שובו של הביסט מוד: סיכום שבוע 16 ב-NFL/ שחר דלאל

1. אחד המהלכים הזכורים ביותר בהיסטוריה של הסופרבול הוא סופרבול 49, אז החליט פיט קארון ללכת על מהלך מסירה במקום לתת את הכדור למרשון לינץ' בקו ה-1 יארד, בדרך לטאצ'דאון שיוביל לניצחון שני ברציפות של סיאטל. ראסל ווילסון מסר, מלקולם באטלר חטף, והמשחק הנצפה ביותר בהיסטוריה הסתיים עם עוד אליפות של ניו אינגלנד.

המשחק הזה אומנם לא היה האחרון בקריירה של לינץ' בעיר הברקת (הוא שיחק עוד חצי עונה לפני שלקח שנת חופש), אבל בהיסטוריה הקולקטיבית זה בהחלט מרגיש ככה. את המשך הקריירה שלו בחר הרץ המוכשר להקדיש לעיר ילדותו אוקלנד, שם שיחק שנתיים והקדיש את עצמו לניסיונות להשאיר את הריידרס והאייס בעיר והקמת איצטדיון עירוני חדש (ועל הדרך הקים קבוצת פוטבול אולמות). כשהוא לא חתם על חוזה בפגרה, היה נראה שזאת היתה שירת הברבור על הקריירה הנהדרת שלו.

אבל כידוע, המציאות היא מה שקורה לנו כשאנחנו מתכננים תוכניות, וכשכריס קרסון נכנס לרשימת הפצועים, הסיהוקס ידעו למי להתקשר.

קשה להגיד שלינץ' היה מוכן לעונה, אך כשעלה הסיכוי שאולי יחתום בסיאטל הוא חבר למאמן אומנויות הלחימה מסן פרנסיסקו טארק אזים, שהחזיר אותו לכושר משחק בשבועיים אינטנסיביים שהוא הגדיר כ"אימונים מהשכונה" ("We went 'hood' on preparation").

בשבוע שידוע כ"שבוע חדשות חלש", הידיעה על חזרתו של "הביסט מוד" לסיאטל תפסה הרבה מאוד אנשים לא מוכנים ויכולה להיות שובר השוויון בין ניצחון להפסד בינואר. ואולי, כמו בסרטים הגדולים ביותר של הוליווד, סופרבול 49 היה רק הקדמה לפני הקרשנדו שיסתיים בניצחון בסופרבול 54.

2. עוד קבוצה שאמורה לקבל לקראת הפלייאוף סיוע ממקום לא צפוי היא יוסטון, שהודיעה שהיא בוחנת את חזרתו של ג'יי ג'יי וואט לקראת המשחקים בינואר. חודשיים לאחר שקרע את השריר בכתף, אחד השחקנים הגדולים של הדור הנוכחי לא רוצה לפספס הזדמנות ללכת רחוק בפלייאוף.

וואט הפתיע אפילו את החברים שלו לקבוצה, אך הבטיח שהחזרה שלו נעשתה לאחר מחשבה עמוקה: "זה שונה מהפציעות הקודמות שלי", אמר. "הדבר הכי טוב שקרה זה שאחרי הניתוח הייתי יכול להמשיך לרוץ ולשמור על כושר גופני וכושר משחק. אפילו עשיתי כמה תרגילים על המגרש. זה היה קל יותר גם מבחינה מנטאלית. בקשר לסיכון בפציעה חוזרת הבהיר: "הפרס האפשרי גובר על כל נסיגה גופנית שיכולה להיות".

וואט. אפסייד גבוה מכדי לוותר עליו

3. צ'נדלר ג'ונס הוא שחקן ההגנה שאף אחד לא מדבר עליו, בעיקר כי הוא משחק באריזונה. אבל האדג' של הקרדינלס יסיים את העונה עם סטטיטיקה נהדרת, כאשר הוא מוביל את הליגה עם 19 סאקים כשנותר עוד משחק אחד על הלוח. הוא צריך להיות מועמד חזק לתואר שחקן ההגנה של השנה.

4. לאחר שנקבעו כמעט כל העולות לפלייאוף, אפשר להכריז שבשנה ה-30 ברציפות, בקורלציה מדהימה עם חוקי השוק החופשי, יהיו לפחות ארבע קבוצות חדשות בפלייאוף לאחר שפספסו אותו בשנה הקודמת (הבילס, הפאקרס, הניינרס והוייקינגס).

5. כבר ציינתי בעבר מה דעתי על הבחירות לפרובול, אך זה לא אומר שכמו בכל שנה אין שחקנים שיכולים להרגיש מאוכזבים לאחר שלא נבחרו למשחק המיותר ביקום. הפעם השניים שהיו חסרים לי במיוחד הם הטייט אנד של הריידרס דארן ווקר (שהיה צריך להיכנס במקום מארק אנדרוס מהרייבנס) והדפינסיב אנד ג'ורדן פיליפס שהיה חייב להיכנס לפני ג'ינו אטקינס מסינסנטי.

6. טנסי מחזיקים את גורל העונה שלהם אצלם בידיים, כאשר ניצחון על הטקסאנס במחזור הסיום יבטיח להם מקום בפלייאוף, אך למרות ההצלחה של מייק ורבל בנאשוויל, אני הייתי מודאג ממה שקורה בתוך הקבוצה.

בשבוע שעבר יצאה כל הקבוצה לארוחת ערב משותפת, כאשר בסיומה החליטו כל השחקנים לברוח לרוקי דיאנדרה ווקר ולהשאיר אותו עם חשבון של 10,000$. אפשר להבין אירוע דומה כאשר מדובר בשחקן שנבחר בסיבוב הראשון עם חוזה של מיליוני דולרים מובטחים, אך לא לשחקן שנבחר בסיבוב החמישי ולא בטוח שיחזור בשנה הבאה.

7. סינסטי הבטיחה את הבחירה הראשונה בדראפט עם ההפסד ההפסד בהארכה למיאמי, כאשר הדולפינס צנחו לבחירה החמישית. באוהיו יכולים כבר להתחיל להתכונן לחזרתו של ג'ו בורו, בעוד בפלורידה יתפללו לנפילה של טואה טגאבלואה.

8. הנתון הכי מדהים שראיתי השבוע:

9. ביום שבת יתחיל פלייאוף המכללות, כאשר המשחק הראשון יפגיש בין LSU במדורגת ראשונה לבין אוקלהומה (4). הסיפור המרכזי סביב המשחק הזה יהיו שני הקווטרבקים. מצד אחד ג'ו בורו שהועזב מאוהיו סטייט ומצא את מקומו בדרום בדרך לתואר ההייזמן (השחקן הטוב במכללות). מהצד השני, יעמוד מי שסיים שני בהצבעות להייזמן, ג'יילן הרץ, שמעשית נזרק מאלאבמה אחרי שהוביל אותם לאליפות ב-2017.

אבל המפגש המעניין ביותר יהיה על הקווים, בין שני המאמנים הכי מעניינים בעולם המכללות. במציאות שכל מאמני העלית הם אנשים נאלחים שמנצלים את השחקנים שלהם לרווח אישי (ע"ע ניק סייבן, אורבן מאייר או הקריפ הראשי דבו סוויני), אד ארג'ורן (LSU) ולינקולן ריילי הם "מאמנים של שחקנים" ועושים את הכל כדי שיצליחו, אפילו על חשבון ההצלחה האישית שלהם. במשחק עצמו הטייגרס יהיו הפייבוריטים הברורים, אבל אסור יהיה לזלזל בסונרס ובמשחק ההתקפה הרב גוני שלהם.

בורו. עונה חלומית

10. המשחק המרכזי של היום יפגיש את אוהיו סטייט עם האלופה המכהנת, קלמזון. בניגוד למשחק הראשון, הפעם זה יהיה משחק שח בין הקווטרבק הכי מדובר מאז טים טיבו – טרבור לורנס – שהוביל הטייגרס לאליפות בעונה הקודמת בתור פרשמן. אך אף משחק העונה לא הכין אותו למפגש עם שחקן ההגנה של השנה (שיש הטוענים שהשחקן הטוב בכללי) – צ'ייס יאנג, שסיים שלישי בהצבעות לתואר ההייזמן.

השנה הבוחרים התקשו לתת את הקרדיט לקלמזון, שמגיעה למשחק הזה עם רצף של 28 ניצחונות רצופים, אך נתקלה ביריבות קלות מאוד ב-ACC ששלחה רק עוד קבוצה אחת (וירג'יניה) לדירוג 25 הקבוצות הטובות בארה"ב. מול יעמוד מאמן השנה הראשונה, ראיין דיי, שעדיין לא הפסיד משחק בקריירת האימון שלו (0:16) אך גם עדיין לא פגש יריבה בסדר הגודל הזה, מה שכנראה יבטיח לנו משחק צמוד לכל אורכו.

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. צ'ייס יאנג לרדסקינסססססס, אמן.
    תודה על הטור.
    מאיזה פריזר שלפו את מרשון לינץ'!? אפשר להיכנס לקצב משחק ועוד בפלייאוף ? נשמע לי הזוי. בכל מקרה, סיאטל יגיעו עד לאן שראסל וילסון ייקח אותם, אין עוד בלתו.
    טנסי קבוצה כיפית שמגיע לה פלייאוף, אבל לא יקרה.
    שמתי לב גם לתחיה המחודשת של קאמארה בניו אורלינס, אם הוא ייכנס ל"ביסט-מוד" משלו, בתוספת לידיים הארוכות של תומאס, יש פה קונטנדרית רצינית.

    1. שחקנים בתקופת בצורת שמוזכרים בהופס, מייד יוצאים מהתקופה הרעה שלהם, לדוגמה קאמארה.
      לקראת המחזור האחרון, יש בקשות מיוחדות בנוגע לשחקן מסוים??
      🙂

  2. מייקל תומאס באמת מדהים. נכון – הוא משחק עם הק"ב המדויק בהיסטוריה ותופס הרבה ראוטים קצרים אבל עדיין.
    הוא תפס 79% מהכדורים שנזרקו לעברו בקריירה. אין אף רסיבר/טייט אנד אחר עם מעל ל-400 טארגטים בקריירה שאפילו מתקרב (74% של ג'ורדן ריד הכי קרוב). בשתי העונות האחרונות הוא תפס 125 מסירות ו-145 מסירות ב85% ו-82% בהתאמה. עונת ה-100+ הכי קרובה? 77% של ווס ווקר בעונת ה0-16. בקיצור חיה שעוד לא ראינו.

  3. בספק אם לינצ' יכול ממש לעזור לסיהוקס שנראים ממש לא טוב לאחרונה (האמת? לא נראים מי יודע מה עוד מתחילת העונה)
    המזל שלהם הוא שגם הניינרס מגיעים אליהם בסוג של איבוד מומנטום וגל פציעות ככה שאולי הם יכולים לקחת את המשחק הזה
    ואני מת שאיכשהו הכוכבים יסתדרו לאוקלנד והם יעלו לפלייאוף בזכות ניצחון של הצ'ארג'רס על קנזס.

  4. שחר, דע לך שהטור השבועי הזה שלך הוא כלל וכלל לא דבר שמתקבל מאליו. טור על רמה גבוהה ביותר וההשקעה שאתה משקיע בו היא מתנה גדולה לאתר. טור כזה באנגלית היה מופיע בגאווה כטור בכל זרוע של מדיה בספורט האמריקאי. תודה על התרומה והעקביות.
    הסיפורים על לינץ' וואט מדהימים, אבל קודם כל שבת, עם LSU נגד אוקלהומה, ומשחק העונה בין קלמזון ואוהיו סטייט.

    1. על מי מהם?
      .
      נתחיל מהטוב:
      * ריילי הוא הלוחש לקווטרבקים, שלושת האחרונים שלו סיימו עם שני תארי הייזמן ובחירה ראשונה בדראפט (מייפילד ומארי) והאחרון סיים במקום השני (הרץ).
      * אורג'ורן הצליח לשקם את USC אחרי הפיאסקו של לן קיפין, אבל בחרו לא להמשיך איתו כי (כנראה) לא היה מספיק ייצוגי עבור האוניברסיטה של הוליווד. כבן לואיזיאנה הוא חזר ל-LSU והצליח להחזיר אותה לגדולה אחרי הבור שנוצר עם עזיבתו של נייק סייבן. כבר דיברתי עליו בטור בעבר, אבל באמת שקשה למצוא מישהו שרוצה יותר בהצלחה של השחקנים שלו ממנו.
      .
      הרעים:
      * ניק סייבן – "בייבי ויידר". היחיד מהעץ של ביליצ'יק שמצליח ודומה לו מאוד באופן ההתנהלות. מנצל את הכשרים והכספים של אוניברסיטת אלבמה כדי להפוך אותה למכבי ת"א כדורסל של עולם המכללות. כנראה המאמן הגדול בהיסטוריה, אבל אדם קטן מאוד, שלא מתבייש לריב עם שדרי קווים, להיטפל למכללות קטנות יותר ובגדול אדם לא נעים למי שמבקר אותו.
      * אורבן מאייר – חלאה שקשה לדמיין ומניפולטור מהגדולים שידע עולם המכללות. כרגע נמצא בשנת שבתון אחרי התנהלות לא הולמת בנודע לאלימות בין עוזר המאמן שלו לאישתו, עם כי הסיבה הרשמית היא "בעיות בריאותיות". מוזכר כמועמד מוביל לקחת את המשרה ב-USC (אם תיפתח) ובקאובויס. (https://www.hoops.co.il/?p=133242)
      * דבו סוויני – השם החדש בזירה ו"דרומי" במובן הרע של המילה. הוביל את קלמזון לשתי אליפויות, אך לא בוחל באמירות שערורותיות שמתייחסות לשחקנים שלו כעבדים וידוע כאדם נקמן שפוגע בשחקנים שלא מתיישרים לקו שלו. סירב להעניק טבעת אליפות לקווטרבק הפותח שלו בעונה שעברה לאחר שבחר לעבור מכללה ולא להישאר כמחליף בשנתו האחרונה.

  5. תודה.
    כצפוי, לא נשאר הרבה על מה לשחק בשבוע האחרון, אבל בכל זאת נציין את מה שיש…
    AFC:
    1. בולטימור – 13-2 – סופי
    2. פטריוטס – 12-3 – ניצחון על מיאמי מבטיח חופש.
    3. קנזס – 11-4 – ניצחון על הצ'ארג'רס והפסד של הפטריוטס יסדר חופש. ניצחון או נפסד של יוסטון יבטיח מקום 3.
    4. יוסטון – 10-5 – ראשות הבית הובטחה, אבל ניצחון על טנסי והפסד של קנזס יסדר מקום 3.
    ווילד קארד 1. באפלו – 10-5 – סופי. היריבה תהיה יוסטון או קנזס.
    ווילד קארד 2. טנסי – 8-7 – יתרון על פיטסבורג בגלל חוזק ניצחונות. ניצחון על יוסטון מבטיח פלייאוף, וגם עם הפסד הם יעלו אם פיטסבורג יפסידו לבולטימור והג'אגוארס לא יפסידו לקולטס (משיקולי חוזק לו"ז).
    עדיין במירוץ 1. פיטסבורג – 8-7 – ניצחון על בולטימור והפסד של טנסי יעלו אותם, וגם עם הפסד ביחד עם הפסדים של טנסי, אוקלנד והג'אגוארס.
    עדיין במירוץ 2. אוקלנד – 7-8 – ניצחון על דנבר ביחד עם הפסדים של פיטסבורג, טנסי, הג'אגוארס ומיאמי/דטרויט/אריזונה/שיקגו/הצ'ארג'רס.

    NFC:
    1. ניינרס – 12-3 – ניצחון על סיאטל מבטיח את ראשות החטיבה. הפסד שולח אותם לווילד קארד בלי ביתיות.
    2. גרין ביי – 12-3- ראשות הבית הובטחה. ניצחון על דטרויט מבטיח שבוע חופש ואם הניינרס מפסידים אז גם ראשות החטיבה. הפסד וניצחון של הסיינטס שולח אותם לווילד קארד נגד מינסוטה.
    3. סיינטס – 12-3 – ראשות הבית הובטחה מזמן. ניצחון והפסדים של הניינרס וגרין ביי נותנים להם מקום ראשון, כאשר הפסד של אחת מהן יספיק למקום שני. הפסד שולח אותם לשחק נגד מינסוטה.
    4. איגלס – 8-7 – ניצחון על הג'ייאנטס או הפסד של דאלאס לוושינגטון יתן פלייאוף ומשחק ביתי נגד המפסידה בין הניינרס לסיאטל. אחרת, הם בחוץ.
    ווילד קארד 1. סיאטל – 11-4 – ניצחון על הניינרס שולח אותם למקום 1-3 תלוי בגרין ביי והסיינטס. הפסד שולח אותם לפילדלפיה או דאלאס בווילד קארד.
    ווילד קארד 2. מינסוטה – 10-5 – סגורה במיקום ומחכה רק לראות את היריבה מבין סיאטל, גרין ביי והסיינטס.
    עדיין במירוץ 1. דאלאס 7-8 – צריכים ניצחון על וושינגטון והפסד של האיגלס לג'ייאנטס כדי לזכות בבית שלהם.

  6. חיים, תודה על ההבהרות.
    אכן יש עוד על מה לשחק, בעיקר לניינרס שזה נראה כמו משחק עונה בשבילם, וואו, הפסד שולח אותם לווילד קארד בלי ביתיות, די אפשר יהיה להגיד ביי לסופרבול..באשר לנו, ממממ…זה כמו בחירה בין עקירת שן טוחנת, ניתוח אפנדציט או חוקן(סליחה, לא מצאתי משהו טוב יותר). לוקח את עיקרת השן, יען סיאטל..

  7. למרות העצומה של ה12והאנרגיות המטורפות של הסנטורי פילד, הדום בניו אורלינס והמגרש הביתי המינורי משהו של האורזים, עדיין מעדיף לנסוע לסיאטל..

כתיבת תגובה

סגירת תפריט