טור מיוחד – ברנרד קינג נכנס להיכל התהילה / דובי עופר

ביום ראשון, 8/9/2013, נכנס ברנרד קינג להיכל התהילה כחבר מן המניין.

מהו היכל התהילה?

קודם כל, חתיכת קומפלקס מרשים. המקום נראה כמו כדור מתכת ענק ונוצץ שתקוע בטוסיק של מלבן גדול ושטוח. הוא ממוקם בספרינגפילד, מסצ'וסטס, העיר בה ב21 בדצמבר 1891 אסף ד"ר ג'יימס נייסמית' 18 שחקנים באולם, שבשני צדיו תלויים ארגזי אפרסקים. הוא הניח כדור במרכז והורה לקבוצות – PUT THE BALL IN THE HOLE. כך הומצא הכדורסל והתחיל המרוץ למיליארד הראשון של לברון.

(זו אינה ספרינגפילד של הסימפסונס. ספרינגפילד של הסימפסונס מבוססת על ספרינגפילד שבאורגון. כן, יש הרבה ספרינגפילד בארה"ב).

לא קל להיבחר להיכל. ראשית, שבעה מתוך תשעה חברי ועדה ראשונה צריכים להסכים על כך. (שני תנאים – הדבר יקרה לפחות חמש שנים אחרי פרישתך, והקריירה שלך הייתה יוצאת דופן, לטובה כמובן. על הגדרת "יוצא דופן" התכנסנו לדבר).

אחרי שעברת ועדה אחת, יימסר שמך לידי "ועדת כבוד". ועדת הכבוד מורכבת ממעין מישמאש של חברי ההיכל, ניחא, ולצדם תורמים, עסקנים, ואפילו, אוי לאוזניים, עיתונאים… בוועדת הכבוד חברים 24 מהנ"ל. הם מקבלים לידיהם את המלצות הוועדה הראשונה, דנים, ומצביעים. אם 18 מהם בעדך, אתה בפנים.

לא נורא אם לא היית שחקן. גם מאמנים, שדרנים ושופטים נכנסים, תחת סטנדרטים מעט שונים של בחירה, ואפילו שחקנים ואישים שאינם צפון אמריקאים. השנה, לדוגמא, נכנס הצלף הברזילאי אוסקר שמידט, שפרש בגיל 45 אך מעולם לא שיחק בNBA. לנשים, לתשומת לבכן בנות, יש מקום ואפילו ועדה מיוחדת בהיכל.

כדור נוצץ בטוסיק של מלבן. היכל התהילה בספרינגפילד.

אז מי, באמת, נכנס להיכל התהילה?

בעיקרון, כוכבים. שחקנים ומאמנים שעמדו ברמה משלהם, שעשו דבר או שניים בקריירה, קלעו, לקחו אליפויות, ריבאונדים או תשומת לב מעל ומעבר למה שעשו אחרים.

ריק פיטינו, למשל, נכנס השנה על קריירת אימון ענקית במכללות, עם אליפות אחת עם קנטאקי, שבעה פיינל פור, מאמן השנה שלוש פעמים, מעל 600 ניצחונות קריירה, וכו'.

גארי פייטון היה תשע פעמים אול סטאר, אותו מספר בקבוצת ההגנה של השנה, פעמיים בחמישיית הליגה הראשונה ופעם אחת שחקן ההגנה של השנה. בעיקרון זו ערימה של תארים שמספיקה בהחלט, אפילו בלי האליפות שלקח עם מיאמי. בנוסף,  לפייטון היה עוד דבר. גארי פייטון היה ועודנו פיגורה. הכפפה, דה גלאב… הטראש טוקר האולטימטיבי, אחד שלא שוכחים בזכות הפה הגדול וה"דמות" שגילם לא פחות מאשר השחקן הגדול שללא ספק  היה. וכששמו של גארי פייטון הגיע לידי חברי הוועדה, עמדה לנגד עיניהם "הדמות" לא פחות משעמדו הנתונים.

נבחרי ההיכל לשנת 2013. ברנרד עם גופיית קינג. לידו פייטון, ופיטינו. יושב, טרקניאן.

אז למה נכנס ברנארד קינג להיכל? מי הוא היה?

תעצור אוהד ניקס סביר ברחוב ותגיד לו "ברנארד קינג", סביר להניח שתשמע "צלף, סקורר, הכוכב של הניקס בתחילת ה80, קרע את הברך, השתקם וחזר".

ובכן, גם. אבל ברנארד קינג היה כמה דברים נוספים, ולכך נקדיש כמה מילים, ביום החגיגי הזה (הכוונה כמובן לכניסה של עוד ניקסי להיכל התהילה, ולא לצום גדליה החל היום).

ברנארד קינג נבחר שביעי בדראפט 77' ע"י הניו יורק נטס. אכן, לפני שהעפנו אותם לביצות הנטס חלקו אתנו תפוח. אמנם את רוקי השנה הוא לא לקח (אלא וולטר דייוויס), אבל גם עשירי בליגה בנקודות זה נאה לרוקי. בשנתיים הראשונות נתן מספרים נהדרים – כמעט 23 ו9 , יחד עם שלוש מסירות וחטיפה וחצי, היו הדגמת יכולת מרשימה של השחקן הצעיר. הנשק  שלו כלל את רוב הארסנל ההתקפי – כניסות לסל, מתפרצות, גב לסל, ומעל הכל הסיבוב והנפילה לאחור, הסמל המסחרי של ברנרד קינג.עציר. העתיד נראה מבטיח. אבל אופס, שנה אחר כך קינג ביוטה עם 9 למשחק. על מה ולמה?

זה ג'ק. חבר של ברנרד.

 

על שתייה. ברנרד קינג אהב לשתות ולבלות, ובשנותיו בנטס הסתבך עם החוק יותר מפעם אחת. אולי המורמונים בסולט לייק סיטי חשבו שיתקנו אותו. 19 משחקים בעונה שלמה ביוטה לצד אדריאן דנטלי בשיאו ופיסטול פיט מרביץ' לקראת סיום הספיקה ליליד ברוקלין לשני דברים – להפסיק לשתות, ולברוח משם למקום עם חיים. איפשהו במהלך השנה החליט לשים בצד את הבקבוק. "הבנתי שאם אני ממשיך לשתות, אין לא קריירה ולא חיים", הסביר שנים אחר כך. החליט, ועבר הלאה.

ב80-81 כבר כיכב קינג לצד ג'ו בארי קרול בגולדן סטייט. רוצים אנקדוטות? קבלו.

מעבר לworld B free, שזה שם של שחקן, ואפילו סקורר אדיר, הצטלב כאן קינג עם הליגה הישראלית. יש לו ארבע הצטלבויות כאלה, ואתם מוזמנים להפסיק לקרוא ולחפש בעצמכם, או לחכות כמה שורות וליהנות, שוב, מהעבודה שעשיתי בשבילכם.

אז הנה הראשונה – פרוויס שורט. השחקן האלגנטי והנהדר מהפועל ת"א קלע 16 למשחק ליד קינג, שצלף 22 בסיבובים ונפילות לאחור, בהטבעות, במתפרצות וכאלה, בשנתיים מוצלחות בווריורס, אך ללא פלייאוף.

פרוויס. עוד חבר של ברנרד, מהמגרש.

הלאה, תחנה הבאה…. ניקס! כאן כבר דפק מספרים – 21.9, 26.3 ו 32.9! פישש! סקורר על. את סיכום השנים האלה בטח כבר שמעתם לא פעם, ואם לא – זאת הייתה קבוצה מסריחה. ה second in command  של קינג היה ביל קארטרייט, אוקיי? הדבר הראוי לציון הוא ששיחקו בה פול ווסטפול, לימים הנמסיס של עמרי כספי בסקרמנטו (הצטלבות #2), וארני גרונפלד, לימים GM ידוע, גם של הניקס. כל הסיבוב וזריקה  נמשכו בערך שתיים וחצי עונות, עם שתי הופעות סוויפ סיבוב שני בפלייאוף, ובסך הכל סיפור מוכר של כוכב התקפי בקבוצה סוג ב'. רוב שחקני הפרוייקט שלי אמורים היו לצעוד בסך להיכל הרבה לפניו אם אלה היו המדדים.

ואז, ב23 במרץ 1985, עשה ברנרד צעד ענק במסעו להיכל התהילה. זה קרה בקנזס סיטי. רג'י ת'יוס, שחקן חביב ביותר, קיבל כדור באמצע ורץ לכיוון הסל. ברנרד קינג הגיע . ת'יוס נכנס לסל ועלה לליי אפ רגיל שברגילים. ברנרד קינג ניתר, לא גבוה מדי כי לא היה אתלט מדי כבר אז, והיכה על ת'יוס בשתי ידיים. ת'יוס לא נפל, קינג דווקא כן. הוא נחת רע על הברך ומיד התקפל והחל להכות בכאבים על הפרקט. "נפל כאילו נורה", אמר יובי בראון, כאילו מישהו ירה באולם. פוף, הלך הACL בברך. לרדת מהפרקט לא הצליח, כמובן, לבד. הוא היה צריך עזרה של חיה. ולא סתם חיה, "החיה". כן כן, קני the animal באניסטר, הפועל חולון בשבילכם (הצטלבות #3), קיבל את הכבוד לתמוך במלך הצולע של הניקס שירד בוכה מהפרקט.

רצועת ACL. מ מ ש לא חברה של ברנרד.

 

ב10 באפריל 1987, אחרי שנתיים של שיקום כואב ומפרך, הוא חזר. הנה מה שקרה בשנתיים האלה:

"It happened when it was open-knee surgery and three doctors told me I was never going to play again and you need surgery just to be able to walk," King said. "That's what I think about. I had the fortitude to work with my therapist five hours a day, six days a week for two straight years — climbing that mountain slowly, not quickly, step by step. And I made it back.

"That's what I'm most gratified about when I think about my career."

אמרו לו שלא יצליח, בזמן שהברך שלו פעורה לרווחה, והוא החליט כן להצליח. צעד קטן אחרי צעד קטן, טיפס על ההר לאט, בקצב שלו, קרע את התחת בכאבים חמש שעות ביום, שישה ימים בשבוע, וחזר.

 מדהים, מרגש, מטורף. אלמלא היה חוזר לניקס שהייתה כבר של יואינג אולי היינו מקבלים מפלצת דו ראשית שתיזכר לדורות. אבל הניקס הם ניקס, והמלך כבר לא היה קינג, אלא יואינג. The king is dead, Long leave the king.

שישה משחקים הספיקו לקבוצה המטומטמת להבין שאין לברנרד מקום בMSG. אפילו שקלע בהם 22 בממוצע. מי הGM שהחליט לזרוק את קינג לכלבים אחרי שנתיים של שיקום? אל ביאנקי. טפו עליו.

וושינגטון קיבלו את המלך שהודח בזרועות פתוחות. הקבוצה של מוזס וג'ף מלון, שהציגה פריק שואו של מאגסי בוגס ומנוט בול באותם מדים (ותגידו לי שהם לא עשו את זה בשביל הקטע…), הקבוצה הזאת דווקא כן הייתה סבלנית. בעונה הראשונה תקע בממוצע 17.2 אצבעות בעיניים של הניקס שוויתרו עליו. בשנייה 20.2, ואז 22.4 ועד 28.4 ב90-91, שהראו חזרה מלאה של האייס ההתקפי.

ברנרד אחרי החזרה.
שוב מנתר, שוב קולע.
שוב אנחנו רואים איזו קבוצה מטומטמת היא הניקס.

לפני שעלה לפרקט באול סטאר של אותה שנה, הוא החליק אחת ליואינג. שני מלכי שנות ה80 של הניקס על אותו פרקט, באותו צד. כמה חבל שלא באותם מדים.

למי שמעדיף את זה בסרטים ולא במילים או תמונות, הנה סיכום הקריירה של המלך – http://www.youtube.com/watch?v=mhFidxhezHA

 באותה עונה נפצע קינג שוב. זה כבר היה יותר מדי. הניסיון הבא לקמבק היה במדי הנטס, עכשיו בביצות של ניו ג'רזי, אחרי עוד עונה שלימה שהפסיד. הקבוצה שבחרה את ברנרד קינג  15 שנה קודם לכן העניקה לו הזדמנות נוספת. ב32 משחקים קלע קינג 7 נקודות ב13 וחצי הדקות ששיחק.

בואו נתרכז בקמבק הראשון לטובת הדיון שפתחנו בו, ברנרד קינג להיכל התהילה, למה ומדוע?

לא בזכות היותו סקורר ענק.

לא בזכות שהוביל קבוצה להישגים.

לא בזכות יכולת שהייתה מעל ומעבר למצופה.

ברנרד קינג נכנס להיכל התהילה כי הוא מסמל את ניצחון הרוח, ההתמדה והעיקשות הבלתי מתפשרת. הוא נכנס להיכל התהילה כי לא ויתר. לא ויתר ולא התפשר. ברנרד קינג נפצע פציעה מסיימת קריירה, ונלחם לחזור ממנה להיות כוכב.

נלחם, התעקש, והצליח.

ועל כך הוא זוכה להיות חקוק לעד בין כוכבי העל של הכדורסל האמריקאי.

סורי, מעדיף לזכור אותו קולע בשביל הניקס.

הערה לסיום. הבטחתי ארבעה קישורים לארץ הקודש. פרוויס שורט, קני באניסטר ופול ווסטפול (דרך כספי) היו הראשונים. נסו למצוא את הרביעי. רמז – זה בוושינגטון.

דובי

אנטומולוג, אגרונום, עובד סוציאלי ומטפל. גר בערד עם בת זוג + 3 ילדים, כלבה, וחיות.

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. לפי דעתי 3 שחקנים ששיתפו פעולה עם ברנרד קינג בבולטס שיחקו בישראל !!
    הראשון אד הורטון ששיחק במכבי יחד עם דולנד רויאל
    השני לאדל אקלס ששיחק בארץ בהצלחה רבה בערוב ימיו ברשלא"צ
    ( חצי עונה 96/7)
    היווד וורקמן ששיחק עונה בהפועל ירושלים

    תקן אותי אם אני טועה ?!

    אגב קינג החזיק בשיא נקודות לשחקן ב MSG עם 60 נקודות עד ששבר אותו אחד בשם קובי בריאנט

    שחקן עצום , עם יד על הלב חסרים לי שחקנים שכמותו

  2. איזה שחקן קילר הוא היה! הוא וארני גרנפלד היו חברים עוד מימיהם באונ' טנסי, אח"כ בניקס
    ושנים אח"כ הריצו מחנה לכדורסל באדלפי יוניברסיטי יחד עם מחנות הכדורגל שלי. אני מכיר אישית את שניהם טוב מאד.

  3. דרך אגב, אולי אחד מכותבים המוכשרים כאן יכול לספר על אוסקר שמידט?
    אתמול הוא קרע את כולם מצחוק בנאום בהיכל התהילה, נראה בן אדם מעניין מאוד. תודה.

  4. הערה לגבי הסימפסונס
    ספרינגפילד היא הבדיחה בגלל שיש הרבה כאלו בארה"ב ולא רק ספציפית באורגון או מסצוסט.. למעשה ישנן 40 ספרינגפילד בארה"ב בלבד.

  5. כרגיל אחלה פוסט,שמידט היה שחקן ענק למרות שעד כמה שזכור לי הוא לא שיחק יותר מדי פעמיים מול מכבי,נדמה לי שהוא שיחק בקאזארטה האיטלקית ואחכ בספרד

  6. שחקן פינה בסגנון של אינגליש, שהיה אתלט משובח, חזק ומהיר מאוד, וקלעי וסקורר נפלא (אך לא מהשלוש) עם קליעה בסיבוב מהטובות ביותר אי פעם ובלתי עציר במתפרצת, ריבאונדר טוב שידע למסור ולחטוף. סבל מכמה פציעות רציניות שהראשונה שבהם בעונתו השלישית (ביוטה לאחר שנתיים בנטס) שבה שיחק 19 מש'. בעונת 84/5' נקרעה הרצועה הצולבת הקדמית בברכו הימנית לאחר 55 מש' כשהוא מחמיץ גם את כל העונה שאחריה, וזאת לאחר שנתן ב-55 המש' את עונתו הטובה ביותר עם 32.9 נק' ב-53% מהשדה ו-77.2% מהקו, 5.8 רי', 3.7 אס', 1.3 חט' ו-3.7 אי' ב-37.5 דק' למש'. כשחזר מפציעה זו בעונת 86/7' חזר ל-6 מש', אך הוא כבר לא נראה מה שהיה ובגלל זאת הניקס שחררו אותו בסוף העונה וקינג עבר לוושינגטון שבה התאושש משנה לשנה ועלה בממוצעיו כשהוא מגיע ל-28.4 נק' בעונתו הרביעית והאחרונה בבולטס, אך באחוזים מהשדה הנמוכים ממה שהורגל אך עדיין טובים מאוד (50.1-47.2 כשבעונת ה-28.4 קלע ב-47.2% מהשדה ו-79% מהקו). בעונתו ה-13 שבה נפצע לאחר 64 מש' והחמיץ את שאר המש' ואת כל העונה שאחריה ורוב העונה העוקבת לעונה שאחריה כשהוא חוזר ל-32 מש' אחרונים בעונת 92/3' בנטס שבה החל את הקריירה כשהוא משותף רק 13.4 דק' למשחק בגיל 36 ולאחריהם פרש. פציעות פחות רציניות: בעונתו השישית והראשונה בניקס שבה שיחק שיחק 68 מש' לאחר עונתיים בווריירס, בעונתו העשירית והראשונה בבולטס שבה שיחק 69 מש'.
    22.5 נק' (51.8% מהשדה ו-73% מהקו), 5.8 רי', 3.3 אס', חטיפה ו-3.3 אי' ב-33.7 דק' בעונה הסדירה; 24.5 נק' (55.9% מהשדה ו-72.9% מהקו), 4.3 רי', 2.3 אס', 0.9 חט' ו-2.2 אי' ב-33.4 דק' למשחק בפלייאוף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט