מחשבות כדורסל של רביעי בערב / רועי ויינברג

הגאונות השקטה של מלקולם ברוגדון

הושפע משרשור הטוויטר של Positive Residual, שזמין לקריאה כאן.

הפייסרס בקצב של 55 ניצחונות בעונה בזמן ששחקנם הטוב ביותר, ויקטור אולדיפו, לא שיחק כלל העונה. איך הם כזה טובים? בזכות מלקולם ברוגדון. הרכש שהגיע ממילווקי נועד להיות שחקן משלים לצידו של אולדיפו, אבל בהעדרו מצליח להוביל את אינדיאנה למרחק משחק בודד מהמקום השני במזרח.

הוא עושה את זה באמצעות קפיצת מדרגה בהתקפה. בשנה שעברה ברוגדון היה אחד השחקנים הבודדים בהיסטוריה שסיימו עונה עם 50% מהשדה, 40% מהשלוש ו-90% מהעונשין. השנה הוא קולע באחוזים פחות טובים מכל הטווחים, אבל קולע 18.9 נקודות במשחק כשהוא משחק כמספר 1 ולא מספר 2. הוא הצליח לשמור על אפקטיביות מרשימה למרות שסגנון המשחק השתנה, כפי שניתן לראות בטבלה:

סוג מהלך2018/19 (אחוזון יעילות בהשוואה לשאר הליגה)2019/20 (אחוזון יעילות בהשוואה לשאר הליגה)
פיק-נ'-רול כמוביל כדור2.7 (51.1%)8.4 (80%)
בידוד1.2 (68.8%)2.3 (79.7%)
ספוט-אפ3.9 (94.9%)2 (55.8%)

השינוי המרכזי, כפי שניתן לראות, נמצא בפיק-נ'-רול. מילווקי לא השתמשו בזה יותר מדי אבל זה נכס מרכזי בהתקפה של אינדיאנה, כשהוא מנהל את ההתקפה. הוא פיתח כימיה טובה מאוד עם סאבוניס ועם טי ג'יי וורן וקפץ מ-3.2 ל-7.6 אסיסטים במשחק. המעבר ממנהל כדור משני למנהל כדור ראשי מרשים במיוחד, ויכולת המשחק של ברוגדון בלי הכדור מספיק טובה בשביל להגיע לתפקיד קטן יותר לצד אולדיפו כשהאחרון יחזור.

נקודה מעניינת נוספת במשחק ההתקפה של ברוגדון היא ההצלחה ב-2 מערכות שונות. במילווקי הוא שיחק בקבוצה שמקדשת את האנליטיקס ובה היה שחקן משני, כשהוא לא היה צריך בכלל לזרוק מהמיד-ריינג' ויכל לעמוד על קשת השלוש או לבצע תנועה בלי הכדור מבלי לפגוע ביעילות של ההתקפה כשהוא שימש כשחקן שאמור להקל על יאניס אנטדקומפו. כאן הוא בקבוצה שסולדת מזריקות מהשלוש וזה מורגש בכך שברוגדון זורק יותר מיד-ריינג' בפער מכל שלב אחר בקריירה, נוסף על הזינוק בשימוש בו.

צד נוסף במשחק של ברוגדון, שמבדיל אותו מחלק מרכזים דומים לו בליגה כמו ספנסר דינווידי או אפילו סקוררים מוכשרים יותר כדמיאן לילארד וקיירי אירווינג, הוא ההגנה. ברוגדון אחד השומרים האישיים הכי טובים באן.בי.איי. יריבות קולעות באחוז גבוה יותר כשהוא לא על המגרש מכל הטווחים, במיוחד מהשלוש, והוא הראה גם שנה שעברה וגם השנה יכולת טובה מול כוכבי העל של הליגה, מבראדלי ביל ועד קוואי לנארד (אשתקד) ולברון ג'יימס. זה הופך אותו לאחד משחקני ה-2-way הכי טובים בכל הליגה, ומועמד ריאלי לאחת מחמישיות העונה.

רגעים

כמה דברים בודדים ששמתי לב אליהם במשחקים האחרונים ברחבי הליגה ויכולים להיות חשובים בהמשך:

משחק שני האנשים של רודי גובר ובויאן בוגדנוביץ'. בלט במיוחד בניצחון של יוטה על אורלנדו: מספר מהלכים בהם בוגדנוביץ' רץ מאחורי חסימה של גובר ומקבל ממנו את הכדור לשלשה פנויה. בוגדנוביץ' טוב במשחק על חסימות והשילוב של גובר כחוסם עבורו מאפשר ליוטה ליצור נקודות בלי קונלי ומיטשל. השניים חולקים את המגרש יותר מכל צמד אחר של יוטה. זה לא מקרי.

קריסטפס פורזינגיס כשחקן משלים. כתבו על זה בהרחבה ברינגר (לינק). פורזינגיס זורק יותר ספוט-אפ, יותר שלשות והרבה פחות פוסט-אפ. גם בשני המשחקים האחרונים, בלי לוקה דונצ'יץ', דאלאס לא שינו את תוכנית המשחק ושיחקו על זריקות של זינגר ממסירה וחיתוכים פנימה, כשג'יילן ברונסון וטים הארדוואי בתפקיד מרכזי יותר. יכול להיות שנראה את דאלאס משתמשים בפוסט-אפים של פורזי נגד יריבות נמוכות, אבל הם הצליחו להכניס אותו בצורה חלקה למערכת שלהם. הם משתמשים בו כריבאונדר, בניגוד לניקס, והוא לוקח יותר כדורים חוזרים מכל עונה אחרת.

דניס שרודר בלי הכדור. שרודר נותן עונת קריירה עבור אוקלהומה מהספסל ומוביל קבוצה כשחקן השישי לפלייאוף, מה שיכול לתת לו את הפרס של לו וויליאמס. הוא זורק הרבה יותר זריקות ממסירה באחוז נהדר ומצליח להיות טוב ליד כריס פול, מוביל כדור דומיננטי. המימד הזה במשחק שלו, נוסף על האתלטיות, מגדיר את שרודר מחדש ונותן לו מקום לגיטימי באן.בי.איי.

פודקאסט הבית של הופס, דה סוויפ, מועמד לפודקאסט השנה בספורט. יכולים להצביע להם בלחיצה כאן, ראויים לחלוטין.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. טור מענין, תודה רבה.
    באינדי בנו קבוצה שאותי לפחות מפתיעה מאוד ביעילות שלה. אם אני לא טועה, גם בשנה שעברה הם התחילו בלי אודילפו, ובהחלט מעניין לראות איך הוא ישתלב. יש גם יתרון בלחזור לקבוצה שרצה טוב, כך שיש עליך פחות לחץ ויותר זמן להעלות טורים.
    החד קרן זה עוד דוגמא למי שרק מוצא את דרכו חזרה למשחק. רק בעוד שנה נוכל לדבר עליו מבחינת מיצוי הפוטנציאל, בינתיים אלו רק שלבים בהתקדמות

    1. מסכים לגמרי. יש זילות של המילה גאון, כל ילד עם כישרון נהיה גאון ולכולם יש מורשת. ומה אמור להרגיש ליאונרדו דה וינצ'י?

      1. דה וינצ'י היה גאון בתחומו בציור ומי שיש לו חכמת משחק גבוהה מאוד כמו לבירד הוא גאון בכדורסל.
        ברוגדון בכל מקרה אינו גאון כדורסל, אך כן שחקן חכם ונהדר. גם ברנדון רוי לא בטוח שהיה ראוי להגדרה "גאון כדורסל" כמו בירד, מג'יק, קוזי, מייקל ומרביץ' ועוד כמה שראויים להגדרה זו.

  2. מענין מאוד. אפשר היה לראות במשחקים האחרונים של אינדיאנה כמה המשחק שלו ושל סאבוניס ביחד זורם בהתקפה, זה הנשק ההתקפי הכי חשוב של הפייסרס העונה. ומחשבה קטנה גם על סאבוניס – מגיע לו אולסטאר העונה? בתור פאוור פורוורד הוא מן סתם אחרי יאניס, סיאקם או טייטום. אבל בתור סנטר, פרט לאמביד אני לא יכול לחשוב על אף במזרח שיותר מגיע לו (הייתי לוקח אותו לפני ווצ'ביץ' או דראמונד)

  3. מצוין רועי תודה רבה.
    .
    אני ממש עסוק בלקוות שמילווקי תזכה באליפות, מתישהוא, וכך ההחלטה לוותר על ברוגדון לא תיזכר כפשלה איומה (והיא אכן פשלה איומה).
    .
    "רק תחשבו שברוגדון, ולא בלדסו, היה שם במהלך האחרון של המשחק האחרון מול קוואי והקליפרס בגמר. הכל היה יכול להיות אחרת. ממש חבל"
    מאנו דה מאן (לשעבר מיקי), בתגובה לסיקור משובח, מאי-יוני 2020.

    1. מקווה שגם, אבל אכן פשלה איומה. אם היו מביאים את מת'יוס ליד ברוגדון, שמראה העונה שהוא יכל לפרוח בתפקיד של בלדסו, הם היו מסוכנים יותר. הקליעה של יאניס בפלייאוף והכושר של בלדסו במאני טיים, שני הדברים הכי מדאיגים אצלם, הם עדיין סימני שאלה עצומים. לכן המאזן שלהם לא כ"כ מרשים אותי.

  4. תודה רבה.
    מעבר לברוגדון, גם מקונל עושה עבודה נהדרת בעמדת הפוינט.
    הוא גם משנה מומנטומים ומכניס אטרף כשהוא עולה, גם חוטף המון, גם מניע כדור מעולה וגורם לכולם להיות טובים יותר.
    איתו, לאינדי יש 48 דק' של פוינט גארד איכותי על המגרש.
    לפעמים הם גם משחקים יחד, וגם זה עובד יופי.
    ויש גם את ארון הולידיי שתורם, בעיקר קליעה.

    1. יש להם הרבה גארדים איכותיים – שלושתם, ג'סטין הולידיי וג'רמי לאמב, נוסף על אולדיפו. אם ינסו להנחית פאוור פורוורד משמעותי שיכול לקלוע 20 נקודות בערב ולשמור על כמה עמדות יש להם אפשרות להרכיב חבילה לא רעה בכלל ולהשאר עם עומק. ההנהלה שלהם נהדרת.

  5. סוף סוף התעסקות באינדיאנה! ברוגדון נהדר והמצב טוב בהתחשב בעובדה שאולדיפו בחוץ, אך חזרתו והשתלבותו עדיין סימן שאלה גדול שמרחף מעל אינדיאנה, וכך גם סימן השאלה השני- טרנר וסאבוניס ביחד. אני עוד לא קיבלתי תשובה אם זה עובד או לא- לפרקים ככה, לפרקים ככה- יותר תלוי ביריבה, ונראה אם תתקבל החלטה בעניין במסגרת חלון הטריידים (לדעתי, שלא ייעשה טרייד על טרנר, החוזה שלו סביר והעיבוי הנדרש לקו הקדמי לא יגיע מויתור עליו) סימן שאלה שקיבל סימן קריאה- הספסל. אחרי שעונה שעברה היה ספסל מחריד- יש עומק באינדיאנה, בעיקר בקו האחורי- מקונל וההולידיי'ז פשוט מצוינים, בעיקר ארון שבעיצומה של עונת פריצה. גם ג'קאר סמפסון הפתעה נעימה סהכ כשמשחק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט