הרוקטס מנצחים בטורנטו, פילי מפסידים בוושינגטון – סיקור משחקי חמישי / צוות הופס

תוצאת תמונה עבור ‪rui hachimura‬‏

ארבעה משחקים הלילה בNBA, בהם הוויזארדס מכניעים בביתם את הסיקסרס, הנאגטס עושים שפטים בניקס, יוסטון מתאוששים בטורנטו, ובניו אורלינס מותחן ובסיומו הסאנס מנצחים את הפליקאנס בהארכה. בצוות היום דובי עופר והופעת אורח של חיים במשחק בודד.

וושינגטון וויזארדס (13-7) 119 – פילדלפיה 76' (7-17) 113

אחרי שמונה ניצחונות בתשעת המשחקים האחרונים הגיעו הסיקסרס לוושינגטון מוכנים ומזומנים לרשום את ניצחונם ה-16 העונה, בדרכם למקום השני במזרח. אחרי שהמארחים האומללים החטיאו את חמשת זריקותיהם הראשונות, פיגרו 1-8 אחרי שלוש דקות, ו22-33 לקראת סוף הרבע הראשון, צפוי היה שההמשך יהיה כמתוכנן. אך דא עקא, כלומר סורפרייז סורפרייז תראו מה ארע כאן…

המכשפים גירדו כבוד עצמי, לכו תדעו מאיפה, כפו איבודי כדור בצד אחד, ואיפסו כוונות בשני, וחזרו למשחק. 3:34 למחצית, הרוקי היפני האצ'ימורה על הקו, קר רוח כמו סמוראי מול קנה במבוק, מעלה את המארחים ליתרון 51:52, מוסיף עד המחצית תשע נקודות אישיות נוספות, וחצי שנייה להפסקה ברדלי ביל משיג את הבאזר וקובע יתרון דו ספרתי למארחים, 55-65.

היתרון ממשיך לצמוח במחצית השנייה עד כדי 14, לפני שהסיקסרס, במאמץ אחרון, מצמצמים לחמש, , 105-110, שלוש דקות לסיום. מכאן ועד הבאזר האחרון הוויזארדס שומרים על ידיים יציבות מהקו, ומנצחים 113-119.

האצ'ימורה בילה 43 דקות שלמות על המגרש, בהן קלע 27, ומעט אחריו ביל עם 26, כולל 10 קרשים. ברטאנס עלה היטב מהספסל עם 25, כולל 13-7 מחוץ לקשת, ואיש סמית הוסיף 19 ו-8 אסיסטים לטובת המקומיים, שמכניעים את הסיקסרס בפעם העשירית ברצף בביתם.

בצד המפסיד אמביד וסימונס התחרו ראש בראש על תואר המאבד המצטיין של הערב, כשאמביד "מנצח" על חודו של איבוד, 8-7. בצד החיובי הקמרוני חגג את היעדרו של תומאס בראיינט מתחת לסל המארח, עם 26 נק' ולא פחות מ-21 קרשים. האריס הוביל את האורחים עם 33, וסימונס תרם 17, 10 בונבונים ו-5 ניקויים מהקרש. הורפורד ונטו מהספסל ניסו ללא הועיל לסייע, עם 11 נק' לראש.

ניו יורק ניקס (18-4) 92 – דנבר נאגטס (5-14) 129

פרידתו של דייויד פיזדייל מכס האימון הדוקרני של הניקס נראית קרובה מתמיד, אחרי תבוסה ביתית נוספת, והפעם לנאגטס מדנבר. כלומר, לא שמישהו ציפה באמת שהמארחים מהתחתית, של התחתית של התחתית, של המזרח באמת ינצחו את הנאגטס מצמרת המערב, אחרי שבעה הפסדים רצופים, אבל כרגע הניקס חזרו למצב המוכר שאומר"בואו נשים על הספסל בואש בחליפה ונראה אם ירכוש את אמון הצעירים". או את ת'יבודו.

אחרי רבע רtשון צמוד הניקס דווקא היו במשחק, וארבע דקות מפתיחת השני, כשנוקס קובר שלשת סטפ בק א לה הארדן ומקרב את הניקס עד כדי נקודה, 37-38, הMSG משפשף את עיניו ושואל, האמנם? הנאגטס, עם תשובה מוכנה, מנתקים את הטריילר, מורידים הילוך, לוחצים על הגז, ונעלמים באופק. שתי דקות להפסקה, טיפ קטן של יוקיץ', והמצב חוזר לאזורים המוכרים. 38-61 דנבר, גיים, למעשה, אובר. מכאן ועד הבאזר זה הרבה ניפוחי סטטיסטיקה בצד אחד, ומבטים מאיימים לספסל בשני, ושתיים וחצי דקות לסיום מייקל פורטר ג'וניור מוכיח שמץ מהפוטנציאל עם שלשה ועושה את זה 126-83, 43 נקודות הפרש משפילות, מעליבות ובלתי נסבלות, בבית. זה נגמר 92-129, ואנחנו עוברים לקלעים לפני שנלחץ לי במקלדת מקש Fז כדי לבטא את הסלידה האמיתית מה"קבוצה" שמייצגת את התפוח הגדול.

ברטון עם 17 הוביל שמונה אורחים בספרות כפולות, כולל גראנט, מוריס ומאליק ביסלי, שעלו מהספסל עם 14,15,16 בהתאמה. מוריי תרם 14, ויוקיץ' לא מצא סיבה לקלוע יותר משש.

בצד השני מיטשל רובינסון ניצל את הלך הרוח המבודח של האורחים כדי לקלוע 17, כשפורטיס ומוריס עם 10 כ"א הם היחידים לצידו עבור הניקס, שדווקא קיבלו חזרה את אלפריד פייטון לסגל. הרכז המתאושש חגג את חזרתו עם ארבע נקודות שלמות. יש כאלה שתורמים נקודות, אחרים תורמים למוראל. אתם צריכים לראות את טג' גיבסון, למשל, מרים את החבר'ה לשירת אל המעיין אדירה.

טורונטו רפטורס (6-15) 109 – יוסטון רוקטס (7-14) 119

אחרי ההפסד המותח, והשנוי במחלוקת, מול סן אנטוניו, הרחיקו הרוקטס עד קנדה כדי להרגיע את העצבים, וראו זה פלא, הצליחו, ודווקא בעזרתו של גיבור מפתיע. בן מקלמור, הוא ולא מלאך מזוקן, הוביל את האורחים עם 28 נקודות, כל הדרך לניצחון חוץ בטורונטו.

אחרי רבע ראשון של ריצת אף לאף, פתחו האורחים פער, וחמש דקות מפתיחת השני מחבר פי ג'יי טאקר, הצלף עם האחוזים בגבוהים בקבוצה, שלשה, ליתרון דו ספרתי, 38-50. מקלמור מגדיל ל-16, 42-58, 4:16 למחצית, לפני שהמארחים חוזרים ולוקחים את היתרון אחרי ריצת 1-16, 75-78. העסק צמוד עד 6:34 לסיום, כשהארדן בשלשה עושה את זה דו ספרתי רוקטס, 103-113. המארחים בניסיון אחרון מצמצמים לשש, 107-113. הפעם זה ווסטברוק על ההגה, שקולע את שש הנקודות האחרונות של האורחים, ובסיום 109-119 יוסטון.

מקלמור, כבר אמרנו, הוביל את המנצחים עם 28, כאחריו הארדן במשחק רגוע עם 23 ורק שש זריקות מהעונשין, שאת כולן קלע. ווסטברוק עם טריפל דאבל של 19, 13 ריב' ו-11 אס' היה שם כדי לחתון את הניצחון, כשטאקר עם 18, 11 ריב' ו10-5 אופייניות מחוץ לקשת משלים את הטאצ' הסופי. האוס חזר מחופש מחלה עם 16.

בצד הקנדי של הדברים סיאקאם בראש עם 24 ב22-9 מהשדה, ולצידו כרגיל ונווליט עם 20. לאורי איפס כוונות אחרי הקטסטרופה במשחק הקודם עם 19 ב8-5 מהשדה, בנוסף ל-8 מסירות וחמישה קרשים. פאוול תרם עוד 14 מהספסל ובזאת הסתיימו שידורי הרפטורס, שמפסידים בסך הכל בפעם השנייה העונה בבית.

ניו אורלינס פליקנס (6- 16) – פיניקס סאנס (10- 11) 132 – 139 (OT):

המשחק נפתח בשלשות של אינגראם והולידיי שנתנו לפליקנס יתרון, עליו הם שמרו לאורך כל הרבע הראשון, כולל רגע קט שההפרש הגיע ל-8, בעיקר בעזרת 13 נקודות ו-2 אסיסטים של הולידיי בזמן הזה, אך 12 נקודות ו-3 אסיסטים של בוקר סייעו לשמור על המשחק הזה קרוב ו-40- 38 לשקנאים בסיומו.

הרבע השני היה סיפור דומה, אך שונה, כאשר השמשות לקחו את ההובלה כעבור דקה, והיתרון התחלף עוד 4 פעמים ברבע הזה, אם כי אם נמדוד זמן הובלה יימצא יתרון משמעותי לפיניקס, בזמן שרוביו מחלק סמוך להפסקה את האסיסט העשירי שלו וקובע יתרון 74- 70 לזכות פיניקס.

את המחצית השנייה פיניקס פתחו עם 16 נקודות ב-4 דקות, כאשר המענה היחיד היה שלשה בודדת של לונזו בול, וההפרש צמח ל-17. בוקר ירד לנוח עם 38 נקודות ורוביו עם 14 אסיסטים, ונדמה היה שהיתרון 107- 91 בסיום הרבע השלישי יספיק לניצחון בניחותא, אבל הרבע האחרון נפתח עם 6 נקודות מהירות של הפליקנס ופתאום ההפרש הוא 10 בלבד, מה שמשאיר את המשחק פתוח ובהמשך שלשות של אינגראם, לונזו ורדיק הורידו ל-5 בלבד. בוקר החזיר את ההפרש ל-10, אבל הפליקנס עדיין לא אמרו נואש, והגיעו ל-2 הדקות האחרונות בפיגור 125- 118.

רדיק דייק ב-2 כדורים מהקו ועבירת תוקף של בוקר החזירה את הכדור להולידיי שמצא את לונזו לשלשה, וכנראה גם הוא הופתע כשהיא נכנסה. 2 בלבד לפיניקס שחשבו בכיוון דומה ורוביו עלה לשלשה, אבל הוא החטיא ובמאבק על הריבאונד סאריץ' עשה עבירה על אינגראם שהשווה מהקו 37 שניות לסיום. בוקר ואינגראם נכשלו שניהם בהכרעת המשחק והשעון זעק להארכה.

תוספת הזמן נפתחה, כמו בכדורגל, בעבירות שספק אם הן הכרחיות, אבל מופיעות בספר בקטגורייה "עבירה טובה", במיוחד בענף שלנו בו לרוב שופטים נמנעים משליפת כרטיסים צהובים. אחרי דקה הגיע כדור עומק של בוקר אל אוברה שסיים באלי-הופ. אינגראם השיב במהלך 3 נקודות שהשווה את התוצאה, אבל רוביו השלים דאבל-דאבל עם סל שקבע 131- 129 לזכות האורחים מאריזונה. רוביו המשיך לשלוט בתוספת, כיאה למי שמגיע ממדינה חובבת כדורגל כמו ספרד, ועוד 2 נקודות ואסיסט כבר קבעו יתרון 6. מתוך הניסיונות הנואשים של הפליקנס מחוץ לקשת רק אחד של רדיק עבר את הקו במלואו, והעונשין סידרו לפיניקס ניצחון חוץ הכרחי אם הם רוצים פלייאוף.

השמשות שזרחו הלילה היו: בוקר עם 44 נקודות, 8 ריבאונדים ו-9 אסיסטים, קמינסקי עם 20 נקודות, קמרון ג'ונסון עם 18, אוברה עם דאבל 14, ואז הוא הוסיף עוד ריבאונד, וגם 4 חסימות ו-3 חטיפות ורוביו עם 13 נקודות, 6 כדורים חוזרים, 4 חטיפות ו-15 אסיסטים, ובעיקר המצטיין של תוספת הזמן.

נמאס להם כבר מבדיחות על זאיון/ציון וויליאמסון: רדיק עם 26 נקודות ב-5/7 לשלוש, הולידיי עם 23 נקודות, 7 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-5 חטיפות, אינגראם עם 21 נקודות, לונזו בול עם קללת אשך הפוכה שמסייעת לו להשיג 20 נקודות ו-11 אסיסטים ובעיקר 4/5 מחוץ לקשת וג'קסון הייז השלים חמישייה פעילה עם 17 נקודות. הספסל של השקנאים קלע 25 נקודות, לעומת 29 של ג'ונסון וברידג'ס לבדם במדי פיניקס.

אל סוף השבוע ילווה אתכם אחד מהטקסטים היפים בשפה האנגלית, פרי עטו של הענק, רוברט פרוסט. שתי דרכים התפצלו ביער, הוא מספר, ואני לקחתי את זאת שלקחו פחות. וזה מה שעשה את כל ההבדל.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 30 תגובות

    1. התחת המלכותי שלי יוצא מערד פעם אחת בדיוק בשבוע, בשביל מטופלים. אם הצאצאים שלי מתעניינים בפרוקי רגליים הם יצטרכו לחפש עקרבים מתחת לאבנים בסביבה.

  1. אחרי שהבוקר-בול כמעט הרג אותנו בסוף המשחק בהארכה חזר המשחק הרגיל. מה שכן לפעמים צריך שהוא ייקח את המשחק עלו כמו היום (למרות שזה לא עבד). במיוחד עד שאייטון ישוב.

  2. מעולה חברים תודה רבה.
    הסאנס עם התעללות עצמית אולי גם מכבים על עצמם סיגריות. ועוד לונזו הוא מי שתופס עליהם יום?
    שמעון מתפלל לאלוהי הדאבל טים היום. איך הפנה לו ככה את אחוריו?
    אולי שהניקס ופילי יעשו טרייד מאמנים (לוקח את פיזדייל בכל יום על פני בראון)

  3. תוצאות מעניינות
    פילי מועדת מול וושינגטון שאפילו לא הגיעה לסקור כל כך גבוה (פחות מ 120)
    יוסטון המושמצת עם הארדן שנותן 23 נק' מנצחת בחוץ בטורונטו
    ופניקס נותנים משחק טוב בהמתנה לאייטון וביינס. רוביו חוזר לכושר

  4. אתם יודעים שהמצב של הקבוצה בקאנטים, כל כך קאנטים שהם פיתחו את תיאוריית הקאנטים בסיועו של ד"ר מרפי מומחה לעיקרון אי הודאות, כאשר המשחק נגמר והטוויטר הרשמי של הקבוצה כבר ממשיך למשחק הבא ומתעלם מתוצאת הסיום: https://twitter.com/ComplexSports/status/1202786821257748480
    .
    מהצד השני – אני יודע שאני אמור להתלהב מג'מאל, וברטון, וההגנה של גארי האריס, ואפילו מייקל פורטר ג'וניור (יש בליגה פורטר שאינו ג'וניור?), וזה היה מול הניקס (שאמנם, רגע אני צריך להזכיר לעצמי שהם באמת ניצחו פעמיים את דאלאס, ניצחו באמת פעמיים את דאלאס, אבל זו בכל זאת הניקס). ואני בכלל נשמע לפעמים יותר מדי כמו מעריץ בן ארבעים של להקת ג'יי פופ נערית שזוכה לפרוק את עול ההערצה שלו בפגישה הסודית השבועית עם שאר המעריצים שמתחבאים. בטח אחרי עוד משחק בו ניקולה ממשיך לוותר על זריקות. אבל… פאק איט, ניקו. אני לא יכול שלא להמשיך להתפעל. מהלכים ששייכים לכדורגל ברזילאי (או ארגנטינאי למי שמעדיף, אבל רק מאסכולת מנוטי).
    הזווית פה לא משהו, אבל תהיו סבלניים איתי לרגע: https://twitter.com/nuggets/status/1202756305053736961
    יוקיץ' דוחף את עצמו פנימה, מרים את הכדור לכיוון זריקה ואז מוסר. בחטוף אפשר לראות מאחורי מוריס שני שחקני ניקס. שניהם יכלו לצאת מוקדם יותר ולעזור לסגור את ברטון. אף אחד מהם לא עשה את זה. לא כי הם לא ראו. לא כי לא אכפת להם. אלא בגלל ההטעיה הקטנה הזו של יוקיץ'. החצי שנייה של כאילו זריקה. חצי שנייה יותר שבו הם נשארו לסגור לריבאונד. חצי שנייה שאפשרה לוויל להתרחק מהם ולזרוק בנוחות.
    .
    וזה למה אני אוהב את יוקיץ'. פתאום באמצע משחק לראות את רונלדו דוהר עם הכדור ומשחרר בעיטה תוך כדי ריצה שאף אחד לא ראה מגיעה. זה לראות את רונלדיניו רוקד ליד שני שחקנים ופתאום הכדור עושה סומבררו מעליהם לשחקן שנשאר לבד ברחבה. זה לראות את אינייסטה נותן תמיד את המסירה המדוייקת לשחקן שאפילו לא ידע ששם הוא צריך לקבל אותו, אבל עכשיו ברור לכל מי שרואה שזה המקום המושלם. זה לראות את ריקלמה, האנגנצ'ה האחרון, בנגיעה אחת משחרר התקפה שלמה לעשות כרצונה.

    1. תורת הקאנטים היא אחת המצטיינות בהסבר של הרבה תופעות מוזרות ביקום. למרות שכבר יש תיאוריה חדשה לגבי הניקס שעדיין לא זכתה לקבלה מלאה של הקהילה – תורת המיותרים.
      יוקיץ' הוא חווית צפיה אבל גם רוביו. בקיצור תתחיל לקלוע שמנדריק.

    2. מעולה.
      .
      בדיוק הערב הבן שלי ואני אכלנו בפאב ששידר על מסכים ענקיים משחקים היסטוריים של בארסה נגד אתלטיקו, ובין כל המסי והסוארז הופיעה שוב דמותו הצנומה של מספר 8 – מקריח, צנום, נמוך קומה ואחד השחקנים המרגשים ביותר בהיסטוריה.
      .
      אחת הנקודות הכואבות של הכדורגל הייתה העברת המקל מהשלישיה אינייסטה צ'אבי ומסי ל-msn. המעבר בין ילדי הלה-מאסיה לשחקני החוץ שנרכשו בממון רב השאיר את המועדון עם כשרונות ברמה הגבוהה ביותר אבל הרוח, הניצוץ, והייחודיות התעמעמו במידה רבה. אנדרס אינייסטה יש רק אחד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט