מעורב הופס ליום ששי / מנחם לס

1.מה יהיה כשקיירי אירוינג יחזור לשחק בנטס?

תום זלר כותב טור מעניין ב-SB על מה יקרה בנטס כשקיירי אירוינג יחזור.

במשחק האחרון הנטס גוועו נגד ההורנטס והם היום 11-13, אחרי שהיו 4-9 כשקיירי אירוינג החל לסבול מכתפו בצורה שאילצה אותו לפרוש בינתיים.

הוא יכול לחזור כל יום כמובן. כל 'פציעתו' עופפת מסתורין. השאלה היא מה יהיה עם ספנסר דינווידי כשאירוינג יחזור. הוא הפך למנהיג הנטס בהיעדרו של אירוינג כשהוא הופך לשחקן שונה לחלוטין מאז שקיירי עזב.

השאלה עתה היא מה יהיה כשקיירי יחזור. האם דינווידי יישאר מנהיג הקבוצה? הרי קיירי עזב את הקאבס בגלל שלא יכול היה לסבול להיות הכינור השני ללברון. אלא אם כן קיירי יסכים לשנות לחלוטין את משחקו לפני הפציעה לנטס תהיה בעייה: שנמי שחקנים הדורשים את הכדור בידם.

מה גילה לנו תום זלר? הפתעה: בשלןוש העונות האחרונות הקבוצות בהן שיחק קיירי אירוינג עשו טוב יותר כשהוא היה פצוע ולא שיחק מאשר כשהוא שיחק (איתו הן היו 56-82 – או 594., ובלעדיו 15-35 (700.).

אז מה? האם לטובת הנטס יהיה לעשות איזה שהוא טרייד על קיירי אירוינג?

אני הייתי מציע לשוחח קודם עם קווין דורנט, חברו הטוב ביותר של קיירי, ושניהם באו לנטס כ"חבילה". לדעת תום זלר אם הנטס עושים טרייד של קיירי, למחרת היום דורנט מבקש אף הוא TO BE TRADED.

2. ואן גנדי ות'יבודו בראש רשימת המאמנים של המנכ"ל מילס. השאלה – כמובן – היא אם הוא יישאר

לפי סטיב צ'רניה (האמין בד"כ) מהאתלטיק (https://theathletic.com/1453756/,) שני האקס-מאמנים שהם בראש רשימת המאמנים שהניקס מעוניינים בהם הם ג'ף ואן-גנדי ותום ת'יבודו. השלישי בהעדפה הוא מרק ג'קסון.

כשמדברים על 'הניקס' מדברים כמובן על המנכ"ל סטיב מילס שכבר אחר שמייק מילר, עוזר המאמן שהפך למאמן הראשי, יסיים את העונה. ממאחר ולפי הניו יורק פוסט והדיילי ניוז סטיב מילס יהיה המפוטר הבא, כל רשימת המאמנים 'המועדפים' תלוייה כמובן במה שיקרה עם מילס.

3. ג'ואל אמביד: אולי צ'ארלס בארקלי צודק. אולי שאקיל צודק. רגע, שניהם צודקים!

Maybe they're right. Maybe. I do not think they're right," Embiid said. "I think maybe they are right. Maybe I need to be more aggressive and just look to impose myself and look to dominate.

ואז הוא מוסיף:

"I think the whole season I haven't done that, and you can see the way it has affected my efficiency and my stats, so I guess I need to go back to having fun and just dominating. But I get what they are saying, and I think they are right, man. I have to make a change."

הוא קלע 22 נגד ניקולה ג'וקיץ' ופילדלפיה ניצחה בקושי. הוא גם קטף 10 ריבאונדים. צ'ארלס בארקלי ושאקיל, באולפן, חשבו שג'ואל אמביד לא עושה מה שהוא יכול.

הנה בחירה ממה שאמרו.

בארקלי:

"He's the toughest player in the league to match up with," Barkley said on TNT after it showed the game Tuesday. "But we don't talk about him the way we talk about Luka [Doncic], Giannis [Antetokounmpo], Anthony Davis, James [Harden]. We don't ever say that about him."

שאקיל:

"We're telling you, 'You can be great. You ain't playing hard enough.' Twenty-two [points] ain't enough to get you to the next level.

"Do you want to be great, or do you want to be good? If you want to be good, keep doing 22 points. You want to be great, give me 28, give me 30. You want to be great, watch Giannis; he wants to be great."

אמביד הסכים איתם. אח"כ לא היה בטוח. לא הסכים איתם ובסוף כן הסכים איתם אבל הוסיף:

"מה שהם לא מדברים זה הפלייאוף. אני רוצה להגיע בריא לפלייאוף. בשנתיים האחרונות נתתי יותר בעונה ואז לא הייתי בריא כמו שצריך בפלייאוף. העונה אמרתי לעצמי שאני רוצה להגיע לפלייאוף בריא".

ואז הוא סיים:

"We got a new group. I'm still trying to get used to it. It's different. It's completely different. The way I'm being guarded this year, every time I touch the ball, heavy double-, triple-teams.

"[I'm] just trying to navigate through it. Just be a basketball player, make the right plays. If I get double-teamed, my teammates know I'm going to pass it, so it's about balancing between trying to make something happen for your team and making the right play."

"That's the high standard that I guess that I set," Embiid said. "It just feels like if I don't score 35 points or, I don't know, 40 points, it feels like it's a down game, even when I have 30. It's just the way it is. I signed up for it.

"I want to be great. I put the work in to be at this level and to be better, and I still feel like I have a lot of potential and people feel the same way, so it's only right for people to expect me to, like Shaq and Charles said, to drop 35 a night.

"I'm not a selfish player. I take whatever the defense gives me. If they're going to double-team me all night and I only take two shots, I'll do that too. I've got to play within the concept of the game and follow whatever the team wants me to do. I've been following it, and if it takes me taking five shots a game, I guess I've got to do it."

אני מצטער. ככה לא מדבר ווינר. אולג'ואן לא דיבר ככה. טים דנקן לא דיבר ככה. לכן אמביד הוא לא אולג'ואן ולא דנקן.

4. בן סימונס הופך לאחד המגינים הטובים בליגה!

Ben Simmons is having a special defensive season and his ability to stretch his positional range has helped keep the 76ers afloat.

Ben Simmons‘ combination of size and skill is an exercise in cognitive dissonance. He measures out at 6-foot-10 with the bulk of a power forward but his quickness, ball skills, passing and vision make let him do things usually reserved for much smaller players. He’s usually listed as a point guard in the box score but for the purposes of conversation and categorization he’s almost always treated as something closer to “positionally miscellaneous.”

One of the compounding factors in classifying him positionally is that, while he functions as point guard on offense, his size and defensive versatility have usually been more useful defending bigger players at the other end. What’s that old saying, “if it walks like a point forward, and measures out like a point forward and defends bigs like a point forward, then it probably is a point forward?”

מאמר מצויין ב-FANSIDED. למעונייננים: https://fansided.com/2019/12/05/nylon-calculus-ben-simmons-uniquely-versatile-defender/

5. קווין דוראנט אתמול לפורבס מגזין: "בתכניתי להיות בעל קבוצת NBA ולהריץ אותה כפי שאני יודע"

6. קבוצת G LEAGUE במכסיקו!

אדם סילבר הודיע שבעונה הבאה ה-NBA הולך 'FGLOBAL'.

מסתבר שה-NBA רצינית ביותר בקשר ל-'GO GLOBAL': בעונה הבאה קבוצת G-LEAGUE במכסיקו סיטי!

7. פורבס פירסם את סוכני שחקני ה-NBA המובילים

פורבס לא פירסם את משכורותיהם, אבל המשכורת המקובלת של סוכן היא כ-10% ממשכורת השחקן.

1)ג'ף שוורץ. סוכן של 37 שחקנים עם סך משכורת של $429,948,832

2) מרק ברטלשטיין – 31 שחקנים, טוטל משכורת 296 מיליון

3) ארון מינץ – 27 שחקנים, 247 מיליון

4) ריץ' פאול, 21 שחקנים, 246 מיליון

5) ליאון רוז, 19 שחקנים, 241 מיליון

4 מה-5 נשמעים לי יהודים. JUST SAYING.

8. עשרת השחקנים המובילים ל-MVP נכון ל-12/12 לפי משאל HOOPSHYPE

  1. ג'יאניס, 2. לוקה, 3. הארדן, 4. לברון, 5. אנטוני דייויס, 6. ג'ימי באטלר, 7. פסקל סיאקם, 8. קמבה וולקר, 9. דמיאן לילארד, 10. קרל אנטוני דייויס

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. 1. השאלה אצל הנטס זה אם קיירי ארווינג רוצה להיות מספר 2 ואם דוראנט יכול להיות המספר 1 שלו. סביב דוראנט יש מספיק שאלות בלתי פתורות בגלל האכילס. וסביב שני השחקנים האלה יש מספיק סימני שאלה לגבי היכולת המנטלית שלהם להיות מנהיגים ולהוביל קבוצה, לא בכישרון (שזה הם ללא ספק בטופ 5) אלא במנהיגות ובאופי.
    2. אם ואן גנדי חכם הוא לא יתקרב לשם כל עוד דולן הבעלים. מה גם שקצת יהיה חבל, בעצם ממש חבל, לאבד אותו כפרשן.
    3. מישהו צריך להגיד לאמביד שמספיק לדבר והגיע הזמן לעבוד. להסכים עם בארקלי ושאק זה משהו אחד, להראות על המגרש שהוא דומיננטי ושומר על היציבות הדומיננטית הזו זה משהו אחר. כשרון וגודל יש לו כדי להיות סופר דומיננטי. נשאר רק הראש והבריאות.
    4.בן סימונס מוכיח ממשחק למשחק שעדיין אפשר להשפיע על המשחק בכל אספקט אחר מלבד הקליעה. אבל הוא חייב קליעה, ויותר חשוב, חייב לזרוק ולנסות. אני בטוח שהוא מבין שהקליעה תקפיץ אותו לרמה הבאה. הבעיה שהוא לא ממש מנסה.

  2. המאמר נגד קיירי הוא קלאסיקה של עיוות נתונים. ולכן אפשר להטיל ספק גדול במניעים של הכותב.
    .
    הבחור לקח את סך הנצחונות-הפסדים של קיירי בשלוש העונות האחרונות. מול המאזן של הקבוצה בלעדיו.
    הוא לא הפריד בין העונות. למה? כדי לעוות. הוא גם לא בדק את חוזק הקבוצות. למה? כנ"ל. מצא לו מספר שישרת את המטרה שלו.
    .
    לעובדות. זה לא מסובך.
    בעונת 2018 המאזן של קיירי עם בוסטון היה *טוב יותר* ממאזן הקבוצה בלעדיו.
    קיירי סיים עם מאזן 19-41. 68%. הקבוצה ביתר 22 המשחקים, 8-14. 63% אחוז.
    אמור מעתה: בעונת 2018, בוסטון נראתה טוב יותר עם קיירי.
    ושוב: בעונת 2018 – בוסטון נראתה טוב יותר עם קיירי.
    .
    חיסלנו את 2018. הלאה. נשארנו עם עונת 2019, ועם כמה פירורים מהעונה הנוכחית.
    .
    בעונת 2019, המאזן של קיירי היה 30-37, 55 אחוז. מאזן הקבוצה בלעדיו היה 3-12, שזה 80 אחוז פנטסטי.
    לכאורה, אין ספק שבוסטון – עפ"י המבחן הזה בלבד! – נראתה טוב יותר בעונה שעברה בלעדיו.
    אלא מה? כל הבדיקה הזו בכלל לא מסתכלת על רמת היריבות. ולא על השלב בעונה בו שוחקו המשחקים בלעדיו. ובכלל – 15 משחקים בלי קיירי, זו דוגמא קטנה.
    .
    בוא אגיד לך מה היו רוב 12 הנצחונות שהשיגה בוסטון בעונה שעברה, בלי קיירי. נראה בבירור שרבים מהם, זה לואד מנג'מנט, מול יריבות חלשות מאוד, בטאנק עמוק, חלקן כבר בחלק האחרון של העונה.
    תמצא שם נצחונות על: 3 פעמים על קליבלנד, 2 פעמים על וושינגטון, ונצחונות על דאלאס, ניו אורלינס, מינסוטה.
    אמל"ק: 8 מתוך 12 הנצחונות שהשיגה בוסטון בעונה שעברה, בלי קיירי – היו על תחתית הפח של הליגה.
    .
    לזה הוא מוסיף את העונה הנוכחית, 2020.
    קיירי הספיק לשחק 11 משחקים, במאזן 7-4 שלילי. לא טוב, אבל זו תחילת עונה בקבוצה חדשה לגמרי לגמרי.
    מתוך 7 ההפסדים, הנה כמה המדד הזה הכוללני הזה מפספס: 3 הפסדים ברצף החוץ האכזרי פיניקס-דנבר-יוטה. ועוד הפסד נגד אינדי.
    ובכלל, כבר להסיק מסקנות על ברוקלין עם קיירי ובלעדיו, זה מגוחך. הוא בקושי שיחק שם. והם בקושי עברו רבע עונה.
    .
    זאת אומרת, כל הבדיקה הזו רופפת במקרה הטוב, ומגמתית במקרה הסביר יותר.
    ובכלל – כשמישהו נותן לך "נתון סטטיסטי" אחד מרשים, כבסיס לטיעון שלו – שווה לבדוק מה זה בעצם אומר. כשמפרקים, מגלים את הבלוף.

    1. מי שמכיר את הנתונים האמתיים, זה ברור לי שהנתון המוצג בכתבה הוא מהסוג שמוציא שם רע לסטטיסטיקה.
      .
      העובדות הן כדלקמן _הנתונים הם עבור כל 100 פוזשנים)
      גם העונה, אין הבדל גדול עם או בלי קיירי. הנטס מפסידים בנקודה אתו, ומפסידים ב-0.6 נק' בלעדיו. מדגם כל כך קטן, הופך את התוצאות ללא רלוונטיות.
      בעונה שעברה –
      קיירי על הפרקט, הסלטיקס ניצחו ב-6.1 נק' הפרש. בלעדיו הם ניצחו ב-2.8 נק' הפרש.
      ב-2018 –
      עם קיירי על הפרקט הסלטיקס ניצחו ב-5.2 הפרש. בלעדיו הם ניצחו ב-2.1 הפרש.
      .
      בשנתיים בבוסטון, הנתונים מלמדים המון, היות והוא שיחק ב-56% מהדקות ב-19', ובמעט פחות מ-50% מהדקות ב-18'.

    2. בתכלס אתה צודק אבל חוטא באותו הדבר של להתעלם מנתונים לא נוחים לך. אי אםר לזרוק מהמשוואה הזו את הפלייאוף.

      1. איך אפשר? גם לשיטתו, הוא לא כלל.
        כי אין לך אפשרות להשוות בין, פלייאוף עם ובלי קיירי.
        בעונת 2018, הוא שיחק את כל המשחקים.
        בעונת 2019, הוא נעדר מכל המשחקים.
        אז איזו השוואה (עקומה כשלעצמה) תוכל לייצר מזה? אין לך, עם-בלי בפלייאוף מסוים.
        תשווה בין 2 עונות פלייאוף, שונות לגמרי כמובן? קלוש מאוד.

          1. סטאטיסטיקה זה יופי אבל היא לא זוכה באליפויות. גם ככלי לניבוי העתיד היא ביעתית כי היא פועלת לרוחב ועומק השגה אבל לא נקודתית. אליפות נבא היא דבר נקודתי. הדעה שלי, שהצירוף דוראנט – קירי לא יניב אליפות, טובה ככלי נבואי בדיוק כמו כל נתון סטאטיסטי.

  3. תודה מנחם, תרגיש טוב.
    אתמול מצאתי את עצמי נהנה ממשחק כדורסל- מכבי מול צסק"א. תענוג. 40 דקות של כדורסל, 4 רבעים של 10 דקות מספיקות.
    אם בנ.ב.א יישרו קו עם העולם- 40 דקות במקום 48 דקות אזי נחסכות 8 דקות בכל משחק- 8 כפול 82 משחקים- 656 דקות. מבחינת זמן נטו ביחס למה שיש היום- יותר מ-13 משחקים שיורדים מהעומס.
    על לא דבר אדם.

    1. ועוד דבר – אין אפשרות לקחת TO בשטף של משחק. זה דבר גדול באירופה, מוסיף המון לדרמה, נותן להגנה טובה את היתרון שמגיע לה. אין לכם, לברוח ל-TO כשאתם נלחצים. תשחקו את הפוזשן! כמובן, זה גם לא מייבש אותך בעוד TO חותך ביצים…

      1. אז אם כבר- לקחת טיים אאוט וקיבלת את הכדור בחצי של היריב. אסור לך למסור מעבר לחצי בהוצאת החוץ.
        זה אחד החוקים המטומטמים בנ.ב.א- איך מאפשרים למסור מעבר לקו החצי? עקום לחלוטין.
        ואם כבר, בשוונג- הקצבה של עד דקה לריפליי סנטר. אם השופט לא הצליח לקבוע בזמן אמת, או טעה בשריקה, הוא לא צריך יותר מדקה לעמוד מול המסך בהילוכים חוזרים בלתי נגמרים שמוציאים את הנשמה.

        1. לגמרי מסכים עם הכל!
          מאוד פשוט- אם אתה צריך יותר מדקה בהילוך איטי זה אומר שהשריקה המקורית שלך היתה מספיק טובה.
          יאללה להתקדם.

      1. פחות שואו? יש too much מזה כבר עכשיו. פחות זמן של kiss cam, dance cam וכל מיני שמנים שקופצים על קפציות ומטביעים- כולם יצאו מורווחים.
        זמן פרסומות? יתיישרו לפי זמן המשחק. תסמוך עליהם שימצאו איפה לדחוף אותן.
        טריפל דאבל וכו'? כבר היום מסתכלים על המספרים בעין ביקורתית. פחות זמן משחק יעשה טוב לכולם- בעיקר כשפתאום קבוצות יופיעו בהרכב מלא יותר מבעבר.

  4. שם 31 ברשימת 50 גדולי העשור
    דמאר דרוזן :
    שיחק כל העשור בליגה
    קבוצות בעשור טורונטו וס.א
    נבחר 4 פעמים לאולסטאר
    וכן לחמישיית העונה השנייה והשלישית .
    (היה גם בנבחרת ארה"ב עמה בזהב באליפות עולם 14 ובריו 16 ).
    לעד ייזכר כזה שהיה צריך לעזוב כשטורונטו תגיע לגאולה .וזה כמובן מבאס מאד
    עוד מבאס זה ממוצע עשור של 19.9 נק …
    ובכל זאת דרוזן עבר את 20 הנק 6 עונות ברצף.
    את טורונטו הצליח להוביל לגמר המזרחי אך לא יכול היה לתת פייט של ממש לקליבלנד של לברון דאז.
    כך או כך מיקומו בטופ 50 לא מוטל בספק.

  5. ההשוואה בין אמביד לדנקן מוזרה בעיני. דנקן לא דיבר כמו אמביד, וחמישה לא דיבר כמעט בכלל. וגם כשדיבר הקפיד להשאר הכי בנאלי. זוכר את מסיבת העיתונאים לפני פיינלס 2014, כששאלו אותו האם הם מגיעים המוטיבציה מיוחדת בגלל מה שהיה בשנה שעברה. התשובה היתה פשוט "לא, אנחנו רק רוצים לנצח".
    להשוות את זה לפה הכי גדול בליגה כרגע?
    וגם מבחינת המשחק, דנקן לחלוטין היה מוסר כשעושים עליו דאבל טים אם זה מה שהקבוצה היתה צריכה. אחד הסופרסטארים הכי צנועים, קבוצתיים ושקטים שהיו בליגה אי פעם.

  6. אמביד מדבר הרבה בשביל מישהו שצריך להפסיק לדבר ולהתחיל לטחון (בצבע, לא שווארמות).
    תודה על המעורב

  7. הרעיון שב NBA יעברו לשחק 40 דקות במקום 48 הוא לא רע בכלל. אבל במדינה שמשחק פוטבול נמשך 3,5 שעות ומשחק בייסבול לפעמים יותר מזה, אין סיכוי שזה יעבור. אגב, גם בקולג'ים משחקים 40 דקות.

  8. לגבי קיירי לדעתי הנטס לא יהיו יותר טובים איתו אבל גם לא יהיו פחות טובים.
    היתרונות והחסרונות שלו בתור שחקן ב 2019 מאזנים אחד את השני במקרה הטוב.
    במקרה הרע יותר הוא יביא נזק לכימיה ומרקם הקבוצתי ולראייה- טורונטו, דאלאס, מילווקי המשחקות טוב יותר מסך הכישרון נטו שיש בקבוצה.
    ואל תשכחו שהוא עלה 35 מיליון דולר אז החשבון האמיתי הוא האם ב 35 מיליון דולר במקום קיירי הנטס יכלו להיות חזקים יותר

  9. תודה מנחם. אני חושב שמארק ג'קסון הוא האיש היחיד שיכול לבנות את הניקס מחדש – יש לו DNA "ניקסי" והוא עשה עבודה די טובה בפיתוח השחקנים של הווריורס. הייתי מביא אותו כמאמן ראשי

    1. אני מסכים.

      אבל גקסון השאיר אחריו אדמה חרוכה ביחסים עם הנהלת ג"ס. כל קבוצה שבודקת (כולל הניקס בסיבוב הקודם) נבהלת ממה ששומעת מאנשי ג"ס שמכירים את הפרטים.

      בעיה נוספת היא העובדה שהוא משמש כפאסטור של קהילה דתית בלוס אנגלס. זה גרם לכך שהוא לא שהה בג"ס מעבר להכרח. ההנהלה לא אהבה את זה וניו יורק הרבה יותר רחוקה מלוס אנגלס. זו עדין ניו יורק ואולי הוא יסכים להצעה, אם תהיה כזו.

      1. ועם השחקנים.
        אנחנו באמת רוצים לתת לאדם ששיסה קבוצה שלמה בשחקן שנחשב שולי (פסטוס אזילי) בטיעונים מומצאים כדי "לנסות לחבר ולשלהב אותם" לחזור לעמדת כוח?

  10. שאק צודק….אמביד משחק פרווה ..זורק שלשות …שיכנס לצבע ויהיה דומיננטי…
    בכללי פילי מאוד מאכזבים , יש להם לדעתי ספסל חלש מאוד ביחס לשאר הקונטנדריות.
    אין דבר כזה שחקן כדורסל ללא יכולת קליעה , לכן אני התייאשתי לחלוטין מבן סימונס…זה שהוא שומר טוב או לוקח ריבאונד זה לא מעניין..ציפו שהוא יהיה לברון ג'יימס הבא והוא פשוט לא. הקבוצה הזאת צריכה ניעור רציני.
    חבל ששיחררו שחקנים כמו סאריץ , רשון הולמס וקובינטון…שלושתם במקום טוביאס האריס והקבוצה נראית אחרת.
    האובדן של באטלר דרמטי ולא הביאו כלום במקומו.

  11. 1. קיירי לא שחקן אלפא. כשהוא צריך להוביל, הקבוצה שלו במאזן רע. כשהוא כינור שני, זה טוב. אולי העונה זה ייראה פחות טוב כשיחזור, אבל עם דוראנט זה משחק אחר לגמרי.
    3. אמביד צודק. הדוגמאות שנתת לא רלבנטיות. אז זו הייתה ליגה של סנטרים ופאור, ולכן השחקנים שציינת היוחייבים לבלוט כל העונה. היום זו ליגה של קטנים עם שלשות. אבל זה רק פן אחד. הפן השני, הוא שהמזרח מאוד חלש. נכון שיש כמה חזקות, אבל ככלל אין תחרות על הפלייאוף. לכן הוא צודק שהוא מעדיף להגיע בריא ורענן לפלייאוף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט