סיקור משחקי יום ראשון – מעטי טורונטו ניצחו את הרבים / חיים

5 משחקים היו לנו הלילה, כאשר כפי שניתן לראות מהמאזנים שלהם הם היו די מבטיחים על הנייר, אבל הצגות התקפיות (דנבר) והגנתיות (מילווקי) מנעו 2 קרבות שהיו יכולים להיות צמודים. שארלוט ניגפה, כצפוי, בנגריה הקודמת של רוזיר, אוקלהומה הוכיחו שמקומם בפלייאוף (כרגע) אינו מקרי, אבל הכותרת העיקרית הגיעה מהמשחק המוקדם בו טורונטו חסרו את סיאקם, גאסול ופאוול, ומצאו את עצמם בפיגור 30, אבל השלימו את הקאמבק הכי גדול בתולדותיהם בדרך לניצחון המעטים שנשארו בסכל שלהם על הרבים של הסגל הארוך שמעלה קרלייל.

טורונטו ראפטורס (21- 8) – דאלאס מאבריקס (19- 10) 110 – 107:

טורונטו הגיעה למשחק חסרה את סיאקם, גאסול ופאוול ובמשך רוב המשחק היה ניכר שאין לאלופה מספיק כלים כדי להתמודד עם דאלאס, בזמן שלמאבס יש רוטציה מספיק ארוכה כדי להתמודד עם חסרונו של דונצ'יץ'. אחרי רבע ראשון הגנתי וצמוד פתחו בדאלאס מבערים, ולקראת סוף הרבע השלישי ההפרש כבר עמד על 30 לזכות האורחים מטקסס כשהתוצאה היא 85- 55.

עד סוף הרבע הקנדים רצו 8- 1 כדי להוריד טיפה את ההפרש, והוסיפו ריצת 7- 0, ריצת 15- 0 וריצת 7- 0 נוספת כדי להשוות את התוצאה. מכאן היתרון המנטלי היה בידי טורונטו, שהצליחו להשיג את הניצחון, למרות שדאלאס נשארו בתמונה עד הרגע האחרון. למעשה, משחק זה נרשם בתור הקאמבק הגדול ביותר בתולדות טורונטו.

הנהיגו את האלופה שאף פעם לא אומרת נואש: לאורי עם 32 נקודות (20 ברבע האחרון – 1 פחות מכל דאלאס.) ו-2 ריבאונדים מטריפל דאבל, כריס בוצ'ר עם 21 (12 ברבע האחרון), כולל סל הניצחון והוליס ג'פרסון לקח 9 קרשים והוסיף כפול מכך בנקודות.

הובילו את דאלאס: ברונסון עם 21 נקודות ו-9 חלוקות דמי חנוכה, פורזינגיס עם 19 ו-12 קרשים, פאוול עם 17 ו-9 קרשים, הארדאווי עם 16 ומחציתן בריבאונד ופיני סמית עם 14. כל השאר, המכונים "ספסל", קלעו 20 בלבד, לעומת 21 של שחקן ספסל יחיד בטורונטו ו-48 בסך הכל.

בוסטון סלטיקס (20- 7) – שארלוט הורנטס (13- 20) 119- 93:

ברבע הראשון דבונטה גרהאם היה בלתי עציר, קצת כמו מי שמשלם לו משכורת, וקלע בו 17 נקודות, מה שהוביל את שארלוט ליתרון 37- 30, אבל הקהל הביתי של בוסטון לא התכוון לצפות בדבר כזה הרבה והוא התחיל להעיר את נציגיו שחשבו שהם באים לטיול בפארק.

ההגנה של בוסטון התעוררה והורידה את שארלוט לפחות מ-20 בממוצע לרבע, בעוד טייטום הנהיג את ההתקפה עם שיא קריירה ובצד של בוסטון המשיכו לרשום 30 בממוצע לרבע. חשבון פשוט יראה שזה נגמר בהפרש גבוה לזכות הסלטיקס, כמו שבאמת היה בסיום.

הובילו את בוסטון: טייטום עם 39 נקודות (שיא קריירה) ו-12 כדורים חוזרים כדי שיזרוק עוד, קמבה עם 23 ובראון עם 16 ו-9 קרשים.

השתדלו להפריע לבוסטון: גרהאם עם 23 נקודות והוא גם חילק 10 סופגניות, ביומבו קלע 18 (לא נראה לי הגיוני, אבל ככה כתוב), ברידג'ס 15 ורוזיר חזר לנגריה שלו בבוסטון עם 14 ב-6/17 מהשדה. (אחרי בדיקה בעניינו של ביומבו אני אציין שאני עוד יותר מופתע ש-18 זה אפילו לא שיא הקריירה שלו…)

מילווקי באקס (27- 4) – אינדיאנה פייסרס (20- 10) 117 – 89:

תוצאת הסיום מראה 28 הפרש והמחשבה הראשונה היא "איך נפלו גיבורים (אינדיאנה) ויאבדו כלי מלחמה (אולאדיפו)" (שמואל ב', א' כ"ז). מצד אחד, הבריחה הגדולה שקבעה את ההפרש הייתה בשלב שכבר ברור היה שמילווקי תנצח, אבל מצד שני המשחק לא היה קרוב במחצית השנייה.

מחצית ראשונה צמודה הסתיימה ביתרון 4 למילווקי, אבל הרבע השלישי היה של מילווקי שמצאה את עצמה ביתרון 83- 62 רגעים אחדים לסיומו, אבל ריצת 11- 0 של האורחים הורידה את הקבוצות למנוחה בהפרש 10 ואולי אפילו עם קצת מתח. הקבוצה עם המאזן הטוב ביותר העונה שחזרה את הריצה הקודמת והפעם הפער היה בלתי מחיק, גם בגלל ששתי הקבוצות הכניסו את שחקני קצה הספסל.

שייטו לעוד ניצחון במילווקי: מת'יוס עם 19 נקודות, יאניס עם 18 נקודות, 19 קרשים ו-9 לביבות מטוגנות לחברים, ואפילו 55 שניות מעבר לחצי שעה על הפרקט, ג'ורג' היל עם 17, התאומים לופז עם 30 ו-11 משותפות, מתוכן 17 ו-8 של ברוק ומידלטון עם 12.

הבינו שהם לא ברמה של מילווקי: סאבוניס היה חסר נקודה ו-2 עצים עבור דאבל 20, מקדרמוט עם 15, טרנר וחג אהרון (ארון הולידיי) עם 11 כל אחד וברוגדון הוסיף דאבל דאבל מינימלי של סופגניות אישיות וסופגניות שהוא חילק לחברים.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (15- 14) – לוס אנג'לס קליפרס (22- 10) 118 – 112:

אל קוואי הנוהג מנהג ישראל שלא לשחק כדורסל יומיים ברציפות הצטרף הפעם גם בברלי שגילה פתאום שאין באוקלהומה ווסטברוק להציק לו, מה שהקפיץ את לו וויל לחמישייה, שזה לא ממש עוזר לו בקרב האישי נגד שרודר על תואר השחקן השישי, למרות החזרה של שאמט מפציעה.

הקליפרס פתחו טוב יותר והחזיקו ביתרונות מדודים לאורך רוב המשחק, אבל אז התברר לת'אנדר שהשד לא נורא כל כך ולדקות האחרונות הגענו כששתי הקבוצות צמודות. לו וויל ושרודר פינקו אותנו בכמה סלי קלאץ', אבל בדקה ורבע האחרונות לו וויל רשם 2 החטאות ו-2 איבודים, לעומת 9 נקודות רצופות של אוקלהומה שסגרו עניין.

הובילו את הת'אנדר למאזן חיובי ראשון העונה: שג"א עם 32, שרודר עם 28, אדאמס עם 20 ו-17 קרשים וכריס פול עם 12.

שיחקו יומיים רצוף בניגוד למנהג קוואי: וויליאמס עם 22, ג'ורג' והארל עם 18 כל אחד, כשהאחרון גם לוקח 8 כדורים חוזרים, פטרסון עם 12 ושאמט שדווקא לא שיחק יומיים קלע 14.

לוס אנג'לס לייקרס (24- 6) – דנבר נאגטס (20- 8) 104 – 128:

2 טענות עיקריות שחלקו על דעתי לגבי המשחק הזה היו אמש – הראשונה היא כנגד הקביעה שלי שהפסד עשוי ליצור משבר ראשון בלייקרס, והשנייה היא כנגד הקביעה שלי שיוקיץ' חזר לעצמו כי המדגם לא מייצג. ננסה לענות על השאלות האלה אחר כך.

ברבע הראשון דיוויס קלע 11 והוסיף 5 קרשים, וזה הספיק ללייקרס כדי לקחת יתרון קטן לכל אורך הרבע, אבל מהשלב הזה של המשחק דנבר הוכיחו עליונות ברורה על הלייקרס מחוסרת לברון, כאשר עד המחצית הם נטלו לעצמם יתרון קטן שהלך ותפח עד תוצאת הסיום שכתובה כאן למעלה.

אני לא מתיימר לטעון שהלייקרס במצב חמור שהם חייבים לפעול אם הם רוצים לשמור על איזה סיכוי, אבל אני כן סבור שאחרי שאנחנו מדברים על הלו"ז הקל איתו פתחו הלייקרס את העונה, ולדעתי על החלק הקשה עד כה אפשר לתת ציון עובר בקושי או אפילו נכשל בינתיים. זה מוקדם מלהטריד ממש את הלייקרס, אבל יש השבוע דרבי ויש עוד המשך לא קל.

לגבי יוקיץ', היום הוא הרשה לעצמו להיות קצת יותר פסיבי ממה שראינו במשחקים הקודמים, בעיקר כי הוא עושה את שלו בקלאץ 'שלא היה במשחק הזה, אבל המקרה של יוקיץ' הוא שאלה טובה להמשך, או לאיזה 5*5 בזמן הקרוב.

נחזור למשחק, ולקלעי דנבר המרוצים: מילסאפ עם 21, האריס עם 19 ו-4 חטיפות, יוקיץ' עם 18, ביסלי עם 16, בארטון עם 14 ו-13 כדורים חוזרים ופלאמלי עם 10.

הובילו את הלייקרס וראויים לציון: דיוויס עם 32 ו-11 וקוזמה עם 16.

ונסיים בפתרון החידה השבועית – הפעם הקודמת בה משחקי חג המולד היו בחנוכה הייתה לפני 3 שנים, כאשר בנר שני של החג, אור לכ"ו כסלו היו 5 משחקים כנהוג. המרכזי מבניהם היה בין האלופה קליבלנד ובין סגניתה גולדן סטייט מחוזקת בדוראנט. את המשחק הזה קליבלנד ניצחה 109- 108 מסל ניצחון של קיירי, אחרי חזרה מפיגור דו-ספרתי במהלך הרבע האחרון. היה זה הניצחון הרביעי ברציפות של קליבלנד על גולדן סטייט, אבל מאז הם ניצחו רק 1 מתוך 12 הבאים בעידן לברון…

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. אחלה סיקור.
    שג"א – כנראה בא חם על הקליפרס ששלחו אותו לאוקלהומה.
    לייקרס – משחק בלי לברון לא משקף כלום. ברור כבר מלפני העונה שלאור העדר שחקנים יוצרים התלות בלברון היא עצומה ובהיעדרו הלייקרס קבוצה פחות טובה לא רק כי הוא שחקן מדהים אלא פשוט כי אין מי שייצר במקומו. הלייקרס יכולים לדחוף את המשחק הזה לארון תחת הכותרת – "מה יקרה בפלייאוף אם לברון ייפצע ואין לנו באמת מה לעשות עם זה".

  2. – לעזאזל, במשך שלושה רבעים ההטרלה שלי עבדה. קייל לאורי היה חייב להמשיך ולהוכיח שהוא לא דרוזן?
    .
    – בסדר, ניצחון על הלייקרס. בלי לברון זה היה ברור שלוס אנג'לס לא בנויה כדי להצליח ככה בהתקפה. אבל ההגנה של לוס אנג'לס עדיין אמורה להיות מהחזקות בליגה, גם אם נוריד את ההשפעה של ההתקפה על ההגנה. ועדיין, יוקיץ' החזיק את הקבוצה בחצי הראשון ובחצי השני כולם התעוררו כדי להקפיץ את הרייטינג ההתקפי של דנבר תוך משחק אחד באיזה חמש מקומות.
    .
    – הגענו לפינה השנואה עלינו, Ljos מנתח פרסומות יותר מדי.
    אז מסתובבת לה בטלוויזיה פרסומת למשהו של ביטוח רכב עם עידו רוזנבלום.
    הוא עומד מחוץ לרכב בפקק, עם שלטים של החברה הזו מנסה לתת פליירים לעומדים בפקק ולהסביר להם. הוא לא מצליח להסביר למישהי מה זה בדיוק מה שהוא מפרסם. טוויסט! זו אמא שלו והם ידברו בבית. היא באה לראות את הבן הכוכב שלה בפעולה.
    אז…
    הבאתם אדם שמפורסם בזה שכל מה שיש לו זה כריזמה ואולי יכולת שכנוע, והוא לא מצליח להסביר את המוצר שלכם. נשמע כמו מוצר לכולם.
    וחבל שהשגתם את עידו רוזנבלום. אם הייתם כבר יכולים לשים את ידכם על מישהו שהתפרסם בנהיגה ברכב לפרסם ביטוח רכב בצורה שמקשרת בין הדברים, זה היה נחמד. טוב, נתקעתם עם מי שיש.
    אז ככה שארלוט. יש שם עם מה לעבוד כדי לא להיות הקבוצה הגרועה במזרח. אבל מישהו התעקש לשים את המפתחות ביד של רוזייר שחייב להרוס לפחות עשר התקפות במשחק בצורה מזעזעת.

  3. הלייקרס מועמדים לאליפות רק אם ינצלו את חלון הטריידים הקרוב להוסיף עוד מוביל כדור ועוד סמול פורווד שיכול לשמור
    לברון ו AD צמד חזק שיכול לקחת את הלייקרס רחוק מאוד אבל לא עד הסוף.
    גם בניצחונות הלייקרס לא נראו כ"כ טוב למי שמסתכל מעבר לתוצאה הסופית.
    השנה זה הזמן לעקוץ את האליפות כי זאת שנת פלא עבור לברון והליגה די שוויונית. אני מאמין שהקליפרס ומילווקי יהיו חזקים יותר בעונה הבאה
    עם התאמות נוספות.

    1. מה אתה לא סומך על פלייאוף רונדו? בשביל מה עוד מוביל כדור?
      אתם צריכים רדיק ואיגי. רדיק אפשר להרים טלפון לעובדי התאגיד גם ככה כולם חברים בטוח אפשר להגיע לעמק השווה, דבר עם לברון.
      איגי? בעיה, ממפיס לא ששים לשחררו ובטח לא לשלם ביי אאוט אבל בחירת דראפט סיבוב 1 עלול לתמרץ אותם וחוץ מללייקרס וליוסטון אין לאיש צורך דחוף באיגי, יחכו לקיץ. הייתי אומר גם קראודר אבל ראינו אותו בקאבס עם לברון אז אני לא מאחל את זה לאיש שלי קראודר, מאחל לו להגיע לזרועות ראס והארדן

      1. איגי זה המובן מאליו, קרואדר זו אופציה טובה גם.
        לגבי מוביל כדור זאת הסיבה שממש התעצבנתי על התשלום המיותר עבור דיוויס.
        היה אפשר להביא אותו בפחות והיה אפשר להשאיר את ג'וש הארט שהוא מסוג השחקנים שגדל בקבוצה ובטח מועיל יותר מרונדו וגם עולה פחות
        זו טעות שיכולה לעלות באליפות כי עם קצת יותר כלים בארסנל הלייקרס היו משלמים את המחיר המופקע עכשיו בחלון הטרייד ולא מנסים לקושש מציאות.
        לא משנה איך ינסוו להציג את זה, התנהלות המשא ומתן היתה לקויה. האם במונחים של שחור או לבן היה שווה יותר לעשות את העסקה התשובה היא כן האם היה אפשר להוציא ממנה יותר ומתוך מחשבה להשאיר תחמושת לחלון הטריידים הבא במיוחד כשידוע שהלייקרס יחיו משאריות אז בהחלט כן!!

        1. הייתם משאירים את לונזו!!! בדיוק מוביל הכדור שחסר לכם 🙂

          איזה גרידי אתה נתת שקית אשפה על דיוויס ורצית לתת 3/4 אשפה? הארט חביב ובהחלט היה תורם אבל היה צריך להראות שזה טרייד הוגן ולא איזה סבוטאז בתכנון התאגיד, אל תשכח. אליפות אני בכל מקרה לא רואה אתכם לוקחים לא עם הארט ולא בלעדיו.
          בא לי סידרה של יוסטון נגדכם זה 4 כוכבים בלי שום מאצאפ מולם חח מבוא לאונס דיוויס עם 50- נק לברון עם 50 נק הארדן עם 50 נק ואפילו ראס הנגר עם 50 נק על רונדו וקארוסו בכלל יהיה צחוקים, קצב שיוסטון משחקים בכאוס שלהם זה האנטיתזה לקצב של לברון ודיוויס, יהיה אחלה סידרה

          1. זה טרייד סופר הוגן. אתה פשוט מתייחס לזה בערכים מוחלטים. אבל בהתאם למגמת השוק והצרכים העתידיים של הלייקרס.. הלייקרס ניצחו בערך הסגולי אבל הפסידו בטרייד

  4. מהתוצאה 55-85 לדאלאס טורונטו קלעו עד הסוף אותה כמות נקודות ופי 2.5 מדאלאס בריצת 22-55.

    נכתב שסאבוניס היה רחוק נקודה ושני כ"ח מדאבל 20. יאניס היה רחוק שתי נק' וכ"ח אחד מדאבל 20.

  5. אחלה סיקור. לא הייתי מתרגש מדי מההפסד של הלייקרס, זה ברור שהם לא לוקחים את דנבר בסדרה או באופן כללי אליפות בלי לברון, לא צריך משחק יחיד כדי לראות את זה, ושום טרייד לא יפתור את זה.

  6. אני יודע שכל משחק לגופו, והיו שחקנים חסרים, אבל עדיין מבחינתי המשחקים של דאלאס השבוע נגד פילי וטורונטו הם בדיוק הסיבה שאני לוקח את הקנדים בסדרה של 7 ביניהם. וניק נרס הוא הערס הכי חנון או החנון הכי ערס שראיתי, מת על איך הוא מפתיע את כל הפוצים של ה-NBA עם הגנות שכונה

  7. אני רוצה להתייחס ללייקרס עוד קצת.
    ניצחון אמש על דנבר היה מפתיע אותי בגלל ההיעדרות של לברון, אבל כמו שההפסד הזה לא כל כך משקף, כך גם רוב הניצחונות עד כה.
    הלייקרס בינתיים כשלו ב-2 המבחנים העיקריים שלהם עד כה העונה – קליפרס בפתיחת העונה ומילווקי בשבוע שעבר. זה לא אומר שהם במצב רע או משהו, אלא רק שיש להם עוד הרבה עבודה, והמצב הנוכחי יכול להגיע לכדי משבר.

  8. אחת הבעיות של הלייקרס היא שפרנק ווגל המטמן שינה את עורו והתחיל להתנהג כמו ריק פיטינו. ממאמן שקט ועניו הוא הפך לצרחן הרץ על הקווים ומוציא לכולם את הנשמה. הוא מנסה להיות מה שהוא לא

  9. Zivke כתב משהו נכון-
    ניק נרס הוא הערס הכי חנון (או ההפך) שיש.
    הוא בשבילי מאמן העונה ובפער מהשאר.
    הקבוצה שלו פצועה כל העונה אבל ממשיכה לנצח,הוא מעלה שחקנים שאיש לא מכיר והם מחזירים לו בריבית.
    .
    הלייקרס זה הייפ של התקשורת ותו לא.
    לברון עוקץ את קוואי אבל שוב כמו תמיד הפה שלו מוציא אותו חמאר כשהוא לוקח יום חופש ממשחק בדיוק כמה ימים אחרי שקשקש על "מנוחות"

כתיבת תגובה

סגירת תפריט