לצאת מדעתו על עצמו כשעם 2 דקות בשעון הוא לא הלך על דאון 4 ו-3 יארדס, והעדיק לבעוט פאנט.

    1. גם בעיניי זה היה מהלך לא "בליצ'קי" סמך על ההגנה שלו יותר מדי.. כנראה בגלל שההתקפה שלו הייתה מזעזעת..
      בכל מקרה כבר אחרי התפוצצות פרשת הסקאוטינג אמרתי שלא משנה מה יקרה לא "ייתנו" לפטס לקחת עוד טבעת על הגב של הליגה.
      בין אם זה על המגרש או בין אם זה מ"טעויות" שיפוט…

  13. יופי. מינסוטה סוגרת רבע ראשון כשהיא רלוונטית. נראה קצת שאיבוד הכדור המוקדם של ת'ילן הוציא את הסיינטס מתבנית המשחק הרגילה שלהם.
    זה הזמן של זימר להתעלות כמאמן הגנה.

  14. מה ראיתי עכשיו? מי זה היל? מה זו הריצה ואז המסירה ל50 יארד ואז החסימה לקאמארה? ומה בריז עושה בצד?מה ראיתי עכשיו?

  15. זה היה אמור להיות המשחק הכי חד צדדי בשלב הזה
    בינתיים הוא גם שקול וגם בכלל לא רע
    הדיפנסיב ליין של הויקינגס בהחלט מרשים

  16. התחושה היא שהסיינטס יפעילו את המכבש כל רגע, אבל בינתיים זה לא קורה. ההגנה שומרת את מייקל תומאס רגוע יחסית עם 58 יארדס עד עכשיו

  17. אני אוהד ויקינגס גאה. בכל התחזיות(כולל שלי עצמי) צפינו רמיסה של קבוצת הNFC הטובה מכולן על הסיד ה6, הרפה. מינסוטה ובעיקר זימר הביאו את הפרנצ'יז למשחק ענק. יהיה מה שיהיה. GO VIKiNGS

            1. תאמין לי שאני יודע.. לדעתי זה יותר מפגר

  18. כל הכבוד לקאזינס, לא חירבן במכנסיים, הגיע לניו אורלינס מול אחד הגדולים ונלחם בשיניים. נגד התחזיות, מסכן דרו, לא תהיה לו עוד הזדמנות כזו

  19. שנה שעברה לא הספיקה משום מה לליגה, הגיע הזמן לשנות את החוק המחורבן הזה. בפלייאוף שתי הקבוצות צריכות לקבל את הכדור (כן, גם אחרי טאצ׳דאון)

  20. מייק זימר. כל המשחק האגדי הזה שלו. הטיי ברייקר, המשתנה הנוסף במשחק המופלא הזה הוא הגיים פלאן. בשום ספורט חוץ מהפוטבול משקל המאמן והצוות שאיתו כ"כ משמעותי. זימר ישב, ראה, כתב.. הוא היה ער שלושה ימים. הכין סנריומים, הבין שהוא משחק נגד קבוצה טובה יותר. ואז הוא הגה, כתב והכתיב. ניהול משחק ושלם של הוייקינגס. יש!

  21. החגיגות בשיאן במינאפוליס, אני מחובר ורואה חברים בסקייפ. תאמינו לי, מייק זימר כבר מפרק מהלכי הגנה של הפאקרס..

כתיבת תגובה

סגירת תפריט