מחשבות כדורסל של שבת בבוקר / רועי ויינברג

משהו מתחיל להתחבר בפילדלפיה

אחרי פתיחת עונה רעה נראה שפילדלפיה מתחילים להבין איך לשחק ביחד. 13 ניצחונות מ-15 המשחקים האחרונים, כולל חמישה ברציפות, מול יריבות לא קלות (בוסטון, דנבר, מיאמי, טורונטו, יוטה, אינדיאנה וסקרמנטו, בין היתר), מראים מה הסיקסרס מסוגלים לעשות. הם במקום השני במזרח כרגע ועם מאזן טוב יותר ממה שהיה להם בכל אחת מ-2 העונות הקודמות בהן סיימו במקום השלישי בקונפרנס, עם מעל 50 ניצחונות.

מה השתנה מפתיחת העונה האיטית? סוג של הפרדת ראשים. כמות הדקות המשותפות של אמביד והורפורד בירידה, גם בגלל פציעות של כל אחד מהשניים וגם בגלל שהם פשוט לא מתפקדים טוב ביחד. סימונס וריצ'רדסון גם לא זוכים ליותר מדי זמן משחק משותף בגלל פציעה שגרמה לריצ'רדסון לפספס כמה משחקים, אבל ב-4 המשחקים האחרונים בהם שותפו השניים הם קיבלו, בממוצע, פחות מ-14 דקות ביחד על הפרקט.

פילדלפיה מצליחה באמצעות ההפרדה הזאת. השילוב של סימונס וטוביאס האריס עובד טוב ביחד וההתקפה של הסיקסרס טובה בהרבה כשאמביד לא משחק (קולעים 105.5 נקודות פר 100 פוזשנים איתו, 116.5 פר 100 פוזשנים בלעדיו – ההפרש הכי גבוה בקבוצה). ההפרש בהגנה לטובת הדקות של אמביד דומה וכך פילדלפיה יכולה להעלות הילוך במשחקים מסויימים, משהו שברט בראון עושה טוב העונה. כשאמביד לא משחק סימונס מקבל יותר חופש ואנחנו רואים תיאום מרשים שלו עם האריס כשסימונס מסר להאריס 62 אסיסטים, יותר מכל צמד בליגה מלבד לברון ג'יימס ואנטוני דיוויס.

הדקות של השניים על המגרש בלי אמביד מאפשרות לפילדלפיה לדרוס ולא מקרי שבתקופה הזאת סימונס עם 14.4 נקודות, 9.4 אסיסטים ו-7.5 ריבאונדים, כשהוא מציג אולי את הכדורסל הטוב בחייו. הוא מצליח לחדור הרבה יותר לצבע – 12.9 חדירות למשחק ב-15 האחרונים לעומת 8.9 בקודמים להם – וזה מניע את ההתקפה של הסיקסרס, במיוחד כשאמביד על הספסל והצבע פנוי, בין היתר בזכות היכולת של אל הורפורד לשחק רחוק מהפוסט. זה נראה כאילו פילדלפיה מצליחה לנצל את היתרונות שלו במגרש הפתוח, לפחות כל עוד אמביד לא בדרך.

הקבוצה לא בהכרח טובה יותר בלי אמביד והיתרון שהוא נותן בהגנה עצום, גם על הטבעת וגם מרחוק. יריבות מפחדות להגיע לסל כשהוא מגן עליו וכך כל המשחק ההתקפי שלהן נחלש. אמביד עדיין שחקן ההתקפה הטוב ביותר של הקבוצה, למרות שהמשחק ההתקפי שלו מיושן ומתבסס על פוסט-אפ ארכאי שלא מתאים לעולם של היום.

למרות ההפרדה בין סימונס לריצ'רדסון ואמביד להורפורד, החמישייה שלהם מצליחה לתפקד ביחד כשההגנה נהדרת ומכפה על התקפה בינונית – קשה לעשות סל מולם ויריבות קולעות ב-41.4% מהשדה נגד חמשת הגדולים של הסיקסרס. ההפרדה מאפשרת להם להיות טובים גם כשהחמישה לא על המגרש ולמצב אותם במצב מצויין לקראת המשך העונה. הם יכולים להיות אופטימיים.

חבילות הטרייד המעניינות ביותר

מה קונטנדריות יכולות להעביר מבלי לפגוע יותר מדי בשלד הקיים (ובכל זאת להתחזק)? בואו ננסה לבדוק.

קליפרס: מו הרקלס וג'רום רובינסון. אולי חבילת הטרייד המסקרנת מכולן. יש כאן חוזה נגמר, זה של מו הרקלס (11.5 מיליון דולר) שנועד לאזן משכורות בעת הצורך. הרקלס הפך לאחרונה לשחקן חמישייה של הקליפרס, אבל נראה שיש להם מספיק אפשרויות לתפקיד הפאוור פורוורד הפותח בלעדיו עם ג'מייקל גרין ואולי אפילו ג'ורג'. לצידו יש את הפוטנציאל של ג'רום רובינסון, הבחירה ה-13 בדראפט 2018, שלא מקבל יותר מדי זמן משחק השנה, אבל יכול להתפתח לשחקן משמעותי בליגה בקבוצה הנכונה ולסקרן קבוצות צעירות.

לייקרס: קייל קוזמה. קוזמה מועמד מעניין לטרייד. הוא לא מצליח להשתלב בלייקרס מהספסל, אבל כן הראה בעונות הקודמות שהוא יכול לייצר נקודות ויכול להיות שילוב מעניין לצד סנטר הגנתי, למשל מיטשל רובינסון בניקס. הבעיה היא שהמשכורת של קוזמה לא גבוהה, 1.9 מיליון דולר, ולכן הלייקרס יצטרכו להעביר שחקן נוסף יחד איתו בשביל להשיג מישהו. השחקן היחיד עם משכורת גבוהה שיכול להיות מועבר זה קנטביוס קלדוול-פופ ולא סביר שהלייקרס יעבירו אותו בשביל להשתדרג לאורך היכולת הטובה של פופ בזמן האחרון, והסוכן המשותף לו וללברון ג'יימס.

מילווקי: ארסן אליאסובה ובחירת סיבוב ראשון. החוזה של ארסן אליאסובה מעניין כשהשנה הבאה לא מובטחת, מה שאומר שקבוצה יכולה לשחרר אותו לפני תחילת 2020/21 מבלי לשלם את היתרה בחוזה. בחירת הסיבוב הראשון של אינדיאנה שייכת למילווקי ויכולה להיות באזור הבחירה ה-20-25, מה שנותן להם נכס לא רע בכלל. יכול להיות שנראה את אחד מצעירי הבאקס, סטרלינג בראון או די ג'יי ווילסון, גם מועבר בטרייד כזה.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. אחלה מחשבות
    כדאי לציין גם את השיפור של טוביאס האריס,גם בגלל שיתוף הפעולה עם סימונס וגם בלי קשר.
    אם שנה שעברה הוא קצת נעלם (באטלר?) אז השנה הוא ממש פורח
    🙂

    1. אכן. דומה יותר למה שהיה בקליפרס: אחד הסקוררים המגוונים ביותר בליגה. הוא בתקופה טובה והורסטיליות שלו כסקורר מאפשרת לו להיות משמעותי גם כגבוה שני וגם ליד שני גבוהים.

  2. פילי שומרת מצויין. מנצחת כרגע משחקים דרך ההגנה. ההתקפה שלהם עדיין טעונה שיפור. יש להם כל כך הרבה כלים ונראה שהם לא ממש יודעים איך להשתמש בהם עדיין.

  3. הופתעתי מהנתון שההתקפה של פילי כל כך יותר טובה בלי אמביד. אני זוכר שבפלייאוף האחרון הפלוס\מינוס שלו היה משהו מפלצתי, הם היו כל כך יותר חלשים בלעדיו. אז זה צפוי להיות יותר טוב השנה?

    מחשבה אחרת, לא ממש קשורה, אבל אני זוכר שכשהלייקרס נפטרו מכל השחקנים הצעירים שלהם בטרייד על דייוויס זה עורר בי מחשבות על זהות של קבוצה, ועל מה מרגישים האוהדים כשכל השחקנים שהקבוצה בחרה וגידלה נעלמים בין לילה ומתחלפים באחרים, האם זה לא מקשה להרגיש חיבור לקבוצה? חשבתי אז שטוב שלפחות קוזמה נשאר ושומר על משהו מההמשכיות, מה"סיפור" של הקבוצה. אבל עכשיו, עם דיוויס ולברון ופתיחת העונה הזאת, וסיפורים חדשים כמו דוויט וקארוזו, אין ללייקרס שום בעיה של זהות. להיפך, הם יותר לייקרס מלייקרס ונראה לי שכל אוהד מבין את זה מיד, ואם הם יעבירו את קוזמה בשביל איזה חיזוק שיהפוך את הקבוצה לעוד יותר דורסנית אני מאמין שאף אוהד לא יניד עפעף.

    1. מאמין שכן. ההתקפה שלהם נראית יותר טוב מהשנה שעברה משמעותית בלעדיו ויש להם סנטר ברמה של הפלייאוף עם הורפורד. המחשבה על הלייקרס מעניינת ויחסית מתאימה למנטליות של הליגה – אין באן.בי.איי באמת "שחקני נוער", והמנטליות של הלייקרס (לפחות הלייקרס של קובי) הייתה כוכבים שמועכים את הליגה בלי יותר מדי התחשבות. הקבוצה של לברון ודיוויס והקצב המהיר מאוד לייקרסית באופי שלה. כל הדיבורים על מנטליות של מועדון יכולים להעלם ברגע שהקבוצה מתחילה לנצח..ככה זה בכל ספורט.

  4. מה שמתחבר שהאריס קולע יותר וטייבול מחסל בהגנה, זה בעקרון. עדיף שהורפורד יעלה מהספסל.
    פילי בלי אמביד תראה ליגה ב מזרח לאורך זמן שלא נדבר על הפלייאוף.
    משחק פוסט ארכאי שלא מתאים לעולם החדש? מתאים מאד, אם עושים אותו ומקפידים לעשות אותו 2 הנק הכי בטוחות במשחק, תשאל את בוסטון אם זה עבד או לא. תשאל גם את אנתוני דיוויס אם זה עובד לו.

    1. הורפורד לא יעלה מהספסל. לא מאמין שזה יקרה. מקבל יותר מדי בשביל זה. כן תמשיך הפרדת דקות כמעט מוחלטת בינו לבין אמביד כשהחמישייה לא משחקת ביחד. הפוסט-אפ אכן קצת פחות גמור כי הלייקרס המוצלחת משתמשת בו הרבה (למרות שהייתה ירידה מתחילת העונה בכמות הפוסט-אפים של דיוויס, מאמין שתמשיך לרדת), אבל מלבדה משתמשות בו הכי הרבה ניו יורק, סן אנטוניו ודנבר. אף אחת מהן לא קבוצת התקפה טובה.

      1. תלוי מי יש לך ולא מי משתמש בפוסט הכוונה שלי כולל מתחת לסל לא רק הגב לשחקן. אם כל הכבוד ללמרקוס מוריס ויוקיץ אף אחד מהם לא קרוב לאמביד או דיוויס.
        אמביד ודיוויס צריכים להשמיד מתחת לסלים אין בחיגה כוח שיכול לעצור אותם ומי שינסה ישלם כבד מאד בצורות אחרות.

  5. תודה רועי. פילי לא התחילו את העונה חלש. פתחו יפה עם כמה נצחונות כולל על הנמסיס מבוסטון וסהכ עד עכשיו עומדים בציפיות מבחינת אחוזי ההצלחה. לא נראה לי שמישהו באמת חשב שהם יפרקו את הליגה ככה שהמצב סביר ++. מה שיותר מעניין השנה הוא שהם לא מתפרקים מול קבוצות טובות ולוקחים גם משחקים לא יפים מול החלשות וזה סממן של בגרות. בראון חייב לשפר את הרוטציה. הוא שוחק שחקנים, מגיע עם חילופים מהבית ולא שולט בקצב. ריצ’רדסון חזר ופתאום קורקמאז שפתח יפה את העונה משחק בקושי 15 דק׳. ברק ונטו תלוי במצב הרוח.

  6. אני לא חושב שיש שינוי מהותי בפילדלפיה. אתה מסתכל על חתכי עונה קטנים ותמיד תוכל למצוא פערים. מעבר לזה שאני לא מסכים עם הקביעה/רמיזה שאמביד מפריע לסימונס בהתקפה. אמביד פתח את העונה חלש ולכן הרכבים איתו יראו חלשים התקפית.
    בתכלס אם אתה רוצה הסבר פשוט – הסיקסרס גם בעונה שעברה היו קבוצה מאד ביתית. ב12 המשחקים הראשונים היו להם 8 בחוץ ורק 4 בבית. ב15 האחרונים 10 בבית ו-5 בחוץ. זה בגדול הסיפור.

    1. אני מסכים עם רועי שאמביד וסימונס מפריעים אחד לשני בחלק מההתקפות של פילי. כשסימונס חודר ומעיף כדור החוצה אמביד בדרכ נתקע וחונה על השלוש במקום להמשיך לכיוון הסל. כשאמביד בפוסט זה הופך את סימונס להרבה פחות אפקטיבי בהתקפה עומדת בגלל חוסר היכולת שלו לאיים מבחוץ וגם סותם לו את הצבע לחדירות. כשההתקפה של פילי התנועה זה נראה הרבה יותר טוב

      1. אני לא קונה את התירוץ הזה שהפסיביות של אמביד זה בגלל סימונס או שאמביד חובם את הדרך לחדירות דל סימונס. בכלל אם היו משתמשים יותר בפיק אנד רול ביניהם זה רק היה עושה טוב לשניהם. סימונס לא יותר אקטיבי אם נקרא לזה ככה כשאמביד על הספסל.

        1. הבנת אותי לא נכון. הפאסיביות של אמביד זה קודם כל האופי שלו. שאק הוא לא ולא בראון ולא סימונס אשמים בזה. פיקנרול בין אמביד לסימונס בעייתי למרות יכולת המסירה של סימונס בגלל שאף אחד מהם לא ממש איום מבחוץ. השיפור של פילי קשור מאוד דווקא להאריס שנראה השנה הרבה יותר טוב ומחובר

          1. המחשבה שכדי שפיק אנד רול יהיה יעיל צריך שאחד השחקנים יקלע מבחוץ מוטעה. זה בהחלט עוזר אבל לא הכרחי. זה יוצר את המרווח הנדרש לבסס תנועה לעבר הסל.

            1. לא ממש. קל להגנה לפרק מהלך כזה, השומר של סימונס פשוט יעבור מתחת לחסימה או חילוף אוטומטי עם ריווח מהשחקן עם הכדור. זה לא הארדן או סטף שיעלו ישר לקליעה

            2. ו… זה לא משנה כי נוצר לו כבר המרווח להתחלת תנועה. אתה חושב במונחים של ימינו כאילו התחילו רק עכשיו לשחק פיק אנד רול. לא סתם זה אחד המהלכים המרכזייים במשחק כבר עשרות שנים.

            3. עידו יכול להיות שזה ייצר מהלך אבל כמה יעיל זה יכול להיות? אפשר לרדת לדקויות של היכן הפיק&רול יתבצע ואיך ההגנה תגיב על מנת להתמודד איתו (כמו שדור הציע או בדרכים אחרות) אבל בסופו של יום הבעיה המהותית לא נפתרה – זה בהחלט יכול לעבוד בעונה הרגילה אבל בפלייאוף הם נתקלו בבעיות במשך שנתיים וזה לא עניין מקרי אלא מהותי – שהקליעה היא לא קיימת יש להגנה את הפריבילגיה להתכווץ ולהקבץ סביב אמביד. לאמביד ישנם הרבה יתרנות אבל אין לו את היתרונות של יוקיץ' שיודע לייצר מההתנפלות עליו מצבים מצוינים לשאר השחקנים.

            4. לדעתי זה בדיוק מה שייצר את סוג התנועה שלא תאפשר אתה מה שציינת.

            5. כל מהלך פיקנרול יוצר יתרון מסוים ובוודאי שלשחקן כמו סימונס עם חדירה טובה וכח זה יכול להואיל, אבל עדיין בלי קליעה מבחוץ או לפחות איום כזה האפקט של הפיקנרול מצטמצם איך שלא תהפוך את זה. כשלשני השותפים לפיקנרול יש קליעה בעייתית זה מבטל אפשרות לפיקנ׳פופ ומקל על ההגנה

            6. נכון, אבל כששניהם מסיימים אדירים ליד הטבעת זה עדיין יהיה מאד קשה לעצור.

    2. יכול להיות שהתחלת העונה האיטית מבוססת על תחילת עונה באמת חלשה של אמביד, מעבר לתיאום באמת רע בינו לבין הורפורד בהתקפה (כרגע), למרות שזה עומד יחסית בציפיות של הרוב. כן מסכים איתך שהתקפה מבוססת פיק-נ'-רול ביניהם יכולה להראות יותר טוב, וגם הייתי רוצה לראות פיק-נ'-רול בין ריצ'רדסון לסימונס אבל זה משהו שהסיקסרס לא עשו בכלל השנה. אני כן מאמין, כמו שרמזתי בפוסט עצמו, שהשילוב של אמביד וסימונס ביחד לא מוציא 100% מכל אחד מהם.

        1. דורכים אחד על השני. הנט רייטינג של אמביד והורפורד ביחד על המגרש (לאורך כל העונה ולא חתך ספציפי) זה 3.8 ב-267 דקות משותפות. יותר נמוך מכל שילוב אחר של שני שחקני חמישייה שלהם. הדירוג ההתקפי הנמוך ביותר, מה שמשתלב עם זה שהקצב הוא הנמוך ביותר. 50% מהזריקות של אמביד באות בצבע כשהורפורד לא על המגרש לעומת 40.2% איתו.

            1. זו בעיה שהם יהיו חייבים לפתור. לא מאמין שהפתרון יהיה להוריד את הורפורד לספסל.

  7. מפתיע לקרוא את הנתון על אמביד וההתקפה של פילי. מאמין, כמו שעידו כתב, שזה עוד יתיישר במהלך העונה.
    תודה רבה על הטור

  8. "אמביד עדיין שחקן ההתקפה הטוב ביותר של הקבוצה, למרות שהמשחק ההתקפי שלו מיושן ומתבסס על פוסט-אפ ארכאי שלא מתאים לעולם של היום"….רועי אמביד זה היתרון שלהם על כל הליגה …אף אחד לא יכול לשמור עליו בפוסט…צריך להוריד לו כדור למטה התקפה אחרי התקפה. זה יתרון עצום במיוחד בפלייאוף שההגנות מתחזקות ומתחילים לשמור. קראתי טור של של מליניאק שאומר שהזריקה משלוש הרסה את משחק הכדורסל ואני מסכים איתו לגמרי…

    1. מסכים מאוד עם החלק הראשון. לגבי הרס המשחק – לא יודע מה מלניאק אמר, אבל נראה לי שרוח הדברים נמצאת גם באתר. מבחינתי זה כמו שיגידו שהמשחק נהרס כי פעם בקושי הייתה קליטה והיינו רואים משחק פעם ב.. והיינו מאושרים מזה והיום בגלל הטכנולוגיה יש כל כך הרבה משחקים זמינים שזה הורס את כל האווירה. הלוואי שכל דבר היה נהרס ככה.

  9. השלשות לא הרסו את המשחק- להפך.
    היום לכל אחד יש סיכוי להיות שחקן כדורסל לא רק לנפילים.
    אם פעם היתרון היה המסה והגובה- היום זה הופך לחיסרון (אם אתה לא חיית הגנה).

    הבעיה היא עם החוקים המקלים על התוקף ומגבילים את ההגנה.
    ואלוהים כל ההצגות והפלופים בגללם שחקנים הולכים לקו בלי הפסקה…
    כאילו…השופטים לא רואים סרטונים ביוטיוב???

    1. אתה לא מבין.
      הבעיה היא שהיום שחקנים מנסים לקלוע לסל. פעם אף שחקן הגון לא היה מנסה לקלוע. זה היה מביש אותו בכלל לחשוב על לנסות להכניס את הכדור הכתום לחישוק. סל היה משהו שעושים כשנגמר זמן ההתקפה, כשנגמרו האפים לשבור או כשסיימת את משחק הקלאס ששיחקתם באיזור המידריינג'.

  10. אמנם השנה אני רואה רק תקצירים אבל גם שם אפשר לשים לב כשאמביד לא שיחק אז סימונס פרח וההתקפה הרבה יותר מרווחת.כבר אמרתי את דעתי שאם פילי לא יעלו השנה לגמר החבילה של סימונס-אמביד תתפרק.הם לא כל כך מתאימים לשחק ביחד.כמו במקרה שאק-קובי.הסנטר שהיה הבכיר באותו הזמן אך גם היותר מבוגר הוא זה שישלם את המחיר.אבל כל זאת רק בהנחה שהם לא עולים לגמר

    1. כן כמו לא עבד במקרה קובי שאק עם 3 טבעות.
      אמביד מפריע לסימונס כמו שלברון הפריע ללונזו אז הטרידו את לברון.
      איש מהם לא יוטרד עד המוות ואז ימאס לאחד מהם והוא יעזוב בשוק החופשי.
      אם בכל זאת צריך להמר מי יעוף אז סימונס
      אתה משווה את סימונס לקובי???

כתיבת תגובה

סגירת תפריט