מחשבות כדורסל של שישי בבוקר / רועי ויינברג

יאניס החדש

חיים, אחד מאנשי הכדורסל הטובים ביותר שיש לאתר הזה (ולקהילת ה-NBA בכלל) להציע, כתב על הארוך מהבאקס בהרחבה כאן. מאז הכתבה הזאת התפתח לא מעט אצל יאניס, וזה שווה דיון, מעבר לכך שהוא עדיין מראה דומיננטיות דומה לעונת ה-MVP בכמות דקות נמוכה. אף MVP לא שיחק פחות מ-32 דקות בהיסטוריה, יאניס בדרך להיות הראשון. מה השתנה מהשנה שעברה בה הוא דרס את הליגה בעונה הסדירה ונעלם בפלייאוף?

אנחנו רואים משחק יותר שלם של אנדטקמופו. מילווקי משתמשת בו הרבה יותר כחוסם. בשנה שעברה יאניס היה עם שתי חסימות שהובילו לסלים במשחק, בדצמבר האחרון הוא עם 2.6 כאלה בפחות דקות (28.6 בדצמבר לעומת 32.8 ב-2017/18). מדובר בעלייה של 50% בכמות החסימות פר 36 דקות, הבדל עצום. מילווקי משתמשת ביאניס כחוסם לא רק לשלשות והתנועה המסוכנת שהוא עושה השנה מאפשרת לבאקס להגיע בקלות יותר לטבעת. זה לא התפקיד המרכזי שלו במשחק, אבל זה מאפשר למילווקי לחשוב על עוד דרך התקפה כשהיריבה מצופפת את הצבע, או סתם ביום חלש של אנטדקומפו.

נושא השלשות ראוי גם לדיון. יאניס לא קולע ברמה של סטפן קרי או אפילו של לברון ג'יימס עם 33.1% מהשלוש, אבל הוא זורק – 5 ניסיונות מהשלוש למשחק לעומת 2.8 בשנה שעברה, כשכבר עכשיו הוא עבר את כמות השלשות של כל עונה אחרת בקריירה. הקליעה שלו לא יציבה כשראינו משחקים נהדרים (5 מ-8 מהשלוש נגד הלייקרס) וגרועים (0 מ-7 נגד פילדלפיה), אבל העלייה בכמות יכולה להיות שימושית לפלייאוף גם אם היד לא יציבה לחלוטין. מילווקי יכולה להרשות לעצמה כמה החטאות עכשיו בשביל שיהיה יותר ביטחון לאנדטקומפו בפלייאוף. זה גם משהו שבלט לטובה – בתבוסה נגד פילדלפיה הוא זרק 27 זריקות ו-31 בהפסד לדאלאס, כולל 16 מהעונשין. שינוי גישה משמעותי מהשחקן שזרק 17.3 זריקות ב-39.7 דקות בארבעת המשחקים האחרונים של הפלייאוף שעבר. כוכב צריך לדעת לקחת את המשחקים על עצמו ולא לברוח מהכדור, ועד כה נראה שיאניס עושה את זה.

מעבר לשינוי אצל יאניס עצמו, מילווקי משתמשת בו קצת אחרת. השנה הם נותנים ל-MVP המכהן דקות כסנטר: 11% מסך הזמן בו היה על הפרקט לפי cleaning the glass (לא כולל גארבג' טיים), לעומת 4% בשנה שעברה. המספרים מראים את המגמה יותר טוב ממני:

 יאניס כפאוור פורוורדיאניס כסנטר
נק' של הקבוצה*113121
נק' של היריבה*101.483.8
נט רייטינג11.637.3
אחוז אפקטיבי של הקבוצה56.2%54.6%
אחוז אפקטיבי של היריבה49.6%38.9%
  • כמות הנקודות של הקבוצה ושל היריבה הן פר 100 פוזשנים, כלומר כמות הנקודות שהם קולעים ב-100 התקפות לפי המספרים האלה. נט רייטינג זה ההפרש בין הדירוג ההתקפי להגנתי, ואחוז אפקטיבי הוא אחוז שמחשב את אחוזי הקבוצה כאילו זריקה לשלוש נקודות שווה 1.5 זריקות ל-2. כל הנתונים מ-Cleaning The Glass.

המדגם לא גדול, כ-112 דקות, אבל התמונה המסתמנת מאוד חד משמעית. זה גיים צ'יינג'ר עבור מילווקי והם יכולים להשתמש באנדטקומפו כסנטר לתקופה משמעותית, בניגוד למה שהיה בשנה שעברה. ההגנה של הבאקס מתבססת על הרחקת היריבות מהטבעת, בין היתר בזכות הפיזיות של ברוק ורובין לופז, אבל היריבות בקושי מגיעות אליה גם כשהיווני משחק כשחקן ציר – 31.8% מהניסיונות. היריבות מנסות את מזלן מהשלוש, מה שעובד לבאקס כל העונה.

למרות הכל נותרו כמה דברים מדאיגים אצל הכוכב של מילווקי, כמו היכולת שלו מהעונשין שהדרדרה מהעונה הקודמת, אבל הוא נראה שחקן התקפה שלם יותר. זה טוב מאוד עבור הבאקס. יחד עם המשך הדומיננטיות בהגנה, נראה שהבאקס הרבה יותר מסוכנים מהשנה שעברה.

למה פורטלנד מאכזבים?

הבלייזרס ניצחו 14 מ-35 המשחקים הראשונים שלהם, כשהקבוצה מרחק משחק וחצי מהפלייאוף. הם הפסידו 13 מ-16 משחקים לקבוצות עם מאזן חיובי, לעומת מאזן של 25 ניצחונות ב-43 משחקים כאלה בשנה שעברה. הסיבה שהם קרובים לפלייאוף היא יותר חולשת הקונפרנס מהחוזק שלהם, והם הפסידו חמישה משחקים ברציפות.

ההתקפה שלהם היא לא הבעיה. גם ברצף ההפסדים הזה הם יחסית בסדר, מצליחים להשיג נקודות ולהגיע לעונשין בשיעור לא רע. בחירת הזריקות לא מדהימה, אבל כך זה היה גם בשנה שעברה עם מעט שלשות והרבה מיד ריינג'. בעונה הקודמת פורטלנד הגיעו הרבה יותר לטבעת מהשנה, מה שמשפיע על כל ההתקפה. לילארד ומקולום מגיעים לטבעת באותה תדירות, אבל השאר פחות. זה מושפע מהגעתו של כרמלו אנטוני, גורו המיד-ריינג', אבל כאמור, זאת לא הבעיה המרכזית. אפשר להגיע לפלייאוף עם התקפה שנמצאת בשליש העליון של הליגה. דמיאן לילארד נותן עונה של אול-סטאר וסי ג'יי מקולום קולע שיא קריירה של 22.2 נקודות בערב אחרי פתיחת עונה חלשה.

ובכן, ההגנה היא המקום הבעייתי. בשבועיים האחרונים רק שרלוט, ממפיס, וושינגטון, פניקס ודטרויט עם הגנה גרועה יותר ולאורך כל השנה הם אחת מקבוצות ההגנה הגרועות בליגה. אחוזי השדה של יריבות הבלייזרס לא גבוהים, אבל הם עושים יותר מדי עבירות ושולחים את הקבוצות שמולם 26 פעמים במשחק לעונשין: רק וושינגטון ושיקגו רואות יותר זריקות עונשין של היריבות, כששתיהן מצליחות לכפות יותר איבודים מפורטלנד בצורה משמעותית.

הבלייזרס נמנעים גם הם מאיבודים ועושים עבודה לא רעה במשחק המעבר, אבל במשחק העומד קבוצות מצליחות לקלוע מולן, או לפחות לסחוט עבירות. בשנה שעברה היו לפורטלנד שלושה פורוורדים גבוהים שבנו את ההגנה – מו הרקלס, אל פארוק אמינו ויוסוף נורקיץ'. שני הראשונים לא שם והשלישי יחזור לשחק רק בחודש הבא, במקרה הטוב. בהעדרו יש את חסן וויטסייד, קנת' בייזמור וכרמלו אנטוני.

הראשון היה אמור להיות העוגן של ההגנה של הבלייזרס, אבל היא יותר טובה כשהוא על הספסל. וויטסייד עושה עבודה טובה, כהרגלו, בהגנה על הטבעת, אבל היריבות של פורטלנד קולעות באחוז גבוה יותר משמעותית מרחוק כשהוא על המגרש. אנטוני מעולם לא היה שחקן הגנה גדול ולא כזה העונה כשהוא לא מזיק או מועיל במיוחד. בייזמור עבר לחמישייה אחרי הפציעה של הוד וההגנה של הבלייזרס יותר טובה כשהוא על המגרש, אבל הוא לא שחקן הגנה מספיק טוב או חזק בשביל לחפות על לילארד ומקולום. ההגנה שלהם תמיד הייתה נקודת תורפה. השנה זה יותר מורגש כשהבלייזרס לא מצליחים להחביא אותם כמו פעם וגארדים רושמים תצוגות קריירה נגד הבלייזרס.

איך הם יכולים לפתור את זה? אלמנטים של הגנה אזורית יכולים להיות ניסיון מעניין. הגנה, כל הגנה, מתבססת ברוב המקרים על החוזק של השחקנים המרכזיים שלה. בניצחונות של פורטלנד וויטסייד שמר על 17.6 זריקות לעומת 14.8 בהפסדים, בלי הבדל גדול בזמן המשחק (29.8 דקות בניצחונות, 29.4 בהפסדים). המטרה של הבלייזרס צריכה להיות להשאיר אותו בצבע, שם הוא אחד השחקנים המסוכנים בליגה. לא בטוח שיש לאנטוני, לילארד ומקולום את האורך בשביל להתמיד בהגנה כזאת בדומה למיאמי או דאלאס, אבל זה ניסיון שיכול להוציא את היריבות מתוכנית המשחק שלהם. מצב בו וויטסייד בצבע ובייזמור שומר על מוביל הכדור של ההתקפה יכול לקרב את ההגנה של הבלייזרס למיצוי הפוטנציאל שלה ולמקום בפלייאוף, כי סגנית אלופת המערב עוד יכולה לראות אותו מהבית.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. תודה רועי מצויין, לגבי שלושות של יאניס לא רק שזה חשוב נורא לפלייאוף ששם הוא נראה אנושי נגד טורנטו ופותח את כל משחק ההתקפה מה שיותר מעניין זה ההגנה שזה מאפשר שמעט מאוד שמים לב אליה, רוב השלושות של יאניס לא מגיעות מהפינה אלא מהמרכז ( Above the break בשפה המקצועית), וגם כאשר הזריקה מ3 לא נכנסת האפשרות להתקפה מתפרצת מול יאניס זה כמעט בלתי אפשרי מאשר על כל מני בלדסו וכאלה. ההגנה של הבאקס הייתה מפחידה עוד לפני זה אם הסגנון שקואץ בונדלהצר הטמיע, ועכשיו אפילו יותר טובה.
    .
    פורטלנד קבוצה פח לא מאוזנת ויותר חשוב לא מאומנת, הכל נראה לי שם כישרון אישי אפס אימון לא התקפית ולא הגנתית סטטוטס הוא אחד מהמאמנים הגרועים בליגה, ראינו את זה כבר כמה שנים, מקווה שיפטרו ממנו

    1. נקודה נכונה. עוד משהו ששווה דיון זה הסוג של השלשות עצמן – רובן גם מכדרור וגם צעד אחד או שניים מאחורי הקשת (4.8 זריקות למשחק בטווח של 25-29 פיט, קשת השלוש בנקודה הגבוהה ביותר היא 23.75). זה נותן לו את המרווח והתחלת התנועה שהוא צריך בשביל לחדור פנימה

  2. הבאקס בעיקר נהנים מחולשת הקונפרנס המזרחי שירד ומ4 פעמים הוקס ניקס קאבס בולס ווש דט מגיק בשנה. יאניס יכול לנוח מולן ולקלוע 35 נק ב20 דק ולנהל מאמצים תוך כדי משחקים. הרי גם בלעדיו הם רמסו את הנמושות האלו. תוסיף לזה אינדי בלי אולדיפו וברוגדון ים משחקים נטס בלי דוראנט פילי עם הורפורד במקום באטלר ודי טורנטו על אדי דלק והאסל שגם שם כולם פצועים לא נשאר לך תחרות.
    נכון הם הביסו את הקליפרס והלייקרס אבל במערב אי אפשר היה לנוח ככ הרבה הם היו צריכים מאמץ בכל משחק למעט גולדן סטייט ומיני וממפיס.
    שלא נדבר ש4 משחקים מול קליפרס לייקרס יוסטון דנבר יוטה מאשר 2 מולן זה עולם אחר.
    ויש גם את מה שאמרת

      1. לדעתי זה הכי ווישפול שלך.
        בכלל בכדורסל המודרני יש כל כך הרבה קבוצות נכשלות (29) פעם בשנות ה80 וה90 לפחות היו הרבה פחות קבוצות שכל שנה נכשלות.

  3. נקודות מאוד מעניינות רועי!
    יאניס כשחקן מתגלגל זה נהדר כי בפלייאוף יאפשרו להגביל לו את הכדרור על ידי פיזיות. גיוון ופיזור סיכונים זה סופר חשוב בפלייאוף ושם זה המקום להתעלם מאנליטיקס. מול הבאקס קבוצות בנו Fuckin Wall כפי שואן גנדי אומר ונתנו להם להעיף שלשות ומיד ריינג'. בימים שזה נכנס אין לאף יריבה תקווה. בימים שלא מילווקי נראתה אבודה. היכולת ליצור מהלכי חיתוך, חסימות והתגלגלות לסל, פוסט אפ (יאניס אליל פוסט אפ ברמה של שאק השנה) או כל מהלך אחר יעניש יריבה שתשים עליו אורך כפי שאורלנדו עשתה עם אייזק וטורונטו עם קוואי וסיאקום. אלה שחקנים שממש לא כדאי לכדרר לידם או לנסות מהלכי סבסוב. הם צריכים להרגיש את ה260 פאונדס של עוצמה יצוקה של יאניס. שחקנים גבוהים וחזקים צריכים לחטוף ממנו שלשות או כניסות מהירות עד שמאמן היריבה יישבר. לצערם של הבאקס הפלייאוף ככל הנראה לא יהיה תלוי ביאניס אלא בקלעים וביכולת של מידלטון לייצר זריקות כפי שעשה מול בוסטון. בלדסו נוטה להיעלם בפלייאוף כך שהופעה טובה שלו היא רק בונוס.
    .

    פורטלנד בבעיה מנטלית לפני הכל. הצעירים רק עכשיו מקבלים הזדמנות ואם כל הכבוד לאנטוני והעונה המפתיעה שלו הארקלס והוד נתנו להם כנפיים טובות בשני הצדדים. הוד נרקיץ' וקוליס זו אבידה אדירה. הם נשארו עם 2 שחקנים שרודפים סטטיסטיקה ולא היו מזהים כדורסל נכון אם היה דורס אותם באור יום (וויטסייד וכרמלו). דיים וסי ג'יי מזהים יותר מדי משחקים בהם הם מופיעים (נתעלם מהמשחק מול הניקס לרגע) והקבוצה עדיין מפסידה בצורה רעה. אני חושב שהגיע זמן למעשה OKC שהיום מברכת על ההווה והעתיד שלה. דיים טיים הוא אופציה 1א בקבוצה אלופה במקס ושחקן 1ב במציאות. ישנם כמה קבוצות עלובות שהיו ממשכנות את עתידם עבורו. סי ג'יי אולי יכול להשתלב בריבילד אבל שווה לראות מה אפשר לקבל עבורו. הקבוצה הזאת היתה באובר אצ'יבינג שנה שעברה ואנדר אצ'יבינג בתבוסה לניו אורלינס. הם בטופ קבוצת סיבוב שני אם 0 מקום להבאת פרי אייג'נט ששם אותם למעלה.

    1. הבלייזרס לדעתי קיוו שהמהלך שלהם על נורוקיץ', הוא זה שיקפיץ אותם. הבעיה, שלמרות שנורוקיץ' היה מצויין בזמן ששיחק, הפציעה שלו דפקה שם את כל התוכניות (ועכשיו גם לא ממש יודעים איך יחזור, ואם כן, כמה זמן יקח לו לחזור לכושר שלפני הפציעה).
      ועדיין, גם עם נורוקיץ', צריך שממש כל הכוכבים בשמיים יסתדרו כדי שהבלייזרס יניפו איזה גביע

  4. תודה גם על המחשבות המעניינות וגם על המחמאה.
    יאניס נמצא העונה הרבה יחסית בפוסט וזה משנה משמעותית את הדרך שבה ההגנה עובדת.
    קבוצה שיש לה שחקן כמו לילארד לא צריכה לוותר בגלל חצי עונה חלשה. צריך לחשוב על אפשרויות חיזוק ואולי טרייד על מקולום בעד עומק (אני נגד כרגע), אבל לילארד לא למכירה אלא אם הוא רוצה לעזוב.

    1. לדעתי אין הבדל בין התפקוד של יאניס בפוסט העונה לבין העונה שעברה. הוא היה מקבל שם לא מעט כדורים גם בעונה שעברה.

  5. תודה רבה רועי, אחלה מחשבות.
    .
    מסכים עם השורה התחתונה בנוגע ליאניס, אבל ההבדל בין עונה סדירה לפלייאוף יכול לטרוף את הקלפים. אי אפשר באמת להשוות נתוני זריקות שלו בעונה הסדירה לסדרה מול טורונטו ולהניח שעכשיו הוא לא בורח מהכדור – טורונטו של שנה שעברה זרקה עליו את המיטב שיש לליגה להציע, וזה צפוי לקרות גם השנה מול פילי/לוס אנג'לס וכו'. בנוגע לנתונים שלו כסנטר – אני חושב שצריך לבדוק מול מי הוא שיחק כסנטר ומול מי כפאואר פורוורד, מניח שיש קבוצות שמולן כדאי לשחק איתו כסנטר, ויש קבוצות שיסתדרו עם זה וגם יתישו אותו. זה נראה לי מאד תלוי מצ'אפ.
    .
    בנוגע לפורטלנד – מסכים עם סמיילי, הפציעה של נורקיץ' טרפה את הקלפים. אפשר יהיה להבין איך הם נראים בלי הפורוורדים רק אחרי שיחזור. אפשר בהחלט לתהות האם נכון היה לשחרר אותם לנוכח הפציעה, והאם כרמלו היה החיזוק המתאים בסיטואציה כזו, אבל כאמור נדע רק כשיחזור. לחילופין, הם יכולים להטריד עבור אולדריג' ולקבל חיזוק משמעותי בשני הצדדים שמתאים גם לצד נורקיץ' כשיחזור. לדעתי זה עדיף להם על להטריד את לילארד/מקולום ולהתחיל מחדש.

  6. רועי אני אחזור על זה כי זה מופיע בניתוחים שלך שוב ושוב. לקחת תנודות תוך עונתיות על טווח משחקים מצומצם ולהסיק מהן מסקנות מרחיקות זו דרך שמעקרת את כל הניתוח.
    יאניס לא משמש יותר כחוסם העונה וקפיצה כזו כמו שאתה מתאר רחוקה מלהיות שינוי משמעותי אלא בדרך כלל מבטאת משחק או שניים יוצאי דופן שמשפיעים מאד חזק על הנתונים הרגעיים. חבל שאתה נופל כל פעם למקומות האלה.
    גם בנושא התפקוד שלו – הבאקס לא משתמשים בו כמעט כסנטר אלא כשזה נכפה עליהם. לרוב יהיה לידו או את אחד הלופזים או את איליאסובה . יש לי הרגשה שהאתר ממנו אתה מביא את הנתונים מחשיב את הדקות לצד אילאסובה כדקות שבהן הוא בסנטר – אבל זה ממש לא המצב. ההגנה של מילווקי משתמשת המון ביכול של יאניס להגיע מהצד ולעזור לשחקן שבאמצע. מתי הם כן שמים אותו בסנטר? כשהקבוצה היריבה עוברת להרכבי סמול בול. כלומר זה לא כלי שהם ישתמשו בו באופן יזום.
    השינוי האמיתי שגם חיים התייחס אליו בפוסט שלו הוא השלשות. יאניס באמת לא מהסס העונה לזרוק מחוץ לקשת בינתיים האחוזים סבירים אבל כמו שאמרתי אצלו – אני סקפטי. לדעתי נראה את האחוזים מתיישרים לכיוון ה-30% מה שיתחיל לפגוע בהתקפת הקבוצה ויביא לירידה בכמות הזריקות האלה.. בכל אופן זה לא עוזר לפתוח את המשחק בינתיים כי קבוצות פשוט נותנות לו את המרחב לזרוק ולדעתי ימשיכו לעשות זאת.

    1. יש ליאניס 110 דקות (מתוך 1,104 דקות העונה) בלי הלופזים, אליאסובה ודי ג'יי ווילסון על המגרש (126 כשמוציאים את ווילסון מהמשוואה). דירוג התקפי של 121.67, הגנתי של 86.25. זה ממש ממש טוב ו-110 דקות זה לא מדגם כזה קטן (גם לא כזה גדול אמנם). יכול להיות שזאת רק תגובה של מילווקי, אבל חתיכת תגובה ולא מן הנמנע שתהפוך להיות משהו יזום בפלייאוף. יאניס לא צריך להיות סנטר במשרה מלאה ולא משהו קרוב לזה, אבל זאת אפשרות שנמצאת על השולחן.
      .
      חסימות – מדגם קטן, נכון, אבל בדצמבר היו ליאניס שבעה משחקים עם 3 screen assists או יותר מתוך 12 משחקים. זה לא משחק אחד או שניים, למרות שהיו לו משחקים עם 8 ו-5 כאלה שהשפיעו על הממוצע. אפשר לטעון שהאן.בי.איי רושמת כאלה בקלות יחסית, וזה יחסית נכון, אבל זה אותו מדד שאנחנו משתמשים בו ביחס לכל שחקן אחר, מה שהופך את הביקורת על המדד לפחות רלוונטית בהקשר הזה.
      .
      בלי קשר, הכל חלק מהקטע של הטורים האלה: לדבר על מגמות עכשוויות בכדורסל שיכולות להיות משמעותיות לעתיד. חלק מהן באופן טבעי יעלמו (כמו המשחק המהיר שהיה לספרס בתחילת העונה), חלק לא. המטרה זה ליצור דיון, לא להוציא מסקנות מרחיקות לכת. זה רק כדורסל בסופו של דבר, לא עניין של חיים ומוות, למרות שחשוב לקחת אותו ואת הדיון עליו ברצינות.
      .
      השלשות אכן חשובות, גם הסוג של השלשות כמו שכתבתי לברוך – רובן צעד מאחורי הקשת ומכדרור. לא רק ממסירה וכשהוא צעד מאחורי הקשת ומכדרר אז הוא גם יכול להכנס לצבע. אני חושב שהוא יכול להפוך להיות שחקן של 35% בשלב כלשהו בקריירה, אבל לא בטוח שהעונה (למרות שיש שיפור מהשנה שעברה, גם במכניקה).

      1. אבל זה בדיוק מה שאני מנסה שתבין – אלו לא מגמות אלא אירועים נקודתים שמשפיע על הנתונים ה"סביבתיים" . זה בדיוק מסוג הניתוחים שגורמים לאנשים להגיד אחר כך "תבחר את מה שאתה רוצה להראות ותמיד תוכל לסובב את המספרים" רק שכאן זה אפילו יותר גרוע כי זה מסתמך על הנתונים עצמם בלי לראות מה שקורה בכלל במגרש.
        באופן ספציפי:
        הנתונים של יאניס כסנטר טובים אבל הסברתי לך בדיוק למה – לרוב זה מול הרכבי סמול בול שמגיעים בסופי או תחילת רבעים עם הרכבי מחליפים. זה לא משהו שהם יכולים להשתמש בו ככלי אם הם רוצים להמשיך וליישם את אותם עקרונות הגנתיים כי אז יוכלו לקלוע עליהם בפנים. מכאן ועד "גיים צ'יינגר" שיוכלו להשתמש בו יש מרחק גדול מאד צריך לראות קוד שהם מסוגלים להצליח עם הרכב כזה מול הרכב "רגיל".
        להגיד שהיו לו כמה משחקים של 3 סקרין אסיסטס זה בדיוק סוג הסילוף שאני מדבר עליו. באותה מידה היו לו גם משחקים של 0 ו-1. ככה מתקבל ממוצע. מעבר לזה שאתה מסתכל כאן על מבחן התוצאה ולא על מה הקבוצה עושה. כלומר לא בודק האם הם מריצים יותר פיק אנד רול עם יאניס (איתו זה בדרך כל הנד-אוף פיק אנד רול) אלא מסתכל כמה פעמים השחקן עם הכדור קלע. אז הנה בדיוק משחק האחד שמטה את התוצאות – זה ה-8 הזה. ליאניס היו 31 סקרין אסיסטס בחודש הזה ב-12 משחקים תוריד את ה-8 מול ותקבל 23 ב-11 בדיוק הממוצע שלו העונה והממוצע בעונה שעברה. אתה מבין למה זה מפריע לי? הביקורת היא לא על המדד אלא על מה שאתה עושה איתו.
        הבעיה העיקרית שאתה מוציא "מגמות" מדף הנתונים והופך אותם למשהו שהקבוצות "עושות" כשבפועל זה ממש רחוק מזה. להגיד שבאופן טבעי זה מגמות שיעלמו זה לכסות על העובדה שלא מדובר במגמות באמת אלא באירועים מקריים. בדיוק כמו ה"משחק בלי כדור" של SGA או אם נלך אחורה ה"תנועה בלי כדור" של מרסין גורטאט ועוד המון המון דוגמאות כאלה. לכן אני מנסה לשכנע אותך להיגמל מזה.

        1. ושלא תבין אותי לא נכון – יש מגמות עכשיוות ששווה לדון בהם ולראות לאן הן הולכות , רק צריך שהן יהיו באמת מגמות.

    2. גילרי אני מסכים איתך שיאניס זורק שלושה זה חלופה פחות יעילה התקפית מאשר הוא נכנס לסל, גם במשחקים שיאניס זורק יותר מ3 שלשות למשחק האופנסיב של מילווקי יורד בטח שזה הרבה פחות אפקטיבי מחדירה שלו או משולשות של האחרים , אבל כמו שציינתי למעלה הם נראים לי הרבה יותר מאיימים בגלל הייתרון שזה נותן בצד ההגנתי, אני אנסה למצוא נתונים שתומכים בטענה, אני פשוט עדיין לא מצליח להשתמש באתר של הנתונים מספיק טוב, יש דרך לחשב את הדפנסיב רייטינג של מילווקי כאשר יאניס מחטיא שלושה, לעומת חדירה והחטאה שלו או איבוד בחדירה של יאניס?

  7. פורטלנד לא מאכזבים הם נותנים בדיוק מה שהיה צפוי מהם.
    קבוצה בינונית שנחלשה מאוד בפגרה ואיבדה הרבה מהצוות המסייע.
    וכרגיל – מאמן חלש מאוד שמזמן איבד את הצ'אנס להתוות דרך אמיתית לקבוצה, תחת חסותו ליליארד מבזבז את הקריירה כי לא היה איש שיכוונו לשיפור ופשוט נתנו לו להישאר באיזור הנוחות – תעשה מה שבא לך, זרוק מה שבא לך, אין השלכות, בהצלחה.
    ואני אומר את זה 3 שנים לפחות.
    היה להם צ'אנס לקחת את פיזדייל כשזה פוטר מממפיס ולעשות שינוי אבל הם העדיפו להישאר באיזור הנוחות והבינוניות.
    שיאכלו את הדייסה שהם מבשלים על אש קטנה כבר שנים רבות.

  8. זה הכל על לילארד, ולהסביר את זה בהעלמות של כמה שחקנים סוג ג׳ זה קצת מצחיק. ״דמיאן לילארד נותן עונה של אול-סטאר״. ממש. בדצמבר ה׳קטלני׳ שלהם הוא נתן משחקים של 1-8 לשלוש, 4-13, 0-10(!), 3-12, 2-8, 2-9, 2-12, 2-9. הבנאדם בסוג של עס״ק אחרי הפלייאוף החלומי מהשנה שעברה (די הגיוני) ואני מאמין שזה יסתדר. אחרי האול-סטאר נורקיץ׳ חוזר ואני מאמין שהם עוד יתאפסו על עצמם.

      1. בתחילת העונה, כמו עכשיו, הוא בעיקר היה לא יציב. הוא תמיד קולע המון כי הוא זורק המון אבל בנובמבר ובקצת אוקטובר ששיחקו בו היו לו 9 משחקים עם 30% ומטה מהשלוש. זה המון ימים רעים לשחקן ברמתו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט